קשה להאמין שככה נראה בית ספר (והתלמידים לא רוצים לחזור הביתה)

איך הופכים מוסד חינוכי רגיל ואפרורי למקום יפהפה? הצצה למהפך שעבר "מרכז אכפת" ברחוב מזא"ה בת"א, בית ספר לילדים שנשרו ממערכת החינוך הפורמלית

התלמידים הבוגרים יותר זכו לסלון מעוצב משלהם  (צילום: איתי בנית)
התלמידים הבוגרים יותר זכו לסלון מעוצב משלהם (צילום: איתי בנית)
"לא השתגענו עם צבעים וטקסטורות, אלא יצרנו מינון עדין מבחינת צבעוניות ועומס" (צילום: איתי בנית)
"לא השתגענו עם צבעים וטקסטורות, אלא יצרנו מינון עדין מבחינת צבעוניות ועומס" (צילום: איתי בנית)
נגיעות הצבע הוכנסו בעזרת לוחות פרספקס זרחני ועליו שילוט שמכוון את הבאים למקום בין שלל החללים במבנה (צילום: איתי בנית)
נגיעות הצבע הוכנסו בעזרת לוחות פרספקס זרחני ועליו שילוט שמכוון את הבאים למקום בין שלל החללים במבנה (צילום: איתי בנית)
נבחרו חומרים עמידים במיוחד, שיעמדו בשחיקה גדולה ובשימוש רב ויומיומי (צילום: איתי בנית)
נבחרו חומרים עמידים במיוחד, שיעמדו בשחיקה גדולה ובשימוש רב ויומיומי (צילום: איתי בנית)
לריצוף נבחר פרקט מחומר פולימרי עמיד במיוחד  (צילום: איתי בנית)
לריצוף נבחר פרקט מחומר פולימרי עמיד במיוחד (צילום: איתי בנית)
כדי לייצר תחושה של דמוקרטיה, סגל המורים והמנהלה לא קיבל יותר מהתלמידים מבחינת השקעה בחללים, פריטים מעוצבים וחומרים (צילום: איתי בנית)
כדי לייצר תחושה של דמוקרטיה, סגל המורים והמנהלה לא קיבל יותר מהתלמידים מבחינת השקעה בחללים, פריטים מעוצבים וחומרים (צילום: איתי בנית)

"מרכז אכפת" של עיריית תל אביב־יפו, ברחוב מזא"ה בתל אביב, ליד מגדל המים ההיסטורי הבולט ברחוב, הוא בית ספר עירוני המטפל בילדים ובבני נוער במצבי סיכון ונשירה ממערכת החינוך הפורמלית. המבנה נחלק לשלושה מפלסים ונפרש על פני כ־600 מ"ר, ועד למהפך העיצובי הוא נראה כמו שאולי הייתם מדמיינים שמוסד חינוכי לנוער בסיכון ייראה: חשוך, מוזנח ולא ממש מזמין.

 

אחרי השדרוג, קשה להאמין שמדובר באותו מבנה. מעצבת הפנים טל אופפל והאדריכל אמיר נבון, מייסד סטודיו ‎6B, עבדו זמן רב על תכנון וביצוע המהפך, תוך התמודדות עם לא מעט אילוצים ואתגרים, והסתייעו באלעד חכמון, בוגר המחלקה לעיצוב גרפי של סטודיו ‎6B, שהיה אחראי לשפה החזותית החכמה והמהודקת המאפיינת את העיצוב החדש של המקום.

 

"המבנה המקורי היה בנוי ומחולק כמו בית ספר רגיל, ולכן היינו צריכים לשנות את המקום לגמרי ולייצר חלוקה לכיתות קטנות שמתאימות לקבוצות של עד שישה תלמידים. בנוסף, נדרשנו להתאים את הסביבה לילדים שחלקם סובלים מהפרעות קשב וריכוז"
"מרכז אכפת קולט ילדים בגילאי החטיבה והתיכון, שכל המסגרות האחרות התייאשו מהם", מספרת אופפל. "רגע לפני שגם הם מתייאשים מעצמם, מרכז אכפת נכנס לתמונה. המבנה המקורי היה בנוי ומחולק כמו בית ספר ישראלי רגיל ואפרורי, אך במרכז אכפת התלמידים לומדים בכיתות קטנות, ולכן היינו צריכים לשנות את המקום לגמרי ולייצר חלוקה לכיתות קטנות שמתאימות לקבוצות אינטימיות של עד שישה תלמידים. בנוסף, נדרשנו להתאים את הסביבה לילדים עם צרכים שונים, שחלקם סובלים מהפרעות קשב וריכוז".

 

אחרי השדרוג, קשה להאמין שמדובר באותו מבנה (צילום: איתי בנית)
    אחרי השדרוג, קשה להאמין שמדובר באותו מבנה(צילום: איתי בנית)

     

    אופפל סיימה את לימודיה בהצטיינות בסטודיו 6B לפני כחמש שנים ואף השתתפה בפרויקט המנטורינג של נבון ועיצבה יחד איתו דירה משפחתית. לפני כשנתיים חזרה לספסל הלימודים של הסטודיו, הפעם כדי ללמוד עיצוב חללים מסחריים, שהוא עולם טכני יותר, עתיר תקנים, מערכות, אישורים וכדומה. גם את המסלול הזה סיימה בהצטיינות ונקראה שוב לדגל על ידי נבון, שהציע לה לשפץ מהיסוד את מרכז אכפת לצידו, שוב כחלק מפרויקט מנטורינג.

     

    חממה לימודית עם מיקרו אקלים לכל כיתה

    "אמיר ביקש שנעשה ביחד את הפרויקט הזה בזכות השפה העיצובית המשותפת לנו והניסיון של שנינו בתחום המסחרי. כשהוא התקשר אליי לספר לי על הפרויקט, מיד אמרתי שאני בפנים, עוד לפני שידעתי את כל הפרטים. זה פרויקט משמעותי, מרגש, שעושה טוב על הלב לכל המעורבים בו. זה אחד הפרויקטים הקשים שעשיתי בחיי, אבל התוצאה שווה את הכל. זה מרכז מדהים והאנשים שעובדים בו באים לעבודה מתוך מסירות, דאגה ורצון אמיתי להעניק משהו לילדים בסיכון", מספרת אופפל.

     

    הצרכים של התלמידים ניצבו במרכז התכנון, והם אלו שהנחו אותם בבחירת פלטת הצבעים הרגועה, שמטרתה להימנע מהעמסה של גירויים (צילום: איתי בנית)
      הצרכים של התלמידים ניצבו במרכז התכנון, והם אלו שהנחו אותם בבחירת פלטת הצבעים הרגועה, שמטרתה להימנע מהעמסה של גירויים(צילום: איתי בנית)

      כל אחת מהכיתות קיבלה תוכן ואפיון שונה: ג'ונגל, העולם התת־מימי, סטראט־אפ ניישן, שחור־לבן, אורבני, מדברי (צילום: איתי בנית)
        כל אחת מהכיתות קיבלה תוכן ואפיון שונה: ג'ונגל, העולם התת־מימי, סטראט־אפ ניישן, שחור־לבן, אורבני, מדברי(צילום: איתי בנית)

        התכנון אמנם ארך זמן רב, אך לביצוע הוקצב זמן קצר במיוחד – חופשת הקיץ של התלמידים בחודשים יולי ואוגוסט האחרונים (צילום: איתי בנית)
          התכנון אמנם ארך זמן רב, אך לביצוע הוקצב זמן קצר במיוחד – חופשת הקיץ של התלמידים בחודשים יולי ואוגוסט האחרונים(צילום: איתי בנית)

           

          בשונה מפרויקטים סטנדרטיים שבהם יש לקוח אחד, זוג או משפחה, הפעם היו למעצבים שורה ארוכה של לקוחות שהערימו דרישות והנחיות. אופפל ונבון נדרשו להתחשב בבקשות המורים, בצורכי התלמידים ובאילוצים כמו תקציב מוגבל ואופי השימוש במבנה. הכל, הם אומרים, התבהר ברגע שגובש הקונספט העיצובי. "יצרנו מעין חממה לימודית. זה היה הקונספט וממנו יצאנו לעצב", מסבירה אופפל, "בתוך החממה תכננו מעין מיקרו אקלים לכל כיתה וכיתה, כך שכל אחת מהכיתות קיבלה תוכן ואפיון שונה: ג'ונגל, העולם התת־מימי, סטראט־אפ ניישן, שחור־לבן, אורבני, מדברי וכו'. בנוסף יש כיתות נושא שבהן לומדים מקצועות כמו מוזיקה, ספּרות, בישול ועוד".

           

          אופפל מציינת שהצרכים של התלמידים ניצבו במרכז התכנון, והם אלו שהנחו אותם בבחירת פלטת הצבעים הרגועה, שמטרתה להימנע מהעמסה של גירויים, וכן בבחירת החומרים, שנבחרו בראש ובראשונה בזכות עמידותם. "לא השתגענו עם צבעים וטקסטורות, אלא יצרנו מינון עדין מבחינת צבעוניות ועומס, כשלכל חלל בחרנו את המאפיינים שלו", היא מספרת. "היינו חייבים להשתמש בחומרים עמידים במיוחד, שיעמדו בשחיקה גדולה ובשימוש רב ויומיומי. כך למשל רצינו לחפות את הרצפה בפרקט כדי לתת תחושה של חמימות ביתית, אבל במקום פרקט עץ רגיל בחרנו בפרקט מחומר פולימרי, שגם עמיד לנוזלים וגם נוח לתחזוקה.

           

          שלטי ניאון בצבעים זרחניים משמשים להכוונה  (צילום: איתי בנית)
            שלטי ניאון בצבעים זרחניים משמשים להכוונה (צילום: איתי בנית)

            חדר המדרגות המוזנח זכה לטיפול מיוחד  (צילום: איתי בנית)
              חדר המדרגות המוזנח זכה לטיפול מיוחד (צילום: איתי בנית)

               

               "את נגיעות הצבע הכנסנו בעזרת לוחות פרספקס זרחני ועליו שילוט שמכוון את הבאים למקום בין שלל החללים במבנה. מדובר גם בפתרון פונקציונלי, כי כל הקומות במקום נראות זהות במבט ראשון ויש בזה משהו מאוד מבלבל", אומרת אופפל. "הכיסאות ויתר הרהיטים עשויים מעץ ומפלסטיק קשיח, ורק בחדרי הנוער יש ספות מרופדות לישיבה נינוחה, חמימה וביתית בסגנון סלוני ובתוספת של שטיח טרנדי. בנוסף יש בבניין גם מטבח פתוח לרווחת התלמידים".

               

              הילדים לא רוצים לעזוב

              אופפל מציינת כי התכנון אמנם ארך זמן רב, אך לביצוע הוקצב זמן קצר במיוחד – חופשת הקיץ של התלמידים בחודשים יולי ואוגוסט האחרונים. לצד האתגר שבלוח הזמנים הקצוב, התמודדו המעצבים עם אתגרים נוספים כמו תקציב מוגבל, שהכתיב כמה פתרונות יצירתיים. הראשון בהם ניכר בטיפול בגרם המדרגות שבמבנה: המדרגות המיושנות חופו באריחי קרמיקה זולים בצבעי שחור ולבן, המעקה נצבע בשחור, ואבני הסיליקט המקוריות שבקירות נחשפו, נצבעו בלבן וזכו לגימור נאה.

               

              המדרגות המיושנות חופו באריחי קרמיקה זולים בצבעי שחור ולבן, המעקה נצבע בשחור, ואבני הסיליקט המקוריות שבקירות נחשפו, נצבעו בלבן וזכו לגימור נאה (צילום: איתי בנית)
                המדרגות המיושנות חופו באריחי קרמיקה זולים בצבעי שחור ולבן, המעקה נצבע בשחור, ואבני הסיליקט המקוריות שבקירות נחשפו, נצבעו בלבן וזכו לגימור נאה(צילום: איתי בנית)

                 

                בכלל, המסדרונות זכו לתשומת לב מיוחדת, שכן, לדברי אופפל, הם היו במצב הגרוע ביותר. "התאורה המיושנת הוחלפה בתאורת לד חזקה במיוחד, החלונות הישנים נוקו ביסודיות, וצמחייה טבעית ומלאכותית שולבה ברחבי המבנה. כשבאתי לבקר אחרי השיפוץ נתקלתי בתגובות חמות ומרגשות, הילדים נפעמו מהשינוי והודו שהם לא רוצים לצאת מהמבנה", היא מסכמת.

                 

                איך ניגשים לעיצוב של מוסד חינוכי, בשונה מחלל מסחרי אחר?

                "ראשית, חשוב להבין לעומק איך מתנהל יום בחייו של תלמיד או תלמידה המגיעים למקום: מהו אופי התנועה במרחב במהלך שעות הלימודים, כמה תלמידים לומדים יחד, מהי הדינמיקה של השיעורים (למידה פרטנית או קבוצתית), וחשוב לא פחות – מה הדינמיקה בהפסקות ובמעברים ביניהן לבין השיעורים ואיפה הוא או היא נחים בין שיעור לשיעור. במקביל צריך לבדוק מהם הקשיים הפיזיים הקיימים במקום, למשל מעברים צרים, שילוט לוקה בחסר, חלל חשוך ועוד, לנסות לנטר ולמפות את ההתנהלות של התלמידים והצוות במרחבים השונים ולהתאים פתרונות בשטח למקומות שבהם המבנה בעיצובו הנוכחי לא הולם את צורכי המשתמשים בו.

                 

                כל כיתה במקום זכתה למיקרו אקלים מעוצב ומובחן משלה. כיתה במראה מדברי (צילום: איתי בנית)
                  כל כיתה במקום זכתה למיקרו אקלים מעוצב ומובחן משלה. כיתה במראה מדברי(צילום: איתי בנית)

                  חלל מטופח ומעוצב יוצר תחושת כבוד וערך לתלמידים וכך הם גם יתייחסו למקום וישמרו עליו (צילום: איתי בנית)
                    חלל מטופח ומעוצב יוצר תחושת כבוד וערך לתלמידים וכך הם גם יתייחסו למקום וישמרו עליו(צילום: איתי בנית)

                     

                    "למרות שמדובר במוסד חינוכי, חשוב לייצר בו תחושה של שקיפות ושל דמוקרטיה. המשמעות היא שסגל המורים והמנהלה לא מקבל יותר מהתלמידים מבחינת השקעה בחללים, פריטים מעוצבים וחומרים"
                    "למרות שמדובר במוסד חינוכי, חשוב לייצר בו תחושה של שקיפות ושל דמוקרטיה. המשמעות היא שסגל המורים והמנהלה לא מקבל יותר מהתלמידים מבחינת השקעה בחללים, פריטים מעוצבים וחומרים, בדומה לחברות שבהן למנכ"ל ולאחרון העובדים יש אותו כיסא בדיוק. ההחלטה הזו משרה על כולם ביטחון, תחושה של צדק ואיזון.

                     

                    "כדאי להבין וגם להבהיר להנהלה ולצוות שמקום הלימודים יכול לייצר מחויבות הדדית של שני הצדדים - התלמידים והמורים. חלל מטופח ומעוצב יוצר תחושת כבוד וערך לתלמידים וכך הם גם יתייחסו למקום וישמרו עליו. חז"ל כבר אמרו כי דירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם, כך שאין ספק שמקום אסתטי שבו מבלים שעות ארוכות במהלך היום עושים טוב לכל מי שנמצא שם, צוות ותלמידים כאחד.

                     

                     (צילום: איתי בנית)

                       

                      דבר התלמידה: "לבוא כל יום למקום שנראה כמו בית מלון"

                      "כדי להנעים את השהייה במקום לכל הצדדים רצוי להשתמש בחומרים ובגוונים בהירים יחסית, שימקסמו את השימוש באור טבעי ויפחיתו את התלות באור מלאכותי. בנוסף, כדאי לשלב צמחייה טבעית עמידה וקלה לתחזוקה. יש לצמחים השפעה חיובית הן על איכות האוויר בחללים שבהם נמצאים ביחד הרבה אנשים והן על מצב הרוח והאווירה. לבסוף, חשוב לייצר מגוון רחב של תצורות ישיבה, כך שיוכלו להתאים את המקצוע והחומר הנלמד לצורת הישיבה. צורת ישיבה אחת סטנדרטית, שנהייתה כורח המציאות בבתי ספר רבים, מגבילה את היצירתיות. יש חשיבות ליצור לילדים ולבני נוער סביבה דינמית וגמישה שבה יש גיוון", אומרת אופפל.

                       

                      "המהפך פשוט מראה כמה אכפת מהתלמידים וחשוב להם שיהיה נעים ללמוד כאן", מסכמת את העיצוב המחודש תלמידת בית הספר לארה, בת 17.5. "לי באופן אישי זה נותן הרגשה מאוד טובה, כי זה כיף לבוא למקום שבו החדרים מדהימים, הריהוט יפה, הכל מטופח. אחרי השיפוץ ממש נהיה מושלם, כי פשוט כיף לבוא כל יום למקום שנראה כמו בית או כמו בית מלון ויש בו גם אנשים שנותנים אהבה ללא תנאים''.

                       

                       

                      מגזין Gostyle (צילום: שי פרנקו)
                      מגזין Gostyle (צילום: שי פרנקו)
                       
                      הצג:
                      אזהרה:
                      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד