נתחיל מההתחלה. אני אוחזת בידי שער של "לאשה" מ־1985 ואת מתנוססת עליו. תסבירי בבקשה.
"בשנות ה־80 גרתי בקנדה והייתי תלמידתה של ג'יין פונדה, שאז התחילה עם כל האירובי הזה. טסתי אליה, למדתי וחזרתי לקנדה כדי לפתוח סטודיו לאירובי. כשבאתי לארץ התחלתי לעבוד ב'נאוטילוס', שהיה אז ה־סטודיו לכושר. אין מי שלא היה שם. תמי בן עמי הייתה מורחת את עצמה בשמן שם, כל שחקני מכבי תל־אביב, מיקי ברקוביץ, כל מלכות היופי. התחברתי שם לכולם, הייתי בפאוור מומנט שלי. אפילו דטנר וקושניר, עם ריקוד ה"הופה הולה" שלהם לאירוויזיון? אני עשיתי איתם חזרות על הצעדים במרתף. ברוריה אבידן, שכתבה בזמנו ב'לאשה', באה לראיין אותי, צילמו אותי וזה היה השער".
את נראית לגמרי שונה בשער הזה לעומת עכשיו, ולא רק בגלל הפרש השנים.
"הייתי אז כולי בפאוור, הייתי חיה רעה, כולי שרירים, הרמתי משקולות. היום אני בעיקר רצה. את יודעת שאני רצה היום מרתונים? אמנם רק 10 ק"מ, כדי לא להגזים, אבל אני עושה מרתונים בהמבורג, בברלין, אני חיה ונושמת פעילות גופנית. אני רצה עוד לפני שאני מעבירה שיעורי פילאטיס. אני לא מאמינה בלסבול או בדיאטה, זה אורח חיים, הכל בחיוך והכל באיזי".
אילו תגובות קיבלת על השער הזה בזמנו?
"זה היה מטורף. כולם שאלו 'מי זאת? מי זאת?' לפפושדו היה אז את מלון סונסטה באילת וזה כל מה שהיה. לא כמו היום שיש מלא מלונות, זה היה המלון היחיד וכל השווים של תל־אביב היו נופשים שם. פפושדו היה מטיס אותי לאילת כל שבוע, כדי שאהיה חלק מצוות הבידור. כשאני הייתי עולה להעביר שיעור אף אחד לא היה נשאר לשבת בכיסא! הייתי שמה להם 'לטס גט פיזיקל' וכולם קמו. אני זוכרת שהייתי חושבת לעצמי 'מתי אני אשב על הכיסא ואנוח? מתי אני אהיה עשירה ומפורסמת ואוכל לא לעבוד?' והנה, גם היום אני קמה כל בוקר לעבודה ועדיין יכולה להפעיל 500 איש בקלות ואני מתה על זה".
והנה, כמעט 40 שנה אחר כך את מצטלמת להפקת אופנה ב'לאשה'. הבנתי שמיטל הסטייליסטית ערכה לך היכרות עם כמה מותגים חדשים.
"אני אמרתי למיטל שההפקה הזו צריכה להיות לאה במקסימום. שאני צריכה להיות מחוברת אליה והיא אליי, כמו שבחיים אני לובשת זארה ו־H&M ושאנל. אני לובשת מה שנוח לי ויש דברים שאני לא אלבש גם אם הם יהיו במודה. במודה שמלת מיני או ביקיני? אני לא אלבש את זה. יש לי גבולות. אני אומרת 'אין כבר גיל לבגדים, אבל יש דברים שלא אלבש'. הציעו לי גם 'הישרדות' ואמרתי 'לא, אני לא יוצאת עם בגד ים, יש לי ילדים גדולים, יש לי ילדים קטנים. זה לא מתאים'. אבל חוץ מזה, אני חיה במקסימום ומנסה להמציא את עצמי מחדש, גם באופנה".
אז מה יצא לך להכיר בהפקה שלא הכרת לפני כן?
"מיטל הביאה דברים של נטע אפרתי. מהממת. אני מתה על מעצבים ישראלים, לכל האירועים ולכל ההשקות אני מגיעה עם פריטים ישראליים. אני מאוד מפרגנת לאופנה הישראלית, אין כאלה כישרונות בכל העולם ואנחנו לגמרי עומדים בסטנדרטים. באקססוריז אני אולי אנעל נעל של מותג, אבל בבגדים אני אקפיד".
איך את מתלבשת ביום יום?
"אני לובשת אדידס, בגדי ספורט, שהם כבר לגמרי אופנה. אני מורידה את הילדים בבית הספר ויוצאת להליכה או לריצה, אז מה, אחליף בגדים? ומשם לקניות וסידורים. הכי נוח לי באותם בגדים".
שמעתי שהיו לך תובנות אופנתיות בעקבות ההפקה שלנו.
"תשמעי, מעולם לא לבשתי צבעים. רק שחור. הכי יפה לי. ופתאום בהפקה הזו הלבישו אותי ורוד עתיק, סווטשירט אדום עם צהוב, חצאית פאייטים עם סווטשירט ושסע. זה גרם לי להיפתח לגמרי ולהגיד לנשים להעז. וגם לא לפחד לקחת סטייליסטית שתלמד אותך ותחשוף אותך. זה לא רק לעשירות! במיוחד אם את כבר בגיל מבוגר וקצת התקבעת על סגנון. אני אמרתי למיטל, 'תגידי, את מטורפת, אני אלך עם זה?' אבל אז הבנתי שההפקה הזו היא סוג של השראה. נשים רואות אותי וזה נותן להן רעיונות".
שינית משהו במלתחה שלך בעקבות ההפקה?
"קניתי אדום! לבשתי חצאית עם סווטשירט וחצאית פאייטים עם נעלי התעמלות, כי לא חייבים רק עם עקבים. אני עושה עכשיו הרבה שילובים, מיקס אנד מאץ', לא הכל צריך להיות פיקס".
לפני אירועים את מתייעצת עם סטייליסטית?
"אני הולכת למעצבת ישראלית ויחד אנחנו מרכיבות לוק. אני סומכת על הטעם שלה ועל איך שהיא רואה את הבגד".
יש לך מסר לקוראות?
"תסתכלי במראה ותאהבי את עצמך. אם אין אני לי מי לי. אישה יפה וחזקה זה המרכז של הבית, ואם היא מאושרת, הבית מאושר. אם האמא מאושרת, הילדים מאושרים. תעשי בשביל עצמך. יש לי חברות שאומרות לי 'לא, הילדים קמים מוקדם בבוקר בשבת, אין לי כוח', ואני אומרת להן 'קומי, צאי, קחי את עצמך לשעה לבד ותחזרי שמחה, זה עושה שינוי כזה גדול'. אמא שלי, שהיא ניצולת אושוויץ ותאומת מנגלה, לא יצאה יום בחייה מהבית בלי ליפסטיק אדום. היא אמרה לי 'שאף אחד לא ירחם עליי, שאף אחד לא יגיד מה יש לה היום, למה היא נראית ככה'. והיא צדקה. למה אני אומרת 'פאן לי במקסימום?' זה ה'מודה אני' שלי. אני יודעת שאומרים שנורא קל ללאה שנירר להגיד את זה כי היא מיליונרית שגרה בהרצליה־פיתוח. אז תקשיבו – אני עובדת עד היום כל יום, אני אמא לילדים ואני לא גרה בשכונה מאושרת. אולי מעושרת, אבל לא מאושרת. אפשר להיות שמחות גם עם כסף וגם בלי כסף, זה תלוי מה יש לך בפנים. תאהבי את עצמך, השאר יסתדר".
דוגמנית: לאה שנירר. מאפרת: נטע סקלי ל"מאק". שיער: שגיא דהרי. ע' צלם: יוגב שגב. ע' סטיילינג: ליהי באר אבן
איפה משיגים? אתא, סטורי, דיזל – רשתות. אניה פליט, מרזוק ועזר 11 יפו. by Anabelle, byanabelle.com. בוטיק ורנר, יהודה הלוי 48 ת"א. TRES ו־VAS, אחד העם 58 ת"א. נטע אפרתי, כיכר דיזנגוף 3 ת"א. אמריקן וינטג', קניון TLV וקניון רמת אביב ת"א
