הלומי לידה: מתכננים לצלם את בוא התינוק ממש מקרוב? תחשבו שוב

גברים שחווים מקרוב מדי את לידת ילדיהם, עלולים לחוות טראומה ולהגיב בקשיים בתפקוד המיני. ד"ר צחי בן ציון מסביר כיצד לטפל בבעיה, ואיך לעשות את זה נכון

למי שיודע שהוא רגיש למראות בלתי שגרתיים,  מומלץ לצלם ולא למקד את העיניים במוקד המדמם (צילום: Shutterstock)
למי שיודע שהוא רגיש למראות בלתי שגרתיים, מומלץ לצלם ולא למקד את העיניים במוקד המדמם (צילום: Shutterstock)

לידה היא מאורע נפלא. ניצוץ פרטי באש הבריאה הכללית. גיבורת המחזה היא האם היולדת ושחקן המשנה, האב, מורשה להיות צמוד אליה במעמד. בעבר הלא רחוק זה לא היה מקובל. השותף הגברי להיריון כסס ציפורניים בחדר ההמתנה, בציפייה לאחות שתגיח במאור פנים ותבשר לו "מזל טוב, יש לך בן/ בת". כיום מצופה מהגבר להיות נוכח בלידה, לתמוך בזוגתו, לאחוז בידיה, להיחשף למכאוביה. כך גם מתאפשר לו לצפות ברגע המיוחד במינו שבו הוולד נפרד מרחם אמו ומגיח אל עולמו החדש.

 

הכל טוב ויפה, מפעים ומרגש, אבל הצפייה הישירה בלידה עלולה גם, במקרים כאלה ואחרים, להשליך לרעה על יחסי המין בין האב לאם. אני פוגש גברים שמדווחים על בעיות בתפקוד המיני בעקבות נוכחותם בלידה. החוויה, מתברר, נחוותה אצלם כטראומה. המראות הקשים, כדבריהם, נחרתו בנפשם וחיבלו במשיכה אל בת הזוג. "אחרי כל הדם והשליה, אחרי התמונה של הפתח שנפער שם, קשה לי לדמיין את עצמי נכנס", ניסח מטופל את תחושתו. "אין מצב שבעתיד ארד לה, אנשק אותה שם או אעשה לה אוראלי", התבטא אחר. הגברים שפגשתי החליטו לטפל בבעיה, אבל רבים אחרים ממשיכים איתה הלאה.

אפשר לתמוך, אבל ממש לא חייבים לצפות מקרוב באותיות הקטנות. הרי בשל תנוחתה, היולדת עצמה לא צופה ממש בתהליך, כך שגם הגבר לא צריך להיחשף לפרטי הפרטים הפלסטיים

 

גם אתם בבעיה? קודם כל, רצוי לדבר על הנושא, ואז לגלות שאתם לא היחידים במגרש הזה. לכל אדם יש את הרגישויות שלו ואת סף המראות שאליהם הוא יכול להיחשף, ואם לנסח אמירה כללית שתוכל לסייע, הרי שאפשר להיות נוכח בלידה, אפשר לתמוך, אבל ממש לא חייבים לצפות מקרוב באותיות הקטנות. הרי בשל תנוחתה, היולדת עצמה לא צופה ממש בתהליך, כך שגם הגבר לא צריך להיחשף לפרטי הפרטים הפלסטיים.

 

העניין הוא שחדר הלידה המודרני דומה לפעמים למסיבה. בעידן המצלמה הסלולרית והסלפי, גברים מתעדים שם כל מה שזז - גם את הרגע המאוד אינטימי ולא הכי מלבב מבחינה ויזואלית של הלידה. "בייבי בום" הטלוויזיונית הולידה הפקות בייבי בום פרטיות, העיקר שתהיה מזכרת אותנטית מהחוויה. למי שיודע שהוא רגיש למראות בלתי שגרתיים, אני ממליץ לא לצלם ולא למקד את העיניים במוקד המדמם. הנוכחות במעמד המיוחד אכן יוצרת חיבור עז עם בת הזוג, אבל הכל במידה.

 

יש גברים שמגיבים רע לפציעות, לדם ולנסיבות גופניות חריגות. לא בושה להודות שזה לא מתאים לכם ולהעדיף את ההמתנה בחדר הסמוך. מנגד, יש לפעמים לחץ של האישה להיות נוכח, או של המשפחה שמטיחה בגבר: "מה זאת אומרת תחכה בחוץ? היא תסבול בפנים ואתה תקרא עיתון?" ברגעים כאלה, עדיף שהגבר יעמוד על דעתו. הרי אחרי שהתינוק ייוולד, מי יזכור לו את הנפקדות.

 

גברים שחוו טראומה בחדר הלידה ומגיבים בהמשך בריחוק מיני מהאישה, זקוקים להנחיה מקצועית, שתלמד אותם להיפטר מהזיכרונות ולחזור לשגרת סקס מהר ככל הניתן. ברוב רובם של המקרים, זה אכן מסתדר עם הזמן. אגב, נתקלתי גם בנשים שצפו בסרט הלידה שהפיק הבעל, והחשיפה הזו הסבה להן רתיעה מיחסי מין ואף מלידות נוספות.

 

ולסיום:

ומטראומה לטראומה. אנגלי שאשתו נאנקת בחדר הלידה והוא מתקשה לספוג את גודש הקללות שלה, פולט את עצמו לחדר ההמתנה השקט. יושבים שם צרפתי וניגרי. אחרי חצי שעה יוצאת אחות עם שלושה עוללים ומתנצלת: "היה לנו בלבול קטן ושלושת הבנים שלכם התערבבו. תנסו לזהות מי שייך למי". האנגלי לא מחכה שנייה וחוטף ממנה תינוק כהה עור. הניגרי נזעק: "אתה בטוח שהוא שלך?" האנגלי עונה: "האמת היא שלא, אבל אין מצב שאני מסתכן בלחזור הביתה עם ילד צרפתי". 

 

  • ד"ר יצחק (צחי) בן־ציון, מנהל המרפאה לבריאות מינית בבית החולים "סורוקה" ופסיכיאטר מחוז הדרום, שירותי בריאות כללית

 

לכל הטורים של ד"ר צחי בן ציון

 

 

הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד