ראש העיר הצעיר של קריית שמונה ארגן תוך שבועיים חתונה עם זוגתו

לא תאמינו איזו שנה עברה על אביחי וסבטה שטרן: הוא נבחר לראש עיר (כנגד כל הסיכויים, ובגיל 33!), היא סיימה תהליך גיור מפרך, ושניהם תקתקו חתונה בקצב שיא

אביחי וסבטה שטרן. "כששאלו איך נצליח לעשות את זה, עניתי שאם עשיתי קמפיין בחירות בחודש וניצחתי, אז מה זה להרים חתונה בשבועיים" (צילום: אפי שריר)
אביחי וסבטה שטרן. "כששאלו איך נצליח לעשות את זה, עניתי שאם עשיתי קמפיין בחירות בחודש וניצחתי, אז מה זה להרים חתונה בשבועיים" (צילום: אפי שריר)

רגע לפני שנכנסו לבית הדין הרבני כדי לעבור את מבחן הגיור, בבוקר ה־5 בספטמבר השנה, אמר אביחי שטרן לבת זוגו סבטה (סבטלנה) פדולסקי שאם הפעם יצליחו לעבור את המבחן, יעמדו 20 יום לאחר מכן מתחת לחופה, "זה היה המבחן השלישי, לא ידענו אם נעבור או לא, אבל היה ברור שאם נצליח, אנחנו לא מחכים", מספר שטרן (33), ראש עיריית קריית־שמונה. "בדקתי קודם עם גן אירועים בעיר, והתאריך היחיד שהיה פנוי היה 25 בספטמבר. כששאלו איך נצליח לעשות את זה, עניתי שאם עשיתי קמפיין בחירות בחודש וניצחתי, אז מה זה להרים חתונה בשבועיים".

 

בחודשיים שחלפו מאז הספיקו השניים לא רק להינשא אלא גם לצאת לירח דבש באיים המלדיביים. "זה לא היה ירח, זה היה שבוע. חסרים עוד שלושה שבועות", אומרת סבטה (25), ואביחי מסביר: "אני לא יכול לעזוב לחודש את העירייה. היא ידעה לאן היא נכנסת".

 

מה בעצם בער לכם כל כך?

"תהליך הגיור נמשך כמעט שנתיים ובגלל שאנחנו זוג היינו חייבים לעבור אותו יחד. למשל, כדי לוודא שאכן נקיים בית יהודי נדרשנו לעשות שבת אצל משפחה שתעיד שאכן קיימנו שבת כהלכתה. שנינו גם נדרשנו לעבור בחינה בבית הדין הרבני ובפעמיים הראשונות נכשלנו. היה לי ברור שברגע שנעבור נתחתן. לפי הדת אנחנו אסורים אחד לשני, אלא אם כן אנחנו בעל ואישה, והיה חשוב לשנינו שהחתונה תתקיים כמה שיותר מהר".

אביחי: "תהליך הגיור נמשך שנתיים. בין היתר עשינו שבת אצל משפחה שתעיד שקיימנו שבת כהלכה. נכשלנו פעמיים בבחינה בבית הדין הרבני והיה לי ברור שברגע שנעבור נתחתן - אז סגרתי תאריך טנטטיבי"

 

אז איך מארגנים חתונה ב־20 יום?

אביחי: "ביקשתי מבעל האולם שישמור טנטטיבית את התאריך. לא ידעתי אפילו מה מחיר מנה. איך שקיבלנו תשובה שעברנו התקשרתי אליו והודעתי שהחתונה יוצאת לפועל. כדי למנוע לזות שפתיים ביקשתי ממפיק שיארגן הכל. לא היה לי אפילו עם מי להתייעץ מה נכון לעשות, כי אף ראש עיר שאני מכיר לא התחתן כשישב על הכיסא".

 

אפילו לא הלכתם לטעימות?

"לא, אני מכיר את גן האירועים וסמכנו עליהם".

סבטה: "הם שיחקו אותה. עד עכשיו מדברים על האוכל שהיה בחתונה".

 

איך הצלחת לבחור שמלה כל כך מהר?

"אני לא בעייתית, בחרתי שמלה פשוטה באינטרנט, כי אני לא מסכימה עם המחירים שלוקחים על שמלה להשכרה וזה היה הרבה־הרבה יותר זול. הייתי כל כך מאושרת כשהגיעה שמלה כל כך יפה. כשהגעתי למי שסירק ואיפר אותי, שכרתי עוד שתי שמלות. אבל לא תכנננתי את זה מראש".

אביחי: "היא הייתה חייבת שמלה לריקודים".

 

בחתונה. אביחי: "לא היה לי עם מי להתייעץ כי אף ראש עיר לא התחתן כשישב על הכיסא" (צילום: רפאל בן חיים)
    בחתונה. אביחי: "לא היה לי עם מי להתייעץ כי אף ראש עיר לא התחתן כשישב על הכיסא"(צילום: רפאל בן חיים)

     

    ההשמצות בקמפיין: "המציאו שיש לנו ילדה מחוץ לנישואים"

    בוקר יום רביעי ולשכת ראש העיר מלאה אנשים שנכנסים ויוצאים. על אף גילו הצעיר נראה כי הוא שוחה במתרחש כדג במים. "אני חושבת שהוא באמת נולד להיות מנהיג", אומרת רעייתו הטרייה. "או שיש לך את זה או שלא. יש לו את זה לגמרי והוא במקום הנכון".

     

    חודש לפני הבחירות לרשויות המקומיות ב־2018, שטרן אפילו לא העלה על דעתו שיהיה ראש העיר הבא. "הייתי מספר 2 ברשימת 'קריית־שמונה מתחדשת' בראשות יעקב בנציון. חודש לפני הבחירות הוא החליט שהוא לא ממשיך. הייתה דילמה. ידעתי שיש לי חודש, באמצע החגים, שאף אחד לא לוקח אותי בחשבון, שאין לי זמן לעשות קמפיין, ועל סקרים אין מה לדבר בכלל".

     

    מבת הזוג קיבל תמיכה מלאה. "בקדנציה הקודמת הוא היה חבר מועצה, ידעתי שזה החלום שלו, ותמכתי מהרגע הראשון. היה לי ברור שאני מוכנה לשלם מחיר, לוותר על עצמי. אם טוב לו, אז טוב לי וטוב לכולם".

    אביחי: "סיסמת הבחירות שלי הייתה: 'השינוי מתחיל עכשיו, כי אפשר גם אחרת'. עשיתי היסטוריה. זו הפעם הראשונה שיש לקריית־שמונה ראש עיר שהוא בן המקום"

     

    שטרן החליט לקחת את המושכות, השקיע 150 אלף שקל, בנה קמפיין בעיקר ברשת ויצא לדרך כשסביבו עשרות מתנדבים. "הייתי שותפה בכל", מספרת סבטה. "עברתי ברגל מבית לבית, עמדתי בדוכנים. זו הייתה עבודה קשה", ואביחי מוסיף: "בזכותה זו הייתה הפעם הראשונה שקמפיין פה פנה גם לקול הרוסי". בספירת הקלפיות התברר שחסרו לו רק 112 קולות כדי לזכות. בסיבוב השני קיבל 67 אחוז מקולות הבוחרים. "סיסמת הבחירות שלי הייתה: 'השינוי מתחיל עכשיו, כי אפשר גם אחרת'. עשיתי היסטוריה. זו הפעם הראשונה שיש לקריית־שמונה ראש עיר שהוא בן המקום".

     

    סבטה, מה את זוכרת מערב הזכייה.

    "וואו, זה היה מדהים. מהלחץ כאב לי מאחורי הראש והרגשתי את הגולגולת עולה באש. והיו גם רגעים קשים, הגיעו גם אליי וירדו הכי נמוך שאפשר"

    .

    אביחי: "בסיבוב הראשון די התעלמו ממני, אבל כשהבינו את הכוח שצברתי לקראת הסיבוב השני ניהלו נגדי קמפיין שלילי. סיפרו שסבטה מוסלמית, המציאו שיש לנו ילדה מחוץ לנישואים, מצאו תמונות שלי מפול מון בתאילנד אחרי הצבא והמציאו שאני הולך למסיבות טבע. כל לילה הייתי מגיע הביתה, רואה אותה בוכה וצריך להרגיע אותה".

    סבטה: "באותם רגעים הרגשתי שאני עומדת למות, אבל כשאני מסתכלת על זה בדיעבד, אני אומרת תודה שעברתי את כל הדבר הזה. זה חישל אותי ברמות אחרות. היום כבר לא מטריד אותי כל דבר קטן שצץ".

     

    העלייה של סבטה לארץ: "ההורים הבינו שהם צריכים להציל אותי"

    סבטה נולדה בבלארוס, בת בכורה להוריה. "כל השנים הייתי מאוד חולה, עם התקפים של כאבי בטן קשים, חום גבוה והקאות. שנים לא ידעו מה מה יש לי, עד שאמא, אחות במקצועה, פגשה פרופסור לרפואה. הוא שאל אם יש לנו קשר לעם היהודי. אמא ענתה שאביה יהודי והוא אמר שכנראה מדובר בקדחת ים־תיכונית, מחלה שקיימת בעיקר אצל יהודים ומטופלת בישראל או בלבנון. הוא המליץ שנעבור לאחת משתי המדינות ושם יטפלו בי".

     

    אז כך עליתם לארץ?

    "ההורים שלי הבינו שהם צריכים להציל אותי, ושאם נישאר שם זה ייגמר לא טוב. הייתי בת עשר ועד אותו רגע לא ידעתי בכלל שיש לי קשר ליהדות. הסתירו את זה היטב מחשש לאנטישמיות שתמיד הורגשה. ההורים לא רצו שבבית הספר יגידו לנו משהו או שנחווה אירועים קשים. כשהוחלט לעלות ההורים אסרו עליי להגיד דבר, גם לא לחברים הקרובים ביותר. עלינו לארץ במסגרת התוכנית 'בית ראשון במולדת', עם עוד משפחות שנשלחו לקיבוצים. משדה התעופה נסענו ישר למלכיה".

    סבטה: "כילדה בבלארוס הייתי מאוד חולה, עם התקפים של כאבי בטן קשים, חום גבוה והקאות. שנים לא ידעו מה מה יש לי עד שפרופסור לרפואה אמר לה שכנראה מדובר בקדחת ים תיכונית, מחלה שקיימת בעיקר אצל יהודים ומטופלת בישראל או בלבנון. הוא המליץ שנעבור לאחת משתי המדינות ושם יטפלו בי"

     

    את זוכרת את היום הראשון?

    "בקושי שמעתי על ישראל עד אותו הרגע. לא הבנתי לאן הביאו אותי, אבל נקלטתי בצורה טובה ביותר, קיבלו אותי בחום. היה לי ליווי צמוד של מורות שעזרו לי עם השפה, ומהר מאוד כבר היו לי חברות. הפכתי לישראלית ויהודייה ונחשפתי לעולם שלא הכרתי של חגים ומסורת. הקושי היחיד היה שסבתא, שגרנו איתה שם, נשארה הרחק לבד".

     

    והמחלה?

    "טופלתי בבית החולים רמב"ם בחיפה ואחר כך בבית החולים זיו בצפת. היה לי עוד התקף אחד או שניים וזהו, באורח פלא הכל נעלם".

     

    בעבור הוריה הקליטה הייתה הרבה פחות קלה. "אמא, שהייתה אחות ילדים, נאלצה לעבוד בעבודות מזדמנות. רק כעבור כמה שנים, כשכבר ידעה את השפה, החלה לעבוד כאחות לא מוסמכת בבית אבות סיעודי בקיבוץ עמיר ובמקביל התחילה ללמוד בבית ספר לאחיות. כיום יש לה תואר שני והיא עובדת בבית החולים בנהריה כאחות במחלקה פנימית. אמא היא מושא להערצה. הלוואי שיום אחד אהיה חצי ממה שהיא".

     

    ואבא?

    "שם הוא היה מכונאי. פה הוא התחיל לעבוד במפעל והיה לו קשה להסתגל מבחינת השפה והחברה. הוא רצה מאוד לחזור אבל ויתר בשבילי ובשביל אחי. לימים חלה בסרטן. הוא נפטר בשנת 2011, חצי שנה לאחר שחלה, והוא בן 39 בלבד".

     

    "היא קיבלה טבעת נישואים ואירוסין כמעט ביחד" (צילום: קובי רוזן)
      "היא קיבלה טבעת נישואים ואירוסין כמעט ביחד"(צילום: קובי רוזן)

       

      ההיכרות:"ראיתי אותו וידעתי שהוא יהיה בעלי"

      סבטה סיימה את לימודי התיכון בבית הספר האזורי הר וגיא, התגייסה לצבא ושירתה כשוטרת בשירות חובה במשטרת ישראל. "סיימתי את השירות כמצטיינת, הלכתי ללמוד וסיימתי תואר ראשון בקרימינולוגיה במכללת צפת. ערב אחד, לפני שלוש שנים, ביליתי עם שתי חברות בקריית־שמונה וראיתי שקיבלתי הצעת חברות בפייסבוק. הסתכלתי על התמונה, ואמרתי לחברות שלי: בואו תראו, בעלי לעתיד מבקש להוסיף אותי לפייס". אביחי היה אז בעל משרד עורכי דין בעיר וחבר מועצה באופוזיציה. "פייסבוק הציע לי את סבטה במסגרת 'אנשים שאתה עשוי להכיר'. עשיתי הוסף והיא אישרה את הבקשה".

       

      סבטה, למה אמרת "בעלי לעתיד"?

      "ידעתי שהוא הולך להיות בעלי. אני לא יודעת להסביר למה. ואז אחת החברות אמרה: 'מצחיקה, זה קרוב שלי'. התברר שאחותה נשואה לאחיו של אביחי. הבנתי שאני מכירה את כל המשפחה, אבל את אביחי לא הכרתי".

      סבטה: "ידעתי שהוא הולך להיות בעלי. אני לא יודעת להסביר למה. ואז אחת החברות אמרה: 'מצחיקה, זה קרוב שלי'. התברר שאחותה נשואה לאחיו של אביחי. הבנתי שאני מכירה את כל המשפחה, אבל את אביחי לא הכרתי"

       

      איך זה התקדם?

      "חיכיתי חודשיים שישלח לי הודעה ובסוף הוא אכן שלח".

       

      אביחי, למה חיכית חודשיים?

      "אני לא יודע להסביר. בסוף שלחתי הודעה טריוויאלית, 'היי, מה העניינים?', והיא הגיבה מיד. שבוע אחרי כן, ביום ההולדת שלה, היה הדייט הראשון שלנו. יצאנו למסעדת 'הטחנה' במטולה, גיליתי שהחברה הכי טובה שלה היא אחות של גיסתי ושהיא עבדה כחופפת אצל הספר שלי מכיתה ג'. מדהים שמעולם לא פגשתי אותה לפני כן. ישבנו ודיברנו שעות".

      סבטה: "מאותו רגע כבר לא יכולנו להיפרד, לי זה היה ברור כי אני כבר ידעתי לאן זה הולך, אבל לו לקח זמן עד שהוא הגדיר את היחסים".

      אביחי: "לפניה לא הייתה לי מערכת יחסים רצינית ולא חשבתי בכיוון הזה בהתחלה. הדברים פשוט קרו".

       

      אז מתי הצעת לה נישואים?

      סבטה: "הוא לא הציע. עשינו שיחת יחסינו לאן ואני אמרתי שלשם אנחנו הולכים".

      אביחי: "היא קיבלה טבעת נישואים ואירוסין כמעט ביחד".

      סבטה: "הוא היהלום שלי. זכיתי".

       

      בהזמנה לחתונה כתוב ששמך הוא אור סבטה. הסבירי.

      "השם אור ניתן לי כשם יהודי לאחר תהליך הגיור. פירוש השם סבטה הוא אור, לכן בחרתי בו, אבל אני עדיין סבטה כי זה השם שההורים נתנו לי".

       

      ביום הבחירות.  "בתקופת הקמפיין הייתי מגיע הביתה כל לילה ומוצא אותה בוכה", נזכר אביחי (צילום: אפי שריר)
        ביום הבחירות. "בתקופת הקמפיין הייתי מגיע הביתה כל לילה ומוצא אותה בוכה", נזכר אביחי(צילום: אפי שריר)

         

        החיים בקריית־שמונה: "זו העיר הכי טובה בארץ"

        אביחי, בן הזקונים במשפחה בת ארבעה ילדים, נולד בקריית־שמונה וגדל על הסיפורים של התקפות הקטיושות וחדירות המחבלים לעיר, שבאחת מהן שילמה משפחתו מחיר כבד. "בשנת 1974 נכנסה לעיר חוליה של שלושה מחבלים מארגון אחמד ג'יבריל בלבנון. הם תכננו פיגוע ירי באחד מבתי הספר. זו הייתה חופשת פסח ובית הספר היה ריק, אז הם הלכו לבלוקים ממול, עברו קומה קומה וירו בכולם. באירוע נרצחו אמא של אבא, סבתא הנצ'ה אדלה ואחותו הקטנה של אבא, רחל. אבא היה אז חייל משוחרר ודקות קודם לכן יצא מהבית עם אביו לנגרייה שהייתה בבעלותו. האחיות שלי אידית ורחלי נקראות על שמן. ביום הבחירות הדבר הראשון שעשיתי היה ללכת לבית הקברות ולהדליק נר, וכשניצחתי הרגשתי שסגרתי מעגל, אבא אמר שדמן לא נשפך לשווא ושסבתא בטח הייתה גאה".

        אביחי: "בשנת 1974 נכנסה לעיר חוליה של שלושה מחבלים. באירוע נרצחו אמא של אבא, סבתא הנצ'ה אדלה, ואחותו הקטנה של אבא, רחל. כשניצחתי הרגשתי שסגרתי מעגל, אבא אמר שדמן לא נשפך לשווא ושסבתא בטח הייתה גאה"

         

        ישנה הגירה שלילית של צעירים מהעיר. לא היה לך חלום לעזוב?

        "גם אני עשיתי את זה כמו כולם. כשרציתי ללמוד בחרתי בתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת חיפה וגם את התואר השני במנהל ציבורי עם התמחות בביקורת ציבורית עשיתי שם. במשך השנים גרתי בחיפה, הייתי פעיל באגודת הסטודנטים ושימשתי מנכ"ל החברה הכלכלית של האגודה, אבל תמיד היה ברור לי שאני חוזר, למרות שאחי ואחיותיי לא גרים כאן. בשכבת הגיל שלי אני יכול לספור על אצבעות כף יד אחת את החבר'ה שנשארו. אחת האג'נדות שאני פועל לקדם היא לעצור את ההגירה השלילית, לדאוג לתעסוקה ולהחזיר לכאן את הצעירים. תעסוקה איכותית נמצאת בראש סדר העדיפויות שלי. לאחרונה הושק בקריית־שמונה מיזם גדול וחדשני של חממת פודטק - תחום העוסק בהטמעת תהליכים טכנולוגיים בתחום המזון - שיהיה מנוף כלכלי אדיר לקריית־שמונה והאזור כולו וייצר משרות בתחום".

         

        איך הגעת לפוליטיקה?

        "בשנת 2011 הייתה קריסה של המתנ"סים בקריית־שמונה. סגרו בעיר את המתנ"סים, את הספרייה העירונית, את המועדון לעיוור ואת כל גופי התמך. אני, הנער שגדל במתנ"סים והשתתף כל יום בחוג אחר, החלטתי לעשות מעשה. קראתי לזה 'פורום צעירים קריית־שמונה'. ביקשתי מהחבר'ה שלי באגודה לבוא, כולם התגייסו ויחד התחלנו להפגין ולמחות. ביום שישי יצאנו להחתים אנשים על עצומה ובדיוק באותו יום ביקר בעיר שר החינוך דאז גדעון סער. הגענו כולנו לבית הספר שאליו הוא בא, ועשינו לו סוג של אמבוש. צלם של ערוץ 10, שהוא תושב העיר, חיכה לו כשיצא, וכיוון לו מצלמה לפנים. כעבור שבועות אחדים, לאחר מאבק ארוך, קיבלתי שיחת טלפון מגדעון סער שאמר ששישה מיליון שקלים הועברו למתנ"סים. שם הבנתי שאם אני רוצה להשפיע, אני חייב להיכנס למועצת העיר, אבל איך עושים את זה? אני סטודנט תפרן ואין לי כסף לקמפיין. יחד עם החברים התחלנו לחשוב מה עושים, ובסוף הצטרפנו לרשימת 'קריית־שמונה מתחדשת'. כשיפעת ביטון עזבה לכנסת נכנסתי כחבר מועצה. זה היה בשנת 2015, בסיום התואר השני, וזה היה הרגע שבו ידעתי שאני ממשיך הלאה".

         

        לחתונה שארגנו הגיעו אלף מוזמנים, ובהם שרים, חברי כנסת ורבים אחרים. "כשאני עוצר ומסתכל אחורה, אני לא מעכל שתוך שנה נבחרתי, התחתנתי ויצאתי לירח דבש. מעניין מה יקרה בברית", הוא אומר בחיוך.

         

        סבטה, תגדלו כאן את הילדים?

        "לגמרי. זו העיר הכי טובה בארץ ועם ראש עיר כמו אביחי, אין לי ספק שהיא תגיע רחוק".

         

        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו, סגנון: זוהר מאירי)
        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו, סגנון: זוהר מאירי)
         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד