מבשלים מול השקיעות: דירתו של הח''כ לשעבר אפי אושעיה בת''א

זה היה מעבר קיצוני: מבית קרקע משפחתי גדול בנתניה, שהיה מוקד שכונתי שוקק אנשים ופעילות פוליטית, עברו הח''כ לשעבר אפי אושעיה ואשתו יפה לדירה מהניילונים, שליש הגודל, בקומה ה-12 באחד מבנייני המגורים במתחם "גינדי TLV" (השוק הסיטונאי לשעבר) בתל אביב.

הבניין מתנוסס ממש מעל הקניון, ובכניסה אליו יש שומר, שמוודא שהבאים מוזמנים לעלות. בדירה החדשה אין שום פריט ישן או אישי, גדול כקטן. אף סימן לבית הקודם. "בניגוד לבית ההוא, שהיה בלב שכונה שהיתה שותפה לחיים המשפחתיים שלנו, כאן יש ניתוק מוחלט", אומר אושעיה. ''נכנסים למעלית, אומרים שלום מנומס למי שרואים ובזה נגמרים יחסי השכנות. אף אחד לא דופק בדלת, פותח ונכנס''. ואשתו משלימה: "הניתוק הזה מאוד מתאים בגיל שלנו''.

כשהם מסבירים למה, אפשר ללמוד משהו על חייו של פוליטיקאי שצמח מתוך שכונת מגוריו. בבית שבשכונת ותיקים בנתניה גרו מאז נישואיהם, לפני 36 שנה. ''קנינו בית ישן, 32 מ''ר על מגרש גדול, שני חדרים", מספר אפי. ''גידלנו שם את שתי הבנות הגדולות. ישנו ארבעתנו בחדר אחד, והשני היה סלון-מטבח. בכל פעם שהיה לנו קצת כסף הוספנו לו. קודם מטבח, אחר כך סלון, ואז קומה שנייה, מרפסת ועליית גג – ונהיה בית של 400 מ''ר, שגדל עם הרחבת המשפחה וההכנסה''. 

אפי אושעיה (יושב מימין) בזמן כהונתו במפלגת העבודה(צילום: דן בלילטי)

סגנון הבית הקודם, הם מתארים, היה חמים, פתוח ומארח. ''גם כי הייתי איש פוליטי במשך שנים רבות, וזה היה גם בית להתכנסויות פוליטיות''. מבין ארבעת ילדיהם, היום רק הקטן עדיין גר אתם. הם חיכו שיסיים ללמוד ועברו.

הדירה נמצאת באחד הבניינים המקיפים את המגדל:

את הדירה בפרויקט התל אביבי קנו לפני כעשור, על הנייר. ''בהתחלה חשבנו עליה כעל נכס להשקעה. עם הזמן התאהבנו במקום. שזה במרכז תל אביב, שעולים ורואים את הים מרחוק. בתוכנית, בזה שלא צריך לטפל בגינה, שלא צריך לתחזק בית פרטי. כשקיבלנו טופס 4 אמרנו – ננסה. גם הנגישות פה פשוטה, לא מניעים את הרכב".

אפי הוא יו''ר חברת השדלנות (לוביסטים) ''פוליסי'', שמשרדיה נמצאים במגדלי הארבעה הסמוכים. ''המשרד שלי 100 מטרים מכאן, חסכתי שלוש שעות ביום על הכביש. פתאום יש לנו חיי תרבות, מסעדות, הצגות, מה שלא היה לפני. הייתי חוזר מהעבודה והולך לישון. עכשיו אנחנו יורדים במעלית לקאנטרי ולבתי הקפה. נותן הרבה זמן פנוי וגם שלווה נפשית''. יפה מתנדבת פעמיים בשבוע במחלקת היולדות של איכילוב.

לא קשה להתנתק מהשכונה?

''הייתי ח''כ מטעם העבודה, אבל אין לי יותר מפלגה, התנתקתי מהפעילות הפוליטית. זה השפיע בהכרח על היכולת שלי לעזור בנושאים שהטרידו את אנשי השכונה והעיר. נבחר ציבור עוזר בשכונה – לרשום ילד לגן, למצוא עבודה, להשיג מלגת לימוד. ההשפעה שלי פחתה. פחות ראו בי כתובת ופחות פנו אלי, כבר לא דפקו לנו באמצע הלילה בדלת. פה זה עולם אחר לגמרי, ואנחנו נהנים מהשוני הזה''.

