אישה מקופלת בולטת מתוך כיור נירוסטה בחלל מטבח בורגני בעיצוב עכשווי. עמוד השדרה מציץ בין זוג רגליה, ובמבט ראשון היא נראית כמו נתח עוף קפוא העומד לפני הפשרה. בצילום אחר מאותה סדרה היא מקופלת פנימה כשראשה בין רגליה. גם הפעם מעביר הדימוי בצופה אסוציאציה מתחום המזון: הגוף הנשי הופך לרולדה, מתכנס אל תוך עצמו. שני התצלומים האלה, תחת הכותרת "דיוקן עצמי" של הצלמת נעם בן גוריון מוסרי, הופיעו בתערוכה שאצרה שגית זלוף נמיר במסגרת פסטיבל הצילום Photo.Israel האחרון.
"התצלום גרר תגובות מנשים רבות לגבי ההתמודדות שלהן בעולם ובחברה", מספרת בן גוריון מוסרי, 42, "אני מרגישה שהרבה אנשים בגילי בודקים את ההחלטות והבחירות בחיים: האם הם הובילו את הדברים בעצמם או שהחיים הובילו אותם למקום אחר. במשך שנים היתה לי פנטזיה של בית, בעל וילדים שאני שמחה שבחרתי בה, אבל מצד שני, היו מקומות בפנטזיה שלא ידעתי שהם קיימים. המטבח, לדוגמה. או השילוב של קריירה וילדים, שמערבלים את החיים ועשו לי 'פאוזה' על הדברים הבוערים. בצילום הזה אישה הופכת לחומר, דמות הישרדותית בתא המשפחתי. אפשר להתנגד לזה, לחשוב על זה, אבל זאת המציאות".
הנושאים של נשיות, פמיניזם ומגדר מעסיקים את בן גוריון מוסרי כצלמת וכאישה. בהפקת אופנה חדשה שיצרה ומלווה את הראיון איתה, היא מבקשת להאיר את אחד הנושאים הבוערים בשנים האחרונות: גיל ומשקל. בהפקה מככבת המעצבת רניה גבריאל ברון בת ה-51 מתל אביב, בעלת סטודיו לעיצוב עיסת נייר. את ברון הכירה הצלמת דרך המעצבת ואקטיביסטית אורטל בן דיין, שתכשיטיה גם מעטרים את התצלומים.
"היה לי חשוב להציג גוף של אישה רגילה ללא פוטושופ או הצרת היקפים", היא מסבירה, "אנחנו רואים היום לא מעט נשים מלאות או מבוגרות, אבל המקום של נשים רגילות נפקד. זה לא משהו שאנחנו מורגלים לראות. בשנים האחרונות הבנתי שדווקא האישה הרגילה היא פלח באוכלוסיה שהכי קשה לו עם עצמו".
תסבירי.
"נשים כל הזמן מנסות לשנות את עצמן, לצמצם את עצמן במרחב, למשל על ידי לבישה של בגדים שחורים. יש חשש גדול מלבלוט. אם היינו משקיעות את המשאבים כדי לקבל ולאהוב את עצמנו במקום להיראות יותר צעירה או כמו הדוגמנית בפרסומת, העולם הפנימי והחיצוני שלנו היה נראה אחרת".
בחמש השנים האחרונות יש התעוררות וקבלה בענף האופנה. נשים מבוגרות, מלאות וטרנסג'נדריות הן כבר לא מראה נדיר.
"ועדיין, רוב הנשים שאני מכירה לא מרגישות בנוח עם המראה שלהן ומנסות רק לשנות את איך שהן נראות. כשרניה נכנסה לחדר בפעם הראשונה, ראיתי אישה אמיתית. הנוכחות שלה גוררת המון תגובות של נשים שרואות אותה ואומרות: 'גם אני רוצה להתלבש צבעוני ולא להתחבא בשחור'".
לפני שנתיים וקצת אחזה בן גוריון מוסרי בפעם הראשונה במצלמה. היא היתה אז לאחר חופשת לידה ארוכה והחליטה לעזוב את עבודתה כמטפלת בילדים עם לקויות למידה בשיטת אלבאום. היא נרשמה ללימודי צילום בסטודיו גברא והחלה לתעד את סביבתה הקרובה, בעלה, השחקן טל מוסרי ושלושת ילדיהם: שני בנים ובת בטווח גילאים שבין 12-3. מאז היא יוצרת הפקות אופנה בעלות מסר פמיניסטי-נשי לצד דיוקנאות של גברים ונשים.
גם משפחתה מככבת בתמונות שבחשבון האינסטגרם שלה, הצצה לחיים הזוהרים פחות של מי שנחשב לאחד מכוכבי הילדים הוותיקים בישראל. "כשנולדו הילדים הרגשתי שאני רוצה להיות איתם במאת האחוזים, וכשהם גדלו הבנתי שאני רוצה לממש את עצמי בעולם בעוד מובנים", היא מסבירה, "הרגשתי שסיימתי את פרק הטיפול בחיי, ואני פתוחה לפרק חדש ויצירתי".
בהפקת האופנה הנוכחית ובהפקה קודמת שפורסמה במגזין גו סטייל לפני כחצי שנה בכיכובה של אלה זקס שנפטרה ביולי אשתקד בגיל 88 וחצי, מבקשת מוסרי לפעול בזירה של חיזוק נשים. כמי שמגיעה מהעולם הטיפולי, היא מנסה לחבר בין צילום דיוקנאות ואופנה לפוטותרפיה, תחום שנמצא בפריחה בשנים האחרונות.
"גיליתי שבצילום יש פן מאוד טיפולי ואני רואה את זה היום בעבודה שלי עם נשים", היא אומרת, "אני משתמשת בכלים הטיפוליים שלי בזמן הצילום, וגיליתי את זה תוך כדי עבודה. למשל, עם אלה יש צילום שהיא מתפוצצת מצחוק, אחרי שצחקתי איתה בכוונה במהלך הסשן; ותוך כדי יצאו ממנה משפטים כמו 'אני עפה' ו'אני מרגישה כמו ילדה'. כשאתה נפתח תוך כדי הסשן, אתה פוגש את עצמך ורואים את זה בצילום".
סיפרת בעבר שהתקשית לעמוד מול המצלמה, לא הרגשת מולה בנוח. הצילום טיפל גם ב"בעיה" האישית שלך.
"היום אני מרגישה בנוח להצטלם באירועים חברתיים ומתוקשרים כשאני מתלווה לטל. לא אעשה מאמץ מיוחד ללכת אליהם – אבל אם אני כבר שם, אין לי בעיה, בניגוד לעבר. במקום הזה, הצילום ריפא אותי".
הפקת אופנה עם רניה גבריאל ברון
צילום: נעם בן גוריון מוסרי | סטיילינג: ברכה גרין | איפור ושיער: דנה ברכה | ע. צילום: מאיה חליבה | צולם במלון The Diaghilev | עבודות אמנות על הקיר בצילומים: ראובן זהבי. תכשיטים, אורטל בן דיין | עליונית שחורה, מעיל עם הדפס וחולצת גולף שחורה – Nuri | משקפיים, אופטיקלאסה רמת השרון | שמלה לבנה וחליפה כתומה – קווין סייז | מגפיים מנומרים, שופרא | גרבונים שחורים, קרן שביט | נעליים, אלן רובין
ואיך שמרה דיאן קיטון על סטייל במשך 50 שנה מול המצלמה?
