לשמחה גואטה, 32, דוגמנית, זמרת, ושדרנית רדיו, לא אכפת בכלל שקוראים לה שמנה. כן מפריע לה שדווקא נשים שמנות אחרות לא מפרגנות לה, שמבקשים ממנה להיות דוגמה להעצמה נשית בגלל המשקל ושאנשים עדיין מתפלאים שיש לה בן זוג חתיך ורזה (שפירפר אחריה קשות עד שהסכימה לתת לו סיכוי). קבלו הצצה לעולמה של אייקון אופנה במשקל מאה קילו:
"אין לי בעיה שקוראים לי שמנה ואין לי בעיה להגיד על עצמי שאני שמנה. זה ציון עובדה מבחינתי. אני שמנה כמו שאני יפה, כמו שאני חכמה וכמו שאני הבת של יגאל וגילה. מה זה אומר עליי? זה לא אומר עליי כלום. להיות שמנה זו לא בעיה, אנחנו כחברה הופכים את זה לבעיה כשאנחנו משתמשים במילה 'שמנה' כמילת גנאי. ביום שכולם ישתמשו בה כמו שאני משתמשת בה, הכל יהיה בסדר. כשילדים גדלים לסיטואציה ש'שמן' זו מילת גנאי, זו הבעיה".
"'הישרדות' מבחינתי הייתה פריצת דרך. למה? כי זה פורמט של בגד ים זעיר ובנות מודפסות, ופתאום באה בחורה שמנה ואומרת: אני פה בזכות ולא בחסדו של אף אחד ואפילו מגיעה לסוף כפיינליסטית. קיבלתי אהבה מאוד גדולה ואני חושבת שזה חולל שינוי. אני מבינה שאנשים חיכו למודל להזדהות איתו, ואני שמחה על זה. בגלל זה חשוב לי להיות נגישה לכולם. את לא תראי מישהי קופצת עליי ברחוב ואני נסוגה. לא, אני שם במאה אחוז".
"אנחנו עדיין חברה שמנופובית, ואני חושבת שברוב המקרים מי שאחראיות לזה הן השמנות עצמן. ברשתות אני רואה שדווקא שמנה לשמנה – לא מפרגנת. יש המון בנות שמנות שרוצות לפרוץ בעצמן ואני מרגישה שהן לא מפרגנות לי. הרבה יותר נשים רזות מפרגנות לי מנשים שמנות וזה צריך להדליק נורה אדומה. נשים רזות כותבות לי: 'איזו מדהימה את', 'כל הכבוד לך', ונשים שמנות – שתיקה! אני מרגישה שהן חושבות: 'גם אני שמנה, אז למה היא מפורסמת ומצליחה ואני לא?', והתשובה פשוטה: אני לא מפורסמת ומצליחה כי אני שמנה, אלא כי יש בי עוד הרבה תכונות אחרות. אני גם לא מרגישה 'שמחה של השמנות', אני שמחה של כולם – של שמנות ורזות, חילוניים ודתיים, ערבים ויהודים. אני, בבית הדתי שלי בבני ברק, חונכתי לאהוב את כולם".
"יש המון 'ארוניסטים', גברים שנמשכים לשמנות והם בארון. אני אתקן עצמי, הם לא נמשכים לשמנות, הם פשוט נמשכים לנשים, רזות ושמנות כאחד, אבל הרבה מהם לא מסכימים לצאת עם שמנות מהפחד של מה יגידו. אני אראה לך עכשיו עשרות הודעות מגברים שמספרים לי את זה וגם מלא שאומרים לי תודה שגרמתי להם להבין שאם האישה שלהם עלתה במשקל אחרי הלידה, זה ממש לא נורא. אני לא מבינה את זה, אנחנו מתחברים לנשמה, לא למבנה גוף. מה זה משנה שמנה או רזה?".
"העלייה במשקל שלי הגיעה אחרי הגירושים. לפני ארבע שנים, בשנה שאחרי הגירושים, עליתי 60 קילו בשנה אחת! הייתי נשואה חודשיים בלבד. התחתנתי עם מי שיצאתי איתו ארבע שנים, הייתי בת 23 כשהכרנו והתחתנו כשהייתי בת 27. בחורה מבית דתי, בת של חבר כנסת שמאוד רוצה לרצות את ההורים ולא לעשות טעויות, בגלל זה התחתנתי. הייתה לי חתונה גדולה ומפוארת, עם מעל אלף מוזמנים, והייתי כלה עצובה, כי ביום החופה התחוללה בי ההבנה שזה לא יעבוד. לא היה לי אומץ להודות בזה בפני עצמי לפני כן. הוא אדם מקסים, אבל לא הייתה שם התאמה. בדיעבד, אני יכולה לומר שזה נפל על זה שלא גרנו יחד תחת קורת גג אחת לפני החתונה. אם היינו גרים יחד, סביר שזה היה נגמר עוד לפני, אבל זה כבר נשכח מהלב.
גואטה לפני 4 שנים:
"כשהתחתנתי שקלתי 74 קילו. אני 1.74 מטר, אז זה ממש לא שמנה, זה סבבה. זו הייתה אכילה רגשית לכל דבר. העלייה התחילה מגלולות נגד הריון שלקחתי שלא היו טובות לי. אגב, היום אני חושבת שגלולות זה זבל לגוף. זה המשיך באכילה רגשית. אחרי הגירושים ביליתי בקאריביים שלושה חודשים ושם העליתי המון במשקל. יש לי משפחה בניו יורק, טסתי לשם, לקחתי את בת דודה שלי ונסענו לעשות מסיבת גירושים בקאריביים, להוציא את הראמה מהלב. במרוקאית יש משפט שאומר שאם צריך להוציא את הראמה מהלב, צריך ים, כי הים מנקה. אז היה ים והיה גם המון אוכל ושתייה. וכולם בארה"ב כאלה גדולים אז בשבילם את בונבוניירה, לא משנה כמה את שוקלת, ובחנויות יש עד מידה 790 אז לא שמתי לב, ועליתי. הגעתי ל־130 קילו. אני זוכרת שחזרתי לארץ, אמא שלי ראתה אותי והייתה בשוק. לא היה לה קשה עם השומן, היה לה קשה עם ההבנה שזו תופעת לוואי רגשית של מה שאני עוברת".
"'איך כזה חתיך יוצא עם כזאת שמנה?' זה משפט שאני שומעת המון, כי יהודה, חבר שלי (יהודה אבולעפיה, הנדסאי בניין, 31; מ"ז) הוא באמת חתיך. אבל רגע, סליחה? אני לא חתיכה? נפגשנו לפני שמונה חודשים באירוע בבית השמחות. לבשתי חליפה ירוקה והוא פירפר סביבי עד שקלטתי אותו, אבל הוא לא ניגש. לא הייתי בכלל בעניין של זוגיות, כי רק חזרתי מ'הישרדות' והייתי עסוקה בשיקום עצמי. אבל יהודה השיג את הטלפון שלי ויום אחרי האירוע הוא שלח לי הודעה: 'היית יפה אתמול'. התעלמתי, ואז הוא התקשר ואמר: 'את מהממת' וביקש להיפגש. נורא פחדתי להיפגש בחוץ, אז נפגשנו אצלי בבית ומאז לא נפרדנו.
עם יהודה החבר, במרפסת הדירה החדשה ברמת גן:
"ב'הישרדות' ירדתי 20 קילו, אבל עליתי אותם צ'יק צ'ק. זה אפילו לא בולמוס מה שקורה אחרי, זה איזה מצב בראש שאם אתה רואה אוכל בצלחת, אתה חייב לאכול אותו. אתה יוצא מצולק מהתוכנית הזו, ועברתי את זה בזכות האמונה שלי בעצמי ושמחת החיים שלי. הגוף שלי התרסק שם, הזיכרון שלי נדפק ועד היום לא חזר לעצמו, יש לי עוד דקירות ביד שישנתי עליה שם על החול לפעמים. והקטע עם האוכל, זו שריטה אמיתית. מצד שני, יש משהו שמאוד מרגש אותי באוכל, במיוחד אחרי 'הישרדות'. את לומדת להעריך אוכל באמת.
עם ג'ובאני רוסו בהישרדות:
"העצמה נשית בתחת שלי. לא תשמעי אותי מדברת על העצמה נשית ואני לא רואה איך אני מעצימה נשים בזה שאני שמנה. אני כן רוצה לדבר על זה שנשים נרצחות ומוטרדות וסובלות רק מעצם היותן נשים וזה קורה ללא הבדלי גיל, צבע או משקל. על זה שצריך למנוע את זה שעוד נשים ייפגעו. שמנה או רזה? את מי זה מעניין. די, רדו מזה".
"המשקל שלי מקבל המון משקל ואני לא מבינה למה זה שואב כל כך הרבה תשומת לב. מבחינתי, אני לא ממתגת את עצמי כ'השמנה' כי אני מעבר לזה. מה יקרה אם אחליט לרדת במשקל, או אם אהפוך להרבה יותר שמנה? ההתעסקות במשקל שלי מצחיקה אותי, אבל אני חושבת שמי ששואבת ממני השראה לא רואה רק את המשקל שלי, אלא הרבה מעבר".
"אורח חיים בריא הוא לא רק ספורט ותזונה נכונה, ואנשים קצת איבדו כיוון עם זה. אורח חיים בריא זה גם חיים עם שמחה, אהבה ואופנה, וזה כל מה שאני עושה. האינסטגרם נותן לי להציג את כל זה, יש לי יותר משבעים אלף עוקבים שצופים לי בסטורי ואני מרגישה שאני מעבירה מסרים ומחוללת דברים. אני גם מרצה, כי חשוב לי להסביר שאפשר לחיות בשלום עם עצמך בכל גוף. די, אנשים מקשרים שומן למחלות וזה לא נכון בהכרח. יש אנשים רזים הרבה פחות בריאים ממני".
"לפי ההודעות באינסטגרם שלי, אני פאשן אייקון. כל היום שואלים אותי איפה אני קונה בגדים ואיפה אפשר למצוא בגדים במידות גדולות, והתשובה היא - בכל מקום. אהבתי להתלבש עוד מגיל צעיר, גם לאולפנה לבשתי חצאית ג'ינס גבוהה מגניבה וטי־שירט לבנה עם מפתח וי. היה לי ארון מלא בגדים, קניתי המון תיקים ונעליים, שיניתי כל צבע אפשרי בשיער עד כיתה י', לבשתי חצאיות וגם מכנסיים וההורים שלי תמיד זרמו איתי. בגלל זה לא הייתי מרדנית, לא שותה, לא מעשנת, לא ניסיתי ג'וינט בחיים שלי.
עם אבא, הח"כ לשעבר מטעם ש"ס, יגאל גואטה:
"אסתטיקה זה משהו שמגיע אצלי מהבית, ומבחינתי דווקא במגזר הדתי יש משהו שהוא מאוד סטייל: גרבי הדנטל, הפפיון בשיער ובגדי השבת. אני אוהבת להשתעשע עם אופנה, וכשנכנסתי לרשימת השיק ב'פנאי פלוס' השנה, זה היה מאוד מרגש, כי לדעתי זו הפעם הראשונה שאישה שמנה נמצאת ברשימה הזו, ועוד מספר שמונה, לפני יהודה לוי ובר רפאלי. אז כן, שמנות צריכות לחפש יותר מרזות, והדבר שהכי מפחיד אישה שמנה זה תא מדידה. הן מפחדות למדוד בגדים, אבל אני אומרת: תעזו ותמצאו, גם בזארה וגם ב־H&M.
"אני היום הפרזנטורית של 'רתמה' ואני לוקחת ממנה הרבה בגדים. לפני שלוש שנים היא הייתה סטודנטית בשנקר ואני הייתי דוגמנית פלאס סייז מתחילה. היא הראשונה בשנקר שעשתה קולקציית פלאס סייז ואני סגרתי לה את התצוגה, ואני מאוד גאה שסגרנו מעגל והיום אני הפרזנטורית שלה. מה שמייחד אותה זה שהיא נותנת חוויית קנייה לכל מידה שגורמת לך להרגיש שהעולם הזה נברא בשבילך. היא הגדילה מידות ל־56 וזה מדהים. אבל אין לי בעיה לקנות חצאית פאייטים במידה לארג' שהיא עם גומי ולייקרה, או להיכנס למחלקת גברים ולקנות חולצות גברים, כי יש שם את המידות שלי. מה אכפת לי, העיקר שזה יפה לי".
"אין כמעט אישה שלא סובלת מהפרעת אכילה.
כל אישה שאני מדברת איתה, אני שומעת שאו שהיא מקזזת לעצמה, או שהיא לא אוכלת גלוטן וסוכר, או שהיא בדיאטה. כל השיח הציבורי הוא על משמין או לא משמין, כמה קלוריות ופחמימות יש בזה ומה אכלתי היום. די! לפני שבועיים הציעו לי לעשות תוכנית שבודקת דיאטות, ושאלתי מה הערך המוסף בזה, למה לפתוח לציבור הרחב עוד דיאטות ולהכניס עוד ג'וקים לראש.
"בחיים לא עשיתי דיאטה ואין לי מושג כמה קלוריות יש בכל דבר, אבל אני משתדלת לאכול מה שבריא ומזין אבל גם מה שטעים לי. במקרר יש לי גבינות עם חמישה אחוזי שומן וגבינות שמנות ואני אוכלת גם וגם. לא כל השמנים יושבים בבית ודופקים כל היום המבורגרים, צאו מזה. ולא, אני לא רוצה גם לשתות זירו כל היום. לזה הגענו, לזירו, וזה עושה אותנו אפסיות. למה למנוע מעצמך את האפשרות לחיות ולאכול מה שאת רוצה?".
"אני לא אעשה ניתוח שרוול ולא קיצור קיבה. בכל ריאיון מציעים לי את זה כאופציה ושואלים: 'אם היית יכולה לקחת משהו ולקום רזה מחר בבוקר?' ומה, מי מבטיח לי שאני אהיה אותה שמחה? כל מי שאני מכירה שעשה את זה, יצא מזה אדם עצוב, אם הוא יצא מזה, כי גם מתים מזה המון ויש מלא סיבוכים. היית רוצה עכשיו שאני אשים לך רסן של כלב בפה ותסתובבי איתו? ככה זה מרגיש לי".
"אם כל העולם היה נראה כמו בר רפאלי, היה עצוב פה. ועד היום באמת לא ראיתי הרבה נשים שמנות בטלוויזיה. זה שנתנו לי פינת אוכל אצל אמנון לוי שבה אני הולכת וטועמת אוכל במסעדות ולוקחת ביס כמו שצריך מהפיתה, זה מה שאני רוצה שיקרה פה. לא רוצה רק ברבי קלאסית עם רגלי עיפרון ובלי בטן. שיהיו פה גם כמה בובות בראץ. לפני כמה חודשים ישבתי עם נגה ניר נאמן ואמרתי לה שהחלום שלי הוא שאני והיא נשב ונגיש את מהדורת החדשות המרכזית. עכשיו באמת, עושים איתה ניסיונות במהדורה המרכזית וסימסתי לה שזו נבואה שהגשימה את עצמה. אני לא חושבת שהיא שמנה בשום צורה, אבל מגדירים אותה כ'מגישה השמנה', כי הכל יחסי".
"יש לי חלום שלא יהיו יותר מידות על הבגדים. פנתה אליי ילדה לפני כמה חודשים וסיפרה לי בכאב שהבנות בכיתה שלה מראות אחת לשנייה את התוויות של הבגדים ומשוויצות איזו מידה קטנה הן לובשות, ושהיא הלכה וקנתה שני ג'ינסים כדי לגזור את התווית מאחד ולהדביק על זה שבאמת עולה עליה. זה משהו שלא חוויתי אבל זה נורא. אז די למדוד אותנו! שימו חמסה, כוכב, יהלום, למה מספרים? אני ההוכחה שאפשר להתלבש יפה בכל יום, ואם תעברי על חדר הארונות שלי תראי שמגוון המידות שם מאוד רחב, מ־42 ועד 48. אין צבע שאין לי בארון ואני הולכת עם כל הטרנדים, חוץ מאלה שלא יפים לי, וזה משהו שכולן צריכות לדעת, לא רק שמנות. אם עכשיו שורט קצר הוא באופנה, אז לא לכולן זה יפה, בלי קשר לשמנות או רזות. את צריכה לדעת מה טוב לך".