ירדן קליימן מסרבת שיראו בה גימיק, על אף שלא מעט אנשים מתייחסים אליה כך, ולא בכדי: הרי לא כל יום נתקלים בצעירה יפהפייה בלונדינית המנגנת ב"כלי של בנים", הגדרה שלה, מול שועי עולם ולצד אמנים גדולים. אבל קליימן ממש מתקוממת לנוכח ההגדרה הזו. "תמונות על מגנטים באירוע זה גימיק, וגם להיכנס לחתונה בלימוזינה זה גימיק", היא אומרת. "אבל לנגן חי מול מאות, ואלפים, ועשרות אלפי אנשים, זה לא גימיק. אנרגטית אני נמצאת במקום אחר. אני לא הבחורה היפה שמנגנת בכינור בכניסה לאירועים, בזמן שהאורחים נכנסים. אני הרבה יותר מזה".
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
בהחלט. ירדן קליימן – או בשם הבימתי שלה, "ירדן סקסופון" – היא אחת מנגניות הסקסופון המצליחות בישראל, וכנראה הרווחית ביותר. היא התפרסמה כשהעלתה לרשת סרטון שבו ניסתה לשכנע את הראפר הג'מייקני שון פול שיאפשר לה לשמש כמופע החימום שלו בהופעתו בארץ לפני ארבע שנים. המוזיקאי האורח הסכים, והמוזיקאית הישראלית עלתה לבמה והדגימה מה הסקסופון שלה יכול לעשות. זו הייתה הופעת הפריצה שלה: מאז היא מופיעה על במות ענקיות באירופה ובאמריקה, מתחככת בעשירים ובמפורסמים ומנגנת מולם או איתם.
אי אפשר היה להתעלם ממה שיצא
קליימן (26) נולדה בארץ, אבל בגיל שש החלה לטייל בעולם בעקבות עבודת אביה במשרד החוץ. כשמשפחתה התמקמה בניו זילנד, היא נשלחה לבית ספר פרטי ולמדה בו לנגן בסקסופון. "ילדים לומדים שם מוזיקה מגיל צעיר", היא אומרת, "ואני הייתי טום בוי, אז התבקש לתת לי כלי של בנים. כשחזרנו לארץ, כבר ידעתי לנגן". באותה תקופה היה הסקסופון המפלט שלה. "למדתי בתיכון שליד האקדמיה למוזיקה בירושלים, השתתפתי בתזמורות ובהרכבים, החוגים החברתיים שלי היו סביב הסקסופון, נהניתי – אבל לא חשבתי שזו תהיה הקריירה שלי".
אחרי שירות צבאי בחטיבת דובר צה"ל ("הייתי מביאה את הסקסופון ומנגנת לחבר'ה. היו קוראים לי 'הדוצ'ה עם הסקסופון'") החלה לבדוק אפשרות שזו תהיה הקריירה שלה. "שבוע אחרי שהשתחררתי, לקחתי את הסקסופון על הגב, התלבשתי יפה, שמתי איפור ויצאתי לסיבוב בכל בתי המלון ואולמות האירועים בתל אביב. חילקתי כרטיסי ביקור והצעתי את עצמי. בשום מקום לא שמו עליי, עד שהגעתי לאולם ביפו שבו הסכימו שאעבוד אצלם. משם הכל התגלגל בנחישות רבה – יש שיגידו, מוגזמת. התחלתי לנגן ביותר ויותר אירועים, חתונות, אירועי חברה – איפה שיש די-ג'יי".
בתחילה ניגנה רק בזמן קבלת הפנים, עד שבאחד האירועים ביקשה להישאר למופע המרכזי, ונענתה בחיוב. "כשהדי-ג'יי התחיל לנגן, עליתי לבמה עם הסקסופון, התחברתי למיקרופון אלחוטי והתחלתי לאלתר על המוזיקה. אי אפשר היה להתעלם ממה שיצא ממני ומהתגובה של הקהל. פתאום זה לא היה רק אני עם סקסופון ושמלה ארוכה: יצא משהו אחר".
קליימן התחילה לשווק את עצמה באמצעות אתר שפתחה וסרטונים שהעלתה לרשתות החברתיות. "כשדברים התחילו להתקדם, שאלתי את עצמי מה אני באמת רוצה, והגעתי למסקנה שאני רוצה להיות מספר אחת בתחום: לנגן בחו"ל, להופיע בפסטיבלים ובמסיבות. רציתי לעלות ליגה. היוזמה שלקחתי עם החימום של שון פול נתנה את הדחיפה לזה".
בעקבות זאת החלה לקבל הזמנות להופיע באירועים של אוליגרכים ועשירים אחרים שנערכו במועדונים המובילים בישראל ובאתרי נופש וסקי יוקרתיים בחו"ל (ראו סרטון בהמשך). היא גם התחילה להופיע כאמן חימום לדי-ג'ייז מצליחים. "פתאום הייתה עלייה קיצונית בכמות העוקבים שלי באינסטגרם. פתאום ראיתי את השם שלי על מסכים גדולים. פתאום לא הפסיקו להגיע הזמנות להופעות. זה היה מרגש ברמות. עד עכשיו אני מקבלת תגובות מגניבות בטירוף: 'לא מאמינים שסקסופון יכול להישמע ככה', 'לא ידעתי שסקסופון משתלב עם טכנו', כאלה".
קניתי את האמון של הגברים
לצד ההצלחות היו קשיים. הכניסה שלה לחיי הלילה דרשה ממנה יכולות טכניות שלא היו בסל כליה קודם לכן, והיא הבינה שכדי להשתלב בחוגים הגבריים שמנהלים את הסצנה, עליה להשתוות לגברים. "חיי הלילה בארץ ובחו"ל הם מועדון גברי שקשה להיכנס אליו", היא אומרת. "למרות העובדה שאני טום בוי, ואין לי בעיה למצוא חברים בקבוצות האלה (ולמי שמתעניין, יש לה בן זוג, הייטקיסט, והיא גרה איתו בתל אביב – נ"ג), הרגשתי שאני צריכה לעבוד פי שניים יותר קשה. כשאת בחורה, הרבה יותר מחפשים אותך, רק מחכים להגיד: 'הכוסית הזאת ככה וככה'. בארץ הסצנה הכי חזקה היא הטכנו, וזה בויז קלאב הדוק. אין כמעט בנות, אולי אחת או שתיים. הן עושות עבודה מעולה, אבל בפסטיבלים מופיעה אולי די-ג'יית אחת בקושי".
איך הצלחת לשבור את התקרה הזו?
"הבנתי את חוקי המשחק. הבנתי שלא מגיעות לי שום הנחות מעצם היותי בחורה. אם אני מגיעה למועדון באחת בלילה, אין מקום לחוסר הבנה טכנית במערכות השונות ובכבלים שצריך להתחבר אליהם. היום אני כבר מכירה את הציוד יותר טוב מהדי-ג'יי. אני גם מחזיקה את כל הכבלים באוטו המצ'וקמק שלי, ליתר בטחון. בדברים הקטנים האלה קניתי את האמון של הגברים. כשאני משתמשת בז'רגון שלהם, הם מרגישים שאני שווה להם. אם אני בבויז קלאב, אני צריכה להכיר את הדמויות מ'מלחמת הכוכבים', למשל. כשהבנתי שזה מה שצריך, ישבתי ימים שלמים על יוטיוב ולמדתי הכל מסרטונים. כשהתחלתי לדבר עם הגברים באותה שפה, הפסיקו להתייחס אליי רק כאל פרצוף יפה. אבל לצד זה אני גם מתעסקת בשאלה מה ללבוש. הרי בסוף אני עדיין הבחורה על העקבים".
שמנגנת בכלי שנחשב גברי.
"אני כבר יודעת שלאנשים לא קל לבלוע אישה עם כלי כל כך גברי וכבד, אבל אני אוהבת את השילוב של נשיות וסקסופון. אני רק לא אוהבת שמנגנים בסקסופון כמו בחורה שברירית: אתה מנגן בו, ולא להפך. אני שולטת ביכולות של הכלי; אני הרי נגנית לפני הכל. אז נכון, אני אתלבש יפה, אבל אני משדרת אנרגיות מלאות ביטחון".
אני מרגיש שאת רוצה להגיד: "אנרגיות גבריות".
"בא לי להגיד את זה, כן, אבל אני אישה, ואלה האנרגיות שלי, אז מה, אני גברית? אני גם לא אגיד שצריך לנגן בסקסופון כמו גבר, אלא כמו אישה חזקה. אני נזהרת. כשנשים עושות משהו בצורה שהיא מלאת ביטחון ולא מתנצלת, אומרים שהן גבריות. אבל הן לא גבריות: הן פשוט מלאות ביטחון. אני משתדלת לתת דוגמה לזה".
החלום: סופרבול
עד כה היא חיממה את צמד הדי-ג'אים הצ'יינסמוקרס, הופיעה במחצית משחק של קבוצת פנאתינאיקוס במסגרת היורוליג ביוון (וגם במחצית משחק של מכבי תל אביב ביד אליהו), ניגנה במצעדי גאווה בניו יורק ובתל אביב והשתתפה בסיבוב ההופעות של עומר אדם למשך כמה חודשים.
השלב הבא הוא שיר חדש שאותו הלחינה והפיקה ושיופץ בקרוב לפלטפורמות השונות. "הוא שיר מיינסטרימי ופונה לקהל רחב", אומרת קליימן. "אני מקווה שהמוזיקה המקורית שלי תגיע לכמה שיותר אנשים ושאעלה מדרגה. אני רוצה להיות הביונסה של הסקסופון".
חולמת להופיע במחצית של הסופרבול?
"לגמרי. ההורים שלי חינכו אותי שכמה שאחלום יותר גדול, זה יקרה, ואני לגמרי חולמת לנגן בסופרבול. 45 דקות בהופעה באצטדיונים זה לגמרי החלום. לאט-לאט, בעזרת השם, נגיע לזה".
אם קליימן תצטרך נגינת צ'לו - יש לה למי לפנות. הקליקו על התמונה:
