דבר ברחוב האקלקטי של הבתים הדו-משפחתיים בשכונת רמת פולג בנתניה אינו מרמז על הסגנון שמתגלה בביתה של האדריכלית צחית תשובה, כשנכנסים אליו. מה שבישראל נהוג לכנות ''סגנון סקנדינבי עכשווי'' מקבל כאן פרשנות אישית מדויקת, מגובה בידע אדריכלי. התוצאה מדגימה את ההבדל בין עוד פרויקט שמחקה לוח פינטרסט, לבין בית אותנטי ואישי.
המשיכה לעולם האדריכלי החלה אצלה בבית הוריה. אביה אברהם הוא קבלן ידוע באזור השרון, ותחום האדריכלות והבנייה תמיד היה חלק מחייה. לכן הלכה ללמוד אדריכלות ב''סדנא'', ומשם עברה לסיים את התואר במכון פראט בניו יורק. עם שובה לארץ התיישבה בנתניה, שם נולד בנה הבכור (כיום בן 20). היא החלה לעבוד אצל אביה בעסק המשפחתי, כמתאמת שינויי דיירים. רק אחרי שנים לא מעטות, כשהיא כבר בזוגיות חדשה ועם ילדה נוספת (6), חזרה תשובה לעסוק באדריכלות באופן מלא, כאדריכלית עצמאית.
אחד הפרויקטים הראשונים שלה, שהושלם לאחרונה, הוא בית דו-משפחתי על מגרש פינתי ברמת פולג - חלקו תוכנן בשביל משפחתה שלה, וחלקו השני מיועד להשכרה.
הבית: 300 מ"ר בארבע קומות
העובדה ששני חלקי הבית תוכננו בידי אותה אדריכלית מעניקה לו מראה חיצוני אחיד וסדור. הסגנון מעודן וצנוע יחסית לווילות בסביבתו. כלפי הרחוב מציג הבית חזיתות לבנות שטוחות עם פתחים - מעטים אך גדולים - מפרופיל בלגי שחור; בקומת הקרקע הם רחבים וגבוהים, ובקומה העליונה צרים יותר, עם מרפסת תלויה קטנה לכל אחד.
גם שאר החזיתות שומרות על הקו האדריכלי, עם פתחים רחבים במקצב אחיד. "ידעתי שיהיו פתחים גדולים ובפרופיל בלגי", אומרת תשובה. "זה היה לי הדבר הכי חשוב בתכנון, עוגן שממנו הכל נבנה". שני גגות הרעפים האדומים עונים לתכתיבי התב"ע המקומית.
הבית בנוי כמלבן צר וארוך, 300 מטרים רבועים (על מגרש של 250 מ''ר) בארבע קומות (מרתף, קומת קרקע, קומה עליונה ועליית גג). את המגרש מקיפה חומת בטון לבנה שבה משובצים שערי ברזל עם מילואות במבוק. השערים משמשים כמסתור לפחים ולארונות חשמל חיצוניים וכשער הכניסה לבית. החומה הנמוכה יוצרת חזית שקטה ופשוטה כלפי הרחוב, ומהווה מעין הכנה למתרחש בתוך הבית.
הקירות עירומים, החומרים מעניקים מגוון
שביל קצר מאבני בזלת שחורות מובילה אל גרם מדרגות רחב עשוי קורות עץ איפאה. המדרגות נמתחות לכל רוחב וויטרינת הכניסה השקופה ובסופן מפתן כניסה רחב, מקושט בעציצים. אתנחתא לפני שנכנסים אל הבועה הפרטית של תשובה.
המראה בכניסה פנימה מפתיע באופיו הקליל והאוורירי, ומרגיש קצת "לא מכאן". החלל בהיר, מואר, פתוח ומוקף כולו בירוק. לרגע אפשר לשכוח שאנחנו נמצאים בלב שכונת בנה ביתך בנתניה. הקירות העירומים והצבעוניות הטבעית המצומצמת, שמושגת בזכות חומרים שיוצרים את הגוונים, מעניקים תחושה נעימה של שקט.
מהכניסה נגלית קומת המגורים הציבורית במלואה: חלל לבן מחופה ברצפת גלריה מעץ אורן מולבן. המבט חוצה את הקומה לכל אורכה וממשיך אל הגינה, הנשקפת מבעד לוויטרינה בלגית.
סוד האווירה המיוחדת: איסוף, מינון, חיבור
בחלקה הקדמי של הקומה מטבח פתוח, המתפרס מחזית הכניסה השקופה עם הווילון הלבן, עד לקיר גרם המדרגות. פס ארוך של ארונות מטבח נמוכים עם ידיות כפתור מוזהבות מאיקאה, ומשטח עבודה משיש קררה אמיתי. על הקיר אריחים ריבועיים עם איור עדין בשחור, ומעל מדף עץ המותקן על גבי תומכות ברזל פשוטות, ועליו סדורים כלי מטבח שימושיים.
ממול ניצב אי מרכזי, המשמש לעבודה ולישיבה. האי, גם הוא עם משטח שיש קררה, עומד על בסיס ברזל צבוע בלבן. סביבו כיסא ושרפרפי בר מברזל ועץ, ומעליו שתי מנורות "פנס" מפח. כדאי להתעכב כאן על הפרטים הקטנים, כי האיסוף, המינון והחיבור ביניהם הוא סוד האווירה המיוחדת בבית.
אדני חלונות עמוקים מעץ ממוחזר
קיר הצד של הבית נמשך מהכניסה הראשית ועד ליציאה האחורית, ומשובצים בו חלונות בלגיים הפונים לגינה צדדית. לחלונות אלה אדנים פנימיים עשויים מעץ ממוחזר של פרגולה, לא מהוקצעים וללא גימור לכה (באדן החיצוני הותקנו לבנים אפורות). עומקם מספיק כספסל לישיבה או מדף נוח לחפצים. מעל כל חלון תלוי - על מוט שחור פשוט - וילון פשתן לבן (''זארה הום''). על הקיר רצה תעלת מיזוג אוויר תעשייתית וגלויה, מנוגדת לחומריות הכללית.
הסלון נמצא בהמשך לפינת האוכל. הוא תחום בשלושה קירות: קיר הבית המשותף, קיר החלונות הארוך וקיר הוויטרינה השקוף הפונה לגינה. הריהוט בסלון לא נרכש במיוחד לכאן. הוא מורכב מפריטים שתשובה אספה במשך השנים, וכולם מבוססים על חומרים טבעיים ועבודת מלאכה ("אני אוהבת לאסוף פריטים ממקורות שונים ובמשך שנים, כך שהאסתטיקה נבנית עם הזמן ולא בבת אחת'').
סידור הסלון משתנה מעת לעת. "באדריכלות שאני עושה ללקוחות", אומרת תשובה, "מערך הריהוט פתור, אבל אצלי בבית לרוב תהיה גמישות בסידור הריהוט. שולחן האוכל הרשמי קבוע ומותאם במדויק לחלונות ולתאורה, אבל הסלון ניתן לתזוזה ושינוי". כלל אחד, בכל זאת, יש לה: הספות והכורסאות תמיד פונות זו אל זו, ולא אל קיר טלוויזיה (שכאן בכלל לא קיימת).
הגינה מקיפה אזור ישיבה חיצוני המרוצף באבני בזלת בגדלים וגוונים שונים. הגינה לא גדולה, אבל ממלאה את השטח שבין הבית לחומה ההיקפית בצמחיה צפופה של שיחים ועצי פרי, כך שהיא מסתירה את בתי השכנים. הודות לפתחים הרחבים היא מורגשת מאוד גם בתוך הבית. "אנחנו נמצאים בעיקר בסלון", אומרת תשובה, "וזה מרגיש כאילו אנחנו בגינה".
המדרגות עשויות משיש קררה
גרם המדרגות, במרכז הקיר המשותף של הדו-משפחתי, מייצר מעין הפרדה בין המטבח לסלון. כלפי החלל המרכזי הוא מפנה קיר לבן ומעקה זכוכית, שדרכו משתקפות מדרגות משיש קררה, ומאחז יד מברזל שחור. "כשהגעתי, בתכנון, לשלב החומרים", מספרת תשובה, "התחלתי עם המדרגות. הלכתי לחפש חומרים ומצאתי את הקררה, משם זה התחיל".
חדרי המגורים נמצאים בקומה העליונה, שבה רצפת גלריה מולבנת וקירות בגוון אפרפר בהיר. מסביב להול קומתי פתוח תוכננו יחידת הורים, חדרה של הבת ולידו חדר רחצה, והמשרד של תשובה.
המשרד פונה אל הגינה האחורית עם שתי ויטרינות גבוהות ומרפסות ברזל קטנות. את הקירות האפרפרים תוחמים פנלים לבנים למטה וקרניז היקפי לבן למעלה. גם כאן יש רק וילונות לבנים חצי שקופים, ולא תריסים.
החדר מרוהט באופן מינימליסטי. בצד אחד ארון קיר לבן בעל ידיות עור חומות, ובצד השני שולחן עבודה גדול מעץ מאסיבי בהיר ופלטת זכוכית. לצד השולחן ניצב ארון מבית סבתא, צבוע פנינה, ושני כיסאות ברזל דקיקים בשילוב עור חום.
חדרה של הבת, שנמצא במרכז הקומה, הוא החדר היחידי שבו שולבו צבעים. בחדר הרחצה הכללי שלצדו, כמו בשני חדרי הרחצה הנוספים בבית, חוזר אותו דפוס חומרי וצבעוני: רצפת שיש בהירה, קירות לבנים עם חיפוי אריחי "סאבוויי" לבנים, עם סיומת של קאנט קרמיקה עדין. ארונות הכיור עשויים מנגרות לבנה עם ידיות מוזהבות ומשטח קררה, אותו שילוב פשוט כמו במטבח. את הסכמה החומרית חותמים ווילונות לבנים, שאינם טריוויאליים בחדר רטוב.
גם בחדר ההורים אין תריסים
בחדר ההורים ויטרינה בלגית עם מרפסת שפונה לחזית הכניסה, ואפילו כאן אין תריס אלא וילון בשתי שכבות - אחת אטומה ואחת מפשתן חצי שקוף. רצפת העץ צבועה בלבן אטום. המיטה מולבשת טקסטיל בהיר. לצדה ארונות לבנים פשוטים ונמוכים, ולמרגלותיה ספסל עץ על מחצלת קש מאיקאה. פריטים מעטים נוספים, באותם גוונים חומים-לבנים טבעיים, פזורים מסביב. למרות הקירות העירומים, החדר מרגיש רך ואינטימי.
חדרו של הבן תופס את עליית הגג - חלל פתוח עם תקרה משופעת, שבו אזור שינה וחדר רחצה. קורות עץ האורן של הגג חשופות ומשתלבות עם רצפת הגלריה הלבנה והוויטרינה הבלגית שעוקבת אחר שיפועי הגג. במרתף נמצא הממ"ד.
כשבעלת הבית היא גם הקבלן
"בעיני", אומרת תשובה, "בית צריך להיות יותר אינטימי, גמיש ונוח מאשר מרשים וגרנדיוזי. אני מאמינה בקירות לבנים, נקיים, ובחומרים טבעיים, שנותנים שקט לעיניים. לא משתמשת בחומרים שהם 'כמו', שהם פייק. אני פועלת מתוך מניע ויזואלי, ואז נותנת לו צידוק אדריכלי".
ספרי על בחירת החומרים שלך.
"העוגנים, כמו שאמרתי, היו הפתחים מפרופיל בלגי ושיש קררה במטבח ובמדרגות. שאר החומרים טבעיים: רצפת גלריה מאורן, אדני חלון מעץ ממוחזר גולמי, נגרות לבנה ווילונות מזארה ואיקאה. אני אוהבת את ההתיישנות של החומר הטבעי, את השריטות והסדקים של רצפת הגלריה והכתמים של האבן. לא כל אחד יתחבר לזה".
פרט לתכנון הבית, תשובה לקחה על עצמה גם את תפקיד הקבלן ומפקח הבנייה. "רציתי לעמוד בתקציב ולא לוותר על האופי", היא מנמקת. "אחרי השלד, אני בעצמי הייתי הקבלן והבאתי את הפועלים ובעלי המקצוע עבור כל שלב בבנייה. נראיתי כמו פועל בניין".
איך זה לתכנן ולעצב בית לעצמך?
"התוכנית עצמה היתה מאוד מהירה. שלב החומרים לקח יותר זמן. בגלל שזה הבית שלי יכולתי לעשות ניסויים, לא הייתי צריכה לשכנע לקוח ולהתחשב באף אחד. מצד שני, לא היתה לי השראה של לקוח חיצוני".
מרהיב: הבתים הכי יפים שפרסמנו השנה ב-Xnet:
- תכנון ועיצוב: צחית תשובה
- שולחן פינת אוכל: טולמנ'ס
- כסאות אוכל, קופסאות אחסון לבנות: Edition
- כורסאות סלון, כסאות בר: פיק אפ
- ספסל עץ בסלון: טורקיז האוס
- הדום צמר: ubjects
- מעמד תלוי לצלחות, מנורות שקופות במשרד, ידיות עור: איקאה
- ארון במשרד: רהיטי דורון
- שולחן קפה: מוסקט
- מיטת ילדה: באק יארד
- שולחן גינה: שני חמורים מאיקאה ופלטה ממחסן עצים
- ספה: פיטארו הכט, מלפני 10 שנים
- צלחות קש: שרון אסאבי
- כיסא ירוק בפינת אוכל, שטיחים, כיסויי מיטה, כורסת קש בכניסה וכסאות קש בגינה: לילו הום
- קופסת עץ מאורכת על האי: סטודיו בילונגינג
- מנורות מעל האי: האסם (וינטג’ אמיתי מהולנד)
- שיש: פרביטל
- סטיילינג: לילו הום
