עם שעון ניטור ומצלמות חכמות בבית לא תצטרכו ללכת לרופא כדי להיבדק

רופא-רובוט לכל אדם ואבחון של מחלות לפני שהן קורות? זה כבר ממש לא מדע בדיוני. כך הבינה המלאכותית הולכת לשנות את עולם הרפואה ואף להפוך אותה לאנושית יותר

בתוך 10־20 שנה המחשבים יוכלו לאבחן, לטפל ולתת ייעוץ רפואי ברוב המקרים (צילום: GettyimagesIL)
בתוך 10־20 שנה המחשבים יוכלו לאבחן, לטפל ולתת ייעוץ רפואי ברוב המקרים (צילום: GettyimagesIL)

התעוררתם בבוקר ואתם מרגישים לא טוב. דמיינו לעצמכם שבמקום להתקשר ולהזמין תור לרופא, לקוות שיהיה לכם מזל ויהיה תור פנוי להיום, לנסוע אליו ולהמתין בחדר הקבלה לתורכם, אתם קופצים לקניון הסמוך לביתכם, נכנסים לתוך תא זעיר שנראה כמו מכונה למכירת משקאות, מתיישבים מול המסך ומפטפטים עם ה"רופא" הממוחשב - מסבירים לו מה כואב לכם ומהם התסמינים שאתם סובלים מהם. ה"רופא", שהוא בעצם בינה מלאכותית, חושב קצת, בודק את ההיסטוריה הרפואית שלכם, מאבחן את מצבכם ורושם לכם טיפול. מיד לאחר מכן אתם מעבירים את היד עם הצ'יפ ומקבלים מהמכונה את התרופה.

 

 

עתיד הבריאות שלנו טמון למעשה בשלוש טכנולוגיות מרכזיות: חיבור מוח-מחשב, עריכה גנטית ובינה מלאכותית (צילום: GettyimagesIL)
    עתיד הבריאות שלנו טמון למעשה בשלוש טכנולוגיות מרכזיות: חיבור מוח-מחשב, עריכה גנטית ובינה מלאכותית(צילום: GettyimagesIL)

     

    השנים האחרונות הביאו עמן חידושים טכנולוגיים מסעירים לתחום הרפואה, החל במהפכת הגנום האנושי, דרך גילוי חשיבותו של המיקרוביום, וכלה בהנדסת רקמות, ננו רפואה, הדפסת איברים ורפואת תאי גזע. אבל כל זה, כך צופים המומחים, הם כאין וכאפס לעומת המהפכה שעומדת להתרחש בשנים הקרובות - מהפכה שבה נראה טכנולוגיות חדשניות נוספות, וגם את המשך הפיתוח של אלה שכבר מתחילות לשנות את חיינו.

     

    במבט מהצד נראה אולי שאנחנו מוקפים באינספור המצאות, אבל אם תשאלו את ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידנות במרכז בלווטניק לחקר הסייבר באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר ביוזמה לרובוטיקה מוכוונת־אדם באוניברסיטת בראון בארצות הברית, הוא יגיד לכם שעתיד הבריאות שלנו טמון למעשה בשלוש טכנולוגיות מרכזיות: חיבור מוח-מחשב, עריכה גנטית ובינה מלאכותית.

     

    יש בינה מלאכותית באולם?

    אם הרופא במכונה נשמע לכם כמו מדע בדיוני, סעו לסין, שם כבר הושקו לפני כשנה קליניקות מיניאטוריות שמבוססות על בינה מלאכותית, והחברה שפיתחה אותן מתכננת לבנות מאות אלפי קליניקות כאלה בתוך שלוש שנים בלבד. סין נראית לכם רחוקה מדי? תקפצו לבריטניה, שם השיקו ב־2017 ה־NIH (שירותי הבריאות הלאומיים) פיילוט שבמסגרתו הוצע לציבור הרחב ייעוץ טלפוני על ידי רופאים רובוטים. הפיתוח (של חברת בבילון הבריטית) הוא למעשה כלי בינה מלאכותית שמאפשר לה להסיק מסקנות על סמך התסמינים שמתאר המטופל, תוך התבססות על המאגר העצום של נתונים ומחקרים רפואיים שהוא מחובר אליו.

     

    לרופא הרובוט של בבילון כבר יש למען האמת כמה מתחרות, וכבר יש גם רופא רובוט ישראלי, שהשיקה בתחילת 2018 חברת K Health ביחד עם מכבי שירותי בריאות. הרופאים הרובוטיים והקליניקות הווירטואליות יוכלו ללא ספק לחסוך זמן ולהקל על העומס העצום המוטל על הרופאים, אבל מטרה חשובה אף יותר שמבטיחה הבינה המלאכותית להשיג היא לשמש ככלי עזר לרופאים, מעין "מוח" משוכלל ומשודרג בעל יכולת עיבוד מידע פנטסטית שיסייע להם להגיע לאבחונים מדויקים יותר ולתת טיפול מדויק יותר.

     

    "אם לכולנו יהיו שעון חכם ומצלמות חכמות בבית לא נהיה חייבים ללכת לרופא כדי להיבדק. הטכנולוגיות הלבישות והביתיות ימדדו את הדופק, את לחץ הדם, את הנשימה ואת דפוסי השינה שלנו"

    כך לדוגמה, בשנה שעברה הצליחה מערכת בינה מלאכותית שפותחה בסין בשם BioMind לנצח 15 רופאים בכירים ומנוסים בזיהוי מחלות. בעוד שצוות הרופאים אבחן נכון 66% מהמקרים (של מחלות במערכת העצבים), אבחנה מערכת הבינה המלאכותית במדויק 87% מהמקרים - ובמחצית מהזמן שבו עשו זאת הרופאים. ו־BioMind בהחלט לא לבד. ישנן כיום מערכות מבוססות בינה מלאכותית שמנתחות ומפענחות בדיקות דימות כמו סריקות CT, וכך מסייעות לספק לרופאים מידע מדויק ומהיר יותר בזמן אמת. וישנה מערכת ווטסון של IBM, שאוספת נתונים ממקורות מידע שונים ומספקת המלצה לטיפול מותאם אישית על פי התסמינים והמדדים של המטופל. על פי IBM, ווטסון מצליחה להתאים טיפולים יעילים ל־96% מחולי סרטן הריאות ולהגיע לרמת דיוק של 93% בהתאמת הטיפול לסוגי סרטן נוספים.

     

    והרי התחזית: "רופא" לכל אדם

    ד"ר צזנה מעריך שבתוך 10־20 שנה המחשבים יוכלו לאבחן, לטפל ולתת ייעוץ רפואי ברוב המקרים. "אם לכולנו יהיו שעון חכם ומצלמות חכמות בבית לא נהיה חייבים ללכת לרופא כדי להיבדק", הוא מסביר. "הטכנולוגיות הלבישות והביתיות ימדדו את הדופק, את לחץ הדם, את הנשימה ואת דפוסי השינה שלנו, וכל אלה ינוטרו כל הזמן על ידי בינה מלאכותית. ומכיוון שעלות ההפעלה של בינה מלאכותית נמוכה, יהיה אפשר לשים בינה מלאכותית על כל אדם, או במילים אחרות - רופא לכל אדם.

     

    "במקום ללכת לרופא פעם בחצי שנה, ה'רופא' ינטר אותנו בקביעות, וגם ייתן לנו ייעוץ רפואי פרו־אקטיבי. הוא יוכל לאבחן שיש לנו גידול סרטני קטנטן ולשלוח אותנו לבדיקות באמצעים משוכללים יותר לפני שהוא מתפתח, או לזהות שיש לנו וירוס ולהגיד לנו להישאר בבית ולנוח, ואפילו לשלוח הודעה לבוס, שיגיד לנו לא להגיע לעבודה מחר. הרעיון של רופא לכל אדם, שמתאפשר רק באמצעות בינה מלאכותית, יכול לשנות את העולם".

     

    הבינה המלאכותית היא זו שיכולה להחזיר לרפואה את היחסים האנושיים שנשחקו בין הרופא למטופל (צילום: Shutterstock)
      הבינה המלאכותית היא זו שיכולה להחזיר לרפואה את היחסים האנושיים שנשחקו בין הרופא למטופל(צילום: Shutterstock)

       

      השאלה המתבקשת אפוא היא היכן כל זה משאיר את הרופא האנושי? בספרו החדש Deep Medicine: How Artificial Intelligence Can Make Healthcare Human Again (רפואה עמוקה: כיצד הבינה המלאכותית יכולה להפוך את הרפואה לאנושית מחדש, בתרגום חופשי), טוען הקרדיולוג האמריקאי ד"ר אריק טופול שבאופן פרדוקסלי, דווקא הבינה המלאכותית היא זו שיכולה להחזיר לרפואה את היחסים האנושיים שנשחקו בין הרופא למטופל.

       

      לטענתו, השחיקה היא תוצאה של העומס העצום המוטל על הרופאים כיום, שגורם לכך שהם מרותקים למסכים ולמקלדת במשך כל זמן המפגש עם המטופל ואינם מספיקים להתבונן אפילו בעיניו. "זה נשמע מנוגד לאינטואיציה", הוא כותב, "אבל עבור הרופאים פירוש הדבר הוא יכולת לקבל את כל הנתונים על האדם מקובצים ומנותחים, לקבל את הסריקות והצילומים מפוענחים. זה ישחרר את הרופאים מהמקלדת, כך שהם יוכלו להתבונן למטופל שלהם בעיניים".

       

      "לפני כשנה וחצי הוצגה בינה מלאכותית שמנסה לנצח את הסרטן ממש כאילו מדובר במשחק. לפי המודלים שפותחו היא יכולה לעצור אותו ביעילות הרבה יותר גבוהה מאשר אילו היו נותנים את הטיפול בצורה הקונבנציונלית"

      תחום אחר שאליו נכנסת הבינה המלאכותית הוא קביעת משטר טיפולי והמינונים הנכונים של תרופות. "לפני כשנה וחצי הוצגה בינה מלאכותית שמנסה לנצח את הסרטן ממש כאילו מדובר במשחק", מספר ד"ר צזנה. "תאי הסרטן עוברים אבולוציה מתמדת. אפשר לתת תרופה שתשפיע על 90% מהתאים הסרטניים, אבל אלה שאינם מושפעים עוברים מוטציה כדי שלא להיפגע יותר מהתרופה. הבינה המלאכותית פיתחה משטר מינונים שנראה לכאורה מוזר, כשלפעמים היא קבעה מינון נמוך במחצית ו'שיחקה' עם הסרטן בצורה כזאת, שלפי המודלים שפותחו היא יכולה לעצור אותו ביעילות הרבה יותר גבוהה מאשר אילו היו נותנים את הטיפול בצורה הקונבנציונלית".

       

      אזהרת מסע: הסכנות שבדרך

      למרות ההצלחות שרשמה מערכת ווטסון, ביולי 2018 דווח כי המערכת, שמשמשת כבר כיום בבתי חולים רבים בעולם, נתנה המלצות רפואיות שגויות לחולי סרטן שאף יכלו לסכן את חייהם. "צריך לבחון כל הזמן היכן עובר הקו בין חששות שהם מוצדקים ובין זהירות מוגזמת", אומר ד"ר צזנה. "המכונות האלה עדיין חדשות, וברור שהיכולות שלהן לא מוכחות ורחוקות מלהיות מושלמות, אבל באיזושהי נקודה הן כן יהיו יעילות וטובות מספיק. חשוב לזכור שבני האדם עושים טעויות כל הזמן, לכן השאלה היא אם לא עדיף להשתמש בבינה מלאכותית למרות הסיכון הזה, וסטטיסטיקאים, כלכלנים ואתיקנים צריכים לשאול באיזה שלב כדאי וראוי לממן את המעבר מרפואה מונחית אדם לרפואה מונחית מכונה".

       

      אלקטרודות במוח לזיהוי וטיפול בהתקפי דיכאון או אפילפסיה ועריכה גנטית שתייצר אנשים חכמים יותר? עוד טכנולוגיות שישנו את פני העתיד הבריאותי שלנו - במגזין מנטה

       

      הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו)
      הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו)
       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד