איך מכניסים מסעדה, בית מעצר, בית חולים, חנויות ודירות לבניין אחד? זאת לא התחלה של בדיחה, אלא בניין ראשון מסוגו בישראל: סימולטור השריפות החדש של בית הספר לכיבוי והצלה.
בימים אלה נשלמת מלאכת הבנייה והפיתוח של קריית הכבאות במערב ראשון לציון, שאותה מתכנן משרד האדריכלים קנפו-כלימור. בזה אחר זה מגיעים פוליטיקאים, כל אחד בנפרד, וחונכים ברוב טקס את הקמפוס החדש, גוזרים את הסרט ואיתו את הקופון הפוליטי של שיקום-לכאורה מערך הכבאות.
רק אחרי אסון הכרמל
בית הספר לכבאות אינו חדש, כשלעצמו. הוא נמצא כאן מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת, רק שהוא פעל מתוך מבנה בית ספר ישן שנמסר לשירותי הכבאות. תצלומי המבנה הרעוע שבו הוכשרו הכבאים מעידים על מצבם של שירותי הכבאות, שהוזנחו לתפארת במשך שנים, באופן נוקב יותר ממאות דפי דוחות מבקר המדינה, שנכתבו על נושא זה. בישראל, כמו בישראל, השינוי מגיע רק אחרי אסון שמזעזע את המדינה, והפעם היו אלה 44 הנספים בשריפה בכרמל. האסון הביא להקמת הבניין החדש.
"היינו מדליקים חציר ומשטחי עץ בתוך קונטיינרים לתרגול", מספר במבוכה טפסר בכיר שמעון בן נר, סגן ניצב כבאות והצלה, על תהליך ההכשרה והתרגול של הכבאים באותה תקופה. "העשן והפיח התפזרו בכל האזור, ונציגי איכות הסביבה היו מגיעים וסוגרים לנו את האימון. היינו גונבים עוד כמה רגעים, וזהו, זו הייתה שיטת האימון שלנו". החלטורה הזו הייתה קצה הקרחון של יכולת מוגבלת להעניק לציבור שירותי כבאות והצלה – יכולת ירודה שממשיכה להיחשף גם היום.
בן נר התגייס לארגון הכבאות ב-1996 אחרי שפיקד על יחידות מובחרות בצה"ל, ומיד הופתע לרעה מרמת ההזנחה של המערך. אחרי שנתיים בלבד, הסיק את המסקנות והלך. "ראיתי שאין לי מה לחפש פה, אין עתיד במערך הכבאות", הוא אומר. "זה לא מערך שמשקיעים בו, רק מחפשים שיהיה את מי להאשים במקרה של תקלה".
אלא שכעבור עשור בדיוק הסכים בן נר לחזור לדגל, אחרי שקיבל הבטחות בדבר רפורמות עמוקות שייעשו בארגון. ב-2008 הוא פיקד על איגוד ערים וכבאות בני ברק, ובאותה שנה החליטה הממשלה לאמץ רפורמה מבנית שתאחד את כל רשויות הכבאות המוניציפליות לרשות ארצית.
התריע על אסון בדרך
הצהרות לחוד ומעשים לחוד, הרפורמה נעצרה ולא יצאה לדרך. בן נר כבר נערך לעזיבה שנייה והפעם החליט לצלצל בפעמוני האזהרה, כשלקראת פרישתו שלח לצמרת מקבלי ההחלטות מכתב שבו הוא מתריע על קריסת המערך לקראת אסון בלתי נמנע. בעודו חופף את מחליפו לתפקיד, התרחש האסון - השריפה בכרמל, שחשפה את ערוותו של הארגון בתצוגת תכלית קטלנית במיוחד. "לצערנו, במדינה, עד שלא נשפך דם לא מבינים", אומר בן נר.
ישראל הזדעזעה, ועדות החקירה זירזו תהליכים תקועים, והפעם הממשלה החליטה לאמץ את הרפורמה שכבר הונחה על שולחנה שלוש שנים קודם לכן. 250 מיליוני שקלים הועברו לארגון החדש, "הרשות הארצית לכבאות והצלה" שמו.
חלק מהתוכנית הרב-שנתית של הארגון החדש כללה תהליכי הצטיידות ובניין כוח, ובין היתר הוחלט על בנייה של קריית כבאות חדשה בראשון לציון. היא כוללת שבעה מבנים, 26 אלף מ"ר שטחם הכולל, ובהם משרדי הנציבות ומרכז שליטה ארצי שמזכיר את "בור הקריה" של צה"ל, בניין מגורי הפנימייה להכשרות חניכים עם תנאי מגורים גבוהים, מקלחות וחדרי שירותים פרטיים, אודיטוריום, מרכז מבקרים, אולם ספורט, חדר כושר, חדר אוכל - וכמובן תחנת כיבוי.
''הוליווד בראשון לציון''
"כל הבניינים, חוץ ממבנה המגורים שעשוי מלבנים אדומות, עשויים בטון. הלכנו על בטון ופייבר צמנט כחומרי גמר כדי לתת 'הופעה' לפרויקט", מסביר אדריכל הפרויקט דוד קנפו את בחירת החומרים והבנייה המוסדית. "הלכנו על הצבע האדום כדי שיהיה קשור לכבאות, וכדי שלא יהיה רק לבן ואדום השלמנו את זה עם האפור של הבטון החשוף", הוא מסביר, ומתגאה באיכות הטפסנות של יציקות הבטון החשופות.
מבנה בטון גדול עם עגורן הוא מראה שכיח באזור החולות של מערב ראשון לציון, כשמסביב נבנים מגדלי מגורים גבוהים ו"שכונת האלף". ובכל זאת, במרכז הקמפוס ניצב מבנה בטון גדול ושונה במקצת. לא מדובר במבנה בלתי גמור, אלא בסימולטור השריפות שמדמה דליקות וחילוצים פוטנציאליים במתאר העירוני הישראלי. העגורן בראשו הוא צורך השעה, כדי לתרגל חילוץ של פועלים שנפגעים בתאונות עבודה בענף הבנייה – שדה הקטל של חברות הבנייה הישראליות, שמפקירות את עובדיהן למוות ולפציעות נוראות על בסיס יומיומי.
"הסימולטור הוא בניין מוזר, אי אפשר להבין מבחוץ למה הוא משמש", אומר קנפו. "זה שעטנז של הרבה דברים. הרעיון היה לקחת את כל מתארי הבינוי הקיימים שאיתם מתמודד הכבאי, ולהכניס אותם לבניין אחד. תכננו בפנים מקטע שהוא משרדים, בית חולים, בית סוהר (תוכניות מפורטות נלקחו משב"ס, מ"ב), לובי של מבנה רב-קומות, קומת מגורים טיפוסית בבניין ובה ארבע דירות, וגם חדר תדריכים לכבאים וחדר בקרה עם מערכת מצלמות במעגל סגור לטובת תחקירים. הוליווד בראשון לציון".
בכל החדרים הורכב ריהוט מיוחד מברזל, שבלחיצת כפתור עולה באש ומציף את החדר בחום אדיר ובעשן. כדי להשלים את החוויה ולייצר סיטואציה שתדמה את המציאות באופן העוצמתי ביותר, פועלת ברחבי הבניין מערכת סאונד שמשמיעה במשך כל זמן האימון קולות פיצוצים וצעקות. במקביל, מפוזר עשן מלאכותי כדי לוודא שהכבאים מתקשים לנווט בין החדרים והכוכים בזמן השריפה, כמו שקורה בחיים האמיתיים.
כולם מתאמנים פה
בניגוד למה שאפשר היה לצפות, מערך הכבאות הוא גוף קטן: כ-3,000 איש עובדים בו, מהם אלפיים המוגדרים לוחמי אש. זהו מספר קטן מדי של מתאמנים בשביל סימולטור כזה, ולכן הוא כבר משמש לאימונים של גופים אחרים שנתקלים במצבי חירום, בהם שירות בתי הסוהר, פיקוד העורף ורשות שדות התעופה.
טפסר משנה בן נר, פרט לשריפות, בחורף האחרון התמודדתם עם חילוץ מהצפות. זוג צעיר נספה בתוך מעלית בשכונת התקווה בתל אביב, ולא חולץ בזמן. הכבאים מתרגלים בסימולטור החדש חילוץ מהצפה?
"אנחנו לא מציפים את החניון במים, אבל יש מקום בסימולטור שבו אפשר לתרגל יניקה ושאיבה של הצפות ונוזלים. זה חלק מהאימונים השוטפים".
דוח המבקר מ-2018 הזהיר כי אינכם ערוכים כראוי לתרחישים של שריפות ברבי-קומות. בתוך כך, נבנים בישראל עוד ועוד מגדלי מגורים ומשרדים. כיצד אמור הסימולטור לשפר את המוכנות שלכם לטפל בשריפות במבנים הגבוהים?
