לפני קצת יותר משנה הבינה המעצבת רינת ברודץ' את כוחה של המדיה בהזנקת הקריירה שלך. היא היתה אז מעצבת אופנה ניו יורקית צעירה שחיפשה מסלול מחדש לאחר שהמשקיע שליווה אותה עזב, עד שהסטייליסט סם ראטל, אותו היא מכירה מזה חמש שנים, החל לעבוד עם השחקן בילי פורטר על עונת הטקסים הקודמת והפך את כוכב הסדרה Pose למתלבש הכי מדובר בעת האחרונה בזכות מערכות לבוש דרמטיות ומלתחה המורכבת מפריטים גבריים ונשיים.
ברודץ' היתה מהראשונות להלביש את פורטר בן ה-50, שמצדו התלהב מהבגדים הנון-בינאריים בעיצובה – כלומר, בגדים ללא מגדר מזוהה, אשר התאימו בדיוק לסגנון הקווירי-דרמטי שהפגין פעם אחר פעם על השטיח האדום. "הייתי מהמותגים הראשונים שהלבישו אותו. הוא סיפר לי שמותגים רבים, כמו קלווין קליין למשל, לא רצו להלביש אותו", היא מספרת השבוע בראיון בלעדי ל-Xnet, "כשהוא נכנס לכאן הוא אמר שאני מזכירה לו אותו, כי כמוני גם הוא שנים רבות בתעשייה ולקח לו הרבה זמן לפרוץ".
"אני מאוד אוהבת את הנוכחות של בילי והיכולת שלו ליצור את הלוק שלו מחדש", היא ממשיכה, "אני חושבת שהנראות שלו חשובה מאוד לכל כך הרבה ילדים וצעירים שרואים בו מודל לחיקוי. הוא מרגש אותי בכל פעם מחדש". עם זאת, מהופעותיו האחרונות על השטיח האדום היא דווקא מרוגשת פחות. על האוברול בצבע טורקיז שלבש לטקס הגראמי האחרון היא אומרת ש"זה היה חמוד ומצחיק, אבל נע למקום נדוש שפחות התחברתי אליו. חשבתי שהוא יכול היה לקחת את המראה שלו למקום יותר אלגנטי, כמו מערכת הלבוש הלבנה שהוא לבש לטקס גלובוס הזהב, שאותה אהבתי מאוד. אבל שכל אחד יתלבש לפי טעמו".
הרומן האופנתי בין השניים נמשך במהלך השנה החולפת במספר הזדמנויות. שלל הלוקים שיצרה ברודץ', 35, בת לאם ישראלית ואב אמריקאי, שנולדה בארץ וגדלה לסירוגין בישראל ובארצות הברית, הגיעו לשיאם בטקס פרסי בחירת המבקרים אשתקד: פורטר לבש אוברול סאטן בצבע נחושת עם חגורת אובי רחבה בצבע כתום שנכרכה סביב מותניו בקשירת פרפר. המראות האלה לא חמקו מעיניהם של מלהקי תוכנית ריאליטי האופנה החדשה Making the Cut בכיכובם של טים גאן והיידי קלום, אקס "פרויקט מסלול", כשלצדם מככבים שופטים חשובים לא פחות כמו דוגמנית העל נעמי קמפבל והמעצב האמריקאי ג'וזף אלטוזארה. התוכנית צפויה לעלות לשידור במרץ 2020 בערוץ אמזון פריים, וברודץ' נבחרה לאחר מיונים להיות אחת מתריסר הפיינליסטים.
"קיבלתי שיחת טלפון מהמלהקת של התוכנית, שאהבה את מה שעשיתי עם בילי", מספרת ברודץ', "היא הסבירה לי שהקונספט החדש הוא החיפוש אחר המותג הבא, והם מחפשים מועמדים מכל העולם".
את מייצגת בתוכנית את ישראל או את ארצות הברית?
"למרות שאני אמריקאית וחיה בארצות הברית מאז גיל 21, אני מייצגת בתוכנית את ישראל. יש בתוכנית גם מעצבים מבלגיה, גרמניה, ארצות הברית ועוד. כל אחד מאוד שונה מהשני באופי ובמראה. הצד הישראלי שלי מאוד יוצא שם".
מה את יכולה לגלות לנו על התוכנית?
"התוכנית תוקרן בכ-200 מדינות בעולם, ובכל פרק יש משימה, כאשר הדגם המנצח בכל פרק עולה למכירה באתר של אמזון. השאיפה היא שכל בגד גם יזכה לייצור המוני ואז יימכר על הפלטפורמה של אמזון".
עד כמה, לדעתך, ההשתתפות בתוכנית תמנף את המותג שהקמת ב-2014?
"אני מגיעה לזה בלי הרבה ציפיות, אבל אני רוצה להאמין שזה ימנף".
איך היה המפגש עם היידי קלום וטים גאן?
"היתה לנו אינטראקציה טובה. היידי אדם מקסים ומאוד אנרגטי, אבל הרגשתי שאני פוגשת את הפרסונה הטלוויזיונית שלה יותר. טים מדהים ומלא השראה. הוא המנטור המושלם: איש מקצועי, חכם וצנוע. לאחר שהצילומים הסתיימו, נפגשנו לארוחת צהריים בניו יורק ואנחנו שומרים על קשר. אבל המפגש המרגש ביותר בתוכנית בשבילי היה עם קארין רויטפלד (עורכת מגזין CR, א"י), שהיא אחד האנשים שהכי שמחתי לקבל מהם ביקורת. היא מקצועית, צנועה, מסתכלת לך ישירות בעיניים ומדויקת מאוד. גם נעמי היתה חמודה. אתה יודע שנולדנו באותו יום?"
"אני רוצה להגיד שלבגדים נטולי מגדר יש שוק"
היא נולדה במושב ערוגות בישראל לאם ממוצא מרוקאי ואב אמריקאי, שבגיל 28 עלה לישראל, התגייס לנח"ל והכיר בצבא את אמה. כשהיתה בת שלושה חודשים עזבו לארצות הברית וכשהיתה בת שמונה חזרו לגן יבנה. אופנה תמיד ליוותה אותה ולאחר שירות צבאי כמטאורולוגית בחיל האוויר, למדה מכינה בעיצוב בשנקר ועזבה ללמוד אופנה באקדמיה לאמנות בסן פרנסיסקו. כיום היא חיה ופועלת בניו יורק. לצד עבודתה כמעצבת, היא גם מתפרנסת כמארחת במסעדת "הסלון" של אייל שני בניו יורק.
"ידעתי שאני רוצה לעזוב את ישראל וללמוד אופנה בארצות הברית", היא מספרת, "שנקר הוא בית ספר מצוין, אבל תקרת הזכוכית למעצב אופנה בישראל נמוכה מאוד. הביזנס בארצות הברית ובאירופה הרבה יותר רחב".
בשנה האחרונה ללימודיה השתתפה בחילופי סטודנטים ונסעה ללמוד שנה בבית הספר לתפירה עילית "שמברה סינדיקל דה לה הוט קוטור" בפריז. היא עשתה התמחות בבתי האופנה של סן לורן וסטפי כריסטינס, חזרה לניו יורק ולאחר עבודה אצל מספר מותגים מקומיים החליטה ב-2014 לפתוח בית אופנה הנושא את שמה עם בגדים נון-בינאריים המעוצבים ומיוצרים בניו יורק.
תחת הסלוגן See Free. Be Free, הבינה בשנים האחרונות את הכוח של בגדים נטולי מגדר. כלומר, בגדים המותאמים לנשים ולגברים ללא שינוי בגזרה או בסגנון. "תמיד הייתי דואלית בין גבריות לנשיות", היא אומרת, "אבל ההבנה הזו של בגדים ללא מגדר התחזקה אצלי לאחר שאמי, יפה, חלתה בסרטן. הנשיות שלה נעלמה באיזשהו אופן אחרי השיער שנשר. חשבתי איך זה יהיה להיכנס לנעליים שלה ולהרגיש איך זה להתלבש כשהנשיות שלך נעלמת בגלל מחלה קשה. לקחתי את זה צעד אחד קדימה והצגתי את הרעיון בקולקציית Diagnosis לעונת סתיו-חורף 2017-18 בשבוע האופנה בניו יורק. זאת היתה התצוגה הראשונה שגם שלחתי למסלול גברים בחצאיות. אבא שלי אמר לי: 'את חושבת שככה תעשי ביזנס?!' אבל זה התחיל לתפוס. בדיוק באותו זמן בילי החל ללבוש את הבגדים שלי".
ואבא צדק? יש לזה שוק?
"אני רוצה להגיד שלבגדים נטולי מגדר יש שוק. לצערי, רק בחג המולד האחרון הבוטיק The Phluid Project שמכרתי בו (וגם מכר את העיצובים הנון-בינאריים של המותג הישראלי Wilde Vertigga, א"י) סגר את שעריו. אף על פי כן, אני מרגישה שהשוק הזה עדיין רק בפיתוח. אני רואה ושומעת על יותר ויותר צעירים בני 15 שהיום לא חוששים לדבר על הזהות המינית שלהם בצורה פתוחה. יש לי חברה שהבת שלה רק בת 7 וכבר יצאה מהארון. אני חושבת שאנחנו בעידן שהרבה אנשים יוצאים מהארון ומדברים על כך שהם לא בינאריים יותר, ובילי הוא נושא הדגל לילדים ולהרבה צעירים באמריקה שכבר לא חוששים לדבר על זה בפומבי".
