בית כפר ישן בן ארבעה חדרים עוצב מחדש (צילום: יניב שמידט)
שולחנות קטנים ועגולים מנתקים את חדר האוכל מהאווירה המוסדית (צילום: יניב שמידט)
שפע של טקסטיל וצבעים רכים בחדר השינה נועד ליצור תחושה של בית אמיתי (צילום: יניב שמידט)
סולם ישן הפך למדף דקורטיבי בסלון ועל הלוח כתובים בגיר חוקי הבית (צילום: יניב שמידט)
להפוך את הבית קודם כל לבית (צילום: יניב שמידט)
לפני כמה שנים פגשה אפרת גפן, שהתנדבה אז בחלוקת מזון למשפחות נזקקות, את ע', נערה בת 19, בת לאב נרקומן ולאם פגועת נפש. ע' הסבירה לגפן שתרומה של מזון לא מספקת תחליף לתחושת החמימות ולבית שאליהם היא כמהה. ימים ספורים אחרי אותה שיחה ניסתה ע' להתאבד, וגפן לא יכלה להישאר אדישה. ע' עברה לשיקום בבית חולים ומשם לאכסניית נוער, ובזמן שהותה שם נפל דבר: חתנה של גפן תרם את הסכום הנחוץ לשכירת בית ישן בן ארבעה חדרים בכפר סירקין, והיא יחד עם גליה בן חיים וצוות מתנדבים מסור הקימו את עמותת בית אוהב והפכו את המקום לבית חם עבור צעירות בסיכון. הבית מספק לצעירות (בגילים 25-18) קורת גג, אוכל חם, תמיכה אישית וליווי של אנשי מקצוע, במטרה לאפשר להן להשתלב בחברה.
בספטמבר האחרון נכנסה לתמונה גם מירי בלבול, בעלת בית ספר "סקולה" לעיצוב והום סטיילינג, שקנתה לעצמה שם כמי שמעצבת מחדש יחד עם תלמידיה בתים למען הקהילה. בלבול קיבלה פנייה ממעגל הנשים טנג'נט - הוד השרון והמושבים, שחברותיו ביקשו את עזרתה בעיצוב מחדש של הבית לקראת החגים.
"הבית משמש מקום מגורים לשמונה בנות, אבל מלבדן מגיעות לשם מדי יום כמאה צעירות נוספות כדי לאכול. היה לנו מאוד חשוב לסייע לדיירות הבית למצוא את הפינה האינטימית שלהן בחדרים, ובכלל, להפוך את הבית קודם כל לבית"
"המטרה שלנו בפרויקטים כאלה היא לייצר בית מוסדי שלא ייראה מוסדי", ממשיכה בלבול. "מצד שני, יש כאן צרכים מיוחדים נוספים שחשוב להתייחס אליהם, למשל הצורך לעצב את הבית בלי פריטים שאפשר לקחת ולמכור ברחוב".
חוויית הרחוב נוכחת בבית לא רק על דרך השלילה. כך, למשל, אחת הדיירות סיפרה לצוות העיצוב שכאשר התגוררה ברחוב נהגה ללטף חתולים כדי להתחמם, ואלה קנו עבורה כריות שמדמות פרוות חתולים. אבל ככלל, מטרת העיצוב הייתה להרחיק את הבית מהרחוב ככל הניתן, אם באמצעות שימוש בצבעים נעימים ומרגיעים ואם על ידי שפע של טקסטיל (וילונות, כריות, כיסויי וראשי מיטה, שטיחים ועוד) ליצירת אווירה חמימה וביתית.
בסלון חשוב היה לשלב את האווירה הביתית עם מקום פיזי לכל הדיירות. המטרה הושגה באמצעות ספה ענקית בריפוד רך (שתרמה חברת קפיטונאז'), שטיח ענק עם כריות בגוונים עליזים של טורקיז (תרומת פלורליס), וילון לבן אלגנטי בתפירה עילית (דינה וילונות) וגופי תאורה מושקעים (אייטמס). פינת האוכל, שכאמור מארחת כמות גדולה מאוד של אנשים, התחדשה בשולחנות קטנים יחסית (תרומת בוצ'רס), שכל אחד מהם מיועד לארבעה סועדים, גם זה כדי להתנתק מאווירת המוסד ולהפוך את המקום לביתי ונעים.
איך ליצור מרחב מגורים עוטף ומחבק למי שזקוק לו? הקליקו על התמונה: