תנופת בנייה משמעותית עוברת בשנים האחרונות על שיכון ותיקים ברמת גן. תוכנית ההתחדשות העירונית, שהעירייה עודדה עד לאחרונה, הניבה רחובות שלמים של פרויקטי תמ"א ופינוי בינוי, ואיתם גל של בני השכונה, שחוזרים לגור כאן עם משפחותיהם.
הנוף העירוני השתנה; את הבניינים האפרוריים והמוזנחים מאמצע המאה הקודמת, בני 2-4 קומות, החליפו בניינים של 8 ו-9 קומות, ללא קו אדריכלי משותף ובאיכויות שונות. השכונה הצטופפה, הירוק שלבלב בין הבניינים נעלם, ובדיעבד התברר שגם התשתיות לא מספיקות לגידול הפתאומי באוכלוסייה, ולכן העירייה בלמה את התהליך.
הביקורת ידועה, אך שיטוט ברחובות השכונה והתבוננות בפרויקטים החדשים מעלים גם מסקנה אחרת: רוב הבניינים אסתטיים והמראה הכללי של השכונה השתפר, כמו גם איכות הדירות. המחירים אינם נמוכים, אך עדיין נוחים יותר מאלה שבפרויקטים דומים בתל אביב. יחד עם הקרבה לפארק הירקון והמוניטין של השכונה, האזור הפך לאופציית מגורים עירונית טובה.
אחת החוזרות לשכונת ילדותה היא מיכל, סמנכ"לית כספים בחברה ציבורית, אם לתאומות בנות 4. את הדירה, שבה היא מתגוררת היום עם בנותיה והמטפלת, היא קנתה בכלל כהשקעה. "הגעתי לאתר כשהתחילו לבנות את הפרויקט, הבנתי את הפוטנציאל העסקי ורכשתי", היא מספרת. "בכלל לא חשבתי לחזור לשכונה. גרתי אז בהרצליה עם בת זוגי ותכננתי להישאר שם".
הבניין החדש, בן שמונה קומות, הוקם על מגרש שעמד עליו מבנה קומתיים. מיכל רכשה את אחת מדירות הגן, 60 מטרים רבועים שבהם חדר שינה, ממ"ד, חלל קטן לסלון ולמטבח – ותקרה בגובה חמישה מטרים. את הגובה החריג, שמקורו כנראה בטעויות חישוב במהלך תכנון הפרויקט, התכוון היזם להנמיך בעזרת תקרת גבס, כדי להגיע לסטנדרט של 2.70 מטרים.
60 מ"ר שהפכו ל-100
תפנית בעלילה התרחשה כאשר מיכל פנתה אל האדריכל איציק עיני, השותף למשרד עיני-שובל יחד עם אשתו האדריכלית נעה שובל. מיכל ביקשה לעשות מה שמכונה ''שינויי דיירים'', אך כאשר עיני ביקר באתר הבנייה, מיד הבין את הפוטנציאל הטמון בגובה התקרה, שהיתה עדיין חשופה. הוא הציע למיכל לבנות קומת גלריה, ובכך להכפיל כמעט את שטחה של הדירה.
"ברגע שהבנו את הפוטנציאל שינינו כיוון והחלטנו לתכנן דירה למשפחה", מספרת מיכל. "בשלב הזה עוד לא חשבתי שאני הולכת לגור כאן, אבל אמרתי לעצמי: תעשי בית 'וואו' ותמכרי, מקסימום את תהיי הלקוח". וכך אכן קרה. זמן קצר לאחר הרכישה הפכה מיכל לאם, במקביל נפרדה מבת זוגה, והיא החליטה לחזור למקום בו גדלה. "בסוף הבנתי שאני הולכת לגור לבד עם הבנות, ורציתי שהבית יהיה מקום נוח ונעים לי, להן ולמטפלת".
הקבלן מסר לידי הדיירת והאדריכלים דירת מעטפת, עם ריצוף והכנות לחשמל ומים. או אז הכניסו קבלן פרטי, שבנה את גלריית הפלדה ואת קירות הפנים, לפי תכנונו של עיני: בקומת הקרקע סלון, מטבח, ממ"ד וחדר רחצה; בקומת הגלריה שני חדרי שינה וחדר רחצה נוסף. בסוף התהליך הוכנסה לתמונה מעצבת הפנים ורד מאיו ינקוביץ, שלצד האדריכל ויחד עם הדיירת בחרה את הרהיטים, פריטי הנוי ועבודות האמנות.
בסלון, עם הכניסה לדירה, נשמר הגובה הכפול של התקרה. הגלריה מוקמה משמאל לדלת, והיא נראית כקובייה לבנה שמחלקת את החלק הציבורי לשניים: לסלון גובה של 4.70 מטרים, המטבח מתחת לקומת הגלריה, וגובהו 2.20 מטרים בלבד.
את אפקט הגובה בסלון העצימו בעזרת ספריית ברזל לבנה שמתנשאת מעלה, ומולה פינת ישיבה קלילה למראה. לעומת זאת, בקובייה תוכנן מטבח בצורת ח', שחור כולו. יש לו חלון אל החצר הקטנה, ובינו לבין הסלון מפריד דלפק אכילה גבוה. קיר ארונות שחור תוחם את המטבח ומסתיר מאחוריו את המדרגות לגלריה.
דרך המטבח עוברים לחלק האחורי של הקומה, שיכול להיסגר בדלת הזזה נסתרת, כיחידה פרטית. כאן נמצאים חדר רחצה וממ"ד, המשמשים את המטפלת. החלל שנוצר מתחת למדרגות נוצל לפינת עבודה קטנטנה ולאחסון.
שינה קומפקטית
מדרגות מאגוז מעושן מובילות לקומת הגלריה, שגובהה 2.35 מטרים. חדרה של האם, בקדמת הקומה, הוא קטן, אך מספיק למיטה זוגית, ארון בגדים ופינת איפור. הצורך בקשר עין בין חדר השינה לסלון הוליד חלון צר בחזית הקובייה הלבנה, שממנו משקיפים מטה.
בחלקה האחורי של הגלריה נמצא חדרן המשותף של הבנות. גם הוא קומפקטי ומכיל שתי מיטות עץ, שולחן קטן ביניהן וארון. חדר רחצה משותף לאם ולבנות נמצא באמצע. "מגיל אפס חייתי בבתים גדולים, ועכשיו אני לא מבינה למה בעצם צריך את כל זה", מתייחסת האם לממדי החדרים הצנועים, "מה שיש כאן מספיק לנו לגמרי".
לפי כללי הטקס הפיני
רק על דבר אחד לא ויתרה – סאונה. "זו אהבה מילדות. אבא שלי היה מזמין אותי ללכת אתו לסאונה בקאנטרי קלאב הסמוך, ומאז אני מכורה", היא מסבירה מדוע בנתה סאונה במרפסת הגן הקטנה.
החצר הצרה, שמשיקה לדירה לכל אורכה, רוצפה בדק איפאה, ופס צמחייה דק נשתל לאורך גדר העץ הלבנה. ביציאה מהסלון מוקמה פינת ישיבה מקורה, בהמשך מטבח חוץ ומקלחת פתוחה, ובקצה החצר סאונה יבשה, מחופה עץ מבחוץ ומבפנים, לפי כל כללי הטקס הפיני.
"אף פעם לא נתתי חשיבות לבית עד שהגעתי לפרויקט הזה", מסכמת מיכל. "נהניתי מכל התהליך ואני שמחה על ההחלטה לחזור עם בנותיי לשכונה שבה גדלתי. הן קונות במכולת שבה אני קניתי בתור ילדה, ואפילו הולכות לגן שהיה שלי".
- תכנון ועיצוב פנים: עיני שובל אדריכלים
- סטיילינג: ורד מאיו ינקוביץ
- קבלן: נתי בר כוכבא
- כלים סניטריים, מרצפות ואריחים: מודי
- תאורה: קרני תכלת, אסף וינברום
- נגרות: אבי אטיס, א.אומנים
- מסגרות ופרזול: ארטיגיאני
- מיזוג: אבי גזלה, השירות למזגן
- וילונות: קלאסיקיר
- מטבח חוץ: קליינס
- גינון: ניר סלע
- מוצרי חשמל למטבח ואביזרים: יאיר תותחני
- רהיטים: פראט ליוינג (כסאות אוכל), טולמנ'ס דוט (שולחן עבודה תלוי), תומיק (מיטות), other:wise (פינת איפור)
- אמנות: אורן פישר, רחלי שרפשטיין, עינת עריף גלנטי