"בסימולטור החדש יש בקומת הקרקע לובי של בניין רב-קומות, עם פאנל כבאים שמדמה רב-קומות. לא בנינו רב-קומות, אבל בנינו קומה טיפוסית שכוללת טלפון כבאים ומעלית של בניין רב קומות. בעבר, אם היינו רוצים בבית הספר ללמד חניך איך לתרגל חילוץ במעלית, היינו הולכים לבניין בעיר ומתחילים לבקש אישורים. היום יש לי מעלית משלי. כיבוי מבניין רב-קומות זו טקטיקת לחימה. קודם כל מגיעים ללובי ומתפעלים את פאנל הכבאים להפעיל מפוחים ולבדוק איפה השריפה, ואז עולים עד קומה אחת מתחת לשריפה, שם נערכים ופורשים את הציוד. אז זה לא משנה אם עכשיו אני מטפס 20 קומות או ארבע קומות - אני יכול להפעיל את המתאר המבצעי באופן מלא".
מה ההבדל בין שירותי הכבאות ב-1996, כשהגעת אליהם, למצבם כיום?
"שמים וארץ. כשחזרתי ב-2008 לכבאות, הייתי מפקד תחנה שאחראית על ארבע רשויות, והן היו מנהלות אותה באמצעות ועדה. כבר בחודש הראשון כמפקד איגוד הרשויות, לא העבירו לי תקציב לתשלום משכורת לכבאים. צריך לזכור שאז תקציב הכבאות הורכב מקציב שמתקבל מהרשויות המקומיות, שליש מהממשלה ושליש מהכנסות עצמיות".
הכנסות עצמיות? שירות חירום הוא עסק כלכלי?
"היית מגיש חשבון לאדם שנשרף לו הבית. זה נורא. נשרף למישהו הרכב, אין לו ביטוח, ואתה מגיש לו חשבון נוסף של 2,000-3,000 שקלים על פעולות כיבוי שאפילו לא עוזרות לו, כי הרכב טוטאל לוס. אזרחים היו רואים שריפה ולא היו מדווחים לכיבוי אש, כי לא היו רוצים שישלחו להם אחרי זה אגרת חשבון. בחורה נהרגה בכביש 6, קרובה של אחד מחבריי. במהלך השבעה הוא התקשר אלי ואמר: 'שמעון, אתם לא מתביישים? עוד לא נגמרה השבעה ואתם שולחים לנו חשבון? היא מתה!' הבנו שהמצב הזה בלתי אפשרי, והגענו להבנות עם האוצר שאנחנו מבטלים ב-2016 את האגרות המבצעיות".
מרגיע? ממש לא
ולמרות הקריה החדשה, המפקדה והסימולטורים המשוכללים, אין סיבה לישון רגועים כשמדובר על שירותי הכבאות הישראליים. מערך הכבאות של 2020 אמנם אינו דומה לזה של 2010, אך עודנו רחוק מלתת מענה לאירועים במהירות תגובה המקובלת בעולם. דוח של צוות מומחים מהטכניון, שנכתב לבקשת המשרד לביטחון פנים ב-2012, קבע כי זמן התגובה המינימלי המקובל בעולם להגעת צוותי כיבוי למקום האירוע הוא עד שבע דקות מרגע הקריאה, בעוד שבישראל הוא עולה גם על 15 דקות.
המומחים, שהכירו באילוצי התקציב ובמגבלות הפיתוח של מערך הכבאות בטווח הקצר, המליצו על תוכנית ביניים הדרגתית עם זמן תגובה של עד 11 דקות מרגע הקריאה. עמידה בלוח זמנים זה דורשת מהשירות להפעיל 194 תחנות כיבוי לכל הפחות, בעוד שזמן תגובה של עד 15 דקות מצריך 164 תחנות כיבוי. "מומחי הטכניון קבעו שכדי לתת מענה הולם (7 דקות) צריכות להיות במדינה 225 תחנות כיבוי. בזמנו היו לנו 103 ובתוכן היו גם כאלו קיקיוניות, ממש קרוואן או משהו. עד היום אנחנו בבעיה", מדגיש בן נר.
אלפיים לוחמי האש ומתנדבי המערך, גם אם יהיו מקצועיים וחדורי מוטיבציה עם ועד עובדים שאינו עושה בעיות, אינם מספיקים כדי לתת מענה לגידול המתמיד באוכלוסייה הישראלית, שמצטופפת והולכת על שטח קטן – שילוב בעייתי מבחינת היתכנות של דליקות. דוח הטכניון העריך, כי בשנת 2030 מספר הדליקות במבנים בישראל יגיע ל-22,500 מדי שנה, וכי נדרשת לכך היערכות שתדרוש תוספת תקציב גדולה מכפי שניתנה. במשרדי הממשלה לא חשבו עד היום שהנושא חשוב מספיק - הוא הוגדר כטיוטה בלבד – ואת המחיר נשלם אנחנו, האזרחים, שממתינים לאסון הבא שבעקבותיו יוזרמו כספים נוספים לארגון.