כחצי שעה לפני שאסנת ובן לאון נפגשו לדייט הראשון שלהם, כשהיא כבר הייתה בדרך לבית הקפה, הוא התקשר אליה עם פרט מפתיע. "הוא אמר לי: 'אני לא יודע אם שמת לב, אבל אני הרבה יותר נמוך ממך'", נזכרת אסנת. "הוא לא אמר בדיוק מה הגובה שלו בסנטימטרים".
בן, למה חיכית עם זה עד הרגע האחרון?
"היה בי פחד שהיא תדחה אותי בגלל זה. אבל הבנתי שיש פה פוטנציאל, אז בסוף החלטתי לשים את הקלפים על השולחן".
אסנת: "היה לי כל כך כיף לדבר איתו, אז החלטתי לתת צ'אנס. רק כשנפגשנו קלטתי עד כמה הוא באמת נמוך. חטפתי שוק. הייתי בטוחה שזה לא יימשך מעבר לדייט אחד".
האזינו לכתבה. הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת
מאז עברו כבר יותר מחמש שנים, ואסנת (36) ובן (37) לא נפרדו לרגע. הם כבר התרגלו להרמת הגבות, למבטים ולהתלחששויות סביב קומתו הנמוכה של בן - 1.48 מ'. למשל, כשהגיעו לבית היולדות כדי להביא לעולם את בנם הבכור, ושאלו את אחת האחיות היכן נמצא מיון יולדות. לאחר שקיבלו הכוונה, האחות הביטה בבן והעירה: "איזו חמודה, היא באה עם הילד שלה".
בן לא מוגדר גמד (גובהם של אנשים נמוכי קומה מוגדר כפחות מ־147.32 ס"מ), אבל קומתו הנמוכה בהחלט השפיעה על סיפור חייו, וגם על סיפור האהבה שלו עם אסנת - הגבוהה ממנו ב־14 ס"מ (גובהה 1.62 מ'). "אני יודע שיש כאלה שמסתכלים עליי וחושבים שאני נער או ילד", אומר בן. "אני כבר רגיל לזה ושלם עם זה. לא הייתי רוצה להיות גבוה יותר. הגובה שלי הוא האופי והאישיות שלי. זו המתנה שקיבלתי".
הרווקוּת: "נשים דחו אותי"
בן נולד וגדל בבת־ים, אח צעיר לשלוש אחיות שגבוהות ממנו. הסיבה לקומתו הנמוכה לא התגלתה עד היום. "כשהייתי בן תשעה חודשים היה לי חיידק במעיים והייתי מאושפז במשך חודש", הוא מספר. "בגיל שלוש הרופאים ראו עיכוב בגדילה ועברתי בדיקות, אבל מבחינה הורמונלית הכל היה תקין. גם מבחינה גנטית לא נמצאה בעיה - הגובה של ההורים שלי הוא ממוצע. מאז אני תמיד 'הנמוך'".
סבלת מהצקות בבית הספר?
"הייתי דווקא מקובל מאוד. הייתי ילד שמח ואופטימי בזכות ההורים שלי, שתמיד תמכו בי והאירו את החוזקות שלי".
בצבא שירת כסמל מבצעים במחסום ארז ("כשהביאו לי את ה־M16 בטירונות כמעט נפלתי"). לאחר השחרור סיים תואר ראשון בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה והחל לעבוד כרכז חוגים במרכז הקהילתי בבת־ים. בשלב מסוים, לדבריו, "הבנתי שהייעוד שלי הוא לעבוד עם אנשים". הוא למד הדרכת הורים עם התמחות בהפרעת קשב וריכוז, אימון ילדים ונוער וטיפול בשיטתCBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה), ובשבע השנים האחרונות הוא עוסק בתחומים האלה בקליניקה פרטית ובמרכז החינוכי טיפולי "מפלים" בבת־ים. בנוסף
הוא מרצה בבתי ספר על סיפורו האישי, ולאחרונה התחיל לעבוד כסייע בגני ילדים במודיעין, שם הוא ואסנת מתגוררים. "אני חושב שבגלל הגובה שלי יש לי חיבור טוב עם ילדים", הוא אומר.
עד גיל 30, לדבריו, לא חווה מעולם קשר זוגי. "הגובה שלי תמיד הפריע לי בתחום הזוגי. נשים ישר דחו אותי בגלל זה. כשהייתי יוצא למסיבות עם חברים בתקופת הצבא, כל אחד רקד עם מישהי ואני הייתי חוזר הביתה לבד. הרגשתי עם זה רע מאוד. עד גיל 30 לא הייתה לי אף זוגיות רצינית. יצאתי רק לדייטים שלא נמשכו מעבר לדייט שני. לא האמנתי שאי פעם אמצא אהבה והייתי בטוח שלא אזכה להיות אבא".
אבל למרות הכל, בגיל 31 התחיל הקשר הרציני הראשון שלו. "הכרנו בפייסבוק והיא הייתה גבוהה ממני בסנטימטרים בודדים. היא ידעה מההתחלה על הגובה שלי וזה לא הפריע לה. גם לה, כמוני, לא היה ניסיון במערכות יחסים. יצאנו שמונה חודשים עד שנפרדנו, ולמרות הפרידה התחלתי סוף־סוף להאמין שתהיה לי אהבה".
המפגש: "עברתי סוויץ' בראש"
בשנת 2014 הוא הכיר את אסנת, ממשפחה דתית, שגדלה בקבוצת יבנה. אסנת, ששירתה בצבא כמש"קית הוראה, למדה משפטים ועבודה סוציאלית. היא עברה התמחות כעורכת דין בלשכה המרכזית של הכנסת, אך החליטה לפנות לעבודה סוציאלית ועבדה בעמותת "בעצמי" לצמצום הפערים החברתיים בישראל. בהמשך השלימה תואר שני במדיניות ציבורית, וכיום היא אחראית תחום אסטרטגיה ובקרה בעיריית אור־יהודה.
בגיל 27 החליטה לחזור בשאלה. "זה התחיל כשהאחיין שלי חלה בסרטן בגיל שנה וחצי. לא הפסקתי להאמין באלוהים, אבל הרגשתי שקשה לי מדי להתפלל". לאחר שאחיינה נפטר בגיל חמש, "קמתי מהשבעה והחלטתי לא ליפול לדיכאון. במקום זאת נכנסתי לאפליקציית היכרויות בפייסבוק. נתקלתי בתמונות של בן, והוא נראה לי חמוד, אז עשיתי לו לייק. הוא מאוד התלהב ושלח לי הודעה".
דיברתם בהתכתבות על הגובה שלו?
"הוא לא סיפר ואני לא שאלתי. בתמונות ראיתי שהוא נמוך, אבל לא ידעתי כמה. התכתבנו במשך חודש שלם והוא עדיין לא הזמין אותי לדייט. בדיעבד אני מבינה שזה היה בגלל חוסר הביטחון שלו".
בן: "הייתי בדיוק אחרי פרידה, וחששתי שאולי מוקדם מדי להיכנס לקשר חדש. בסוף אמרתי לעצמי – בוא'נה, אתה מטומטם? כיף לך וזורם, אז למה לא לצאת איתה? אז אחרי חודש של התכתבויות קבענו דייט".
הדייט הראשון, כאמור, התקיים ברגשות מעורבים. "כשהוא ליווה אותי לאוטו הרגשתי מוזר בגלל הבדלי הגובה. אבל למרות זאת היה דייט כיפי וזורם", נזכרת אסנת. בן: "בדייט עצמו הרגשתי חופשי בטירוף. הייתי מי שאני. באמת נהניתי".
השניים החלו לצאת, אבל במשך חודש אסנת התלבטה אם להמשיך את הקשר. "היה לי קשה להתמודד עם הגובה שלו", היא מודה. "כשאת חושבת על גבר, יש לך דימוי בראש של מישהו גבוה וחזק שעוטף אותך ויודע להחליף פנצ'ר, וזה לא מה שהיה עם בן. גם הסביבה הרימה גבה".
מה אנשים אמרו?
"העירו לי שהוא גמד ונראה בן 12. חברות טובות שאלו מה אני עושה איתו. בן היה הקשר הרציני הראשון שלי. חששתי שאולי אני מתפשרת ושזה לא באמת מה שחיפשתי בבן זוג".
אחרי חודש החליטה אסנת לסיים את הזוגיות. "אמרתי לו שאנחנו יכולים להיות חברים טובים, אבל לא בקטע זוגי. הוא אמר לי: 'את יודעת שזה לא נכון, שיש משהו מעבר ושאת עושה את זה מהסיבות הלא נכונות'. ניסיתי להתחמק, ובסוף דיברנו על הגובה שהפריע לי והייתה שיחה מאוד כנה. אחרי השיחה עברתי סוויץ' בראש.
"הבנתי שלא משנה מה אנשים יגידו ואיך זה נראה ומצטייר, בסוף היום את סוגרת את הדלת בבית ומה שחשוב זה האם טוב לך. הבנתי שטוב לי. החלטתי לתת הזדמנות לקשר שלנו, ושבוע אחרי כבר הרגשתי שאני מאוהבת בו. התאהבתי באופטימיות, בשמחת החיים המטורפת שלו וברגישות שקשה למצוא אצל גברים אחרים. ידעתי שבן תמיד ייתן לי כתף להישען עליה".
ובכל זאת, הגובה שלו לא מפריע לך?
"עד היום זה קצת צובט לי. כשאני מביטה בנו יחד במראה זה נראה לי מוזר. כשאנחנו מתנשקים אז אני צריכה להתכופף או שאנחנו צריכים לשבת. אבל כשאנחנו במאוזן הגובה לא באמת משנה".
הטיפולים: "נכנסים למיטה ובוכים"
זמן קצר לאחר היכרותם נאלצו בני הזוג להתמודד עם מידע מפתיע שאיים לטרוף את הקלפים. זה קרה כאשר בן גילה כי יש לו גידול סרטני ממאיר באשך. למרבה המזל, הגידול היה קל יחסית ונדרש ניתוח פשוט להסרתו, אבל לפני הניתוח עבר בן בדיקת זרע, וקיבל בשורה קשה: הוא סובל מאזואספרמיה - מצב שבו הגוף לא מייצר תאי זרע או מייצר כמות קטנה מאוד שלהם - ושמשמעותו שהסיכוי שלו להביא ילדים לעולם נמוך. בעיית הפוריות היא מולדת ואינה קשורה לגובהו של בן.
"קיבלתי את ההודעה בטלפון בזמן שהייתי מאושפז אחרי הניתוח, כשאסנת והמשפחה שלי ישבו לידי", מספר בן. "יצאתי מחדר בית החולים למסדרון, לא רציתי לדבר עם אף אחד. הקאתי מההלם. מאוד רציתי ילדים. רציתי את החום, את החיבוק. רציתי לתת מעצמי. הרגשתי שזה משהו שימלא לי את החיים. זה גם פגע לי בתחושת הגבריות, שגם ככה לא הייתה חזקה".
אסנת, מה עבר לך בראש כששמעת? חשבת להיפרד ממנו בגלל זה?
"לא, כי כבר הייתי מאוהבת בו לגמרי בשלב הזה, והיה לי ברור שאני נשארת איתו למרות הכל. ידעתי שלמצוא אהבה כמו שלנו זה לא דבר קל. האמנתי שנסתדר, שנוכל להביא ילדים בדרכים אחרות, כמו אימוץ וטיפולי פוריות. הייתי תמימה ולא הבנתי את המשמעות של זה עד הסוף. היה לנו ברור שאנחנו בסרט הזה ביחד. בערב שבו בן גילה את בעיית הפוריות שלו, הייתה גם הפעם הראשונה שאמרנו אחד לשני שאנחנו אוהבים זה את זה. זה חיבר בינינו".
בן: "לא פחדתי שאסנת תעזוב אותי, כי ידעתי שיש בינינו חיבור חזק. ניסיתי להישאר אופטימי ולא להתייאש. הצלחתי להתמודד עם הקשיים האלה בזכות התמיכה שלה".
אחרי חצי שנה של זוגיות עברו השניים לגור ביחד ולאחר תשעה חודשים התארסו. שנה לאחר היכרותם, בן ואסנת צעדו אל החופה – היא בנעליים שטוחות והוא עם רפידות הגבהה של חמישה ס"מ בנעליו. חודש לאחר שחזרו מירח דבש בספרד, הם התחילו בטיפולי פוריות בהפריה חוץ גופית. במסגרת התהליך, הרופאים השתמשו בשאריות של תאי זרע של בן שהצליחו לשמר במהלך הניתוח להסרת הגידול.
"זה היה תהליך ארוך עם הרבה ניסיונות, ותוך כדי גילו שאני סובלת מאנדומטריוזיס - מחלה גינקולוגית שמקשה על נשים להרות", מספרת אסנת. "בכל פעם שנכשלנו הייתי צריכה לקחת עוד הורמונים, והיו לזה השלכות קשות. בכל פעם שנכשלנו היינו מתרסקים, נכנסים למיטה ובוכים כמה ימים. את מצפה שהוא יהיה הכותל שלך ושוכחת שגם הוא בן אדם. זו הייתה תקופה עם הרבה ריבים ומתח, אבל גם עם הרבה תמיכה".
