הבית הישן הזה התפתח במשך כמה עשורים ועבר כמה גלגולים. כשהמשפחה הטאיוואנית הצעירה שרכשה אותו ביקשה לשפץ ולעצב אותו מחדש, החליטו האדריכלים שאליהם פנתה (J.C.Archi-tecture) לשמור על המראה המרובד של המבנה, במקום למחוק את הישן לטובת החדש. התוצאה – סיפורית, מחוספסת ומורכבת – זיכתה אותם בפרס הראשון בתחרות הבינלאומית הנחשבת INSIDE, לתכנון ועיצוב פנים.
צוות התכנון התייחס לפרויקט כאל ניסוי, וכינה אותו "מעבדת מגורים". השופטים העריכו את התוצאה, שהושגה בתקציב מצומצם: ''זוהי מכונה לחיים בני קיימא'', כתבו. '''פתרונות עשו זאת בעצמכם בעלות נמוכה, לואו-טק מלא דמיון, פירוט עיצובי וחדשנות בטכנולוגיות בנייה (...) יש לפרויקט פוטנציאל להיות אב-טיפוס, שיביא להערכה מחודשת של הבתים היפניים על רקע ההתפתחות המהירה בטאיפיי".
ואכן, הבית מגלם את סיפורה ההיסטורי של טאיוואן. הוא נבנה לפני 90 שנה, בתקופת הכיבוש היפני, כבית יפני פרטי. מאוחר יותר נבנתה לו תוספת, והוא הוסב למעונות עבור חיילים יפנים. האדריכלים שמרו על החלוקה המקורית ועל נאמנות סגנונית לרוח התקופה שבה נבנה כל חלק, ואת מעט האלמנטים החדשים (מסדרון ושני חדרי רחצה) הוסיפו, בהתאם, בסגנון עכשווי לחלוטין.
חזית הכניסה לבית מרמזת על עירוב התקופות והסגנונות שבו. החומריות גולמית, עם חיפוי בטון וחלונות עץ חשוף; קיר טראצו חדש בולט החוצה, ניצב לדלת האדומה, הרחבה, הנסגרת בהסטה. לקיר החודר את המבנה ערך סמלי: הוא מבטא את האנרגיה החדשה, שהשיפוץ הערה למקום.
חדרי השינה של המשפחה נמצאים בחלק הוותיק ביותר, בעל העיצוב היפני המסורתי. המטבח והסלון מוקמו בתוספת שנבנתה באמצע המאה הקודמת. בין שני האזורים חוצץ הקיר הדומיננטי והגבוה (3.12 מטרים), שחופה בטראצו.
בפנים בולטים בקוויהם העכשוויים, בניגוד מוחלט לחדרי השינה המסורתיים, המטבח ופינת האוכל החדשים. ארונות ומקרר שחורים ממסגרים חלון פנימי גדול, שבין המטבח לסלון. לרוחבו שני מדפים, שעליהם הונחו כלי מטבח, במראה שכולו דקורציה שימושית. אדן החלון הוא פלטת מתכת הגולשת לתוך הסלון, נוחה להגשה ישירה.
תשומת לב מיוחדת ניתנה לכך שבבית מתגוררת משפחה צעירה, והתכנון ידידותי לילדים: לכל אחד מהחדרים לפחות שתי דלתות, כך שאפשר לעבור מחדר אחד למשנהו, ובכל הבית מרחבים ומסלולים המאפשרים לרוץ ולשחק בחופשיות. סולמות מאפשרים גישה אל הגג הנמוך, שגם אליו עולים בני המשפחה.
כמו התנועה בבית, שמאפשרת ''ללכת לאיבוד'' ומפגשים בלתי צפויים – גם חדרי הרחצה אינם שגרתיים. המרכזי שבהם מחולק לשני מפלסים: במפלס הנמוך מקלחת ואמבטיה שנראית כמו גיגית עץ גדולה, ניצבת במרכז ומוקפת בקירות זכוכית שפונים לגינה האחורית. הוויטרינות זזות על מסילות, כך שאפשר לפתוח אותן בימי הקיץ, וליהנות ממקלחת חוץ מקורה ומשודרגת. אל המפלס הגבוה יותר מובילות כמה מדרגות: שם הוצנעה האסלה, מאחורי קיר בטון נמוך, שנפער בו פתח המאפשר להביט אל הגינה. אל השירותים והאמבטיה אפשר להיכנס גם מתוך הבית, מכיוון חדרי השינה.
חדר רחצה נוסף, דיסקרטי יותר, צמוד לחלק הציבורי של הבית, בקצה הגינה. הוא מוגן מפני מבטים בגובה העיניים; ממעוף הציפור כולו חשוף, הודות לתקרת זכוכית.
ציפור תראה הכל
טאיוואן היא אחת המדינות הצפופות בעולם. חלונות סקיי-לייט, תקרות וקירות שקופים נועדו לתת מענה לכמיהת הדיירים לקרני השמש, לשמיים ולצומח, בייחוד בעיר הומה כטאיפיי. הגינה קטנה יחסית לשטח הבית, אך היא נדמית משמעותית יותר בזכות ההחלטה להמשיך את דק העץ מבחוץ פנימה. הקירות השקופים ורצפת העץ מחזקים את חוויית החוץ, ואליה מוסיף עץ שניטע בלב הבית והדק, לצד גיגית הרחצה.
תקרתו השקופה של המסדרון מאפשרת את האור הדרוש לעץ, ושבכת הברזל שמרחפת מעליה מספקת הצללה חלקית ומשתלבת בפסיפס הגגות האופייני, שהוא חלק בלתי נפרד מסיפור השכבות המקומי.
הבית המשפחתי הוא ''חוויה רב חושית ומשמחת, שעושה שימוש יוצא דופן במורשת מקומית'', נימק חבר השופטים את בחירתו. ''זהו ניסיון בהפיכת מבנים רעועים למקומות שאפשר לחוש בהם אושר אמיתי''.
הניסוי הצליח.
----------------------------------------------------------
הפנים המינימליסטיים של סין. לחצו על התמונה לכתבה:
