הוא והיא הכירו בגיל 20, והפכו לזוג סטודנטים שלומדים באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. היום היא רופאה מומחית ברפואה פנימית, והוא סטארט-אפיסט. כמו צעירים רבים שמסיימים את הלימודים בדרום, הם עברו לתל אביב אחרי הלימודים, אחרי שנה התחתנו, ואחרי עוד שנה קנו דירת 70 מטרים רבועים במרכז העיר. הם שיפצו אותה בעצמם, בלי שום עזרה מקצועית. "תכננו בעצמנו וניהלנו את העבודה בעזרת קבלן ששכרנו", הם נזכרים.
כשהפכו להורים לשתי בנות (הגדולה כיום בת 7, הקטנה בת 3.5), החליטו שהגיע הזמן לדירה מתאימה יותר לצרכיהם, והתחילו לחפש. "המחשבה הראשונה היתה להישאר בתל אביב, אבל לא בכל מחיר", הם מספרים. "חשבנו גם על בית פרטי בפרדס חנה, ליד ההורים. בסוף הגענו למסקנה שחשוב לנו להישאר פה, במרכז, גם אם זה במחיר של מרחב קטן יותר".
הסבתא עזרה בסינון הראשוני, והיא שהביאה אותם לדירה ברחוב בזל, בצפון הישן של תל אביב. 100 מ"ר בקומה שלישית בבניין בן שבע קומות מתחילת שנות ה-90, שתיכננו פרחי אדריכלים (היום "פרחי-צפריר"). בני הזוג שכרו את שירותיה של מעצבת הפנים ורד בונפיליולי, מתוך הבנה שהפעם כבר לא יוכלו לנהל שיפוץ בעצמם. הדגשים שנתנו למעצבת היו: שיוכלו לארח בנוחות, לקבל "תחושה של מלון בוטיק" בחדר השינה, ומעל הכל – פרטיות והפרדה בין ציבורי לפרטי.
"בדירה הקודמת לא הייתה פרטיות, כל החדרים היו סביב חלל מרכזי", מסבירים השניים. "כשהיינו צריכים לעבוד, היינו יורדים לבית הקפה מתחת לבית''. והיא מוסיפה: ''אחרי תורנות בבית החולים לא הייתה לי אפשרות לנוח בשקט, זה היה קשה". ובאמת, אחד הדברים שמצאו חן בעיניהם בדירה הזו הוא מיקום חדר ההורים בקצה הדירה, הרחק מהסלון, במידת האפשר.
התכנון והשיפוץ נמשכו שמונה חודשים ועלו להם 640 אלף שקלים, כולל הכל, ''עד לרמת העציץ''. חשוב לומר שמחיר של 6,000 שקלים למטר מרובע בשיפוץ כולל ונרחב, כבר הפך במרכז הארץ לשגרתי למדי. כשליש מהסכום (35%) הושקע בעבודת הקבלן: הריסת קירות ובניית חדשים, תשתיות חשמל ואינסטלציה חדשות, ריצוף וחיפוי, הכנות למיזוג, שפכטל וצביעה.
25% מהתקציב הושקע בנגרות שהותאמה, תוכננה ועוצבה לרחבי הדירה. בחלל הציבורי בולט ארון באורך 8.5 מטרים, שמסתיר את מערכות החשמל, התקשורת והמדיה, וכולל גם מקומות אחסון, נישות פתוחות ובר. הארון עוטף את הפינה והופך לקיר ארונות גבוהים במטבח. בחדר ההורים ארון גדול ממסגר את החלון והמיטה, עם מקום רב לאחסון ונישות לצדי המיטה, ולחדרי הבנות תוכננו ארון ושולחן עבודה. חשבון הנגרות כולל גם את הארונות בחדרי הרחצה ובפינת העבודה.
בגלל ריבוי הארונות, וכדי לחסוך בתקציב, הוחלט על דלתות פורמייקה, חלקה צבעונית וחלקה דמויית עץ, עם קנטים שחורים. הפורמייקה אמנם זולה יותר מצביעה בתנור וסובלת מדימוי בעייתי, אך דגמים חדשים, עבים ובעלי איכות הדבקה גבוהה הם דווקא עמידים יותר לחומרי ניקוי ולשחיקה, ביחס לצביעה. "פחדנו שהפורמייקה לא תצא כמו שדימיינו", אומרים בני הזוג, "אך אנחנו מאוד אוהבים את התוצאה".
כ-60 אלף שקלים הוצאו על ריצוף, קרמיקה וכלים סניטריים. סכום דומה יצא מהכיס על המזגנים והמנורות, וכ-130 אלף שקלים שולמו על מקלחון, פרזולים, דלת זכוכית לנישת העבודה במסדרון, מכשירי חשמל, עמוד הטלוויזיה, חלונות בודדים שהוחלפו, משטחי "אבן קיסר", רהיטים, פריטי נוי, צמחי בית והתשלום למעצבת.
ההדפסים והעבודות שנתלו ברחבי הדירה לא נקנו לכבוד השיפוץ, אלא נאספו במשך השנים. "אמרתי להם, תוציאו את כל מה שיש לכם", מספרת בונפיליולי, "והיו להם דברים מגניבים".
בחלוקה המקורית של הדירה נעשו שינויים קלים בלבד: קירות הוזזו ליצירת נישות לארונות, בחדר ההורים בוטל חדר הארונות לטובת מקלחת, וחדר שירותים בוטל כדי להגדיל את חדר הרחצה המרכזי וכדי ליצור פינת עבודה.
בנוסף למקומות האחסון הנוחים שקיבלו, בני הזוג שמחים בהתאמות שנעשו לאורח חייהם: מפינת העבודה השקטה, שלה קוראת המעצבת ''האקווריום''; דרך מסך הטלוויזיה שהותקן על עמוד מסתובב כדי שהוא יוכל לצפות גם כאשר הוא מבשל; ועד פינת האוכל העגולה, שהיא מבחינתם מרכז הבית, משמשת לכל הארוחות וגם להכנת שיעורי בית.
"הדירה כיפית. אנחנו מרגישים שהפכנו לילדים גדולים, עם בסיס קבוע שאנחנו הכי אוהבים בעולם", הם מסכמים. "בשכונה שבה בחרנו קל לגדל משפחה. יש פה קהילה, הכל נמצא מתחת לבית, בית הספר והגן במרחק כמה דקות הליכה. תל אביב הפכה לפרו-משפחות".
---------------------------------------------------------
לא רחוק משם שופצה דירת קרקע בעלות דומה. לחצו על התמונה לכתבה:
- תכנון ועיצוב פנים: ורד בונפיליולי
- סטיילינג לצילומים: מאיה ליבנת הרוש
- קבלן: גיא אהרונוביץ
- ריצוף וכלים סניטריים: משה ספדה
- נגרות: נגריית אבנר'ס
- תאורה: כלי אור
- ריפוד: בדוסה
- צמחייה: משתלת הכפר החדשה
- אבזור: גלריה פחות מאלף, צמר שטיחים יפים, לורי גולדשטיין, בדים
