במקום מגרש חניה: בית חדש לקונסרבטוריון ''הסדנה'' בי-ם

בעוד ירושלים שוקעת אל תוך עוני ואל פער גדל והולך בין מזרח ומערב העיר, ירוויחו צעירי ירושלים (בעיקר היהודים שבהם) בית חדש לקונסרבטוריון "הסדנה" במושבה הגרמנית. זה שנים שמגרש החניה הצמוד למוזיאון הטבע קורץ ליזמים, שניסו להקים עליו בתי מגורים, בית מלון ואפילו בית ספר – ללא הצלחה. רק לאחר שיתוף פעולה עם הקהילה המקומית, הצליחה "הקרן לירושלים" לקדם תב"ע (תוכנית בניין עיר) לקונסרבטוריון, שיישרת גם את תושבי האזור כמרכז מוזיקה קהילתי. החניה תישאר – היא פשוט תיחפר מתחת לאדמה.

הקרן הזמינה אדריכלים לתחרות לתכנון הבניין, שילמה לכל משרד 10,000 שקלים על ההשתתפות, ובחרה לבסוף בהצעה של הצמד שרון סיטון (44) ויעקוב טנוס (43), שנמנים על דור האדריכלים הצעיר בבירה. בימים אלה נחנכה בשוק מחנה יהודה המסעדה "צמח" של אסף גרניט, שהם עיצבו (גם את מסעדת "מחניודה" שלו בעבר), וכעת הם משלימים את בניית "תיאטרון הקרון" בשולי גן הפעמון. הצמד גבר על משרדים ומובילים: האדריכלית רוני אלרואי עם דני מינץ (שתכנן בעבור הקרן את בית מיחא); קיסלוב-קיי, בריידמן-אגמון, וקימל-אשכולות. האדריכל ארתור ספקטור, שערך את התב"ע למגרש, הוזמן להשתתף בתחרות ונמנע מכך.

מעל שתי קומות חניון: מרתף לאולמות, קומת הכניסה, קומות השיעורים וקומת גג(תוכנית: סיטון פלוס טנוס אדריכלים)

ובחתך מפורט(תוכנית: סיטון פלוס טנוס אדריכלים)

על רקע מוזיאון הטבע (מימין)(תוכנית: סיטון פלוס טנוס אדריכלים)

"כל החזית היא פרשנות לחומה של מוזיאון הטבע", מספר יעקב טנוס לערוץ האדריכלות של Xnet. "כשאתה עובר ליד החומות של הבתים במושבה הגרמנית, כל מה שאתה רוצה זה לנסות ולהציץ למה שיש מעבר לחומה. לכן, תכננו את החזית כך שיש בה פתחים, שהם כמו להצצה, וגם את הכניסה".

600 ילדים ובני נוער. 150 יוכלו להצטרף

"הסדנה" הוקם ב-1973 ולומדים בו מדי שנה כ-600 ילדים ובני נוער, מגיל 3 ועד 18, כשמאה מורים מלמדים אותם נגינה בכלים מגוונים. מתגאים כאן בבוגרים מפורסמים כמו הפסנתרנים ירון קולברג ושיר זמל, הצ'לנית טליה ארדל, והפסנתרנית והמלחינה טליה עמר. רוב התלמידים מתגוררים בירושלים, ולצדם גם פלסטינים ממזרח העיר וילדים מהתנחלויות באזור. ילדה אחת מגיעה מבית ג'אלא, המצויה בתחומי הרשות הפלסטינית, כחלק מתוכנית מוזיקלית לבעלי צרכים מיוחדים.

כיום פועל הקונסרבטוריון רק בשעות אחר הצהריים והערב, בבניין שמשמש בשעות הבוקר והצהריים כבית ספר יסודי, ואינו מותאם לפעילות מוזיקלית ענפה. המנהלת, לנה נמירובסקי, מסבירה שהמבנה העתידי יאפשר להרחיב את זמן הפעילות לשעות הבוקר, להוסיף למסגרת כ-150 ילדים, לנגן סוף סוף בחדרי אימונים מותאמים אקוסטית, ולקבל סביבת לימודים נעימה יותר. "יש ילדים שבאים כל יום", היא מציינת "וחשוב לנו שמעבר לצרכים המוזיקליים תהיה הרגשה של בית". כמי שליוותה את הליך התחרות, חשוב היה לה שהבניין לא יהיה מורכב ממסדרונות וחדרים בלבד: "אימון הוא דבר קשה. הכוונה היא שילדים שמתאמנים שעות לבד, יוכלו לצאת מהחדר ולהיפגש ולהרגיש את היחד".

גינה ציבורית. לפחות בטווח הקצר

הבניין ימוקם בקצה המגרש, כדי להשאיר יותר ממחצית השטח הפנויה, במטרה לשתול שם גינה פתוחה. בעתיד אפשר יהיה למחוק את הגינה ולהקים עליה אולם לקונצרטים קאמריים, כחלק מדרישות התחרות. בהתאם לתקנות הבנייה בירושלים, החזית תחופה באבן, אבל האדריכלים מקווים להשתמש בלוחות אבן בהירה. תריסים אנכיים (מעץ או מאלומיניום) יתנו צל לפתחי החלונות הגבוהים.

המעבר מהרחוב יתרחש מבעד לפתח, שיוביל אל חצר פנימית שתקבל את פני הבאים, ותשמש כאולם כניסה שנעים לפטפט או לנוח בו בין השיעורים. כדי לחזק את הקשר בין ההנהלה לבין ההורים והילדים, תוכננו המשרדים בקומת הקרקע, כשהם נראים גם מבעד למעברים שבקומות העליונות. מדרגות בולטות יקשרו מקומת הקרקע אל שתי הקומות העליונות, שבהן ימוקמו כ-35 חדרי לימוד ואימון פרטניים וכן כיתות לקבוצות. מהקומה העליונה תהיה יציאה אל קומת הגג, שתעוצב כגינה, ובה אפשר יהיה לקיים פעילות חוץ או סתם להירגע.

הכניסה הישירה מהרחוב לאולמות הקונצרטים תהיה נוחה יותר, בניגוד למצב בקונסרבטוריון ת''א(הדמיה: סטודיו גל גרבר)

קשרי עין בין הקומות(הדמיה: סטודיו גל גרבר)

נכנסים ובאים דרך החצר השקועה(הדמיה: סטודיו גל גרבר)

שלל יזמים לא הצליחו לממש אף פרויקט במגרש החניה הזה בעבר(תוכנית: סיטון פלוס טנוס אדריכלים)

בקומת המרתף הראשונה יתקיימו שיעורי התופים, לצדם של שני אולמות קונצרטים – 102 מושבים בגדול מביניהם, 52 מושבים בקטן – שתהיה להם כניסה ישירה מהרחוב, בלי קשר לשעות הפתיחה של הקונסרבטוריון. שתי קומות תת-קרקעיות נוספות ייחפרו בקרקע, וישמשו לחניון ציבורי ולשירות הקונסרבטוריון.

כ-12 מיליון דולר אמור לעלות הפרויקט (7,600 מטרים בנויים), שאמור להתאכלס בעוד ארבע שנים, והקרן לירושלים גייסה בינתיים רק מחצית מהסכום. הקרן תנהל את פרויקט ההקמה, כאשר האדריכל רועי זינגר מוביל את הפרויקט. כאשר יושלם הבניין, תמסור אותו הקרן לידי העמותה שמפעילה את הקונסרבטוריון.

בהמשך, מתכננת הקרן לטפל גם במגרש הסמוך של מוזיאון הטבע, השוכן בווילה פלסטינית של איש עסקים ארמני, שנבנתה במאה ה-19. לאחר שבוטלה תוכנית להקים בניין חדש למוזיאון הטבע בחלק הפנוי במגרש (ההצעה שזכתה בתחרות נגנזה והמוזיאון עתיד להיות אגף במוזיאון המדע בגבעת רם), הוחלט לחדש את הווילה הותיקה והגן, לשמר חלק מהתצוגה הלא שגרתית, ולפתח בשאר חלקי הבניין מרכז לפעילות אמנותית, תרבותית וקהילתית.

לקחים מטעויות בקונסרבטוריונים אחרים

לדברי שי דורון, נשיא הקרן לירושלים, הקמת בניין ייעודי לקונסרבטוריון "היא חלק מתמונה כוללת יותר של הקרן, שמדגישה שלושה נושאים: העצמה קהילתית תוך דגש על חיים משותפים וצמצום פערים, תרבות יוצרת ומנהיגות עתידית".

הקונסרבטוריון יפעל בשבת?

"לא. בית ספר למוזיקה אינו פועל בשבת גם במקומות יותר חילונים מירושלים".

לנה נמירובסקי, ביקרת בקונסרבטוריונים בתל אביב ובכפר סבא. מה היו הדברים שלמדת שמותר ואסור לעשות?

"הקונסרבטוריון בתל אביב הוא בניין מרשים. יש בו אולם קונצרטים מהמם, אבל כדי להגיע אליו צריך לעבור דרך כל הבניין, אז למדנו שצריך גם כניסה נפרדת לאולם מהרחוב. המשרדים שם גם מופרדים לגמרי, יש מסדרונות ארוכים, ואת אלה לא רצינו. בכפר סבא, עיקר הבעיה היא שלא בכל החדרים יש חלונות, ואז מורה עובד המון שעות בחדר בלי חלון. אצלנו, האדריכלים הקפידו שבכל חדר יש חלון. אנחנו רוצים לעשות ביקורים נוספים, כמו לקונסרבטוריון ברעננה שנחשב למוצלח, ולהיכנס לפרטים הקטנים".

כמה עולה ללמוד בקונסרבטוריון?

"בין 500 ל-900 שקלים בחודש, תלוי בתוכנית הלימודים ובאורך השיעור. ילד יכול להגיע פעמיים בשבוע לשיעור כינור שנמשך חצי שעה, ובנוסף גם להשתתף בהרכבים ושיעורי תיאוריה, הרמוניה או פיתוח שמיעה. יש ילדים שיש להם כל יום פעילות בקונסרבטוריון, וזה ממש בית מוזיקלי בשבילם".