עלייתה ונפילתה של ריקי בן ארי: "מאיירת האופנה הטובה בעולם"

היא נחשבה לאורים והתומים של האופנה הישראלית וכיכבה גם בחו"ל במשך שלושה עשורים, אך נשכחה ונעלמה מהתודעה. "אי אפשר היה להתמודד עם העוצמות שלה"

איתי יעקב

|

20.11.19 | 08:49

"היא ציפתה מהסביבה לשלמות כפי שציפתה מעצמה". איור של ריקי בן ארי מתחילת שנות ה-80 (איור: ריקי בן ארי)
"היא ציפתה מהסביבה לשלמות כפי שציפתה מעצמה". איור של ריקי בן ארי מתחילת שנות ה-80 (איור: ריקי בן ארי)
ריקי בן ארי בשנת 1969. "בזמן שבישראל עוד הלכו עם סנדלים תנכיים, היא כבר איירה מתוך תצוגות האופנה בפריז", אומר בנה עופר
ריקי בן ארי בשנת 1969. "בזמן שבישראל עוד הלכו עם סנדלים תנכיים, היא כבר איירה מתוך תצוגות האופנה בפריז", אומר בנה עופר
קטלוג של גוטקס משנות ה-70 (איור: ריקי בן ארי)
קטלוג של גוטקס משנות ה-70 (איור: ריקי בן ארי)
"כמאיירת היא היתה מקום ראשון, לא קמה מאיירת כמותה בישראל, והיא גם היתה אשת האופנה הראשונה שפרצה את גבולות ישראל וזכתה להצלחה בינלאומית. אבל אל מול הכישרון שלה – היה לה חוסר כישרון לעסקים", אומרת היסטוריונית וחוקרת האופנה אילה רז (איור: ריקי בן ארי)
"כמאיירת היא היתה מקום ראשון, לא קמה מאיירת כמותה בישראל, והיא גם היתה אשת האופנה הראשונה שפרצה את גבולות ישראל וזכתה להצלחה בינלאומית. אבל אל מול הכישרון שלה – היה לה חוסר כישרון לעסקים", אומרת היסטוריונית וחוקרת האופנה אילה רז (איור: ריקי בן ארי)
"שבוע האיור הוא הזדמנות להחזיר לתודעה את ריקי בן ארי, בתקווה שאחד המוזיאונים או הארכיונים יעשה משהו עם החומרים שלה", אומרת האוצרת אילנה כרמלי לנר (איור: ריקי בן ארי)
"שבוע האיור הוא הזדמנות להחזיר לתודעה את ריקי בן ארי, בתקווה שאחד המוזיאונים או הארכיונים יעשה משהו עם החומרים שלה", אומרת האוצרת אילנה כרמלי לנר (איור: ריקי בן ארי)

"אופנה זה לא מקצוע שלומדים וזהו. אופנה היא דרך חיים. כל מה שלמדת אתמול הוא רק יסוד, שצריך לשכוח כדי ליצור משהו חדש"

(ריקי בן ארי)

 

קשה לחשוב על דמות טוטאלית יותר מריקי בן ארי, שאופנה עיצבה את מסלול חייה. מאיירת האופנה הבינלאומית, שכונתה בתקשורת בארץ ובחו"ל "האורים

והתומים של האופנה הישראלית", "האורקל" ו"מאיירת האופנה הטובה בעולם", ניסחה בחזונה האמנותי את אבני היסוד של האופנה הישראלית (וגם זו הבינלאומית) במהלך שלושה עשורים שהחלו בשנות ה-60. בעידן שבו תצלומי אופנה היו נדירים, עבודת מאייר האופנה בעיתונות הכתובה ובמשרדים לתחזיות אופנה בארץ ובחו"ל שימשה כצינור אשר העביר את הרעיונות של בתי האופנה והמעצבים לקהל הרחב. מחר, חמישי, תקום לחיים מחודשים עבודתה הנשכחת של מי שהיתה מעמודי התווך של התעשייה בישראל, עם פתיחת התערוכה "ריקי בן ארי – אופנה בקו" (אוצרת: אילנה כרמלי לנר; נעילה: 30 בנובמבר) בגלריה פריסקופ, במסגרת שבוע האיור המתקיים זו השנה השישית בתל אביב-יפו.

 

תחזית טרנדים למכון הייצוא בשנת 1969. "ההכרה בעבודותיה היתה חשובה לה יותר מהצלחה כלכלית", אומר בנה של המאיירת (איור: ריקי בן ארי)
    תחזית טרנדים למכון הייצוא בשנת 1969. "ההכרה בעבודותיה היתה חשובה לה יותר מהצלחה כלכלית", אומר בנה של המאיירת(איור: ריקי בן ארי)

     

    בן ארי הלכה לעולמה בגיל 71 בחורף 2007. היא נולדה בתל אביב כרבקה זיג, ולאחר שירות צבאי עזבה לפריז, שם למדה בבית הספר לאמנות בוזאר. כששבה לישראל בסוף שנות ה-50, החלה לעבוד כמורה לאיור אופנה (בין תלמידותיה היו עיתונאית האופנה נורית בת יער ולילי שרון), ועבדה כמאיירת ספרי ילדים ובאיור מודעות פרסומת לאופנה, ויצרה תחזיות אופנה עבור מכון הייצוא הישראלי. במקביל, עיטרו איוריה כתבות אופנה ב"הארץ" וב"מעריב", כשעבדה בצמוד ליהודית חנוך, עיתונאית האופנה האגדית של העיתון. פרסומה בעולם הגיע לאחר זמן לא רב, עם ביקורה של עיתונאית האופנה סוזי מנקס בשבוע האופנה שנערך בשנת 1965 במלון הילטון בתל אביב. מנקס, אז כתבת "הטיימס" הלונדוני וכיום עורכת האופנה של אתר ווג, הזמינה את בן ארי לעבוד בצמוד אליה.

     

    "בזמן שבישראל עוד הלכו עם סנדלים תנכיים, היא כבר איירה מתוך תצוגות האופנה בפריז", מספר עליה השבוע בנה, עופר בן ארי, יליד 1961, מתווך נדל"ן מתל אביב. "אני זוכר שלאחר שהשתחררתי מהצבא, נסעתי איתה לתצוגות בפריז והיה פרוש בפניה שטיח אדום בכל התצוגות המובילות. כולם הכירו אותה. לאן שלא הלכנו, היו קריאות: 'ריקי, ריקי'".

     

    איור לחברת בשן משנות ה-70 (איור: ריקי בן ארי)
      איור לחברת בשן משנות ה-70(איור: ריקי בן ארי)

       

      עם הגעתה לפריז עבדה בן ארי בתחזיות האופנה של ה-Wool Center לצדם של המעצבים קרל לגרפלד וסוניה ריקל. מאוחר יותר הצטרפה לחברת התחזיות היוקרתית פרומוסטיל, הפעילה עד היום. "עבודתה היתה כה מרשימה, כי היא לא תפשה רק את הבגדים או את המראות. איכשהו היא הצליחה ללכוד רגע מסוים בזמן", סיפרה עליה מנקס בראיון ל"הארץ" לציון חמש שנים למותה. "המון אנשים יכולים לצייר בגדים, אבל בדרך כלל הם נעדרי הקשר לחלוטין. והיא איכשהו הצליחה ללכוד את ההקשרים הרחבים יותר, בין שזו אישה ישראלית צעירה בשנות ה-70 או את המתרחש בלונדון או בפריז באותן שנים. אין לי מושג מהיכן היא שאבה את המידע הזה, אבל היא היתה מסוג האנשים בעלי החזון".

       

      "הייחוד האמנותי של בן ארי נבע מכך שהיא השתחררה מהסכמה שבה לימדו איור אופנה", אומרת אילה רז (איור: ריקי בן ארי)
        "הייחוד האמנותי של בן ארי נבע מכך שהיא השתחררה מהסכמה שבה לימדו איור אופנה", אומרת אילה רז(איור: ריקי בן ארי)

         

        איוריה של בן ארי חרגו מהשפה הטכנית שהיתה פופולארית אז. הדמויות שיצרה הציגו אופנה בתנועה ועושר של צבעים. בימים שבהם צילום אופנה עוד היה תחום מתפתח ובתצוגות האופנה אסור היה לצייר בזמן שהדוגמניות צעדו על המסלול, נדרשה בן ארי בחזונה האמנותי להביע בצבע וקו את תחזיות האופנה. "הייחוד האמנותי של בן ארי נבע מכך שהיא השתחררה מהסכמה שבה לימדו איור אופנה. היא ציירה באופן חופשי ושכללה את הקו שלה לאורך השנים", מסבירה אילה רז, היסטוריונית וחוקרת אופנה. "עם השנים הציורים שלה נהיו חופשיים וזורמים, ונראו מוחשיים מאוד, דומים לסצנות הצילומיות שיצר לאחר מכן צלם האופנה בן לם. זאת היתה תקופה שאופנה בדו-ממד רצתה להפוך לתלת-ממד".

         

        "היתה לה תקופת זוהר ארוכה". איורים משנות ה-70 (איור: ריקי בן ארי)
          "היתה לה תקופת זוהר ארוכה". איורים משנות ה-70(איור: ריקי בן ארי)

           

          נישאת על גבי הצלחתה הבינלאומית, עברה בן ארי לחיות על קו תל אביב-פריז. בנה עופר מספר כי עזיבה את הארץ לא היתה מבחינתה אופציה, כי המרכז המשפחתי והחברי היה בישראל. הוא זוכר בית עם אם יצירתית שמאיירת לילות ארוכים בחדר העבודה. "העיצוב היה בכל מקום ובבית הסתובבו תמיד מכשירי כתיבה: עפרונות, פחם, גירים, צבעים. כילד הם היו בשבילי כלי משחק", הוא אומר.

           

          לדבריו, היצירתיות לא הוגבלה לאיורים בלבד. כששיפצו את הבית שבו גרו, לקחה אמו בד בסגנון שנות ה-70 עם הדפס פרחים גדולים בדוגמה אבסטרקטית בצבעי כתום ולבן, והצמידה אותו בין שני לוחות פיברגלס שקופים, ובכך יצרה קיר פרחוני במטבח. את הפלטה בשולחן האוכל והכיסאות עטפה בבד דומה. "אהבתי לעסוק בעיצוב ואמנות כילד, אבל קיבלתי מאמא מסרים סותרים באותה נשימה: 'אתה מצייר מאוד יפה, אבל מציור אי אפשר להתפרנס, למרות שהיא התפרנסה יפה מאוד מאיור וציור", הוא עונה לשאלה האם רצה ללכת בדרכה, "היתה לה תקופת זוהר ארוכה".

           

          תחזית אופנה מתחילת שנות ה-80 (איור: ריקי בן ארי)
            תחזית אופנה מתחילת שנות ה-80(איור: ריקי בן ארי)

             

            עשרות מאיוריה הצבעוניים של בן ארי, אשר מציגים דוגמניות גבעוליות בתלבושות מעוצבות לפרטי פרטים, הסעירו במשך שנים ארוכות את דמיונה של כרמלי לנר האוצרת, אשר הכירה את בן ארי היכרות אישית ומקצועית. היא יצרה קשר עם שני בניה של בן ארי, עופר ואלון, אשר אמונים על עיזבונה של אמם, כשהאיורים המוצגים בתערוכה הם קצה קצהו של הארכיב הגדול שהותירה אחריה. בין היתר איירה את הקטלוגים הראשונים של המותג גוטקס, שלצערה של כרמלי לנר, היא לא הצליחה להביא לתערוכה.

             

            "שבוע האיור הוא הזדמנות להחזיר לתודעה את ריקי בן ארי, בתקווה שאחד המוזיאונים או הארכיונים יעשה משהו עם החומרים שלה", מקווה האוצרת.

             

            "ניסינו לאורך השנים לעניין מוזיאונים, לרבות קשר עם מוזיאון העיצוב בחולון, אבל לא יצא מזה דבר עד כה", מוסיף בנה עופר.

             

            מודעת פרסומת למותג אתא בשנת 1968 (איור: ריקי בן ארי)
              מודעת פרסומת למותג אתא בשנת 1968(איור: ריקי בן ארי)

               

              "החיים האישיים והמקצועיים של ריקי ושלי השתלבו יותר מפעם אחת", מספרת כרמלי לנר, "התייחסתי אליה ביראת כבוד, ואני זוכרת שכשהיא עברה לחנות בדיזנגוף בשנות ה-90, עברתי לידה בדחילו ורחימו. פחדתי להיכנס". כרמלי לנר, שבדיוק מונתה אז למעצבת ליווי'ס בישראל לאחר תקופה ארוכה במותג ראש אינדיאני, אזרה אומץ והשחילה רגל בדלת הבוטיק, צעד ששינה את חייה. "היא אמרה לי 'את מסתובבת כבר יותר מדי שנים רווקה', והוציאה סיכה בצורת צפרדע שבעלה הצורף ג'קי בן ארי יצר, ואמרה לי: 'זה הנסיך שלך'. זמן קצר לאחר מכן התחתנתי בבית כנסת צנוע, וריקי, שלא ידעה שאני כבר בהיריון, נתנה לי שוב סיכה במתנה, הפעם בצורת שפירית, כדי שאלד ילד במהרה. הדיאלוג בינינו היה דרך אובייקטים שהשפיעו על חיי".

               

              היו לה כוחות מיוחדים?

              "היה לה לב גדול".

               

              אופנת שנות ה-80 (איור: ריקי בן ארי)
                אופנת שנות ה-80(איור: ריקי בן ארי)

                 

                על אף הצלחתה כמאיירת בינלאומית, זו לא היתרגמה כשניסתה להמשיך את חזונה כמעצבת. חוקרת האופנה ד"ר דליה בר אור, שלמדה איור אצל בן ארי בשנקר ב-1975, כותבת בעבודת הדוקטורט שלה "אתא והחברה הישראלית, 1934-1986" כי כבר בזמן שירותה הצבאי של בן ארי כגרפיקאית ביחידה לעזרי אמון והדרכה בשנים 1954-1953, החלה בן ארי לעצב.

                 

                "כשהיא יצאה לחופשות בשבתות היא עבדה עבור בוטיק Seventeen של גב' פפו, סלון ראשון בישראל לאופנת נערות שהיה ממוקם בכיכר מסריק בתל אביב", מספרת השבוע בר אור בשיחה עם Xnet. "ריקי סיפרה לי שהבדים היו איכותיים, ונוצרו שם שמלות בצללית התקופה עם שרוולים תפוחים. על בדי כותנה חלקים ונפלאים בכחול כהה, אפור כהה, אפור בהיר, שחור וחרדל, היא ציירה ידנית בצבעי שמן וטרפנטין מוטיבים של כדים, פרחים וציפורים. ריקי סיפרה שבכוונה לא הזמינו בדי כותנה לבנים מאתא, כי הם ידעו שהבדים הלבנים מיועדים לסדינים, אז הם לא רצו שמישהו יתבלבל ויחשבו שבסלון בכיכר מסריק בתל אביב מייצרים בגדים מסדינים".

                 

                מדריך טרנדים של בן ארי משנות ה-70 (איור: ריקי בן ארי)
                  מדריך טרנדים של בן ארי משנות ה-70(איור: ריקי בן ארי)

                   

                  בהמשך עבדה כמעצבת עבור כיתן, בשן, משכית, אלסקה ספורטלייף ועוד, זאת לצד מפעל עצמאי שייצא לאירופה ולניו יורק. בשנת 1991 השיקה בוטיק בתל אביב, אך נכשלה בניהולו. במקביל הוזמנה לתכנן מותג חדש לרשת המשביר לצרכן בשם קורקט. במשך ארבע שנים עיצבה למותג, אך כשהוחלפה ההנהלה, פוטרה ונותרה בחובות. "התרסקתי התרסקות כלכלית אדירה שהביאה גם לירידה נפשית וגופנית", סיפרה בעבר בראיון שערכתי איתה.

                   

                  בצוק העתים הנוכחי של האופנה הישראלית, שבו מדי שבוע נסגרות חנויות של מעצבים ישראלים כמו דינה גלס, ירון מינקובסקי, מיכל נגרין ואחרים, ניהול עסקי הוא עדיין עקב האכילס של הענף בארץ. "הבעיה של ריקי כמעצבת היתה בעיה זהה לזו של הרבה מעצבים כיום: הם לא יודעים לנהל את העסק", אומרת כרמלי לנר. "ריקי, כמו רבים אחרים, לא ידעה לעצור ולומר 'אני רק מעצבת'. כשהיא נכנסה לכיתן, היא הלכה לאיבוד כיוון שהתבקשה לנהל את מחלקת עיצוב האופנה. זה לא שהיא לא היתה מעצבת טובה – היא לא היתה מנהלת טובה".

                   

                  תחזית אופנה לקיץ 1979 (איור: ריקי בן ארי)
                    תחזית אופנה לקיץ 1979(איור: ריקי בן ארי)

                     

                    האם הצליחה בן ארי לגשר על הפער בין היותה מאיירת מצליחה לאתגרים כמעצבת אופנה? "החישוב הכלכלי מעולם לא עמד לנגד עיניה, שלמות התוצר היתה חשובה לה יותר, וזה גם מה שפגע בה לאורך השנים", אומר בנה עופר, "היו לה הוצאות גבוהות כדי להוציא מוצר בסטנדרט הגבוה שהיא רצתה. היא השקיעה הון משלב הדיגום ועד שלב התפירה, ובישראל אנשים לא שילמו את המחירים האלה. זה לא פריז, ומכאן הכישלון הכלכלי. עד היום אני שומע מנשים, אימהות של חברים, שהן מחזיקות בארון מעילים וחולצות בעיצובה של ריקי בן ארי, 30 שנה אחרי שהיא הפסיקה לעצב".

                     

                    ולאורך כל השנים, לא היה מישהו שיבוא ויגיד לה: "ריקי, תני לנו לנהל"?

                    "אי אפשר היה להתמודד עם העוצמות החזקות שלה. קשה היה להתמודד איתה. כשהיא עבדה עבור אחרים, הם עוד ידעו לנתב אותה. כשעבדה עבור אלסקה או תעשיין אחר בארץ, זה הצליח".

                     

                    חוץ משיתוף הפעולה עם כיתן, שהתפוצץ כי היא היתה דומיננטית.

                    "זה נכון. הדומיננטיות שלה היתה לה לרועץ, כי היא ציפתה מהסביבה לשלמות כפי שציפתה מעצמה. אם היא היתה נשארת בציור טקסטיל היא היתה עושה חיל בתחום, ולא מתקשה כמו בייצור אופנה. הפחדים שלה מעולם העיצוב הם אלה שדחפו אותה למקום שהיא הגיעה אליו. במקום בציור, היא התעסקה בייצור ושם היא היתה לא כלכלית".

                     

                    "ריקי לא היתה בן אדם קל", מאשרת חברתה רז, "היא היתה מוכנה למות על עיקרון, לא היתה מתפשרת על העיצוב שלה. כמאיירת היא היתה מקום ראשון, לא קמה מאיירת כמותה בישראל, והיא גם היתה אשת האופנה הראשונה שפרצה את גבולות ישראל וזכתה להצלחה בינלאומית. אבל אל מול הכישרון שלה – היה לה חוסר כישרון לעסקים. זה מה שמוטט אותה. זה סיפור טרגי על אישה כל כך מוכשרת, שהתגוררה בשיאה בדירה מפוארת במגדל יוקרתי וסיימה את חייה בדירת שלושה חדרים בדרום תל אביב".

                     

                    אופנת קיץ 1969 בחוברת של מכון הייצוא הישראלי (איור: ריקי בן ארי)
                      אופנת קיץ 1969 בחוברת של מכון הייצוא הישראלי(איור: ריקי בן ארי)

                       

                      התערוכה הנוכחית מגיעה בתזמון שבו איורי אופנה זוכים לפופולאריות מחודשת בעולם האופנה, כולל המאיירות הישראליות טליה צורף ושירה ברזילי עם דמותה קוקטית, שעושות חיל מעבר לים. בתוך כך, התערוכה הנוכחית מבקשת לעשות תיקון עם בן ארי, דמות נשכחת בהיסטוריה של האופנה הישראלית. היא העמידה דורות שלמים של מאיירים ומעצבים שהתחנכו אצלה במחלקה לאופנה בשנקר, המוסד שבעצמו שכח אותה בערב הגאלה שנערך לסוזי מנקס בישראל בשנת 2006, עד שזו האחרונה ביקשה באופן נחרץ כי בן ארי תוזמן לאירוע.

                       

                      "ההכרה בעבודותיה היתה חשובה לה יותר מהצלחה כלכלית", אומר בנה לסיכום, "על אף שהיא קיבלה הכרה והערכה בחייה – התערוכה הזו היא חלק משימור פועלה. שמירה על שמה והיצירה שלה. היא אומנם מעולם לא הגדירה את עצמה כאמנית, אך היא היתה אמנית בכל רמ"ח איבריה".

                       

                       
                      הצג:
                      אזהרה:
                      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד