לוסי אהריש עיתונאית ואשת תקשורת, מנחת התוכנית "רק בהצבעה" ב"כאן חינוכית" ומרצה בת 38, נשואה לשחקן צחי הלוי, גרה בתל־אביב.
מה גרם לך לכתוב את הפוסט?
"הפגיעה הקשה בפרטיות שלי. מהרגע שהתחתנתי הייתה התעסקות תקשורתית גדולה סביב השאלה אם אני בהיריון או לא. ניסינו להיכנס להיריון ונראה היה שהצלחנו, אבל בדיוק בחודש שהורידו את התוכנית שלי ברשת, עברתי את ההפלה הראשונה. ואז עברתי עוד הפלה ואנשים לא הפסיקו לשאול ולחטט. לאיזו פרמיירה של צחי לבשתי שמלה שחורה, ואיך שיצאתי מהבית קלטתי שהיא עושה לי קצת בטן. אמרתי לעצמי שבטח יחשבו שאני בהיריון ועוד פעם יתחילו שמועות, וזה באמת מה שקרה. ערב אחר יצאתי עם חברים, שתיתי יין, עישנתי, ואז התקשרה עיתונאית ואמרה שיש לה 'אסמכתאות רפואיות' – ממש ככה – לזה שאני בהיריון. מה זאת החוצפה הזאת? אמרתי 'אלוהים, חדירה כזאת למקום הכי אינטימי שלי, זה לא יכול להיות'. גם ככה עברתי שנה לא פשוטה, הבלגן סביב החתונה, היציאה מהטלוויזיה, הבאסה מהעניינים בעבודה, ההורמונים המשתוללים, שתי הפלות. השנה הלכתי לראשונה לטיפול פסיכולוגי, הבנתי שאני לא יכולה להתמודד יותר עם מה שאני עוברת. את הפוסט העליתי יום אחד, ביוני האחרון, חצי שעה לפני שיצאתי מהבית ליום צילומים עבור משרד החוץ. התיישבתי על המחשב והוא פשוט נשפך ממני. אני בת 38, עם שחלה אחת ואני רוצה ילדים, למה לדרוך לי על הפצעים? כתבתי ויצאתי מהבית, ותוך כדי הצילומים הבנתי שנהיה בלגן. בלגן טוב. יותר ויותר אנשים הבינו שדי כבר עם זה".
איזה מסר רצית להעביר?
"ציפיתי מהקולגות שלי שיעצרו לרגע את המרדף הזה אחרי האייטם הכל כך חשוב: האם לוסי תביא לעולם את הילד המתבולל הזה או לא?".
ציפית שזה ייצור תהודה כל כך גדולה?
"לא, כתבתי בלהט הרגע, לא חשבתי על זה יותר מדי. אפילו לא שיתפתי את צחי, והוא לא הבין איך אנשים פתאום יודעים שעברנו שתי הפלות. כשהוא ראה את התהודה הוא אמר 'רק את מסוגלת לכתוב משהו בשנייה וחצי ולעורר כזה דיון'".
איך היו התגובות?
"קיבלתי אלפי תגובות של נשים שתמכו בי ויעצו לי כל מיני עצות איך להיכנס להיריון. קיבלתי כל כך הרבה אהבה, גם נשים כמו מאיה ורטהיימר, יובל שרף וירדן הראל. כולן תמכו בי ופרגנו לי. לפני זה היו בעיקר תגובות רעות, 'שלא תלדי בחיים', 'שלא יהיו לכם ילדים מתבוללים', אנשים איחלו לי לידות שקטות, איחלו לי להיות עקרה, מכל הבא ליד".
את מרגישה שבעקבות הפוסט משהו השתנה בשיח על הנושא?
"אני חושבת שכן, אני רואה שהתקשורת יותר נזהרת, הבינו שמדובר בדיני נפשות, תרתי משמע".
וזה עשה לך חשק להרחיב את המעורבות החברתית שלך?
"בדיוק חזרתי משבוע התנדבות בבית ספר לילדי פליטים ביוון. בבית הספר לומדים 250 ילדי פליטים מאיראן, אפגניסטן, סוריה, קונגו ועוד, והוא הוקם על ידי שלוש ישראליות, בוגרות השומר הצעיר. אחת מהן, רוני הוס, אמרה לי שהיא התחילה להתנדב בגלל הסרט שלי על הפליטים הסורים, שאותו עשיתי בעקבות המונולוג שנשאתי בתוכנית שלי אחרי הטבח בחאלב.
"אני יודעת שיש לי פה גדול, ואני שמחה שאני נמצאת בחברה טובה של נשים אמיצות שאף אחד לא יסתום להן את הפה".
ומי השפיעה עלייך לטובה?
"השנה קיבלתי השראה מהרבה נשים: אילנה דיין וטליה פלד קינן שדיברו באומץ על הילד שלהן שיצא מהארון, מאיה ורטהיימר ויובל שרף שתמכו בפוסט שלי וגם מירי מיכאלי שלא התביישה לספר על מערכת היחסים האלימה שהיא עברה".
לכל המשפיעות לטובה
