נמקו והסבירו: איך זה שבשנת 2020 הבגרויות עדיין כתובות בלשון זכר?

מבחני הבגרות פונים בלשון זכר, במקום לכתוב פשוט ברבים. בימים אלו נכתבים שאלוני הקיץ ועוד לא מאוחר לשנות, אך במשרד החינוך אפילו לא טרחו לחזור אלינו

מחקרים מצאו כי בתחום הלימודי, משפיעה לשון הזכר בשאלונים על יכולותיהן של נבחנות וביצועיהן (צילום: Shutterstock)
מחקרים מצאו כי בתחום הלימודי, משפיעה לשון הזכר בשאלונים על יכולותיהן של נבחנות וביצועיהן (צילום: Shutterstock)
קרא את השיר שלפניך וענה על השאלה שאחריו... ", "עיין במפה וענה על הסעיפים הבאים...", "עקוב בעזרת טבלת מעקב אחר ביצוע האלגוריתם בעבור הקלט ורשום מה יהיה הפלט" - שאלה אחר שאלה, מבחן אחר מבחן, ממשיכים תלמידות ותלמידי ישראל להיבחן במבחני בגרות שהשאלות בהם מנוסחות בלשון זכר בלבד. נכון, ההערה המתנצלת שלפיה למרות הניסוח, הפנייה היא לנבחנות ולנבחנים כאחד קיימת בדף ההנחיות למבחן, אולם בשנת 2020 כבר אי־אפשר להסתפק בכך.

 

חוקרות באוניברסיטאות: "העברית יוצרת היררכיה"

למה זה בעייתי בעצם, יכולים לשאול טהרני השפה העברית, שדבקים בכך שבעברית צורת הזכר היא הצורה הסתמית, הלא מסומנת, התקפה לשני המינים. הבעייתיות נובעת מההכרה בכך ששפה יוצרת מציאות בכל תחום בחיינו, ובוודאי שבתחום החינוך. אופייה המגדרי של העברית מסמן את האישה כאחרת ויוצר היררכיה. מעבר לכך, מחקרים מצאו כי בתחום הלימודי, משפיעה לשון הזכר בשאלונים על יכולותיהן של נבחנות וביצועיהן. כך, לדוגמה, מצא מחקר של תמר קריכלי־כץ מאוניברסיטת תל־אביב וטלי רגב מהמרכז הבינתחומי, כי במבחנים שנוסחו בלשון נקבה שיפרו הנבחנות משמעותית את תוצאותיהן לעומת מבחנים המנוסחים בלשון זכר.

דפנה אייזנריך, יוזמת "דברו אלינו": "במשרד החינוך מתעקשים על עמדה שמרנית ופוגענית. ככל שנערות הופכות יותר מודעות, הן נפגעות פעמיים – פעם אחת כי לא פונים אליהן בלשון נקבה ופעם שנייה כי הן יודעות את זה"

 

"המודעות לשימוש בשפה שוויונית הולכת וגוברת בכל העולם. קודים של כתיבה ניטרלית מאומצים על ידי מכונים אקדמיים ואוניברסיטאות, על ידי גופי ממשל ומדיניות כמו האו"ם, בשוק העבודה ובמודעות ה'דרושים' שבו, בכל תחום הרלוונטי לחיינו", אומרת דפנה אייזנריך, יוזמת "דברו אלינו" לקידום שימוש בשפה שוויונית. "קשה להאמין שדווקא במשרד החינוך, שצריך להיות פורץ דרך, מתעקשים על עמדה שמרנית ופוגענית. ככל שנערות הופכות יותר מודעות, הן נפגעות למעשה פעמיים – פעם אחת כי לא פונים אליהן בלשון נקבה ופעם שנייה כי הן יודעות את זה. אין לזה שום הצדקה ובמינימום השקעה אפשר לשנות לנוסח ניטרלי פשוט".

 

תלמידת י"ב: "נפלנו בין הכיסאות"

עוד נחזור לאפשרויות השינוי הפשוטות, אבל את תחושות התלמידות מיטיבה לבטא ליהי טרן, תלמידת י"ב בתיכון עירוני ד' בתל־אביב, שניסתה אפילו לעשות מעשה. "בכיתה ט' הייתי חברה מטעם מועצת התלמידים בוועדת מגדר מחוזית של משרד החינוך שדנה במגוון נושאי מגדר. לצד נושאים כמו תחומי הלימוד שבנות לומדות, העליתי שם את נושא ניסוח בחינות הבגרות. היו לי מורים בתיכון שניסחו את המבחנים שלהם בלשון כללית – לא זכר ולא נקבה – והרגשתי שזה הרבה יותר נכון. דיברתי על זה בוועדה, ניסינו ליצור קשר עם אגף הבגרויות, אבל כל אחד זרק אחריות על השני ולא ממש הצלחנו למצוא את הכתובת המדויקת לפתרון, נפלנו בין הכיסאות. כשהעלינו אפשרות לשימוש בלשון רבים קיבלנו תירוצים כמו 'אי־אפשר לנסח בלשון רבים, כי אז זה לא אישי'".

 

מאז כיתה ט' ועד היום עברה טרן, שלומדת במגמות קולנוע וספרות, כבר כמה מבחני בגרות, ובכל פעם התסכול גובר. "אנחנו לא מדברות כאן על שינוי במהות הבחינה, זה נטו בהוראות עצמן. אין גם כל כך הרבה. אני לא בעד פתרונות קיצוניים כמו לכתוב הכל בלשון נקבה, אבל אפשר למצוא משהו יותר הגיוני".

הפתרונות השונים פשוטים לביצוע, ויושמו כבר בתחומים שונים: שימוש בלשון רבים (כתבו, בדקו, ענו), שימוש בשם הפועל (יש לבדוק, יש לענות) או אפילו ניסוח שאלונים נפרדים בלשון זכר ובלשון נקבה

 

הפתרונות השונים אכן פשוטים לביצוע, ויושמו כבר בתחומים שונים: שימוש בלשון רבים (כתבו, בדקו, ענו), שימוש בשם הפועל (יש לבדוק, יש לענות) או אפילו ניסוח שאלונים נפרדים בלשון זכר ובלשון נקבה. להעשרת הפתרונות בתחום זה תרמו הממשקים הדיגיטליים השונים שבהם ניכרת יצירתיות רבה בשפה לא מגדרית, עם פתרונות כמו שימוש בגוף ראשון (אני רוצה, שכחתי סיסמה), פנייה בלשון עבר, שבה הפעלים נכתבים באותה צורה לשני המינים אף כי נקראים באופן שונה (אם חיפשת, אולי חלמת על...) ואפילו פיתוחים טיפוגרפיים שונים של מערכת אותיות המאפשרת כתיבה וקריאה רב־מגדריות.

 

עורכת ספרים: "גופים דינוזאוריים צריכים להתחדש"

הכל באמת עניין של מודעות. עטרה אופק, לשונאית, עורכת, מתרגמת וכותבת, מכירה את ההתלבטויות לגבי השימוש בשפה המגדרית. "כשאני מתרגמת ספרי ילדים אני צריכה לבחור במילים הנכונות. לפעמים אני בוחרת בלשון רבים ולפעמים – למשל בספר מיינדפולנס לילדים שתרגמתי – בחרתי להשתמש פעם בלשון זכר ופעם בלשון נקבה, כך שכל אחד יתחבר אישית. שאלון בחינה אינו ספר אישי, אבל גם שם חייבים לעשות שינוי. משרד החינוך, כמו גופים דינוזאוריים אחרים, צריכים להתחדש, להתעדכן כל הזמן. אני לא בעד לעבור לצד השני – לניסוח בלשון נקבה בלבד ולא צריך להגיע למצבים פתטיים של ניסוחים מורכבים, אבל אפשר לשנות בדרך הגיונית".

 

שינוי לשון השאלונים, לדברי אופק, צריך להיות כרוך בשינוי מהותי בתוכני המבחנים: "הבחינות כיום עדיין מבוססות על שינון סתמי. כבר אפשר לבחון על חוברת הוראות של איקאה, זה הרבה יותר יכין אותם לחיים", היא מציינת בלהט. הציונים הנמוכים במבחני פיז"ה (הנערכים כחלק ממחקר בינלאומי בתחום החינוך), שפורסמו החודש, רק מחדדות את דבריה.

 

השטח עצמו, כך נראה, לא מחכה לשינוי מלמעלה. רבים מבתי הספר בוחרים לנסח את השאלונים הפנימיים בלשון לא מגדרית. הדבר מתכתב גם עם קובץ הנחיות שיצא מטעם האגף לשוויון מגדרי במשרד החינוך ובו נכתב בין היתר: "בית הספר מחויב במודעות לשימוש המוטה בשפה, המופנית לבנים ולבנות, המודעות להיררכיות שיוצרת השפה... בטקסטים הבית־ספריים מומלץ להשתמש בשפת רבים – הפונה לנשים וגברים כאחד".

 

האקדמיה ללשון העברית: "אם יבקשו, נשנה בשמחה"

מי שדווקא פתוחה לשינוי היא האקדמיה ללשון העברית, המבינה שרוח התקופה והמציאות התרבותית המשתנה מחייבות פתרונות שפה אחרים. ורד ליון־ירושלמי, יועצת התקשורת של האקדמיה, אומרת ש"אם אנשי משרד החינוך יבקשו את סיוע האקדמיה בעדכון השאלונים במבחנים – האקדמיה תשמח לסייע, כפי שנעשה בעבר. משרדי ממשלה כבר פנו בעבר לאקדמיה בבקשה לסייע להם בניסוח טפסים רשמיים, כך שייתנו מענה מגדרי וגם מענה למצבים אישיים ומשפחתיים המאפיינים את העשורים האחרונים, והאקדמיה סייעה בכך. כיום ברוב הטפסים הרשמיים קיימת לשון לא מגדרית".

 

האקדמיה, לדברי ליון־ירושלמי, קיבלה ומקבלת הרבה פניות בעניין הלשון המגדרית, ובכלל זה גם מבתי ספר. "ברור שלפנינו התנגשות בין מנהג הלשון, שספק אם אפשר לשנותו, ובין צורך חברתי שאין לזלזל בחשיבותו. ועדת הדקדוק של האקדמיה לא התעלמה מן הצורך הזה והציעה לנקוט לשון רבים בפנייה המכוונת הן אל נשים הן אל גברים", היא אומרת.

 

בגרויות החורף עומדות להתחיל בחודש הבא, ובימים אלה כבר נכתבים השאלונים של הקיץ. דפנה אייזנריך, מיוזמת "דברו אלינו", החליטה להצטרף למאבק של "לאשה" ובימים אלה מפרסמת מכתב גלוי לשר החינוך בדרישה לשנות את לשון השאלונים. במכתב נאמר שבשנים האחרונות נעשו כמה פניות בנושא אל משרד החינוך ועד כה הן סורבו או לא זכו להתייחסות ראויה. "בשל ההשפעה הישירה שיש לאופן הניסוח על הנמענות ולאור המגמה ההולכת ורווחת בארץ ובעולם של הקפדה על כתיבה ניטרלית ושוויונית, הגיעה השעה שגם משרד החינוך יאמץ את הממצאים ויהפוך למוביל ולמודל במאמץ לקדם שוויון מגדרי ולהיאבק באפליה המגדרית", נאמר במכתב.

 

משרד החינוך: אין תגובה

בקשתנו לשוחח עם ראש אגף בחינות הבגרות במשרד נתקלה בסירוב. גם מדוברות משרד החינוך לא התקבלה כל תגובה לשאלתנו לגבי ניסוח לשון הבחינות.

 

הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: אלה אוזן, סגנון: אורלי גורי)
הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: אלה אוזן, סגנון: אורלי גורי)
 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד