בסלון כל יום פורים: הפריטים שיחזרו אליכם מהספה מבט מצועף או צוחק
רעיון המסכות הוא עתיק יומין, אך יותר ויותר פריטים דקורטיביים מאמצים פנים אנושיים, שמוסיפים לעיצוב הבית קריצה ועניין. הסגנון הוא כבר עניין של טעם אישי
פורים בפתח. ימים של ''מסכות, רעשנים, שירים וריקודים'', כמו שאומרות מילות השיר. בתזמון מתעתע, מסכות עומדות עכשיו בראש סדר היום בהקשרים פחות עליזים, אך החג המתקרב מאזן אותם.
רעיון המסכות הוא עתיק יומין. תכליתו להסתיר את פני החובשים אותן, להעניק להם פנים אחרות או זהות אחרת, לא בהכרח אנושית. קיומן חצה זמנים, תרבויות והקשרים: בטקסי דת ופולחן, כאביזר מגן ששימש לוחמים וציידים, כ''תרופה'' לגירוש מחלות ודיבוק בידי רופאי אליל, כחלק בלתי נפרד מעולם התיאטרון, ועוד.
במהלך השנים ''זלגו'' המסכות לשדה האמנות, ומשם, במהלך טבעי, גם לתחום העיצוב, כפריט דקורטיבי: מפרימיטיבי-שבטי, דרך הומוריסטי בהשראת קומיקס או פופ ארט, ועד מודרני-מופשט, שרק מרמז תווי פנים.
באחרונה הממד המאניש בכלל, במובן הרחב היותר, מופיע בשלל חדרים בבית, עם דימויים של פרצופים המשולבים כמוטיב צורני בחפצים, בדים, חיפויים ועוד.
ההאנשה ומבט העיניים מייצרים סוג של קרבה רגשית לאובייקטים, והחיות שלהם מוסיפה קריצה ושכבת עניין. שילוב מסכות או פריטים ''עם פרצוף'' בעיצוב הפנים נעשה ככל פריט דקורטיבי אחר, והוא בעיקר עניין של טעם וסגנון: מסכה אצטקית או אפריקאית ייצקו לחדר אווירה אתני-אקזוטי, כדים וכלים שפני שטחם מדמים פנים אנושיים יפתיעו, וכריות צבעוניות שמסתכלות על היושבים בעיניים מצועפות או צוחקות לבטח יעלו חיוך על פניהם. אז מי אמר שלא כל יום פורים?
- בשיתוף דן דיזיין סנטר, מרכז העיצוב של ישראל.
