הדירה של הרב דוד תורג'מן נמצאת בלב הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, ממש מעל הקארדו (הרחוב הרומי הקדום שנחפר בשנות ה-70 מתחת למפלס הרחוב). "כשהלכתי לקבל משכנתא", נזכר הרב, "הפקידה שאלה אותי מאיזו 'יד' הבית וחשבתי לענות לה 400". בני הזוג שמהם רכש את הבית, הוא מספר, הסתקרנו בשעתם לדעת מאיזו תקופה האבנים מהם הוא נבנה, חקרו וגילו כי אבני הבניין הן מהתקופה הצלבנית.
הקשר ההדוק של הרב עם העיר העתיקה החל ב-1977, לאחר שסיים תיכון בעיר הולדתו דימונה, והצטרף כתלמיד הסדר לישיבת הכותל. אחרי עשר שנים בישיבה הוא אמנם שב לגור בדימונה, בה ייסד מוסדות חינוך בזה אחר זה, אך ב-1998 העז ורכש יחד עם פנינה רעייתו דירה בשטח של 87 מטרים רבועים במבנה עתיק ברחוב חב''ד, בצמוד לבית הכנסת "צמח צדק". באחרונה, אחרי שסיימו לשלם את המשכנתא שלקחו לשם הרכישה, החליטו בני הזוג לקחת עוד אחת ולשפץ סוף סוף את הנכס, שהיה במצב נורא, לדבריו.
מרכז החיים של משפחת תורג'מן הוא בדימונה, שם גידלו בני הזוג את 11 ילדיהם. ביתם המרווח אמנם מצופה באבנים ירושלמיות, אך אופיו שונה לגמרי מזה שבעיר העתיקה. המשפחה פוקדת את הדירה שבירושלים לעתים, והרב מגיע אליה דרך קבע בימי שלישי. "הייתי קשור מאוד לישיבת הכותל ולרבנים בה", הוא מספר. "עד היום, אחת לשבוע, אני לומד במחילות הכותל עם הרב יעקב כ"ץ (לשעבר ראש הכולל בישיבת הכותל, מ"י)".
ברוב סופי השבוע היא מושכרת לתיירים מהארץ ומחו''ל, עד שתשולם המשכנתא. הביקוש הולך וגואה, אומר הרב, וכעת, לדבריו, היא היחידה ברובע שמתויגת כדירת יוקרה באתר Booking. מהסיבה הזו הפריטים האישיים שבה מועטים במיוחד.
אבל הרב מתבונן בנכס גם מעבר לכאן ולעכשיו: "נקשרנו למקום ואנחנו רוצים לקשור את הילדים למקום הזה, למרכז הרוחני של העולם. ברוך ה', הצלחנו". הוא מוסיף שלאחר שייצא לפנסיה, הכוונה היא "להזדקן בכבוד בירושלים העתיקה".
לשם השיפוץ פנו בני הזוג לאדריכלית שלומית ממון זרצקי, אותה הכירו דרך המרכז התל אביבי "ראש יהודי". ממון זרצקי, שחזרה בתשובה לפני שנים, הצליחה לקלוע לאווירה שבני הזוג ביקשו ליצור. מהכוך החיוור והטחוב שהיה כאן יצרה מקום מואר ומרווח, תוך שימוש בשפה עיצובית אחידה. בדירה מורגשת האווירה הירושלמית, והיא משלבת בין רוח וחומר בעזרת שימור הקמרונות, שימוש בגוונים בהירים במיוחד, שילוב של תאורה מותאמת למקום ורהיטים מודרניים ללא קישוטים מיותרים.
מה ההבדל בין הבית המשפחתי בדימונה ובין זה שברובע היהודי?
"באופיינו אנחנו משפחה תוססת ודינמית, וזה בא לידי ביטוי גם בסגנון החיים שלנו. פחות שמים לב לפרטים עיצוביים, הכל יותר פרקטי. פה החלטנו עם שלומית לבטא את העומק הרוחני של הבית ושל המשפחה שלנו. כעת יש לנו את האפשרות לארח את הילדים בדירה מכובדת הרבה יותר ממה שיש בדימונה".
מחלון חדר השינה הישר לתוך בית הכנסת
המבנים בעיר העתיקה מורכבים מאשכולות של דירות המקושרות זו לזו בחצר פנימית ומשותפת. לדירת הרב יש יתרון על פני יתר הדירות באשכול, הודות למבואה קטנה ופרטית משלה, שאליה יורדים בכמה מדרגות. הכניסה לדירה חושפת חדר רחב בו נמצאים הסלון, המטבח ופינת האוכל.
ברקע מתנגנת במערכת שירתה של רוחמה בן יוסף, בתו המוזיקאית של הרב (גם בנו, עקיבא תורג'מן, הוא זמר ויוצר). כשאנחנו מתחילים לשוחח הוא מכבה את המוזיקה ודממה יורדת על הדירה. "עכשיו שקט פה לחלוטין, זו העונה השקטה", הוא מתייחס לאתגר של מגורים בלבו של אתר תיירות סואן. "בכל שאר השנה יציאה מפה החוצה היא יציאה מרשות היחיד אל רשות הרבים, עם כל העוצמה של רבבות האנשים שהולכים פה בסמטאות. החיים פה מתחילים בשעות המוקדמות של הבוקר ונמשכים עד השעות הקטנות של הלילה".
הנה אחד משיריה של הבת:
והבן:
בדירה בולטים קמרונות האבן העתיקים בתקרה של כל אחד מהחדרים. הם טופלו בשיפוץ וטויחו בלבן, כמו כל קירות הבית. בשיפוץ גם נהרסו קירות מאוחרים, שיצרו בדירה אווירה דחוסה, ושולבו תשתיות ומערכות חדשות. שני חידושים בולטים בסלון הם קשתות אבן משניות, שנחשפו ונוקו לאחר שהיו מכוסות בטיח ובטון, ומוסיפות כעת אווירה וצבע. נוספה גם ספרייה גדולה שנבנתה ממתכת לבנה בתוך קשת התופסת קיר שלם.
הספרייה היא ללא ספק מוקד הבית, עם ספרים שמהדהדים את נוכחותו של הרב. "הקפדתי להביא ספרים ירושלמיים", הוא מפרט כשעיניו שטות על הכריכות הרבות. ''חלקם מהספרייה שלי וחלקם נקנו במיוחד. יש פה ספרים על ארץ ישראל מאת זאב וילנאי (מגדולי חוקרי א''י ועתיקותיה, חתן פרס ישראל. מ''י). פגשתי אותו לראשונה בבית הכנסת רבי יוחנן בן זכאי, כשהרצה כאן למתפללים על השופר וכד השמן שנשמרו על פי המסורת בבית הכנסת ונועדו לביאת המשיח".
עוד בין הספרים "הרובע היהודי", שפורסם בשנות ה-80 עם השלמת העבודות לחידוש הרובע; "עיר הקודש והמקדש", שהוא ספר הלכה מאת הרב טיקוצ'ינסקי (שהיה תושב הרובע לפני מאה שנים); חמשת כרכי "ירושלים של מעלה", המביאים את סיפורי העיר העתיקה; ספריהם של הרב ישעיהו הדרי והרב אביגדר נבנצל מ"ישיבת הכותל"; וכן ספרי קודש יסודיים כמו התלמוד הבבלי, כתבי הרמב"ם, שולחן ערוך וספרי קבלה.
כדי לנצל ככל הניתן את שטח הדירה שולבו בקשתות המרכיבות את קירות הבית ארונות ושידות, חלקם בממדים לא שגרתיים. כל עבודות הנגרות בוצעו בהזמנה מיוחדת בנגרייה של מנחם חדד בקרית ארבע. הרהיטים וגופי התאורה נקנו בחנויות בתל אביב. היתרון השימושי של המנורות האופנתיות של החברה הקנדית Lambert & Fils, החביבות על אדריכלים ומעצבי פנים רבים, הוא בריבוי הנורות הפונות לכיוונים שונים, כך שמתקבל פיזור אור רחב, במקביל למראה פיסולי ועכשווי. כאן נבחרה אחת מהן לסלון.
בדירה יש שני חדרי שינה ושלושה חדרי שירותים ורחצה. בשונה מאזור הסלון והמטבח, בהם עשויה הרצפה משכבה של חומר אקולוגי דמוי בטון מוחלק, הרי שחדרי השינה רוצפו בפרקט בגוון עץ אלון, המעניק להם אווירה חמימה ואינטימית. חדר שינה אחד מיועד לרב ולאשתו ובשני ניתן להלין גם שמונה אנשים. כשהמשפחה המורחבת מגיעה מחלקים את חדרי השינה לגברים ונשים, וכך אפשר להלין בדירה גם 13 נפשות.
חדרי השינה פונים לרחוב היהודים, שהיה במשך מאות שנים הרחוב המסחרי העיקרי של הרובע, וכיום ניצבים בו שניים מבתי הכנסת המפורסמים שבו – "החורבה", ששוחזר לפני שנים אחדות, ו"הרמב"ן", בו מתפלל בין השאר רב הרובע, אביגדר נבנצל.
מחלון חדר השינה ניתן להשקיף על העוברים והשבים – חרדים, תיירים וחיילים – ואפילו לעומק אחד מאולמות התפילה בבית הכנסת הסמוך. הרב מספר בחיוך שבמידה ומישהו מבני הבית התעכב ולא הספיק להגיע לתפילה שכבר החלה, הוא יכול להצטרף למתפללים בעמדו ליד החלון. רק הרחוב הצר מפריד ביניהם.
אבל נראה שמקום התפילה המועדף על הרב תורג'מן הוא הכותל המערבי, המרוחק דקות הליכה ספורות, אך דורש ירידה ועלייה לא קלה בדרך חזרה. "יש משפט שאני חוזר ואומר לעצמי, וגם כשהלכתי לכותל עם נכדי אליעז אמרתי לו: תחשוב על זה שאתה הילד היחיד מדימונה שנמצא עכשיו בכותל. כשאתה מתפלל כאן, אתה מתפלל בשביל כל דימונה".
ג'ולי מ., רון ארד ורם כרמי
דרך מיוחדת עשתה האדריכלית שלומית ממון זרצקי. היא בתה של ג'ולי ממון, מייסדת גלריה ''ג'ולי מ.'', ואביה האדריכל עודד אותה ללכת ללמוד בטכניון שבחיפה, אך היא חשה ש"המקום גדול כמו בית חרושת". לכן טסה ללונדון ולמדה ב-AA, שם הרגישה בנוח באווירה האינטימית של המוסד, השוכן בסדרה של בתים קטנים המחוברים זה לזה.
כשסיימה את הכשרתה המקצועית, ב-1996, עבדה במשרדו של רון ארד, שהתמקד אז בעיצוב הפנים של בית האופרה בתל אביב. משם המשיכה ועבדה בניו יורק ולאחר כמה שנים חזרה לישראל והצטרפה למשרדו של האדריכל רם כרמי, חתן פרס ישראל. "הוא היה איש חמוד ונורא מצחיק", היא נזכרת ומוסיפה פרט על מה שלמדה ממנו: "היתה לו הסתכלות יפה על פרטים, שעליהם הוא מאוד הקפיד". לבסוף היא בחרה לצאת לדרך עצמאית, לעבוד לבד ולכן גם להתמקד בקנה מידה תכנוני קטן, שמסתכם בעיצוב בתים באזור המרכז ובמיוחד בתל אביב, עיר מגוריה.
- תאורה: קרני תכלת
- כלים סניטריים, ברזים, פרקט: חזי בנק
- אריחי קיר בחדרי רחצה: חלמיש
- רצפת סלון: גיא B2BASIC
- נגר: מנחם חדד
- מסגר: מג'ד מ.ע מתכת (עטרות)
- קבלן: רוני, אשמר בניה ושיזור
