מבולגן, צבעוני ועל־זמני: למה אנחנו אף פעם לא שבעים משנות השבעים

חמישים שנה אחרי, העשור האופנתי של שנות השבעים עדיין מושך אליו את גדולי המעצבים לשאוב ממנו טרנדים, למחזר גזרות ולשחזר הדפסים. מה סוד קסמו?

למה דווקא הוא? עיצובים הרוח שנות השבעים של לואי ויטון, סן לורן, גוצ'י ומארק ג'ייקובס  (צילום: GettyimagesIL)
למה דווקא הוא? עיצובים הרוח שנות השבעים של לואי ויטון, סן לורן, גוצ'י ומארק ג'ייקובס (צילום: GettyimagesIL)
ללא ספק העשור הכי מסקרן אופנתית שהיה פה.  מיו מיו (צילום: GettyimagesIL)
ללא ספק העשור הכי מסקרן אופנתית שהיה פה. מיו מיו (צילום: GettyimagesIL)
אופנה רבגונית שפתוחה לאינטרפטציה אישית (צילום: Tim Graham, Express, Express Newspapers/GettyimagesIL)
אופנה רבגונית שפתוחה לאינטרפטציה אישית (צילום: Tim Graham, Express, Express Newspapers/GettyimagesIL)

מי שהחמיצה השנה את תצוגות שבוע האופנה ברחבי העולם יכולה להישאר מעודכנת באמצעות שתי מילים - סבנטיז שואו. מברברי דרך מארק ג'ייקובס ועד טומי הילפיגר, רוב בתי האופנה הגדולים בחרו לשאוב השראה, שוב, מאותו עשור מוכר ואהוב. כמעט בכל תצוגה גדולה בלטו סממני סבנטיז מובהקים ומוכרים כמו מכנסי פעמון, קורדרוי, סריגים, הדפסים, דיסקו, צבעוניות ומה לא.

 

אז איך, חמישה עשורים אחרי, מצליחות שנות ה־70 להיות כה רלוונטיות? מה יש בשנים האלו שגורם לכל מעצב גדול לחזור ולשאוב מהן השראה? מה כל כך מיוחד בגזרות, בצבעים, בהדפסים, שגורם לנו להישאב אחורה כל פעם מחדש דווקא לאותן שנים צבעוניות; מה בדיוק קרה שם, בעשור המסתורי, ששינה את פני תעשיית האופנה והוליד מגמות כל כך מיוחדות ושונות מהעשורים האחרים? 

 

לואי ויטון. גם השנה רוב בתי האופנה הגדולים בחרו לשאוב השראה מאותו עשור מוכר ואהוב (צילום: GettyimagesIL)
    לואי ויטון. גם השנה רוב בתי האופנה הגדולים בחרו לשאוב השראה מאותו עשור מוכר ואהוב(צילום: GettyimagesIL)

     

    כדי להתחיל להבין את הקסם המיוחד של הסבנטיז חייבים להפריד בין תחילת העשור לסופו. אומנם רק עשר שנים, אבל כל שנה המציאה את הבאה אחריה. בעוד תחילת העשור מתאפיינת בשרידי סיקסטיז פוסט־היפיים מימי ילדי הפרחים כמו שמלות מיני, שרשראות צדפים והדפסים אתניים, לקראת סוף העשור אנחנו רואים שינוי משמעותי בצורת שמלות דיסקו, פריטי עור פאנקיסטיים, צעיפים נוצצים, סריגים וצבעוניות חורפית של כתומים, סגולים וחומים.

     

    מארק ג'ייקובס (צילום: GettyimagesIL)
      מארק ג'ייקובס(צילום: GettyimagesIL)

       

      שנות ה–70 המוקדמות: שאריות של פרחים

      השנים הראשונות בעשור אומנם הריחו כמו העשור הקודם (חצאיות פרחוניות, הדפסי פייזלי, והרבה אופנת טבע בריח מריחואנה), אבל הקז'ואליות היא שניצחה סופית והפכה למאפיין הראשי של הסבנטיז. השמלות הוחלפו במכנסי פעמון וחולצות המלמלה הפכו לטי שירט צמודה עם כיתוב מתוחכם. עד מהרה היה ברור שהתחלף עשור ואיתו גם מגמות האופנה.

       

       

       

      הביטלס כבשו את מצעדי הפזמונים והפכו את לונדון לבירת אופנה בלתי מעורערת. התהילה שלהם הולידה דור שלם של בני נוער שרצו להידמות לאייקונים שלהם, ולוּ רק בתסרוקת הנפוחה או במכנסיים המתרחבים. וכמו ז'אנרים שונים של מוזיקה, נולדו סגנונות אופנה רבים ומגוונים שטרם נראו: רומנטי, סקסי, גברי או מחויט, ג'קטים, מעילי פרווה או מראה זרוק - הפאשניסטה הצעירה יכולה הייתה לבחור מה שמתחשק לה להיות. מדובר על מהפכה תפיסתית מהפכנית - שכל אחד יכול להתלבש איך שבא לו - ואם חושבים על כך, זה די דומה לשינויים האופנתיים שצצו שוב בשנות ה־2000.

       

      קייטי פרי בשמלה של דודו בר אור:

       

       

      "אם יש משהו שמאפיין את אופנת הסבנטיז לעומת אופנת הסיקסטיז, זה המגוון האופנתי", אומרת מעצבת האופנה דורין פרנקפורט, "בשנות השישים האופנה לא הייתה מגוונת. אם היית בת ארבעים או בת ארבע עשרה, היית לבושה כמעט באותה צורה. שמלת מיני, שיער מגוהץ ועיניים מודגשות. לא היו אפשרויות. אם רצית להיות אופנתית היו תכתיבים ברורים ובזה זה נגמר.

       

      "בשנות השבעים, לעומת זאת, פתאום יכולת להיות הכול. היו המון אופציות פתאום, וזה היה בסדר להיות מי שאתה ועדיין להצליח להיות אופנתי. מפאנק ועד אתני, מדיסקו ועד רוק, יכולת לבחור לאיזה ז'אנר להשתייך. התמהיל היה מגוון ולכל אחד היה מקום", היא מסבירה. "זו בעיניי הסיבה שמושכת אותנו כל הזמן חזרה אל העשור הזה, כיוון שיש מעט מאוד עשורים שהאופנה הייתה בהם כל כך רבגונית. אופנה שפתוחה לאינטרפטציה אישית".

       

      הפינק פלויד בלונדון:

       

       

      אמצע וסוף העשור: סקס, סמים ודיסקו

      עמותות לקידום מעמד האישה, ספרים בנושאי פמיניזם וייצוג נשי בפוליטיקה הפכו את שנות השבעים לנקודת ציון חשובה בתולדות הפמיניזם בעולם. וההשפעות על עולם האופנה לא מאחרות להגיע. על השער של ווג מוצגת לראשונה דוגמנית אפרו־אמריקאית, בבריטניה נבחרת לראשונה אישה לרשות הממשלה. נשים יכולות סוף סוף להגיד וללבוש מה שבא להן, והן עושות את זה באמצעות מכנסי פדלפון צמודים, שמלות קצרצרות, הדפסים אתניים מיוחדים, צבעים עזים, טי שירטים מודפסים ובעיקר המון חוסר עקביות. הכול הולך. אין חוקים לצבעוניות, לגזרה או להתאמה. שילוב של יצרים ורצון לבלוט, שמוליד בעיקר חופש אופנתי וחגיגה לעיניים.

       

      שלהי שנות השבעים בחום של ניו יורק:

       

       

      ודיוויד בואי  כמובן:

       

       

      פאנקיסטים נגד נוער הדיסקו וגם ג'ינס ראשון  בגזרה נשית: עוד על העשור האופנתי במגזין נובמבר של  גו סטייל

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד