גם זוהי יפו: שיפוץ עדין של דירה ערבית ישנה מבליט את איכויותיה

זוג חיפש בית ביפו שנים, ומצא את מבוקשו בלב שכונת עג'מי. המרצפות המעוטרות נשמרו, גובה התקרה איפשר קומת גלריה, ומדרגות ייחודיות מובילות אל גג נפלא

אביטל ברוידא

|

16.01.20 | 10:03

מגשר המדרגות בקומת הגלריה אפשר להשקיף אל הדירה כולה. את החלוקה המקורית ניתן לזהות בזכות שטיחי הריצוף, שהושארו כפי שהיו - בכל חדר בדוגמה אחרת - ומייחדים גם עכשיו כל אזור בדירה. חלונות העץ הגבוהים שופצו ונצבעו לבן (צילום: סוזי לוינסון)
מגשר המדרגות בקומת הגלריה אפשר להשקיף אל הדירה כולה. את החלוקה המקורית ניתן לזהות בזכות שטיחי הריצוף, שהושארו כפי שהיו - בכל חדר בדוגמה אחרת - ומייחדים גם עכשיו כל אזור בדירה. חלונות העץ הגבוהים שופצו ונצבעו לבן (צילום: סוזי לוינסון)
בעוד שאת הישן שימר המעצב סמי שלום כנפו ככל הניתן, את התוספות המבניות החדשות בידל באמצעות השימוש בברזל וזכוכית. מימין למטה מציצה מבואת הכניסה. בהמשכה נבנה גרם מדרגות ברזל, המלווה את הספרייה דרך קומת הגלריה, עד הגג (צילום: סוזי לוינסון)
בעוד שאת הישן שימר המעצב סמי שלום כנפו ככל הניתן, את התוספות המבניות החדשות בידל באמצעות השימוש בברזל וזכוכית. מימין למטה מציצה מבואת הכניסה. בהמשכה נבנה גרם מדרגות ברזל, המלווה את הספרייה דרך קומת הגלריה, עד הגג (צילום: סוזי לוינסון)
מימין: החלל המרכזי של הדירה, לפני השיפוץ. משמאל: את המטבח החדש עשה אחיו של בעל הבית, שהוא נגר אמן. דלפק האי עשוי מפלטה של אלון אנגלי בן 400 שנה (צילומים: סמי שלום כנפו, סוזי לוינסון)
מימין: החלל המרכזי של הדירה, לפני השיפוץ. משמאל: את המטבח החדש עשה אחיו של בעל הבית, שהוא נגר אמן. דלפק האי עשוי מפלטה של אלון אנגלי בן 400 שנה (צילומים: סמי שלום כנפו, סוזי לוינסון)
במקור היתה החלוקה הפנימית טיפוסית לבתים ערביים מאותה תקופה: אולם מרכזי, מלבני, שאליו נפתחות דלתות החדרים המקיפים אותו. החדר הפינתי בקצה בוטל, והפך לסלון פתוח למטבח. יתר החדרים נשארו כשהיו. קומת הגלריה הורחבה ונתחמה בקיר חדש מזכוכית וברזל (צילום: סוזי לוינסון)
במקור היתה החלוקה הפנימית טיפוסית לבתים ערביים מאותה תקופה: אולם מרכזי, מלבני, שאליו נפתחות דלתות החדרים המקיפים אותו. החדר הפינתי בקצה בוטל, והפך לסלון פתוח למטבח. יתר החדרים נשארו כשהיו. קומת הגלריה הורחבה ונתחמה בקיר חדש מזכוכית וברזל (צילום: סוזי לוינסון)
הסלון מוגדר בשטיח המרצפות המקוריות. הספה חדשה, הכורסאות ושולחן הקפה הם פריטי וינטג' ששופצו, ועל הקיר עבודה של מרב כהן בשחור-לבן (צילום: סוזי לוינסון)
הסלון מוגדר בשטיח המרצפות המקוריות. הספה חדשה, הכורסאות ושולחן הקפה הם פריטי וינטג' ששופצו, ועל הקיר עבודה של מרב כהן בשחור-לבן (צילום: סוזי לוינסון)
לחדר ההורים מרפסת קטנה שאליה יוצאים דרך דלתות העץ, ששופצו ונצבעו. בחדר המרובע, שנשאר בגודלו המקורי, נבנה מול המיטה אזור רחצה פתוח. שידה עתיקה הפכה לארון הכיור ומעל נבנתה גלריה המשמשת לאחסון (צילום: סוזי לוינסון)
לחדר ההורים מרפסת קטנה שאליה יוצאים דרך דלתות העץ, ששופצו ונצבעו. בחדר המרובע, שנשאר בגודלו המקורי, נבנה מול המיטה אזור רחצה פתוח. שידה עתיקה הפכה לארון הכיור ומעל נבנתה גלריה המשמשת לאחסון (צילום: סוזי לוינסון)
מימין נראה גרם המדרגות והגשר במפלס הביניים. לצדו דלת חדר ההורים, גבוהה בהתאם לפרופורציות של הדירה, שקולפה מהצבע שכיסה אותה. הקירות משמשים כרקע לאוסף הרהיטים המיוחד. משמאל: רוחב מדרגות הברזל 60 סנטימטרים בלבד, ומשני צדיהן מרווח פתוח (צילום: סוזי לוינסון)
מימין נראה גרם המדרגות והגשר במפלס הביניים. לצדו דלת חדר ההורים, גבוהה בהתאם לפרופורציות של הדירה, שקולפה מהצבע שכיסה אותה. הקירות משמשים כרקע לאוסף הרהיטים המיוחד. משמאל: רוחב מדרגות הברזל 60 סנטימטרים בלבד, ומשני צדיהן מרווח פתוח (צילום: סוזי לוינסון)
המדרגות מסתיימות בחלון זכוכית בגג, שנפתח בלחיצת כפתור. הפתרון הזה איפשר לוותר על חדר יציאה, על מנת שהגג יישאר גדול ופתוח. יש כאן מטבח קטן ושימושי, מקלחת חוץ ופינת ישיבה עם מקרן סרטים. את כל הרהיטים, המטבחון והאדניות בנה בעל הבית בעצמו (צילום: סוזי לוינסון)
המדרגות מסתיימות בחלון זכוכית בגג, שנפתח בלחיצת כפתור. הפתרון הזה איפשר לוותר על חדר יציאה, על מנת שהגג יישאר גדול ופתוח. יש כאן מטבח קטן ושימושי, מקלחת חוץ ופינת ישיבה עם מקרן סרטים. את כל הרהיטים, המטבחון והאדניות בנה בעל הבית בעצמו (צילום: סוזי לוינסון)

שכונת עג'מי הפכה זה מכבר לאחד היעדים הנדל''ניים הנחשקים ביפו. בעוד הדיונים על ג'נטריפיקציה והשלכותיה נמשכים, יותר ויותר בניינים ישנים עוברים ידיים ושיפוצים. אלה שבקו הראשון לים הם המבוקשים ביותר, אך גם בלב השכונה משתנים המראות ותושבים.

 

באחד הרחובות הפנימיים, שחודש והפך לרחוב הולנדי, מקיפים בתי מידות ערביים כיכר קטנה ומטופחת. חלקם משופצים לעילא וחלקם עדיין מוזנחים,

אבל בעלי פוטנציאל נדל"ני ואדריכלי נראה לעין. ''כשהגענו לכאן לראשונה הכיכר לא נראתה כך'', מספרים בני הזוג שבביתם החדש ביקרנו. שניהם הייטקיסטים-יזמים, בעלי חברות שהקימו, היא בתחום משחקי ילדים והוא בתחום אבטחת מידע.  

 

במשך שנים גרו בשכונה אחרת ביפו, ותקופה ארוכה חיפשו נכס לקנייה. "רצינו בית יפואי מקורי ואותנטי, עם תקרות גבוהות. כבר כמעט אין כאלו למכירה", הם אומרים. "ראינו כל נכס אפשרי ויום אחד הגענו לכיכר הזו בעג'מי, שהיתה מזבלה מזעזעת, וראינו את הבית הזה".

 

הבית הוא מבנה ערבי מחולק לשתי דירות; אחת בקומת הקרקע והשנייה, שעמדה למכירה, בקומה הראשונה, עם מדרגות חיצוניות ומרפסת גג ענקית. "בלי להיכנס פנימה ולמרות ההזנחה של הבניין, אמרנו למתווך שאנחנו לוקחים אותה".

 

מצב הדירה היה בכי רע (צילום: סמי שלום כנפו)
    מצב הדירה היה בכי רע(צילום: סמי שלום כנפו)

     

    כשנכנסו גילו שבפנים המצב אינו טוב יותר: "האווירה הייתה קשה. קומה חשוכה עם תקרה גבוהה, ועוד חצי קומת גלריה'', הם נזכרים. "הקירות היו שחורים מעובש ונדרש אומץ לקחת את הבית". אך הם קלטו את הפוטנציאל ואת המרפסת הענקית, וקנו את הדירה מהמשפחה הערבית שהתגוררה בה מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת.

     

    הדיירים החדשים מכירים את ההיסטוריה של המבנה, ולא מתייפייפים או מטשטשים אותה: "זה היה בית של ערבים נוצרים שנבנה בשנות ה-30, ובעליו הוכרחו לעזוב עם קום המדינה. הבית עבר לידי עמידר, במשך שנים גרה בו משפחה יהודית ובשנות ה-70 עברה לכאן משפחה ערבית. הם קנו את הנכס מעמידר ואנחנו קנינו מהם". תהליך הרכישה היה מורכב, וכשהסתיים פנו למעצב הפנים סמי שלום כנפו לצורך השיפוץ והעיצוב מחדש.

     

    המטבח לפני השיפוץ. עבר מקום אל החלל המרכזי (צילום: סמי שלום כנפו)
      המטבח לפני השיפוץ. עבר מקום אל החלל המרכזי(צילום: סמי שלום כנפו)

       

      החדר משמאל הוא היחיד שבוטל, והפך לסלון פתוח למטבח (צילום: סמי שלום כנפו)
        החדר משמאל הוא היחיד שבוטל, והפך לסלון פתוח למטבח(צילום: סמי שלום כנפו)

         

        לכנפו, שגר שנים ביפו ועכשיו מחלק את זמנו בינה לבין מצפה אמירים בגליל, כמה וכמה בתים שעיצב בעיר, וקל לזהות את חתימתו הייחודית, שמבקשת לכבד את המקור ולנסות להוציא ממנו את המרב באמצעות תוספות חדשות שלא מאפילות עליו. "המוטיב המרכזי היה להכניס אור ואוויר ולשמר כמה שיותר מהמהות של הבית", הוא מסביר את נקודת הפתיחה של הפרויקט.

         

        גרם מדרגות פרטי מוביל אל הדירה – 95 מטרים רבועים ועוד 35 מ''ר בקומת גלריה, שמתאפשרת הודות לתקרה בגובה ארבעה מטרים וחצי. מרפסת כניסה קטנה מובילה אל מבואה שגודלה כחדר קטן.

         

        מבט ממבואת הכניסה. האפקט המחניק של התקרה הנמוכה נוטרל בזכות הבחירה בזכוכית כרצפת הגלריה שמעל (צילום: סוזי לוינסון)
          מבט ממבואת הכניסה. האפקט המחניק של התקרה הנמוכה נוטרל בזכות הבחירה בזכוכית כרצפת הגלריה שמעל(צילום: סוזי לוינסון)

           

          למרות הגלריה שרוכנת מעל, החדרון נדמה פתוח ומואר, משום שהתקרה הנמוכה כאן עשויה ברזל וזכוכית ואור טבעי חודר מלמעלה. המבואה משמשת גם כאזור אחסון משמעותי, עם ארונות גדולים מצד אחד וארון למכונת כביסה בצד השני. כולם משתלבים בקירות ומשאירים חלל כניסה נקי ומרווח.

           

          מרכז הבית הוא חלל מלבני פתוח בגובה ארבע מטרים וחצי. במקור היו כאן שני פסים מקבילים של חדרים פרטיים גדולים, שכל דלתותיהם נפתחות לאולם מרכזי ומאורך – חלוקה טיפוסית של בית ערבי באותה תקופה.

           

          רוב הרהיטים באו עם בני הזוג מביתם הקודם (צילום: סוזי לוינסון)
            רוב הרהיטים באו עם בני הזוג מביתם הקודם(צילום: סוזי לוינסון)

             

            בשיפוץ נפתח הקיר שבין החלל המרכזי לחדר הפינתי, וכך נוצר מרחב פתוח ומשותף בין המטבח ופינת האוכל, שנמצאת בלב הבית, לסלון, שתופס היום את מה שהיה חדר סגור. יתר החדרים נשארו כשהיו. את החלוקה המקורית ניתן לזהות בזכות שטיחי הריצוף שהושארו בכוונה כפי שהיו – בכל חדר בדוגמה אחרת – ומייחדים גם עכשיו כל אזור בבית.

             

            עם כאלה נתוני פתיחה, אין צורך בעיצוב יתר (צילום: סוזי לוינסון)
              עם כאלה נתוני פתיחה, אין צורך בעיצוב יתר(צילום: סוזי לוינסון)

               

              "החללים הגבוהים והמרווחים לא נדרשו לעיצוב יתר", מסביר כנפו. "עיקר העבודה כאן הייתה לפתוח, לנקות ולהבליט את המאפיינים המקוריים של הבית: הרצפה, החלונות והדלתות, שרק עברו שיפוץ". חלונות העץ ודלתות המרפסת שופצו ונצבעו מחדש בלבן. דלת חדר ההורים, גבוהה ורחבה בהתאם לפרופורציות הדירה, שויפה מהצבע ונותרה בגוון העץ הטבעי. גם הנמכות תקרה לא נעשו, על מנת שלא לפגוע בגובה החלל, ולכן חוצה אותו לאורכו תעלת מיזוג חשופה, שנצבעה בלבן.

               

              הצד השני של הדירה, שבו יש גלריה, נדרש ליותר עבודה ותוכנן מחדש. במקור היו כאן חדרים עם תקרה נמוכה, וגלריה חלקית. בשיפוץ הוחלט להשאיר את הגלריה המקורית כפי שהיא, ולהרחיב אותה לאורך כל הדירה, בעזרת מערכת חדשה של קורות ברזל ורצפת עץ.

               

              בקומת הגלריה חדר אורחים עם חדר רחצה מופרד בקיר זכוכית (צילום: סוזי לוינסון)
                בקומת הגלריה חדר אורחים עם חדר רחצה מופרד בקיר זכוכית(צילום: סוזי לוינסון)

                 

                מתחת לגלריה חדר הרחצה המרכזי, שגובהו 2 מטרים (צילום: סוזי לוינסון)
                  מתחת לגלריה חדר הרחצה המרכזי, שגובהו 2 מטרים(צילום: סוזי לוינסון)

                   

                  וחדרו של הבן התינוק (צילום: סוזי לוינסון)
                    וחדרו של הבן התינוק(צילום: סוזי לוינסון)

                     

                    כך נוצרו למטה, במקביל לחלל הציבורי הפתוח, חדרו של הבן התינוק וחדר רחצה. הדלתות הנפתחות אל המרכז עשויות ברזל שחור, סימן להיותן תוספת חדשה. גם הקומה העליונה מובדלת סגנונית, עם קיר ויטרינה מברזל וזכוכית, שמשקיף מלמעלה על החלל הכפול. מאחוריו נמצא חדר אורחים עם חדר רחצה צמוד.

                     

                    קיר מסגרות רב שימושי

                    ברזל שחור חוזר גם באלמנט מסגרות משמעותי, שנבנה לכל גובה קיר הכניסה לדירה. זוהי ספרייה שמטפסת מעלה במקביל לגרם המדרגות החדש, שמוביל אל קומת הגלריה ואל הגג. במפלס הראשון המדרגות מסתיימות בגשר ברזל שמוביל לחדר האורחים, וממנו אפשר להשקיף מלמעלה על כל הדירה. בסופו (מעל המבואה), ניצבת פינת עבודה קטנה, על רצפת הזכוכית.

                     

                    במרכז הבית פינת האוכל, עם שולחן עתיק מעץ כהה, וסביבו, כניגוד, כיסאות ''גוסט'' שקופים של פיליפ סטארק (צילום: סוזי לוינסון)
                      במרכז הבית פינת האוכל, עם שולחן עתיק מעץ כהה, וסביבו, כניגוד, כיסאות ''גוסט'' שקופים של פיליפ סטארק(צילום: סוזי לוינסון)

                       

                      מהגשר ממשיכות המדרגות, שרוחבן 60 סנטימטרים בלבד, לטפס אל הגג. היציאה אליו היא באמצעות חלון סקיי-לייט חשמלי, שבלחיצת כפתור נפתח כלפי מעלה. כשהוא סגור חודר דרכו שפע של אור אל המדרגות והבית כולו, וכשהוא פתוח הוא מאפשר לעלות בנוחות אל מרפסת הגג הגדולה והיפה. כך בוטל הצורך בחדר יציאה לגג, ונחסך הרבה מקום.

                       

                      השיקול לא היה ביורוקרטי, להיפך: לבעלי הדירה היה מותר לבנות קומה נוספת, חלקית, על הגג, אך הם העדיפו לשמור עליו כמרפסת פתוחה וגדולה במיוחד. היא משמשת כאזור אירוח מושלם, עם מטבח קטן ומעשי, מקלחת חוץ ופינת ישיבה עם מקרן לסרטים. מכאן משקיפים אל גגות הבתים השכנים, ובין דודי המים אף מציץ הים. את כל רהיטי העץ, המטבחון, פינת הישיבה והאדניות עשה בעל הבית במו ידיו. "הכל אלתורים, אבל כיף לעשות את זה לבד", הוא אומר.

                       

                      וגם פריטים שיובאו מהודו בשנות ה-80

                      כחלק מעיצוב הפנים בני הזוג ביקשו מהמעצב לייצר כמה שיותר מקומות אחסון. כנפו, שלא רצה לפגוע באיכויות המרחב, תכנן ארונות שנטמעים בקירות היכן שרק ניתן, ומשאירים את החדרים כריבועים נקיים. כך יכלו הדיירים לשלב בחדרים בחופשיות את אוסף הרהיטים שלהם, שהגיע ברובו מביתם הקודם.

                       

                      את המנורה עיצב כנפו ממסגרת פליז שבתוכה שיבץ מנורות ישנות של בעל הבית (צילום: סוזי לוינסון)
                        את המנורה עיצב כנפו ממסגרת פליז שבתוכה שיבץ מנורות ישנות של בעל הבית(צילום: סוזי לוינסון)

                         

                        בפינת הסלון קמין צרפתי של חברת גודין, בן יותר ממאה. הוא נקנה בזול בשוק הסמוך, נחשב לפריט אספנות ומיועד לשיפוץ לפני החורף הבא  (צילום: סוזי לוינסון)
                          בפינת הסלון קמין צרפתי של חברת גודין, בן יותר ממאה. הוא נקנה בזול בשוק הסמוך, נחשב לפריט אספנות ומיועד לשיפוץ לפני החורף הבא (צילום: סוזי לוינסון)

                           

                          לבני הזוג אוסף רהיטים מיוחד. למשל, שידה עתיקה ששופצה והוגבהה על רגלי מתכת דקיקות, והפכה לבר משקאות (צילום: סוזי לוינסון)
                            לבני הזוג אוסף רהיטים מיוחד. למשל, שידה עתיקה ששופצה והוגבהה על רגלי מתכת דקיקות, והפכה לבר משקאות(צילום: סוזי לוינסון)

                             

                            אפשר למצוא כאן פריטי וינטג' לצד חפצים מקוריים מהודו, שאמו של בעל הבית ייבאה בשנות ה-80. "השיפוץ היה טריגר למצוא עוד פריטים בשוק הפשפשים הסמוך ולהתאים אותם לבית החדש", הם מוסיפים.

                             

                            פמוט עתיק הפך למנורה. כד הפליז הנראה מימין הוא כלי הודי מסורתי לכביסה, שמופעל בכוח הזרוע (צילום: סוזי לוינסון)
                              פמוט עתיק הפך למנורה. כד הפליז הנראה מימין הוא כלי הודי מסורתי לכביסה, שמופעל בכוח הזרוע(צילום: סוזי לוינסון)

                               

                              "אחרי שסיימנו עם הבית התחלנו לטפל בכיכר", הם חוזרים אל מפגש הרחובות המטופח שמתחת לבית. ביוזמתם, ויחד עם תושבי השכונה, הכיכר הקטנה נוקתה ונשתלה בה צמחייה. "היום זה מרגיש פה כמו כפר קטן", הם מסכמים. "לטוב ולרע. כי עדיין יש בשכונה הזו הרבה מורכבויות ומתחים סוציו-אקונומיים, שנובעים ממגוון האוכלוסיות שמתגוררות פה". אבל זה כבר חלק אינטגרלי מהחיים ביפו.

                               

                              המפלס העיקרי של הדירה (ללא הגלריה) (תוכנית: סמי שלום כנפו)
                                המפלס העיקרי של הדירה (ללא הגלריה)(תוכנית: סמי שלום כנפו)

                                 

                                • עיצוב פנים: סמי שלום כנפו
                                • קבלן ראשי: צביקה וולפר
                                • נגרות: רועי בר זכאי - עבודה בעץ
                                • מסגרות :מסגריית בצלאל דוד
                                • ריצוף ואריחי קיר, השלמות ריצוף מצויר: גלוסקא
                                • כלים סניטריים: אלבוס
                                • תאורה: שוקי שוק הפשפשים, אקי פשפשים, משה פשפשים תאורה
                                • חלון חשמלי ביציאה לגג: חברת סקיי-רופ

                                 

                                 
                                הצג:
                                אזהרה:
                                פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד