עשו עליו חרם - ועכשיו הוא נאבק בתופעה כדי למנוע סבל מאחרים

מוחמד ג'באלי (17) הגה פרויקט שנועד לטפל בבעיית הבריונות במערכת החינוך ולמנוע החרמת תלמידים. המיזם התחיל בבי"ס בטייבה, ולדבריו, התוצאות מעודדות

ירדן אלעזר

|

12.03.20 | 02:44

מוחמד ג'באלי. "אני מרגיש מחויבות למנוע את התופעה הזו" (צילום: יובל חן)
מוחמד ג'באלי. "אני מרגיש מחויבות למנוע את התופעה הזו" (צילום: יובל חן)

בתקופה שבה מתפרסמים יותר ויותר סיפורים קורעי לב על הכוח ההרסני של חרמות ושל דחייה חברתית, בבית ספר אחד בטייבה מנסים להילחם בתופעה. אחת לשבוע מחויבים תלמידי כתה ג' להישאר בבית הספר אחרי הלימודים ולהשתתף בפעילות חברתית שנועדה לבלום את תופעת הבריונות, למנוע אותה מראש. מדריכים מכיתה י' פוגשים את התלמידים הצעירים, מעבירים תכנים הנוגעים לנושא, ומנסים לאתר את אותם ילדים שעלולים לסבול מדחייה חברתית.

 

>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק

 

מאחורי היוזמה המעניינת הזו לא עומד משרד החינוך, גם לא הנהלת בית הספר. מי שהגה את הרעיון, ארגן אותו לכדי תוכנית מסודרת והוציא אותה לפועל הוא תלמיד כתה י"ב מטייבה, מוחמד ג'באלי (17), המשתתף בפרויקט LEAD לפיתוח מנהיגות צעירה. ג'באלי מכיר את נושא החרם החברתי מקרוב, ולא רק כמי שעומד בראש התוכנית למניעתו: הוא עצמו היה קורבן של חרם, אבל במקום להדחיק את התופעה, בחר להישיר מבט אליה ולצאת למאבק מולה. "אני מרגיש מחויבות למנוע את התופעה הזו", הוא אומר, "ואני מאושר מזה שיש אנשים שבזכות מה שאנחנו עושים, לא יחוו את מה שאני חוויתי. זה ממש מרגש".

 

הכירו את פרויקט LEAD:

 

 

החנון של הכיתה

 

ג'באלי הוא בן למשפחה בת שישה ילדים מטייבה, ואת החרם החברתי פגש לראשונה כשהיה בן שמונה, גיל הילדים שמשתתפים כיום בתוכנית שיזם. "הצטרפה אלינו לכיתה תלמידה חדשה שנעשתה חברה שלי", הוא מספר. "הכיתה לא התייחסה אליה יפה: פגעו בה ולעגו לה. חוץ מכמה תלמידות וממני, אף אחד לא דיבר איתה. אפילו אמרו לי שאם אני אמשיך לדבר איתה, אקבל את אותו יחס. בסוף היא עברה כיתה".

 

לדבריו, המקרה הותיר בו תחושה קשה: הפריע לו שהילדה נאלצה לעזוב את הכיתה בגלל הסבל שחוותה; הוא גם תהה אם יכול היה לעשות יותר למענה; והוא בעיקר נדהם לנוכח המציאות הקשה שהדינמיקה בבית הספר יכולה לייצר. אבל בכך לא נגמרה מערכת היחסים שלו עם התופעה המכאיבה, שכן עם המעבר

"כשסיפרתי להורים, כבר ביקשתי לעבור כיתה ובית ספר, אבל הם אמרו לי: 'לא, אתה חייב להתמודד. אתה לא מקור הבעיה. תראה איך אתה יכול להפסיק את הדבר הזה'. וזה מה שעשיתי"

לתיכון הוא מצא את עצמו מנודה ומנותק מכל הסובבים אותו. "הייתי בא לבית הספר ולא מדבר עם אף אחד, מפחד להתחיל לדבר עם מישהו", הוא אומר. "התפקידים התחלפו: הפעם אותה חברה היא זו שתמכה בי, עזרה לי ונתנה לי כוח".

 

מה בדיוק קרה? "פשוט, עשו עליי חרם", אומר ג'באלי בצער. "הייתי ילד שקט, שלא מציק לאף אחד. היו בכיתה קבוצות של ילדים שהגיעו יחד מהחטיבה, ואני כתלמיד שקט לא ידעתי איך להשתלב, אז פשוט לא התייחסו אליי, וכשכן התייחסו, זה לא היה יחס טוב. הייתי החנון של הכיתה, ובמשך חודשיים-שלושה לא הצלחתי ליצור יחסים, ולא היו לי חברים לצאת איתם. כשסיפרתי על זה להורים שלי, כבר ביקשתי לעבור כיתה ובית ספר, אבל הם אמרו לי: 'לא, אתה חייב להתמודד. אתה לא מקור הבעיה פה. תראה איך אתה יכול להתמודד ולהפסיק את הדבר הזה'. וזה מה שעשיתי". 

 

בצעד אמיץ פנה ג'באלי למחנכת ואמר לה שהוא מעוניין לקיים שיחה עם כל הכיתה ולנסות לשנות את התנהלות התלמידים מולו. "ביקשתי מהמורה שנשב עם הכיתה ונדבר. אמרתי לה שאני רוצה שזה יפסיק", הוא מספר. המורה נענתה לבקשתו, ובמשך כמה שיעורים הוקדש הזמן לשיחה במקום ללימודים רגילים. השיחה הייתה, מתברר, כנה מאוד. "אמרתי לכיתה שאני לא מרגיש נוח עם זה, ושאני רוצה להבין למה מתנהגים אליי ככה", נזכר ג'באלי. "אמרתי שאם הבעיה באה ממני, אז שיגידו לי איך להשתפר. שאלתי גם אם אני מציק להם כמו שהם מציקים לי. מתברר שהם ראו אותי בתור ילד של ציונים ומבחנים בלבד, ואילו אני חשבתי שמעניינים אותם רק דברים לא טובים, כמו עישון. זו הייתה בעיה שבאה משני הצדדים, ואחרי שהתחלנו להבין אחד את השני, נוצרו יחסים יפים מאוד. מלדבר עליי עברנו גם לדבר על הבעיה עצמה. רוב השיח לא היה דרך המורה, אלא בינינו, ולדעתי, זו הסיבה שהבעיה נפתרה".

 

ג'באלי. "האווירה יותר טובה, יותר מקבלת" (צילום: יובל חן)
    ג'באלי. "האווירה יותר טובה, יותר מקבלת"(צילום: יובל חן)

     

    דרוש שיח עמוק ורציני

     

    עם השיעור הזה, שבוודאי היה אחד המשמעותיים ביותר שעבר בבית הספר, לג'באלי היה ברור שיש לו מסר שעליו להעביר הלאה. לשמחתו, באותה שנה החל להשתתף בפרויקט LEAD, מסלול לפיתוח מנהיגות בהשתתפות 140 תלמידי כיתה י' מכל הארץ שזוהו כבעלי פוטנציאל למנהיגות ולהובלה. כחלק מהמסלול מתנסה כל אחד מהמשתתפים במנהיגות מעשית באמצעות הקמה וניהול של פרויקט חברתי. לג'באלי היה ברור מיד שהוא רוצה לעסוק בסוגיית החרם והבריונות בבתי הספר.

     

    "אחרי השיחות בכיתה יכולתי לראות את הדברים מזוויות אחרות, להבין איך האחרים חושבים, להבין למה הם עשו את הדבר הזה", הוא מסביר. "התלמידים בכיתה אמרו לי שהם לא עשו את זה בכוונה: הם התנהגו ככה בלי סיבה מסוימת. הבעיה הייתה שאני איבדתי ביטחון בעצמי, ורק כשהבנתי שאין בי משהו מסוים שגורם לזה, הרגשתי נוח יותר עם עצמי וגם עם הכיתה. מתוך זה, יצרתי את הפרויקט, שהתחיל בפיילוט של 20 מתנדבים שהעבירו פעילויות בנושא לתלמידי כיתה ג'. המטרה הייתה לחזק את הקשר בין תלמידי הכיתה ולהעלות מודעות לנושא של חרם. תלמידים לא מבינים מהי בריונות, ואנחנו העלינו את המודעות לנושא אצלם. גרמנו להם לעבוד יחד במשימות ובפעילויות, ובסוף אפשר היה להרגיש שהאווירה יותר טובה ויותר מקבלת ביחס לתלמידים מסוימים. אחרי הפיילוט ראינו שלפחות חמישה-שישה תלמידים כבר לא סבלו מבריונות, או שלפחות ידעו להתמודד איתה. בשנה האחרונה נפתח הפרויקט, שבו תלמידי כיתות י' מעבירים חומר ופעילויות בנושא לתלמידי כיתות ג', ועכשיו אנחנו עובדים על תוכנית כזו גם לכיתות ז'". 

     

    התוכנית שבנה כוללת מספר שלבים, בהם היכרות בין התלמידים, שבירת הקרח ביניהם, פעילויות שדורשות עבודה משותפת וכן איתור תלמידים שעלולים ליפול קורבן לבריונות או לחרם מצד הכתה. הכשרת המדריכים נעשתה בליווי אנשי חינוך מקצועיים, והביקוש בקרב התלמידים הבוגרים להפוך למדריכים, היה גדול. ג'באלי, מצידו, מתכוון לפתח את המיזם. "אני חושב להרחיב אותו במגזר הערבי וגם היהודי. לאחרונה התחלתי לחשוב איך אפשר להקים עמותה עצמאית שעוסקת בדבר הזה. אני מנסה להעביר הלאה את המודעות לתופעת הבריונות, להגיע לקורבנות ולנסות לעזור להם. לאנשים שסובלים מזה אני רוצה לומר, שייצרו קשר ויבקשו עזרה. החיים יפים, וצריך להתחיל לדבר. כדי לפתור את הדברים דרוש שיח עמוק ורציני".

     

    אליאב זכאי, מנכ"ל LEAD, מרוצה מאוד מהפרויקט של ג'באלי. "כמו מוחמד, יש עוד הרבה בני נוער שיש להם חזון", הוא אומר. "הם חושבים שעליהם להיות בוגרים על מנת להגשים אותו, וזה לא חייב להיות כך. שגרירי LEAD מוציאים לפועל את חזונם כשהם עדיין בני נוער. הם מנצלים את ההכשרה שניתנת להם בארגון על מנת להקים יוזמות ופרויקטים פורצי דרך. התפקיד שלנו ב-LEAD הוא לאפשר להם לבטא את קולם, לחדד את החזון שלהם ולסייע להם להוציא אותו לפועל, למענם ולמען החברה הישראלית כולה".

     

     

       

      גם היא הגתה פרויקט חינוכי חשוב. הקליקו על התמונה:

       

      יעל לוי. "בכל פעולה אנחנו מנסים לאתגר את הילדים". הקליקו על התמונה (צילום: אוהד צויגנברג)
      יעל לוי. "בכל פעולה אנחנו מנסים לאתגר את הילדים". הקליקו על התמונה (צילום: אוהד צויגנברג)

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד