כבר למעלה משנה האי קופנגן בתאילנד הוא הבית הנוכחי של השחקנית־דוגמנית יערה בנבנישתי (30) ובעלה אור גרינבלום. "אני ואור מתעוררים מוקדם", היא מספרת על החיים החדשים, "הרבה פעמים עם הזריחה, בלי שעון, פשוט כי הגוף התרגל לחיים סביב המחזור הטבעי של היום. יוצאים לריצה קצרה בג׳ונגל מסביב לבית, עושים אימון במרפסת או יוגה על החוף ומשתדלים רק אחרי זמן בוקר שהוא שלנו, לעצמנו, להתחיל את המשימות ואת העבודה".
למה עברתם לתאילנד?
"אור ואני החלטנו לנסוע לטייל, לשנות קצת את קצב החיים, להיות אחד עם השנייה ולשלוט בקצב החיים. גילינו דרך 'המרכז למטייל' את המקום שלנו והגשמנו חלום שלא ידענו בכלל שיש לנו. אנחנו מפעילים ריזורט קטן על החוף (באי התאילנדי קופנגן) עם 16 בונגלואים קטנים, פשוטים ויפים, סיני של פעם. מרחבים קהילתיים, אזור ליוגה, מטבח משותף ועשייה חברתית משותפת. היו לנו כמה חודשי הקמה אינטנסיביים של ללמוד את השטח, לנקות, לגרף עלים, לבשל, להכין חדרים, לפתוח בוקינג, לארח אורחים, לעשות קניות, לגנן, כל מה שאפשר לדמיין!".
"אני טסה הרבה ועובדת המון מפה, שולחת אודישנים ומייצרת תוכן בתחומים שחשובים בעיניי – תזונה מהצומח, מִחזור, אומנה ואימוץ חיות. יש לי אתר חדש, ובמקביל אני ממשיכה בפרויקטים חברתיים בארץ, כמו ימי הכיף של 'אור שלום', עמותה למען ילדי אומנה ושיפוץ משפחתון שנעשה השנה יחד עם בית הספר 'סקולה' ללימודי הום סטיילינג".
מה הדבר הכי טוב שקרה לכם במעבר?
"הבחירה – אחד בשני, בחיים שאנחנו רוצים לחיות, בהשפעה שלנו על העולם, באנשים שמקיפים אותנו ואיפה אנחנו משקיעים את הזמן והאנרגיה שלנו. כשאנחנו בארץ אנחנו משתדלים להיות בנוכחות מלאה, עם משפחה או חברים, להספיק פחות ולהיות יותר. כשמבקרים אותנו זה כבר יותר קל, כי אנחנו תופסים את תפקיד המארחים המקומיים ומבלים ימים שלמים עם חברים או משפחה. בארץ המקסימום שהיינו מצליחים זה למצוא שעה לקפה משותף או ארוחת שישי מלאת הסחות".
בלי בשר, חלב ופלסטיק
"בשנה האחרונה, מאז שפתחנו", מספרת יערה, "עברו אצלנו מעל 50 מתנדבים, מעל 3,500 אורחים מקרוב ל־60 מדינות ואימצנו עשרה כלבים שכל אחד מהם נכנס לנו ללב ולימד אותנו משהו חדש על אנשים ועל החיים. המתנדבים שלנו מגיעים לכמה שעות ביום תמורת לינה והם משתלבים בטיפול בכלבים או בפרויקטים אקולוגיים שאנחנו יוזמים. מצטרפים גם אורחים, במיוחד כאלו שנשארים לטווח ארוך או שחזרו כבר כמה פעמים". ".
"אנחנו לא מוכרים פלסטיק ודואגים שיהיו מכלים גדולים של מים לשתייה לשימוש חינם של האורחים, כדי שיימנעו מלקנות בקבוקים חד־פעמיים, כי מי הברז פה לא טובים לשתייה. בסיבוב של חמש דקות בחוף שאנחנו עושים כל יום אפשר למלא שקית זבל של קשים, שקיות ובקבוקים שעתידים להרוס את הים. אנחנו חייבים לבחור אחרת".
"אני אוהבת לארח ולהאכיל אנשים והרבה, ואני מכינה ארוחת בוקר. יש לנו הרבה אורחים, בעיקר גרמנים או צרפתים, שמספרים לנו שזו הפעם הראשונה בחיים שלהם שהם לא אכלו בשר או חלב לארוחת בוקר. האופציה הטעימה והמזינה שאני מציעה להם היא הדרך הכי טובה לאפשר להם להיות חלק מההפחתה, שחייבת לקרות בשביל שיישאר לנו עולם לחיות בו".
"אני מתעסקת הרבה ביצירה, גינון, צביעה ובנייה, אנחנו משתדלים לבנות הכל מדברים קיימים ולא לייצר זבל חדש, אז תמיד הציפורניים שלי מלאות בצבע ואדמה, אבל בזכות מזג האוויר והחיים הטובים הן מתארכות מהר בטירוף. אז כשאני יום־יומיים לפני עבודה (משחק, דוגמנות), אני הולכת לסדר אותן ומגלה שהן נשיות מתוקתקות וארוכות, מתחת לפועלת שנהייתי".
למה את מתגעגעת בישראל?
"אני משתדלת לא להתגעגע יותר מדי ולהגיע לביקור לפני שהגעגוע לחברים ולמשפחה עולה על גדותיו. הביקורים התכופים אצלנו עוזרים מאוד, זה זמן איכות טהור ומדהים עם הקרובים לנו".
למה את לא מתגעגעת?
"לאינטנסיביות של החיים במערב. גם אם את רוצה לעבוד יותר מדי וקשה מדי, בסוף האי ייתן לך ברקס. יש לו קצב משלו. לא הכל זמין ומיידי, וזה מחייב לעצור רגע ולתעדף. לבחור לנשום. היום יורד גשם, אז אי־אפשר להגיע לאן שתכננת. לפעמים יש הפסקת חשמל או מים ארוכה, וזה מכניס אותי לפרופורציות".
מה את תמיד מביאה מהארץ, כשאת טסה חזרה לבית בחו"ל?
"אבני יסוד של מטבח טבעוני עשיר וטעים. טחינה, כמובן, ושמרי בירה, זה מפוצץ במגנזיום, ברזל ו־B12 ובעיקר טעים בטירוף ועושה טעם של פרמזן, ומלח הודי, שנותן טעם וריח של ביצים לכל מאכלי ה'ביצים' שאני מכינה מטופו וקמח חומוס".
איזו תובנה מתאילנד כדאי לישראלים לאמץ?
"אצל התאילנדים לא פגשתי צרות עין ותחרות דורסנית, וזה אחד הדברים שהתאהבתי בהם. אני חושבת שאנחנו לגמרי צריכים לאמץ את זה".
את חוששת מווירוס הקורונה?
"האמת שקיבלתי עשרות הודעות על הקורונה מאנשים ששאלו אם בטוח לטוס ולהגיע לפה, עוד לפני שאני בכלל ידעתי על הווירוס. הייתי אמורה לטוס לעבודה בלוס אנג'לס, והטיסות התבטלו. נשארו רק הטיסות דרך סין. אז באופן לא מתוכנן, אני אטוס דרך ישראל ואגיע לבקר על הדרך. התארגנתי כבר על מסכה וג'ל חיטוי", היא מספרת בחיוך.