הצמצום במטראז' הפריע לה בתחילה, אומרת יפה. ''מ-400 מ''ר להצטמצם ל-130, זה לא קל. אבל הדירה עונה על כל הצרכים שלנו''.

מה הבאתם אתכם מהבית הקודם?

''כלום. הכל חדש. אמרנו שאנחנו עוברים, ונרשה לעצמנו שהכל יהיה חדש. בלי תיקונים''.

אין לכם דברים עם ערך רגשי?

"אין בעינינו ערך רגשי לחפצים. רק לאנשים, לילדים, למשפחה".

ואפי נזכר פתאום: "יש כמה ספרים ששמעון פרס נתן לי במתנה, עם הקדשה ממנו''.

אבל בעצם לא היו דילמות, הם מסבירים, כי הבית בנתניה לא נסגר. ''ההורים שלי בני 85, גרים בשכנות", אומר אפי. ''אז לא התנתקנו לגמרי. רוב השבוע אנחנו כאן, ושבתות אנחנו עושים בנתניה''. ויפה מוסיפה: ''המעבר בשלבים טוב לנו. יש זמן לעכל''.

''תעשי מה שאת רוצה''

הדירה לא רק חדשה לגמרי, אלא גם מעוצבת מאוד. אך בניגוד למקובל, בני הזוג לא היו מעורבים בהחלטות העיצוביות כמעט בכלל. ''ראיתי רק את החשבון בסוף החודש", צוחק אפי. ''רביטל זו הפושעת הראשונה, וליבנת – השנייה''.

הוא מתכוון לרביטל תמיר, הנדסאית אדריכלות שעשתה אתם את שינויי הדיירים בתוכנית המקורית (ושאליה הגיעו באמצעות רשימת המומלצים של הקבלן) וליבנת כהן מרין, מעצבת פנים שתמיר הכירה בנסיעה למילאנו, וחיברה לבני הזוג.

''כשרביטל שאלה מה אתם אומרים'', מספרת יפה, ''אמרנו לה, תעשי מה שאת רוצה. ביקשתי שתהיה אווירה של בית מודרני, ושיהיה מזמין ונוח נוח לארח. היו שילובים שליבנת הציעה ולא יכולתי לתאר אותם לעצמי, אבל נתתי אמון ואנחנו מאוד מבסוטים מהתוצאה''.

התעקשו על ספות עור, בגלל הנכדים(צילום: עודד סמדר)

מבט מאזור הכניסה. ''לא הייתי חולמת שירוק ישתלב עם בורדו ועם כחול''(צילום: עודד סמדר)

מדפי המרסלה (''הרעיון ממילאנו, הביצוע של אריק בן שמחון'') מאירים גם ביום(צילום: עודד סמדר)

מנורה של דן יפת על שידה בהזמנה מיוחדת. היא מכילה מעט כלים לשולחן האוכל, ובעיקר את מערכות הבית החכם(צילום: עודד סמדר)

תמיר עשתה את התוכנית החדשה, תכננה את המטבח ובחרה את החומרים הקבועים, כמו ריצוף השיש והאריחים. "ויתרנו על חדר כדי לרווח את מרחב הסלון והמטבח כך שאפשר יהיה לארח בקלות, ולא להזיז את כל הבית בשביל קידוש של ערב שבת. יפה נמצאת הרבה במטבח, ורצתה שהוא יהיה פתוח. במקום להיות עם הגב לכל, להיות עם הפנים אל הבית''.

''בנתניה היה בין המטבח לפינת האוכל חלון, אבל הוא היה מנותק'', מסבירה יפה. ''פה רציתי פתוח לגמרי''.

משטח קוריאן וארונות מיציקת פלסטיק. ''בנתניה היה המטבח היה מנותק. פה רציתי פתוח לגמרי''(צילום: עודד סמדר)

הקיר בגב המטבח אינו נוגע במעטפת, והמעבר מאפשר לנכדים לרוץ סביב במעגלים(צילום: עודד סמדר)

הוויתור על חדר איפשר גם את מה שכולם קוראים ''הפינה של אפי'', שנמצאת מאחורי קיר המטבח. ''ביקשתי פינה משלי, שאוכל לעבוד בה. אני קם כל יום בארבע. יש לי שעה שקטה שבה אני עובר על החדשות וצופה בטלוויזיה. הסלון גדול מדי, כאן יש לי פרטיות''. בפינה ספה שנבחרה כך שהיא נראית ''כמו לאונג' בשדה תעופה, ואפי יכול להניח רגליים לכל האורך''. משום שהקיר המפריד מהמטבח אינו נושק למעטפת, הנכדים יכולים לרוץ סביב במעגלים.

פינה משלו(צילום: עודד סמדר)

חדרו של בן הזקונים. 3 הבנות גרות מחוץ לבית(צילום: עודד סמדר)

חדר עבודה ואורחים בממ''ד(צילום: עודד סמדר)

חדר השינה הראשי אינו גדול(צילום: עודד סמדר)

ארונות שתוכננו במיוחד למכונת הכביסה והנעליים(צילום: עודד סמדר)

אריחי תחרה, משטח קוריאן דמוי טראצו - ונוף(צילום: עודד סמדר)

עוד רעיון יצירתי של השתיים הוא ארונות שבולטים ממישור הקיר (ב-5 סנטימטרים במטבח, וב-7 במסדרון). ''ניסינו להשיג מעט יותר עומק לאחסון", מסבירה תמיר. ''בכל זאת, הדירה לא גדולה. כך הרהיט מכיל, אך לא פוגע בתחושת המרחב''.

הגוונים המעושנים בבית הם בחירות של ליבנת. ''נכנסתי לדירה והסלון נראה מאוד קר. אפור, ריק, עם כיוון אוויר אחד. לו היינו בוחרים אפור, בז' ובז' (יפה מעירה, 'האמת שזה מה שחשבתי שנעשה'), לא היינו טועים, זה 'נצחי'. אבל זה משעמם. חשבתי שצריך צבע בבית הזה. לכן הלכתי על רפלקטיביות. לא בגלל שהלכנו על כיוון אלגנטי, אלא כדי לרכך את האור ולהכניס עומק''.

בסלון קיר בוורוד סומק (MDF שנצבע בארבע שכבות של צבע מבריק, ולכן הוא נדמה כזכוכית). המדפים במרסלה, השידה ליד פינת האוכל בירוק זית. בארונות המטבח שולב פיגמנט כחול. ''הם יותר אפורים מכחולים'', אומרת ליבנת, ''אבל הצבעים מסביב הקפיצו את הכחול. חוץ מהתקרה אין לבן בבית''.

יפה: ''אני לא הייתי חולמת שירוק ישתלב עם בורדו ועם כחול''.

קשה לנקות את כל הברק הזה?

''לא מפריע לי, אני אדם שכל היום מנקה ממילא. וחוץ מזה אנחנו אנשים יפים''.

''כיף להיכנס הביתה'', אומר אפי, ''לא חשוב מתי. בכל פעם הוא נראה אחרת. השקיעה משתקפת על קיר הסלון ומקרינה על קיר המטבח''.

יפה: "המטוסים נוחתים מול המרפסת, אנחנו מרגישים שאנחנו טסים. בבית הקודם לא ישבנו אף פעם בגינה, אירחנו רק בבית. פה אנחנו משתמשים במרפסת, יש אוויר. אני מבשלת מול השקיעות. אנחנו מסתובבים פה בסביבה, מה שלא עשינו בנתניה. יורדים עם העגלה של הנכד למטה לקניון. הבהילו אותנו ממעלית, וקומות, ומגורים בבניין משותף. אבל מתברר שזה מאוד נוח. ואנחנו נפגשים יותר''.

אפי מסכם: ''את יודעת איזה כיף זה להתאהב בגיל 63?'', ולא מפרט אם הוא מתכוון לאשתו, לעיר, לאורח חייו החדש או לכולם יחד. 

''יש הכל מסביב''(צילום: עודד סמדר)

החלוקה המקורית. המטבח מימין לכניסה, ויש 4 חדרי שינה(תוכנית: גינדי)

ולאחר השינויים: פחות חדר, יותר מרחב(תוכנית: רביטל תמיר וליבנת כהן מרין)

איך נראה ''קאנטרי חשמונאים'' החדש שלמטה? לחצו לכתבה המלאה (צילום: ליאור גרונדמן)