ליל הבחירות לכנסת הוא ערב החג של מהדורות החדשות בטלוויזיה: הפאנלים קורסים תחת עומס האורחים, שעות השידור נמתחות עד אינסוף, מארזים גרפיים מיוחדים מושקים, האות המוזיקלי מנסה להיות עוד יותר ממלכתי מתמיד, וכולם כוססים ציפורניים ומכינים פיצוחים לקראת השעה 10 בערב: רגע האמת שבו נחשפת התוצאה של מדגם הקלפיות הערוצי.
הפעם, במקצה השלישי של הבחירות בתוך פחות משנה, רף האדרנלין וההתמכרות למסך היה זקוק למקפצה נוספת שתשאב את הצופים אל המסך, כשהניילון הוסר מהאולפנים החדשים שהתחרו על תשומת הלב הישראלית.
באופן מפתיע, כאן הסכימו שלושת הערוצים לחלוק את אותו משאב. לא חשוב באיזו מהדורה בחרתם לצפות ברגעי השיא - כאן 11, קשת 12, רשת 13 – צפיתם באולפן שעוצב בידי אותו אדם. זהו אבי פחימה (54), מנהל סטודיו העיצוב "פורמה", שרשם השבוע, עם תחילת השידורים מהאולפן החדש של חדשות 13, הישג לא רגיל: עיצוב שלושת אולפני החדשות החשובים במדינה. בכל יום נחשפים מאות אלפי צופי טלוויזיה לפרי עבודתו בשלל תוכניות אקטואליה, מבזקים ובעיקר המהדורות המרכזיות.
מגיא פינס עד הכוכב הבא
פחימה ייסד את הסטודיו לפני כ-25 שנים, והוא שם מוכר בשוק הקולנוע והטלוויזיה הקטן של ישראל. גם אם הדלקתם בשנים האחרונות טלוויזיה לשתי דקות בלבד, יצא שנחשפתם לאחת מעשרות עבודותיו: האולפנים של "הכוכב הבא לאירוויזיון", תוכנית הבישול "מאסטר שף", "ערב טוב עם גיא פינס", אולפני חדשות ערוץ 10 לפני המיזוג, השעשועונים "אחד נגד מאה" ו"לעוף על המיליון", והרשימה נמשכת.
"די לוקחים אותי כברירת מחדל לאולפני החדשות בארץ בעשר השנים האחרונות", מודה פחימה בראיון ל-Xnet למחרת הבחירות, ומגלה שהוא בכלל במאי קולנוע בהכשרתו וחף מהכשרה עיצובית אקדמית: "בכלל למדתי קולנוע ובימוי באוניברסיטת תל אביב. בחוג לקולנוע כולם הפיקו סרטי סטודנטים, ולקחו אותי כדי לעשות את הארט (ארט דיירקטור, מ"ב). מסרט לעוד סרט, בסוף עשיתי ארט לרוב הסטודנטים".
כך הוא זלג מחלום הבימוי אל הקמת סטים לתוכניות טלוויזיה ולסרטים. "הבמאי דובר קוסאשווילי למד איתי באותו מחזור", נזכר פחימה, "ובתום הלימודים הוא לקח אותי לעשות את הארט של 'חתונה מאוחרת'. הייתה התלהבות מהתוצאה, והחלטתי שעד שאני אעשה את הסרט שלי אני אמשיך לעצב. לרגע לא חשבתי שעיצוב זה הדבר האמיתי; רק ראיתי בזה משהו זמני עד שאני אעשה סרט משלי".
איך עברת מעיצוב לקולנוע אל הטלוויזיה המסחרית?
"שי כרמלי, במאי נוסף שלמד איתי, קיבל הצעה מפתה לבימוי הסדרה 'זבנג' ששודרה בקשת, והוא הזמין אותי לעשות את הארט. זה היה הצעד הראשון שלי בעולם הטלוויזיה, זה גם יותר כלכלי, אז נשאבתי לשם".
הפריצה הממשית שלו לאולפני החדשות התרחשה ערב הבחירות של 2006. בחדשות ערוץ 2 רצו אולפן חדש ופנו אליו. הוא נזכר ש"באותה תקופה האולפן של חברת החדשות היה עם הרבה עץ וצבע כחול, זה היה הסטנדרט. הוא עוצב על ידי חברה אמריקאית וזה גם היה סגנון מאוד אמריקאי. לי, בכל אופן, זה נראה מאוד מיושן. פנו אלי מהחדשות בעקבות עבודות שעשיתי בטלוויזיה, ורצו להכניס את העיצוב הצעיר והרענן הזה גם למהדורה. לערב הבחירות תכננתי אולפן לבן, שכולו מלא במסכי וידאו. אנשי קשת ורשת, שאז היו שותפות בחברת החדשות, הגיעו, ראו והתלהבו. אחרי הבחירות הם ביקשו לעצב מחדש את אולפן החדשות הקבוע באותו האופן. שנה לאחר מכן, ב-2007, השלמנו את האולפן החדש, שזכה לכינוי 'הקניון הלבן' בשל גודלו וצבעו".
אז מה ההבדל בין שלושת האולפנים
גם היום, עשור אחרי אותו קונספט, הוא נותר בעינו בשלושת הערוצים העכשוויים: אולפן לבן לחלוטין, כשהבידול המיתוגי נוצר באמצעות מסכי ענק ותאורה צבעונית בגוון ספציפי, שפזורה באולפן ובדסק החדשות.
בשבוע שעבר התחילו השידורים מהאולפן הסגול של חדשות כאן, השבוע התחילו השידורים מאולפן החדשות החדש של חדשות 13, וחולש מעליהם (בעיקר ברייטינג) האולפן של חדשות 12 שיצא לדרך ב-2017. איך מייצרים בידול בין שלושה ערוצי חדשות, כאשר האולפנים דומים ובדרך כלל גם צבעיהם? "המבנה של שלושת האולפנים שונה מאוד זה מזה", משיב פחימה, ופותח בהסבר מקיף.
לדבריו, "האולפן החדש של חדשות 13 רחב מאוד וללא עומק. הוא מנסה להיות אולפן עגול שסביבו הכל עומד: וידאו Wall עגול, במה עגולה ושולחן ישר בפרונט. רשת (כשהיו חדשות 10, מ"ב) שידרו במשך שנים מאולפן קטן בגודל חדר-וקצת מ'בית הוורד' בגבעתיים ומאולפני JCS בירושלים. זה היה אולפן קטן בגודל של לא יותר מ-7X7, ונאלצנו לעשות הרחבה ויזואלית של האולפן עם קיר וידאו שיצר תחושת חלל נוסף מאחורי המגיש. האמת הייתה שאי אפשר היה לזוז שם, וכדי לצאת מהאולפן אנשים היו צריכים לבקש מהצלם לזוז.
"עכשיו, כשהם עברו לאולפנים בנווה אילן, הם ביקשו אנטיתזה - הכי גדול והכי מרשים טכנולוגית, והרבה פעמים לא ידעו להסביר מה הם רוצים. הראיתי הרבה אופציות וסקיצות לכיוונים, ובסוף הם בחרו. נכנסנו למבנה פשוט ששימש לתוכניות מתחלפות - קופסה שחורה. היה צריך לנצל את כל הקופסה כדי שייראה גדול, ובתפישה הוויזואלית הכנסנו את כל מה שיש בחדשות 13 לקובייה אחת: קומה עליונה זה הקונטרול, למטה הדסק של החדשות, וברקע חדרי עריכה. כל החבילה באותו חלל, ואת הכל אנחנו רואים. מהמקום שמצלמים את המגישים לא היה מספיק עומק כדי לקבל שוטים עם רקע, אז שמנו מסכי וידאו.
"האתגרים של האולפן של חדשות 12 טמונים בכך שהוא צר וארוך. יש תחושה קלסטרופובית, אז שמנו מראות וזה נותן תחושה של שכפול חלל".
"האולפן של כאן 11 היה מוגבל מאוד ביכולת התכנון שלו, בגלל שבמרכזו ניצבים ארבעה עמודים גדולים שמפריעים לזוויות הצילום. הרבה מהבידול מגיע גם מבחירת הצבעים. בכאן הלכו על הסגול, וזה נראה שונה, וברשת וקשת על הכחול והאדום כמו שמקובל בכל העולם".
עיצוב האולפן משפיע על הרייטינג?
"אני חושב שזה עושה תחושת רושם לאנשים, גם אם בתת-מודע. בטלוויזיה למדיום יש משמעות, היא מושכת אנשים להסתכל וזה מהפנט להישאר. אבל אולפן יפה זה לא הדבר הכי חשוב. זה בדרגה השנייה, כמו שאני תמיד אומר למי שאני עובד איתו: תוכן זה הדבר הראשון".
ואיך עובדים עם שלושה מתחרים, בלי שאף ערוץ יטען שעשית למתחרה שלו עבודה יותר טובה?
"הייתי שמח לעבוד רק עם ערוץ אחד ושנדע שאנחנו מסודרים ויש לנו עבודה לכל השנה, אבל זה לא ככה. העסק דינמי, יכול להיות שעוד שנה יזמינו שדרוג כי משהו לא עובד טוב".
צוותי החדשות והמגישים מעורבים בבחירות שונות בעיצוב האולפן?
"במקרה של חדשות 13 ישבתי עם צוות קריאטיבי, שכלל את יובל כהן במאי האירוויזיון וישראל טוויטו העורך הראשי. עם כאן ישבתי במשרד שלי עם מגישי התוכנית על המודל, וכל אחד מהם נתן הערות. רומי נוימרק, מגישת חדשות הלילה, לא אהבה את מה שהצעתי לה. היא לא אהבה שהושבתי אותה על השולחן הרגיל של המהדורה, וחשבה שזה לא מתאים למהדורת לילה, שהיא קטנה ומצומצמת יותר ולא באותו גודל של מהדורה גדולה. לכן חזרנו לשולחן בר קטן על רקע האולפן החדש".
כמה זמן לוקח לעצב אולפן חדשות?
"זה לא משהו קבוע. לפעמים הרעיון מבריק ולוקח רגע, ולפעמים דורש כמה ניסיונות. העיצוב עצמו זה עניין של חודש עד חודשיים של עבודה, בונים מודל וסקיצה שכולם אוהבים. הבנייה עצמה בדרך כלל לוקחת כשלושה חודשים".
כל כמה זמן צריך לרענן את האולפן?
"כל ארבע-חמש שנים צריך להחליף סט, אבל בגלל שזה עולה הרבה כסף (על פי פרסומים, האולפן החדש של כאן עלה כ-20 מיליון שקלים וזה של חדשות 13 עלה כ-14 מיליון שקלים, מ"ב) זה קורה בערך כל עשר שנים. רק ייצור התפאורה זה 4-5 מיליון שקלים, וכל השאר זה מצלמות, תאורה ומחשבים. וזה יקר מאוד".
בשנים האחרונות הצטרף לאולפני החדשות הגאדג'ט של גרפיקות במציאות רבודה (AR). לפעמים זה מרשים, לעתים זה גורם לעורכי החדשות מבוכה עקב תפעול שגוי, איכות ירודה, ריצוד או טעויות שמתגלות בשידור החי. לדעתך, המציאות הרבודה בחדשות היא אופנה חולפת, או שהיא כאן כדי להישאר – ולהפוך בסופו של דבר לאולפן וירטואלי?
"פעם זה נראה נורא, בגלל שהציוד הטוב היה יקר מאוד. היום המחיר הוזל והציוד השתפר, אז זה נראה טוב יותר. בגופי תקשורת בעולם שהתקציבים שלהם לציוד גדולים יותר, התוצאה נראית מרשימה, ברמה שמחר יכולים לזרוק את האולפנים האמיתיים ולהפוך הכל לווירטואלי. ביקרתי ב-BBC, יש להם אולפן וירטואלי, ושאלתי 'למה לא תסבו את כל האולפנים לאולפן כמו זה?' הם ענו לי שזה עלה כמו חמשת האולפנים אחרים. בישראל אין עוד את הציוד הכי טוב, ולכן כשבונים מודל וצריך להכניס גרפיקה מעכשיו לעכשיו, קשה להגיע לגימורים טובים. בקצב העבודה של החדשות, זה לפעמים קופץ ומרצד".
פחימה מאמין שהמציאות הרבודה תישאר, אך סבור שהאולפן לא יהפוך לווירטואלי. "זה ישולב יחד", הוא מעריך. "האמריקאים מאוד אוהבים את זה, יש שם אולפני מזג אוויר יותר מושקעים מאולפני החדשות פה. באמצעות מציאות רבודה, הם עושים אפקט שהסופה נכנסת לאולפן. אבל אלה לא אותם תקציבים".
כללי הזהב של פחימה לתכנון אולפן
● להתחיל בחשיבה על זוויות המצלמה והגובה הרצויים לצילום המגיש/ה
● לתכנן מראש את מיקום מצלמות
● תחושת דינמיות בחלל משיגים באמצעות מצלמת רחף עם עדשה רחבה, כשהאולפן נבנה בהתאם למסלול התנועה של המצלמה
● סט הצבעים של האולפן מתקבל באמצעות מסכי הווידאו, לא באמצעות האולפן
● צבעים שעובדים טוב באולפני טלוויזיה: כחול, אדום וכתום. שני הראשונים מזוהים יותר עם חדשות, והשלישי עם לייף סטייל
● אסור לתכנן סט ירוק. הצבע הירוק לא עובר טוב במצלמות ובטלוויזיות, והוא גם משליך צבע על פניהם של המגישים
- גילוי נאות: הכותב עבד בעבר בתאגיד השידור "כאן"
