יש סטודנט שלא משתוקק לגור בתל אביב בזמן הלימודים? בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב עונה על המשאלה הזו, ומעניק גם קרבה פיזית למשרדי אדריכלים. זהו נתון משמעותי, דו-כיוונית: מאפשר לסטודנטים להשיג עבודה זמינה בתקופת הלימודים, מקל על הנגישות לבכירי האדריכלים שמרצים בבית הספר או מוזמנים להרצאות אורח, ומצמצם את נוכחותם של מרצים שהצליחו להשתרבב לסגל ההוראה למרות חולשתם התיאורטית והפרקטית (מחדל נפוץ ברוב בתי הספר לאדריכלות בישראל).
אסור להתבלבל: יתרונות אלה לא מבטיחים הישגים כלשהם למוסד עצמו; הם רק מקלים על החיים. מצד שני, ההימצאות באוניברסיטה גדולה היא יתרון משמעותי ובלעדי לבית הספר הזה. 350 הסטודנטים לאדריכלות יכולים ללמוד במחלקות אחרות, להיחשף לתחומים ולאנשים שונים מהם, להרחיב אופקים ולהיות אנשי מקצוע טובים יותר ואנשים מעניינים יותר.
>> כל המידע על בתי הספר לאדריכלות - כאן
בית הספר שוכן בקמפוס שברמת אביב, באחד הבניינים המוקדמים שנבנו בו וששימש במקור כקפטריה. מצבו הנוכחי מכתיר אותו כמשכן העלוב ביותר של תלמידי אדריכלות בישראל, והתמונות מדברות בעד עצמן.
תכנן אותו אחד מטובי האדריכלים בישראל, נחום זולוטוב, שבימים אלה אפשר לראות מחווה ליצירותיו במוזיאון תל אביב. כל מי שרוצה ללמוד אדריכלות צריך לבקר בתערוכה הזו, אבל הבניין הזה שלו מוזנח לחלוטין. הסיבה לכך, אפשר לשער, היא כוונתה של האוניברסיטה – בשיתוף עם אשת העסקים והקניונים דנה עזריאלי, הספונסרית של בית הספר - להקים משכן חדש לבית הספר. לא ברור מדוע הסטודנטים והמורים צריכים ללמוד בינתיים בתנאים ירודים, וממילא התחרות לתכנון בניין הקבע נמרחת ונסחבת. כך או כך, ספק אם מי שיתקבל ללימודים בשנה הבאה יספיק ללמוד בבניין החדש.
מי שמחפש יציבות לא ימצא אותה כאן, לא כרגע. כפי שנחשף ב-Xnet, ראש בית הספר, האדריכלית ד"ר אפרת בלומנפלד-ליברטל, התפטרה לאחרונה במפתיע. ההתפטרות הכתה בהלם את סגל ותלמידי בית הספר, שלא זכו לקבל נימוק לפשר המהלך באמצע הסמסטר. כפי שהודיעה בלומנפלד-ליברטל בהודעת מייל, התגלעו בינה לבין הממונה עליה וקודמה בתפקיד, דקאן הפקולטה ד"ר ערן נוימן, "חילוקי דעות מקצועיים שלא ניתן היה לגשר עליהם". את מקומה תפס האדריכל ד"ר רועי קוזלובסקי במינוי זמני. ערב פיטוריה, הספיקה ד"ר בלומנפלד-ליברטל לספר לערוץ האדריכלות של Xnet על התוכניות לשנה הבאה. יש לקחת בחשבון את האפשרות שבמסגרת הטלטלה, חלק מהדברים לא יקרו.
אילו קורסים חדשים ומסקרנים תציעו בשנה הבאה?
"השנה נפתחו שני קורסים בשיתוף 'מתחברים+', היחידה למעורבות חברתית של האוניברסיטה. לא רק שהם משלבים מעורבות חברתית, אלא מפגישים בין תחומים שונים. הקורס השנתי 'עיצוב בחמישה קולות' נערך בשיתוף התוכנית לעיצוב במה, קולנוע וטלוויזיה, התוכנית להנדסה מכנית, החוג לריפוי בעיסוק ובית הספר לעבודה סוציאלית, ובמסגרתו ייפגשו הסטודנטים עם קהילות עם צרכים מיוחדים, כשבסמסטר הראשון ילמדו את הצרכים ויציגו הצעות לשיפור חייהם ובסמסטר השני יבנו את ההצעות שהוצעו. הקורס השני הוא 'קולות הכרך' שייערך בשיתוף בית הספר למוזיקה וינחו אותו האדריכלית ד"ר טליה מרגלית וד"ר עופר גזית, והוא ישלב בין מוזיקה, טכנולוגיה ואדריכלות. לבד מעיסוק בהיבטים התיאורטיים יעסוק הקורס באופן מעשי, והסטודנטים ייצרו בשוליים העירוניים מיצב אמנותי וחברתי שישלב אדריכלות ומוזיקה".
מהו מהלך הלימודים הייחודי למחלקה?
"כל מתכונת הלימודים התחדשה השנה באופן משמעותי", מספרת בלומנפלד-ליברטל (הריאיון עמה נערך ביום שבו התפטרה מתפקידה, מ"י). "עשינו בחינה מחדש של כל תוכנית הלימודים ובנינו אותה מחדש, באופן כזה שגם הפחתנו את שעות הלימודים מ-285 שעות לצורך קבלת תואר ל-260 שעות. לנגד עינינו עמדה המטרה לאפשר ידע כללי רחב ומצד שני לאפשר את ההתמחות, לכן הלימודים בשלוש השנים הראשונות מוקדשים לקורסי חובה ומבואות, והשנתיים האחרונות מתבססות על לימודי בחירה והתמקדות בנושאים שמעניינים את הסטודנט, לדוגמה דיגיטלי, ירוק, שימור או אורבני. כך אנחנו מאפשרים לסטודנט ליצור לעצמו נתיב שבו הוא ילמד את מה שמעניין אותו, וגם להשתלב החל משנה רביעית במשרדי אדריכלים ולהתחיל את הסטאז'".
אנשי סגל בולטים במחלקה: האדריכלים תאה קיסלוב-קיי, דני לזר, אמנון בר אור, אמיר מן, רמי גיל.
יש תוכנית לחילופי סטודנטים וקורסים בחו"ל?
"אנחנו אחת היחידות בקמפוס ששולחות הכי הרבה סטודנטים לחילופים. יש לנו הרבה קשרים עם אוניברסיטאות באירופה, אמריקה, אוסטרליה, והמספר של הסטודנטים משתנה משנה לשנה ונע בין 10 ל-15".
אילו שיתופי פעולה מתקיימים במסגרת הקורסים עם גורמים חיצוניים?
"השנה ספציפית אין קורסים משותפים, אבל בשנה הבאה יכול להיות מאוד שכן".
כיצד מכין המוסד את בוגריו להמשך החיים המקצועיים?
"המוסד מנסה לתת לסטודנטים מגוון של כלים, טכניים וגם תיאורטיים, כדי שיצאו עם ארגז כלים רחב. לגרום לסטודנטים להבין שאדריכלות היא לא רק עיצוב, אלא גם עבודה עם אנשים, עבודה שמצריכה הבנה של ההקשר החברתי, הכלכלי, העירוני וההיסטורי שבו פועלים".
כיצד מתעדכנת תוכנית הלימודים עם השינויים הטכנולוגיים בזירת התכנון: קורסי לימוד של תוכנות כמו רוויט, ריינו וגראסהופר, וכן עומדים לרשותם סורק תלת-ממד, מדפסות תלת-ממד, חיתוך לייזר ו-CNC.
לנוכח מעמד המקצוע והשכר הנמוך, למה בכלל ללמוד אדריכלות?
"האדריכלות מאפשרת גישה להרבה מאוד תחומים. זה אחד המקצועות אם לא המקצוע הכי מרתק שיש, הכי אינטרדיסציפלינרי ושפותח הכי הרבה דלתות מבחינת הבנה ויכולת לעסוק בנושאים שהם עיצוביים וגם כאלה שלא קשורים בכלל לעיצוב. אדריכל הוא איש אשכולות, שיוצא עם המון כלים שאיתם הוא יכול להתפתח לתחומים שונים. יש אמנם שחיקה במעמד האדריכל, אבל האדריכלים יוצרים לעצמם המון נישות חדשות שהם מצליחים לתפוס, מעצם היותם אנשים שמבינים במרחב, בחברה ובטכנולוגיה".
ומדוע ללמוד באוניברסיטת תל אביב ולא בבית ספר אחר?
"אצלנו המקום מתאים למי שמתעניין בפנים הרבות של המקצוע ולאו דווקא בפן מסוים, למי שרוצה להבין איך המקצוע נפגש עם העולם האמיתי, כיצד העיצוב פוגש את ההקשר, ואיך האנשים הם אלה שבסופו של הדבר עושים את האדריכלות ואת המרחב העירוני למקום חי. אנחנו גם המחלקה היחידה בארץ שהיא חלק מפקולטה לאמנויות באוניברסיטה, ולכן בקורס בסוציולוגיה מלמד מרצה מהחוג לסוציולוגיה וכך גם בהרבה קורסים אחרים. באופן הזה הסטודנטים שלנו נחשפים לאנשים המובילים בתחומם. גם בקורסי הבחירה, ויש 18 שעות כאלה במהלך שנות הלימוד, כשהסטודנטים באים להעשיר את הידיעות שלהם, הם לומדים בפקולטות האחרות ברחבי הקמפוס.
"נוסף על אלה מתקיימים קורסים משותפים עם חלקים אחרים בקמפוס, ואנחנו משתדלים לחשוף בפני הסטודנטים כמה שיותר, שמקצוע האדריכלות עובד עם הרבה מקצועות אחרים וששיתופי הפעולה האלה צריכים להתחיל כבר בשלב הלימודים ולא רק בפרקטיקה, אנחנו רוצים לייצר דור שימשיך לייצר את שיתופי הפעולה האלה גם בהמשך הדרך".
מעוניינים להירשם ללימודים? מועד אחרון להרשמה: 31.3, יום פתוח: 7.2. תנאי סף לנרשמים: ציון פסיכומטרי 550 ומעלה, בגרות במתמטיקה בציון 70 ומעלה ב-5 יחידות או ציון 80 ב-4 יחידות, מבחן מיון. אין צורך בתיק עבודות.