אסנת: "היה לי ברור שאני נשארת איתו למרות הכל. ידעתי שלמצוא אהבה כמו שלנו זה לא דבר קל. היה לנו ברור שאנחנו בסרט הזה ביחד"
בן: "בכל כישלון הרמתי וחיבקתי את אסנת. הסבלנות היא חלק מהקסם וההצלחה שלנו. לא לוותר, לקום ולנסות שוב".
אחרי שנתיים של טיפולים, כשהשניים כבר החלו לחשוב על אימוץ, הם קיבלו את הבשורה המשמחת: הם בהיריון. "אני זוכרת שפשוט בכיתי מרוב אושר ובן לא הפסיק לצחוק", נזכרת אסנת. כעבור תשעה חודשים נולד טל, כיום בן שנה ושמונה חודשים. "אתה יכול להיות הכי מפורק ועייף בעולם, וברגע שהוא מחייך אליך, הנפש שלך מתמלאת. זה נותן לך כוחות ומטעין אותך באנרגיה", אומר בן על האבהות.
אסנת: "הוא ילד של קסם, ואני חושבת שההורות שלנו שונה בגלל כל מה שעברנו. גם אם אני צריכה לקום אליו באמצע הלילה, אני מעריכה את זה שיש לי ילד. אנחנו מגדלים אותו בשמחה יומיומית".
התובנה: "אהבה יכולה לבוא בכל צורה"
טל מתפתח בהתאם לגילו, ולא צפוי להיות נמוך כמו אביו. "במהלך ההיריון יכולנו לעבור בדיקות גנטיות ולגלות אם התינוק יהיה נמוך – והחלטנו לוותר", מספרת אסנת. "בכל מקרה היינו מביאים אותו לעולם. בהתחלה חששתי שהוא יהיה נמוך, ולא ידעתי אם יש לי את הכלים לגדל אותו כילד עם ביטחון עצמי. אבל בן אמר לי משהו נכון - כל ילד מתמודד עם דברים ויש לנו מספיק כלים, כך שלא משנה מה יקרה - הוא יהיה ילד שמח, בטוח ואופטימי".
שנה לאחר שהביאו את בנם הבכור לעולם, בני הזוג החליטו לנסות להיכנס שוב להיריון. אסנת נקלטה, אבל נאלצה לעבור הפלה בחודש החמישי לאחר שהתגלה כי לעובר שברחמה אין דופק. "זה היה שוק נוראי, כשהרופא אמר לי את זה פשוט צרחתי", היא מספרת. "זו הייתה בת, וכבר ראיתי אותה בעיניים שלי. היא כבר הייתה חלק מהחיים שלי. דמיינתי אותה ואת טל מתרוצצים במרפסת וזה פשוט התנפץ".
בן: "הבן שלנו הוא עוגן והוא עוזר לנו להתמודד. הזוגיות שלנו חזקה. אנחנו לא מוותרים, מדברים וצוחקים גם על הדברים הרעים. אנחנו אופטימיים, וגם אם יש כאב, הרצון לחיות את החיים עד הסוף עוזר לנו להתמודד עם הכל".
כעת הם מנסים שוב להיכנס להיריון, ולהביא לבנם אח או אחות. מכיוון שתאי הזרע האחרונים של בן כבר נוצלו, הזוג שוקל להשתמש בתרומת זרע.
לא מפריע לכם שבן לא יהיה אביו הביולוגי של הילד שתביאו לעולם?
אסנת: "לא. זה שהוא לא יהיה האבא הביולוגי לא יפריע לאבהות שלו. אני רואה איזה מין אבא הוא. בן כל כך מסור ומבין לנפשם של ילדים, ואני בטוחה שהוא ייתן את כל כולו".
בן: "אני מאמין שמהרגע שאני חי ונושם תינוק, העניין הטכני שהוא לא ממני פחות מפריע. מה שחשוב הן המהות של האבהות ומערכת היחסים שבונים עם הילד".
איזה מסר יש לכם לגבי אהבה ובחירה בבן זוג?
אסנת: "אין חוק שאומר איך אהבה צריכה להיראות. היא יכולה לבוא בכל צורה, רק צריך לשחרר את הכללים שהתקבעו לנו בראש".
בן: "תביאו את מי שאתם ב־100 אחוז. אתם רוצים בסופו של דבר בן זוג שמקבל אתכם בלי פילטרים. אל תתייאשו אם לא הולך ותמשיכו לחפש".
