כל מי שעברה במהלך ההיריון בדיקה של העמסת סוכר הכרוכה בשתיית תמיסת גלוקוז מרוכזת, הייתה שמחה לדלג על החוויה האובר־מתוקה הזו. בעתיד זה בהחלט יתאפשר. אלגוריתם ייחודי שפותח במכון ויצמן וכולל תשע שאלות פשוטות, יוכל לאפשר לכל אישה לדעת מבעוד מועד - בשלבים המוקדמים של ההיריון ואפילו עוד לפניו – אם היא נכללת באוכלוסיית הסיכון לסוכרת היריון.
"המטרה האולטימטיבית שלנו", מצוטט החוקר הראשי פרופ' ערן סגל בירחון המדעי Nature Medicine, "היא לעזור למערכת הבריאות לקבל מדדים כדי למנוע את הופעתה של סוכרת בהיריון". לשם כך עשו החוקרים שימוש במאגר נתונים עצום של כ־600 אלף הריונות שתועדו בשירותי בריאות כללית, ובאמצעות טכניקות של למידת מכונה על מאגרים גדולים (Big Data) הגיעו לתוצאות שיכולות להביא למהפך בתחום זה.
תשעת פרמטרים מרכזיים
סוכרת היריון מאופיינת ברמות סוכר גבוהות בדם המתפתחות במהלך היריון אצל נשים שלא סבלו בעבר מסוכרת. היא מופיעה ב־9-3 אחוזים מההריונות ומקושרת לסיכונים גם לאם וגם לתינוק. בדרך כלל, היא מאובחנת בין השבועות ה־24 ל־28 להיריון, כאמור, על ידי מבחן סבילות לגלוקוז, שבמהלכו שותה האישה תרכיז גלוקוז ועוברת בדיקת דם לראות באיזו מהירות הוא נספג בדמה.
ד"ר סמדר שילה, רופאת ילדים חוקרת, המתמחה בבית החולים רמב"ם בחיפה, מהחוקרות המובילות בפרויקט, מסבירה איך הגיעו לפיתוח האלגוריתם ולמה דווקא בתחום סוכרת ההיריון. "הפעילות שלנו, במסגרת קבוצה של ביולוגיה חישובית בראשות פרופ' ערן סגל, מנסה למצוא פתרונות למצבים רפואיים שונים בעזרת הסתמכות על מאגרי נתונים גדולים. בתחום סוכרת ההיריון, כל הנשים עוברות בדיקת סקר ולכן יש בסיס נתונים רחב וטוב. מדובר במחלה שנמצאת במגמת עלייה והסיכונים שכרוכים בה רבים. המחקרים מראים שהתערבות מוקדמת יכולה למנוע כ־40 אחוז ממקרי סוכרת היריון ובניגוד למחלות אחרות, ההתערבות המוקדמת כאן ממש יכולה לעזור".
קבוצת המחקר, שכללה מדענים חוקרים ממכון ויצמן ורופאים מהמרכז הרפואי רבין בפתח־תקווה ומשירותי בריאות כללית, בנתה את המודל על סמך מאגר של קופת חולים כללית בהיקף של כ־450 אלף הריונות, בין השנים 2010 ל־2017. סוכרת היריון אובחנה בכארבעה אחוזים מההריונות האלו. המאגר כלל יותר מ־2,000 פרמטרים לכל היריון. "השתמשנו בשיטות חישוביות שונות, בהובלת החוקר ניצן שלום ארצי, שמנסות לראות מה בעצם הניע את המודל לחזות את מה שחזה, באילו נתונים השתמש ומה בעצם עזר לו להחליט. מתוך כך הגענו לבסוף לתשעה פרמטרים מרכזיים שזוהו כגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר. לאחר מכן בדקנו אותם על מאגר נוסף של 140 אלף הריונות לצורך אימות הממצאים. ראינו שהגענו לכוח חיזוי מלא. תשעת הפרמטרים סייעו לזהות את הנשים שבוודאות פיתחו סוכרת היריון".
הפרמטרים כוללים בין היתר את גיל האישה, מדד BMI למסת הגוף, היסטוריה משפחתית של סוכרת ותוצאות בדיקות גלוקוז בהריונות קודמים, אם היו. "לכאורה, הפרמטרים אינם מפתיעים, אולם כוחם הוא באינטגרציה ביניהם ובשקלולם", אומרת ד"ר שילה. "דווקא אם היינו פתאום מגלים שגורם אקראי כמו צבע העיניים משפיע, אז זה היה בעייתי. אולם כאן, לעומת מודלים יחסית פשוטים שנותנים משקל זהה לפקטורים שונים, הצלחנו לבנות אלגוריתם שנותן משקלים שונים ויודע למה צריך לתת יותר כוח. תוצאות בדיקות הגלוקוז בהריונות קודמים נמצאו כמנבא החזק ביותר".
ברגע שהאלגוריתם מזהה סיכון גבוה, מה בעצם ניתן לעשות?
"ניתן יהיה לצמצם את הסיכון בעזרת שינוי אורח חיים, בעיקר תזונה ופעילות גופנית. מצד שני, נשים שיזוהו עם סיכון מינימלי יוכלו אולי להימנע מהבדיקה וכך ייחסכו עלויות רבות ותימנע חוסר הנוחות של בדיקת הגלוקוז".
האם המודל יהיה ישים בעתיד גם לחיזוי סוכרת רגילה?
"סוכרת מסוג 1 היא אוטואימונית ולכן אין אפשרות לחזות אותה. סוכרת מסוג 2 – תנגודת לאינסולין, בהחלט יש מודלים לחיזויה, אולם אין בדיקת סקר אחידה כך שלא ניתן להתבסס במקרה זה על ביג דאטה, כלומר מסד נתונים רחב".
בעצם, יש כאן כלי שיאפשר לאישה להגביר את השליטה על בריאותה.
"בהחלט. הנגשנו את הכלי הזה כבר עכשיו, כדי שכל אישה תוכל לבדוק את עצמה. מובן שצריך אחר כך להתייעץ עם הרופא, אולם יש כאן אלמנט שמעצים את שליטת האישה על גופה. אני, למשל, כבר עברתי שני הריונות, אך האלגוריתם יוכל לסייע מעכשיו ובהחלט גם אמליץ לחברותיי להשתמש בו".
פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות ומנהל מכון כללית למחקר, חוקר שותף במחקר, מדגיש את חשיבות מחקרי הביג דאטה: "רפואה מנבאת היא רפואה מונעת חכמה המתבססת על נתונים רפואיים ובינה מלאכותית, כדי לאפשר רפואה מדויקת ויוזמת. אנו עדים בעשורים האחרונים לעלייה מתמדת בשיעור המחלות המטבוליות באוכלוסייה הישראלית. כדי ליישם רפואה מונעת חשוב לשפר באופן מתמיד את היכולת שלנו לזהות את המטופלות העתידות לסבול מסוכרת הריונית, באופן מדויק ככל הניתן ועם מינימום חוסר נעימות למטופלת. המחקר הנדון נותן כלים חדשים בידינו ואנו אופטימים ביותר לגבי יישומם בשירותי בריאות כללית בשנים הקרובות״.
לדברי ד"ר שילה יש תחומים רפואיים נוספים שבהם ניתן להשתמש במודלים חישוביים. "יש מחקר נוסף שאנו בשלבי עבודה מתקדמים שלו ושטרם פורסם, העוסק בבעיה גלובלית נוספת, והיא השמנת ילדים. במחקר זה השתמשנו בנתוני BMI הקיימים במאגרי הנתונים של הכללית במטרה לבחון את מגמות ההשמנה בילדים בישראל ולראות באיזה חלון זמן מתרחשת העלייה הגדולה של ערכי ה־BMI בילדים. כך נוכל לבנות מודל חיזוי מותאם לחלון זמנים זה, שיוכל לצפות מי יהיו הילדים שיפתחו השמנה בגיל חמש, על סמך כל הנתונים שיש על הילדים ומשפחותיהם עד גיל שנתיים. מודל כזה יוכל לעזור לזהות ילדים בסיכון להשמנה עוד לפני שהיא תתרחש ולהטמיע תוכניות מניעה לאוכלוסיות ילדים בסיכון. גם כאן התערבות מוקדמת יכולה לשנות חיים".
שאלון לבדיקה עצמית
את השאלון הדיגיטלי להערכה (באנגלית) אפשר למצוא באתר מכון ויצמן . כשמסיימים לענות עליו מתקבלת תוצאה של שיעור הסיכון באחוזים לסוכרת היריון (בין 1 ל־100). לפניכם תרגום השאלון:
1. מה תאריך הלידה שלך?
2. מה היו מדידות המשקל והגובה האחרונות שלך טרם הכניסה להיריון?
3. כמה קרובי משפחה דרגה ראשונה (אחים, הורים) עם סוכרת יש לך?
4. האם אובחנת על ידי רופא כסובלת מאחת מהאבחנות הבאות?
- כולסטרול גבוה
- פרה־סוכרת
- סוכרת הריונית
- מחלת לב
- יתר לחץ דם (לא במהלך היריון)
- תסמונת השחלות הפוליציסטיות (Polycystic Ovary Syndrome)
- האם בהריונות קודמים עברת הפלה?
5. במידה ונלקחה לך בעבר בדיקת דם להמוגלובין מסוכרר (%HbA1c), מה הייתה התוצאה הכי גבוהה שהייתה לך?
6. האם ילדת בעבר?
7. במידה וכן – כמה פעמים?
8. האם ביצעת העמסות סוכר בהיריון הקודם? (העמסת סוכר של 50 גרם ו/או העמסת סוכר של 100 גרם)
9. במידה וכן - מה היו התוצאות?
