כיסא הגלגלים לא מנע ממטי ויס (12) לרכוב 60 ק"מ לצד מקצוענים

מטי ויס משותקת בפלג גופה התחתון, ורוכבת על אופניים שהיא מניעה באמצעות הידיים. לפני 3 שנים הצטרפה לקבוצת "המהירים והאמיצים", ומאז היא לא עוצרת

מטי ויס. "עדיין לא מאמינה שהצלחתי לעשות את זה" (צילום: אלכס קולומויסקי)
מטי ויס. "עדיין לא מאמינה שהצלחתי לעשות את זה" (צילום: אלכס קולומויסקי)

על אופניים מיוחדים שהיא מניעה באמצעות הידיים רכבה מטי (מיטל) ויס (בת 12) מהיישוב נריה 60 קילומטר לצד רוכבים מקצועיים מכל העולם. הרוכבים באו לאחרונה לארץ כדי להשתתף ב"גלגלי אהבה" - מסע גיוס תרומות לבית החולים השיקומי אלי"ן בירושלים. מטי רכבה עם קבוצת ילדים ממחלקת השיקום של בית החולים, "המהירים והאמיצים", שבה היא חברה כשלוש שנים. "אני עדיין לא מאמינה שהצלחתי לעשות את זה", היא אומרת ומחייכת בתום המסע.

 

האזינו לכתבה. הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת

 

כשמטי הייתה תינוקת התגלה בעמוד השדרה שלה גידול. לאחר ניתוח וטיפולים התברר שהיא תישאר משותקת בפלג הגוף התחתון כל חייה. "לא היה פשוט לעכל זאת", אומרת אמה, עטרה, פיזיותרפיסטית. היא התקשתה להתמודד עם הבשורה הקשה, אך משפט שאמר לה בעלה דובי, נגר, שינה את דרך ההסתכלות שלה. "לפחות יש לנו ילדה", אמר לה לאחר הניתוח. "יצאנו בזול. הילדה התמודדה עם מחלה שעלולה להרוג, ויצאה ממנה בסך הכל בלי רגליים. כולה רגליים". האמירה הזאת נתנה לעטרה פרופורציות. "הבנתי שאני צריכה להודות", היא אומרת. "אנחנו דתיים, וזה מתחבר לתפיסה שצריך להודות על מה שיש. היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. השכל תקין, פלג הגוף העליון תקין, הילדה בריאה. אז ברוך השם. נכון, כיסא גלגלים מחייב התארגנות קצת אחרת, אבל זה לא נורא".

 

לפני כשלוש שנים, חלק מההתארגנות האחרת החל לכלול רכיבה על אופניים. לאורך השנים התנהל המעקב הרפואי של מטי באלי"ן, ושם התוודעה לספורט הרכיבה. "מגיל צעיר הבהרנו למטי שהיא יכולה לעשות הכל, והיא באמת עושה הכל - ממש כמו החברות שלה", אומרת אמה. "היא ילדה שמחה וחייכנית. ילדה חברותית שהולכת לתנועה ומשתוללת עם החברות שלה. היא לומדת, משחקת, מטיילת וגם עוסקת בספורט. היא החלה לרכוב והתאהבה בספורט הזה".

 

 

משפחת ויס. "מה שמרגש במיוחד ברכיבה הוא שכשכל המשפחה רוכבת, אי־אפשר לראות הבדל בין מטי ובין השאר. היא ממש כמו כולם" (צילום: אלכס קולומויסקי)
    משפחת ויס. "מה שמרגש במיוחד ברכיבה הוא שכשכל המשפחה רוכבת, אי־אפשר לראות הבדל בין מטי ובין השאר. היא ממש כמו כולם"(צילום: אלכס קולומויסקי)

     

    עטרה, העובדה שהשיתוק הוא מגיל כל כך צעיר מקל או מקשה על מטי?

    "מצד אחד, היא לא מכירה משהו אחר. מצד שני, יש לה שישה אחים ואחיות, ארבעה מהם צעירים ממנה, וכשהם גדלו והתחילו ללכת, ההכרה שהיא משותקת חלחלה אליה. היא אמרה כמה פעמים משפטים כמו 'זה לא פייר', 'כולם הולכים ורצים ורק אני לא. למה דווקא אני לא יכולה ללכת?' זה לא פשוט".

    "למטי שישה אחים ואחיות, ארבעה מהם צעירים ממנה, וכשהם גדלו והתחילו ללכת, ההכרה שהיא משותקת חלחלה אליה. היא אמרה כמה פעמים משפטים כמו 'זה לא פייר', 'כולם הולכים ורצים ורק אני לא. למה דווקא אני לא יכולה ללכת?' זה לא פשוט".

     

    ומה עניתם לה?

    "אלה שאלות קיומיות גדולות שקשה לענות עליהן. אנחנו אומרים שאין לנו באמת תשובה. אנחנו לא יודעים למה השם עושה דברים, אבל כאנשים דתיים אנחנו מאמינים שהכל לטובה, גם מה שנראה לנו לא הוגן או לא מובן. אנחנו אומרים לה שאלוהים בוחר לסיירת שלו את האנשים הכי טובים וחזקים. לאנשים רגילים יש בעיות רגילות, ולאנשים מיוחדים יש בעיות מיוחדות. זה מעצבן, כואב ומכעיס, אבל את מיוחדת, חזקה ומסוגלת להתמודד".

     

    זו גם הייתה הגישה של מטי לעולם הרכיבה. "בהתחלה היא חששה", מספרת אמה על ההיכרות עם עולם הרכיבה, "כמו מכל דבר חדש. אבל מטי פייטרית בכל תחום בחיים וגם פה, היא לא מוותרת לעצמה אם קשה. מהר מאוד היא התחילה ליהנות והיום כיף לה להיות מעורבת בפעילות ספורטיבית ולעשות משהו כמו כולם. היא משתפת את הסביבה וגאה בהישגים שלה. כל המשפחה הצטרפה לתחביב, אנחנו רוכבים יחד בסופי שבוע וליווינו אותה במסע. השנה, לקראת המסע, היא הכינה מצגת לכיתה. יש לה הרבה מוטיבציה והחברות שלה מתלהבות ומעודדות אותה. מה שמרגש במיוחד ברכיבה הוא שכשכל המשפחה רוכבת, אי־אפשר לראות הבדל בין מטי ובין השאר. היא ממש כמו כולם".

     

    מי אתם, "המהירים והאמיצים"?

    ========================

    מסע "גלגלי אהבה" אורך חמישה ימים, מיום ראשון עד יום חמישי. ילדי אלי"ן הצטרפו למסע ברמת הגולן ביום שלישי, וביום חמישי הובילו את רכיבת הרוכבים המקצועיים לקבלת מדליות בבית החולים אלי"ן. מטי ויס משתתפת במסע זו השנה השלישית, כשהוריה מלווים אותה. אמה רוכבת לצדה ואביה מלווה ילד אחר מהקבוצה. "מרגש לראות את הרוכבים המקצועיים רוכבים ליד ילדי הקבוצה מאלי"ן", מספרת אמה עטרה. "זו חוויה מעצימה. הרוכבים המקצועיים והילדים בעלי המוגבלויות שווים. אין כאן בריא או חולה, אלא ספורטאי ועוד ספורטאי שעושים יחד אותה דרך, לבושים באותן חולצות וחובשים אותן קסדות. הם נותנים השראה זה לזה".

     

    הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: מזל חסון)
    הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: מזל חסון)
     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד