כאן לא רוצים תפאורה: בית בקיבוץ רגבים, בלי בלוקים או רהיטים חדשים

על מדרון מול גבעות מנשה בנה אורון בעבור את ביתו המשפחתי, בדגש על איכויות הבידוד. את התכנון עשתה אחותו האדריכלית, ושיקולי האסתטיקה היו משניים

אביטל ברוידא

|

26.12.19 | 08:32

כר דשא ציבורי מפריד בין חדר האוכל של קיבוץ רגבים לביתה החדש של משפחת בעבור, אחד מכמה בתים שנבנו לבנים ממשיכים בשטחי הקיבוץ. הבית ניצב גבוה ופונה אל הנוף. מהזווית הזו מודגש החתך המדורג שלו, אך המשפחה מתגוררת בקומה העליונה בלבד, בריבוע בן 107 מ''ר (צילום: שי גיל)
כר דשא ציבורי מפריד בין חדר האוכל של קיבוץ רגבים לביתה החדש של משפחת בעבור, אחד מכמה בתים שנבנו לבנים ממשיכים בשטחי הקיבוץ. הבית ניצב גבוה ופונה אל הנוף. מהזווית הזו מודגש החתך המדורג שלו, אך המשפחה מתגוררת בקומה העליונה בלבד, בריבוע בן 107 מ''ר (צילום: שי גיל)
הכניסה. לוחות החיפוי המבודדים הושארו חשופים, בצבעם האפור, והפרגולות נצבעו בורדו. בעל הבית מתמחה בשיטות בנייה מתקדמות. ''לאורך כל הדרך היה לנו חשוב שלא המראה יוביל, אלא הביצועים'', מסבירה האדריכלית ליאת בעבור, אחותו (צילום: שי גיל)
הכניסה. לוחות החיפוי המבודדים הושארו חשופים, בצבעם האפור, והפרגולות נצבעו בורדו. בעל הבית מתמחה בשיטות בנייה מתקדמות. ''לאורך כל הדרך היה לנו חשוב שלא המראה יוביל, אלא הביצועים'', מסבירה האדריכלית ליאת בעבור, אחותו (צילום: שי גיל)
דלת הכניסה נפתחת הישר אל החלל הציבורי - אולם גבוה תקרה, שבו הסלון והמטבח. חלון סרט עליון מאפשר לאוויר החם לצאת ושני מאווררי תקרה מערבלים תמידית. בני המשפחה מעידים שבקיץ הדליקו מזגן רק פעמיים. כמעט כל הרהיטים הם מיד שנייה, או תוצרת בית (צילום: שי גיל)
דלת הכניסה נפתחת הישר אל החלל הציבורי - אולם גבוה תקרה, שבו הסלון והמטבח. חלון סרט עליון מאפשר לאוויר החם לצאת ושני מאווררי תקרה מערבלים תמידית. בני המשפחה מעידים שבקיץ הדליקו מזגן רק פעמיים. כמעט כל הרהיטים הם מיד שנייה, או תוצרת בית (צילום: שי גיל)
ארונות המטבח נקנו מ''פירוק'', פינת הישיבה מחברים. בעבור בנה בעצמו את שתי הספריות האווריריות, שמסוות את הכניסות לחדרי השינה (צילום: שי גיל)
ארונות המטבח נקנו מ''פירוק'', פינת הישיבה מחברים. בעבור בנה בעצמו את שתי הספריות האווריריות, שמסוות את הכניסות לחדרי השינה (צילום: שי גיל)
מימין הספרייה המסתירה מעט את הכניסה לחדר ההורים. החדרים קטנים, אך מספיקים, מעידים הדיירים. תקרת העץ הגבוהה עוזרת לתחושת המרחב (צילום: שי גיל)
מימין הספרייה המסתירה מעט את הכניסה לחדר ההורים. החדרים קטנים, אך מספיקים, מעידים הדיירים. תקרת העץ הגבוהה עוזרת לתחושת המרחב (צילום: שי גיל)
מימין: ארון גדול מחליף את הקיר שבין חדר הרחצה לכניסות לחדרי הילדים. משמאל: הגובה יאפשר לבנות קומת גלריה, אם יתעורר הצורך (צילום: שי גיל)
מימין: ארון גדול מחליף את הקיר שבין חדר הרחצה לכניסות לחדרי הילדים. משמאל: הגובה יאפשר לבנות קומת גלריה, אם יתעורר הצורך (צילום: שי גיל)
פינות ישיבה שונות תוכננו מסביב לבית, ומדרגות חיצוניות מובילות אל הקומה התחתונה, הקטנה יותר (צילום: שי גיל)
פינות ישיבה שונות תוכננו מסביב לבית, ומדרגות חיצוניות מובילות אל הקומה התחתונה, הקטנה יותר (צילום: שי גיל)

סמוך לחדר האוכל של קיבוץ רגבים, על מגרש פתוח שמשקיף אל הנוף, עמד פעם המועדון לחבר. המבנה הוותיק התייתר עם השנים, והוחלט להרסו. השטח הירוק הפך להיות אחד המגרשים שהופשרו לבנייה ויועדו לבנים ממשיכים של חברי הקיבוץ, ועליו נבנה באחרונה ביתם החדש של אביטל ואורן בעבור.

 

אורון, בן 34, הוא בן קיבוץ שהפך לחבר כבר בגיל 18. עוד בהיותו רווק רכש את המגרש בן חצי הדונם, ואת עבודת התכנון מסר לידי אחותו, האדריכלית ליאת בעבור ברנס, גם היא חברת הקיבוץ. כשהיו בשלב התכניות הסופיות הכיר את אשתו לעתיד, אביטל, ביבליותרפיסטית במקצועה, ולבית החדש נכנסו כבר נשואים, הורים ליובל הפעוטה.

 

אורון הוא קבלן שמתמחה בבנייה מתקדמת (מה שנהוג לכנות ''בנייה קלה''. הדוגלים בשיטות כאלה מעדיפים את המונח החדש, כי מבחינה אנרגטית חומרי הבנייה מתקדמים יותר מהבלוקים המסורתיים). היכרותו עם השיטות השונות עזרה לו להחליט איזו מהן תתאים לביתו הפרטי, כשאת הדגש שם על נוחות תרמית ואקוסטית.

 

שלד הפלדה של הבית רותך בשטח, וכוסה בקירות שעשויים משלוש שכבות: מבחוץ פאנל מבודד, שבמקרה הזה הוחלט להשאירו חשוף, בצבעו האפור. בפנים לוחות כפולים של גבס, ובתווך מילוי של צמר סלעים (חומר בידוד מינרלי). בסך הכל עובי הקיר הוא 22 סנטימטרים, בדומה לקיר בלוקים סטנדרטי. הגג בנוי באותה שיטה, כאשר את הפאנל המבודד מחפות מבחוץ יריעות שינגלס (דמויות רעפים) ובתוך הבית לוחות OSB, שמשתלבים בין קורות הברזל השחורות.

 

הפרגולות שמקיפות את הבית מצלות עליו ועוזרות לשמור על טמפרטורה מאוזנת (צילום: שי גיל)
    הפרגולות שמקיפות את הבית מצלות עליו ועוזרות לשמור על טמפרטורה מאוזנת(צילום: שי גיל)

     

    העלות הסתכמה ב-5,800 שקלים למטר מרובע. כלומר, בניית הבית, כ-160 מ''ר בשתי קומות, עלתה כ-940 אלף שקלים. "בחרנו בשיטה הזו לא בגלל שהיא יותר זולה, כי למרות מה שנהוג לחשוב, היא לא באמת יותר זולה מבנייה סטנדרטית, וגם לא יותר מהירה", מסביר בעבור, "אלא משום שהיא מאוד יעילה מבחינת איטום ובידוד, ולכן, לאורך זמן היא יותר חסכונית אנרגטית".

     

    בחלל המרכזי של הסלון והמטבח התקינו האחים בעבור חלונות סרט גבוהים, לשחרור האוויר החם, ובחזית הפונה דרומה תכננו חלונות קטנים יחסית. סביב שתי החזיתות שבהן מרפסות היקפיות בנו פרגולות עץ, כך שהבית מוצלל כל הזמן. במרפסת הצפונית זוהי פרגולה ממוטות במבוק קבועים, ועל זו שפונה לדרום-מערב מטפסת גפן, המצלה בקיץ ובחורף עומדת עירומה ומאפשרת לקרני השמש לחדור.

     

    "התוצאה היא שכמעט ולא צריך לחמם או לקרר את הבית", הם מספרים. "בקיץ הדלקנו פעמיים מזגן ובחורף מספיק תנור ספירלה קטן. באמצעות שני מאווררי תקרה האוויר נמצא בערבול מתמיד, כך שבכל חלקי הבית הטמפרטורה זהה".

     

    בית יעיל על מדרון

    בעבור חלם לגור בבית לא גדול בן קומה אחת, עם ניצול שטח אופטימלי. אבל הטופוגרפיה של המגרש הציבה אתגר: שמונה מטרים מבדילים בין חלקו העליון לתחתון, מה שהכתיב בית בן שתי קומות, אלא אם מתערבים משמעותית בתוואי הקרקע.

     

    לכן תכננה אחותו בית משפחתי מרובע בן 107 מטרים רבועים, שכולו בקומת הכניסה, וקומה תחתונה במדרון, בת 55 מטרים רבועים, שמשמשת כיחידת מגורים לאם. כיום אין חיבור פנימי בין שתי הקומות: משטח של לוחות עץ ברצפה, בסמוך לפינת האוכל, מסמן פתח למדרגות עתידיות.

     

    יש ירידה אל כר הדשא הגדול (צילום: שי גיל)
      יש ירידה אל כר הדשא הגדול(צילום: שי גיל)

       

      כלפי חוץ פחות ניכרת צורתו הריבועית הנקייה של הבית, ודווקא החתך המדורג שלו בא לידי ביטוי. הגג האלכסוני, הפרגולות הבולטות לעין בצבען הארגמני והחומריות התעשייתית של הקירות, יחד עם הטיפול המינימלי בשיפועי המגרש – מייצרים בית מחוספס ולא שגרתי בנוף המקומי. "לאורך כל הדרך היה לנו חשוב שלא המראה יוביל, אלא הביצועים", מסבירה האדריכלית, "אילצנו את עצמנו למצוא את השילוב הטוב ביותר בין חומרים לעיצוב".

       

      כך, למשל, הם בחרו שלא לחפות מבחוץ את הפאנלים המבודדים בחזית נוספת, יפה יותר, אלא להשאיר אותם חשופים ואפורים, משום שאין למהלך כזה צידוק מעשי, והוא בבחינת ''תפאורה'' בלבד.

       

      שלוש פינות מול הנוף

      "הטופוגרפיה של המגרש הכתיבה גם את אופי הגינות שמסביב לבית", מוסיפה בעבור. "חשבנו איך להעמיד את המבנה כך שנוכל ליצור כמה שיותר פינות ישיבה מתפקדות בחוץ". התוצאה היא שלוש חצרות הפונות לשלושה כיוונים שונים: בכניסה חצר קטנה מרוצפת אבן פראית; בצד הבית, לכיוון דרום-מערב, מרפסת דק ארוכה, שמסתיימת בפיסת דשא קטנה למשחק; ומלפנים, לכיוון צפון-מערב, מרפסת בנויה הצופה מגבוה לעבר גבעות מנשה.

       

      את הפרגולות, המעקה והמדרגות החוץ בנה בעל הבית בעצמו (צילום: שי גיל)
        את הפרגולות, המעקה והמדרגות החוץ בנה בעל הבית בעצמו(צילום: שי גיל)

         

        תפיסת עולם שדוגלת בצריכה מינימלית (צילום: שי גיל)
          תפיסת עולם שדוגלת בצריכה מינימלית(צילום: שי גיל)

           

          למעלה בית המשפחה הצעירה, למטה יחידת דיור לסבתא (תוכנית: ליאת בעבור)
            למעלה בית המשפחה הצעירה, למטה יחידת דיור לסבתא(תוכנית: ליאת בעבור)

             

            מדרגות עץ מובילות ממנה אל המפלס הנמוך של המגרש, ולכר הדשא הציבורי שסביבו. את כל עבודות העץ, המדרגות, המעקה, הפרגולות וריהוט הגן בנה בעבור בעצמו, מה שהוזיל את העלויות וחיזק את החיבור שלו לבית.

             

            חברים, DIY ויד 2

            יעילות, צמצום בצריכה ושימוש מחדש הם דרך חייהם של בני הזוג, ומתבטאים גם בעיצוב הפנים, שכולו מבוסס על רהיטים יד שנייה או תוצרת בית. חלוקת הפנים פשוטה: דלת הכניסה נפתחת אל חלל ציבורי בעל תקרה משופעת גבוהה. בקצה אחד סלון קטן, בלי טלוויזיה ועם ספה שקיבלו מחברים; בהמשך מטבח פתוח שבמרכזו פינת אוכל. את ארונות המטבח, מפורמייקה לבנה, קנו מפירוק; גם מכשירי החשמל כולם יד שנייה.

             

            מבט אל הכניסה (צילום: שי גיל)
              מבט אל הכניסה(צילום: שי גיל)

               

              הקיר הארוך עם חלון הסרט העליון חוצה את המבנה לשניים ומסמן את המעבר בין האזור הציבורי הפתוח לחדרים הפרטיים: שלושה חדרי שינה וחדר רחצה אחד, שנמצאים מאחוריו. הכניסות לחדרים הן ישירות מתוך החלל הציבורי, ולכן מוסכו והוסוו מעט באמצעות שתי ספריות אווריריות מברזל לבן ומדפי עץ, מעשה ידיו של בעל הבית. ספרייה אחת מייצרת דופן לסלון ומטשטשת את אזור הכניסה לחדרי הילדים; השנייה מסתירה מכיוון המטבח את הכניסה לחדר ההורים.

               

              על הקיר שמפריד בין החלק הציבורי לפרטי נשענת שידה מעשה ידיו של בעל הבית. מעליה עבודת אמנות של אביבית בלס (צילום: שי גיל)
                על הקיר שמפריד בין החלק הציבורי לפרטי נשענת שידה מעשה ידיו של בעל הבית. מעליה עבודת אמנות של אביבית בלס(צילום: שי גיל)

                  

                במקום קיר מפריד בין חדר הרחצה למסדרון הקצר שבין חדרי הילדים ארון גדול, כדי להרוויח עוד שטח האחסון. חדרי השינה קטנים יחסית לבית פרטי, אבל בני הבית מעידים שהם מתאימים לצרכיהם היטב. תקרתם האלכסונית חופתה בעץ (בעתיד אפשר יהיה לבנות בהם קומת גלריה, לפי הצורך), וגם בהם הרהיטים הם פריטים בסיסיים שהמשפחה הביאה אתה או רכשה מיד שנייה, באותה רוח של צניעות מעשית.

                 

                תוכנית הבית, על קומה אחת (תוכנית: ליאת בעבור)
                  תוכנית הבית, על קומה אחת(תוכנית: ליאת בעבור)

                   

                   

                  ------------------------------------------------------------

                  לחצו על התמונה וגלו אילו בתים היו הפופולריים ביותר ב-xnet השנה:

                   

                  לחצו לבתים הפופולריים ביותר ב-2019 (צילום: שירן כרמל)
                  לחצו לבתים הפופולריים ביותר ב-2019 (צילום: שירן כרמל)

                   

                   

                   
                  הצג:
                  אזהרה:
                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד