היא זוהתה על ידי הרופא והביולוג הרוסי איליה מצ'ניקוב כבר לפני יותר מ-100 שנה אך רק לפני 15-10שנה היא הפכה לטרנד בריאותי לוהט בעיקר עקב עלייתה המטאורית של תעשיית היוגורטים העולמית. מדובר כמובן על הפרוביוטיקה (שמשמעותה המילולית היא "למען החיים") אותם חיידקים ידידותיים המוחדרים ליוגורטים השונים ומגדילים את כמות החיידקים הפרוביוטיים הנמצאים במערכות גופנו השונות בדגש על מערכת העיכול, וכל זאת על חשבונם של חיידקים פתוגניים מחוללי מחלות.
אם עולה בראשכם כעת השאלה מדוע שמים מפתחי הפרוביוטיקה דגש כה רב דווקא על חיידקי מערכת העיכול הרי שקרוב לוודאי שאינכם מודעים לכך שבגופו של כל אחד ואחת מאיתנו יש קילו וחצי של חיידקי מעיים, מספר המעיד על חשיבותם הדרמטית לבריאות גופנו. והאמת שנכון להיום זה לא מסתיים רק שם.
אם בראשיתה אכן יועדה הפרוביוטיקה להקלה על סימפטומים הקשורים למערכת העיכול הרי שעם השנים ועם התקדמות המחקר על החיידקים הידידותיים האלו התגלה כי יש להם השפעה משמעותית גם על המערכת החיסונית של הגוף, על מצבי הרוח שלנו ואפילו על נראות העור שלנו, כפי שמסבירה אביטל הראל תזונאית בכירה בחברת סיקורה. "ישנם זנים פרוביוטיים שונים המשפיעים על הגוף באופנים שונים" היא מסבירה. "יש זנים שמתאימים להקלה על בעיות המתעוררות במערכת העיכול כמו נפיחות, עצירות או שלשולים שנגרמים כתוצאה מנטילת אנטיביוטיקה, ישנם כאלו שנמצאו כמעודדים ירידה במשקל, ויש כאלו שנצפו במסגרת מחקרים, כמשפיעים אפילו על מצבי דיכאון וחרדה. עבודות מדעיות הוכיחו גם כי פרוביוטיקה מסייעת בקיצור ימי החולי משפעת ואף במניעת פטריות וגינליות והקלה במקרים של אטופיק דרמטיטיס."
איך פרוביוטיקה יכולה להשפיע על מצב הרוח שלנו?
"מצבי דיכאון וחרדה מאופיינים בקשר למחסור בוויטמינים שונים, ביניהם B12, חומצה פולית, ויטמין C ועוד. הסברה היא שכאשר ישנו חוסר איזון במעיים החיידקים הידידותיים אינם מפרקים את המזון באופן תקין וישנה בעיה בספיגה של הוויטמינים הנ"ל, כתוצאה מכך ישנה השפעה של מצבי רוח. בניסוי שנעשה באוניברסיטת ליידן (Leiden) שבהולנד, נתנו לקבוצה אחת תוספים פרוביוטיים ולקבוצה השנייה פלסבו. הקבוצה שקיבלה תוסף פרוביוטי הראתה ירידה בהישנות של מחשבות שליליות ומצב רוח ירוד."
הפרוביוטיקה עוזרת לבני כל הגילים?
"בהחלט. מחקר שפורסם ב Journal of Pediatrics ונערך במחלקת הפגים בבי"ח הדסה הר הצופים, הראה כי החיידקים מקלים על מצבים בטניים דלקתיים אצל תינוקות ובמחקר על פגים בעלי נטייה לפתח מחלת מעיים דלקתית נמצא שהיא הטיבה וסייעה להם כטיפול מונע."
פריצת הדרך הבאה בתחום הגיעה עם גילויים של החוקרים כי בדיוק כמו אצל בני אדם בהם איכות התזונה משפיעה על התפקוד, כך בקרב החיידקים יש לתת דגש רב על שני אספקטים המשפיעים על האפקטיביות שלהם: המצע עליו גדלים החיידקים ועל השילוב שלהם עם פרה ביוטיקה – הסיבים התזונתיים המהווים את המזון לאותם חיידקים.
מצע הגידול עליו מגדלים חיידקים פרוביוטיים לרוב מורכב מחלב, מה שהפך את הפרוביוטיקה ללא מתאימה לטבעוניים, לסובלים מאי סבילות ללקטוז (סוכר החלב) ולרגישים לקזאין (חלבון החלב). בנוסף הגידול על מצע של חלב מעורר בעיות מבחינת כשרות (הפרדת בשר וחלב). כיום כבר ניתן למצוא פרוביוטיקה המכילה חיידקים הגדלים על מצע של ירקות. יתרה מכך, אם בעבר הייתה נטייה לייצר תוספים רק עם חיידקים ידידותיים, הרי שהיום המגמה משתנה לטובת תוספים המכילים גם חיידקים וגם פרה ביוטיקה – סיבים תזונתיים המאפשרים להם לשגשג ומעצימים את פעולתם.
מי שלקחה את הדברים כמה צעדים קדימה היא חברת סיקורה המשווקת כעת את "הסינביוטיקה" מוצר אופטימאלי הממקסם את אפקטיביות הפרוביוטיקה יחד עם יתרונות הפרה ביוטיקה. תוסף התזונה המתקדם משלב 30 מיליארד חיידקים פרוביוטיים פעילים מ-8 זנים נבחרים, עם אצת אולווה (הגדלה בטכנולוגיה ייחודית ומבוקרת בחוות האצות של סיקורה במכמורת) המכילה סיבים תזונתיים המשמשים מזון לחיידקים. כל כמוסת "סינביוטיקה" משלבת פרה ביוטיקה ופרוביוטיקה כאשר המוצר פותח בעקבות מחקרים שהראו כי שילוב של פרה ביוטיקה יחד עם פרוביוטיקה בפורמולה אחת, נמצא יעיל יותר ומשפר את פעילות החיידקים.
"אצת האולווה (ULVA) היא אחת האצות הנפוצות בעולם אך כאשר מעניקים לה את התנאים הראויים היא הופכת לאצה ייחודית בעלת ריכוז גבוה של ערכים תזונתיים", מסבירה אביטל את סיבת שילוב האולווה בתוסף הסינביוטיקה. לדבריה "אצת האולווה של סיקורה שונה מהאצה הרגילה שכן היא תוצר של טכנולוגיה אקולוגית ייחודית ההופכת אותה למזון מלא העשיר בסיבים תזונתיים, נוגדי חמצון, חלבון ויוד שלמחסור בו יש שלל תסמינים כגון האטה בעיכול, נשירת שיער, עליה לא מבוקרת במשקל, נטייה למצב רוח דכאוני"
התוסף מועיל רק למערכת העיכול?
"ממש לא. ב"סינביוטיקה" שילבנו לצד אותם 30 מיליארד חיידקים פרוביוטיים גם 8 זנים שונים של חיידקים פעילים וגם סיבים תזונתיים. אנו בוחרים זנים פרוביוטיים המסייעים לא רק למערכת העיכול אלא למערכות נוספות כמו מערכת החיסון, העור, ריריות הפה והגרון, ועוד. חשוב גם לציין את החשיבות של נטילת פרוביוטיקה כאשר נוטלים אנטיביוטיקה. נטילה של אנטיביוטיקה לאורך זמן מפחיתה משמעותית את כמות חיידקי המעיים וכתוצאה מכך מחלישה את הגוף, את המערכת החיסונית וגורמת לתופעות לוואי במערכת העיכול. חשוב מאד ליטול תוסף פרוביוטי כשעתיים לפחות מנטילת האנטיביוטיקה וכך לאזן את אוכלוסיית חיידקי המעיים ולאפשר לגוף להתחזק."
לאן מתקדם המחקר הפרוביוטי מתקדם כעת?
"מדע המיקרוביום הולך כיום לכיוון של רפואה מותאמת אישית, כאשר ישנה הבנה שהתאמה בין האדם, המחלה ואוכלוסיות החיידקים יכולה להביא להקלה על תסמיני מחלות ואף לריפוי. גם בארץ, חוקרים במכון וייצמן מצאו כי במקרה של סוכרת לדוגמא, במידה ונעשית התאמה ייחודית של סוגי הזנים של חיידקי המעיים – ניתן להפחית את תסמיני המחלה."
ומה הקשר בין יוד לבין בעיות פוריות?
