הקיבוצניקים מכינרת נישאו, הכלה הסמיקה - ונעמי שמר הרוויחה להיט

בתחילת שנות ה-50 חיה נעמי שמר עם גדעון שמר, שחקן-במאי צעיר שזה עתה נישאה לו, בחלקו הצפוני של קיבוץ הולדתה, כינרת, באחד הצריפים השוודיים שבהם שיכנו זוגות צעירים. בצריף סמוך חיו זיוה זמירין, בת כינרת, ובן זוגה, אליהו ליש, מקיבוץ עין חרוד. לכבוד חתונתם של שכניה חיברה שמר את אחד מפזמוניה הראשונים, שנהפך לימים ללהיט, שכן כשנה אחרי החתונה שרה אותו להקת פיקוד מרכז בתוכניתה "פשיטה בכפר". השיר נקרא "סמוך על התרנגול", אם כי רבים מכירים אותו כ"תרנגול בן גבר", והנה מילותיו (הלחן הוא של יוחנן זראי):

כל היום תרנגול בן גבר

התרגש כאפרוח בן שעה

מה פתאום תרנגול בן גבר

התרגש כאפרוח בן שעה?

בחצר, בראש גל הזבל

הוא הכיר-כיר-כיר

פרגיונת נפלאה

על גל הזבל, אהה אהה,

הוא הכיר פרגיונת נפלאה

אך מיד כל בנות כרבולת

על הגבר הרימו קרקרה

הכיצד כל בנות כרבולת

על הגבר הרימו קרקרה?

הן קראו: "תואיל הקטנטונת

לחכות-כות-כות

בינתיים לתורה

יש תור, יש סדר, אהה אהה,

תחכה הקטנטונת לתורה"

וכעת הפרגית היא גברת

אך עודנה יושבת בביטול

אם כעת הפרגית היא גברת

איך עודנה יושבת בביטול?

עד היום תורה לא הגיע

לביקור-קור-קור ואפילו לטיול

אבל הגבר אהה אהה

הוא מסכן התחתן עם כל הלול

הקשיבו לשיר בביצוע ריקה זראי, שהייתה אשתו הראשונה של המלחין יוחנן זראי:

את השיר זימרו בחדר האוכל כמה חברים מהקיבוץ, שעמדו על ארגזים, ולא מפתיע שהכלה, כך היא דיווחה בדיעבד, הסמיקה כששמעה אותו. השיר מתאר את מצוקתו של תרנגול "בן גבר" שפגש צעירה מקסימה, "פרגיונת", שאותה הוא רוצה לשאת לאישה, אבל התרנגולות הוותיקות יותר מעמידות את זוג האוהבים במקומו, שכן בקיבוץ "יש תור, יש סדר", ואי אפשר סתם כך להתחתן עם מי שרוצים. הקיבוץ קובע את הנהלים.

בחיוך ובהומור מתחה שמר ביקורת סמויה ומעודנת על הקיבוץ, שבו לפרט אין זכות לחיות את חייו כאוות נפשו. זהו אולי הד לחוויה שהיא עצמה עברה: כשהייתה בת 18 ורצתה לעבור לירושלים כדי ללמוד מוזיקה באקדמיה, אסרה זאת עליה אסיפת המשק, עד ששרה מאירוב, אמו השכולה של גור ז"ל, ידיד קרוב של שמר שנפל במלחמת העצמאות, קמה והזדעקה: "הניחו לילדה! תפסיקו לשפוך את דמה! אתם לא רואים שזה הייעוד שלה?!" בסופו של דיון סוער נערכה הצבעה, והוחלט ברוב קולות לאפשר לנעמי ספיר (זה היה שם ילדותה) לצאת ללימודים.

ייתכן שהכלה בכינרת הייתה מסמיקה עוד יותר למשמע השיר, אלמלא שינתה המחברת את אחת השורות. במקור, שאותו אפשר לראות באחת הטיוטות, כתבה שמר שהתרנגולת הצעירה "יושבת בביתול" – כלומר, בבתוליה – אבל לאחר מכן השורה השתנתה ל"אך עודנה יושבת בביטול". ההומור אינו מסתכם רק בתוכנו של השיר, אלא גם בצליליו: במילים "לחכות-כות-כות" ו"לביקור-קור-קור" חיקתה שמר את צלילי הקרקור של התרנגולות (עשרות שנים לפני שנטע ברזילי עשתה את זה).

נעמי שמר על שפת הכינרת. חיקתה את צלילי הקרקור של התרנגולת הרבה לפני נטע ברזילי(צילום: אפי שריר)

הצלחת שירם של שמר וזראי לא הסתיימה כשלהקת פיקוד מרכז ביצעה אותו ב-1956. השיר זכה לביצועים רבים נוספים במשך השנים, ביניהם, למשל, של נחמה הנדל ורן אלירן, או בשמם המשותף, "רן ונמה":

לפני שנים אחדות חזרו אליו הזמרת אחינועם ניני והמוזיקאי אילן מוכיח. הם צירפו אליו שיר אחר על תרנגול, שאת מילותיו כתבה אנדה עמיר ויצחק אדל הלחין, ועיבדו את שניהם ביחד לכדי אריה אופראית מרשימה ביותר. הנה מילות השיר של עמיר:

תַּרְנְגוֹל אֲנִי, תַּרְנְגוֹל קָטָן

מִי עוֹד כָּמוֹנִי גַּנָּן

קוּקוּרִיקוּ!

לֹא אֵת לִי וְלֹא מַעְדֵּר

קוּקוּרִיקוּ!

וַאֲנִי חוֹפֵר וְעוֹדֵר

קוּקוּרִיקוּ!

בּוֹאוּ, רְאוּ

אֲנִי חוֹפֵר וְעוֹדֵר

וְלֹא אֵת לִי וְלֹא מַעְדֵּר

קוּקוּרִיקוּ!

והנה גרסתה המפוארת של אחינועם ניני, שמפליאה לשלב ולבצע את השירים הקלילים הללו בקול אופראי מרהיב ומשעשע. את שירתה מלווה התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוחו של מוכיח. ניני שומרת בשירתה על הרוח ההיתולית, ועם זאת מעניקה לשירים נופך קלאסי משובח. קשה להאמין שלא מוצרט בכבודו ובעצמו הלחין אותם:

וכך יצא לו שיר ממסיבה אינטימית בחדר האוכל הקיבוצי, הגיע אל אולם הקונצרטים, ומכל המקומות שבהם הושר, מצא לעצמו מקום בלבבות והתנחל בהם.

גם לה יש ביקורת קשה על חיי הקיבוץ. הקליקו על התמונה:

"בבת אחת נתלשתי ממשפחה מלוכדת ומבית מסודר מאוד". הקליקו על התמונה (צילום: אלבום פרטי)