צילום: שי יחזקאל

טהוניה רובל חזרה לבית שמש: "רוצה את בן הזוג שלי עם ציצית וכיפה"

הדוגמנית וזוכת "האח הגדול" מתחזקת ("הבטחתי לשים כיסוי ראש בשבת"), מגלה שיש לה אהבה חדשה ("הרב עשה את השידוך") ומקווה להפוך לאמא "כבר השנה"

"אני לא סובלת חדרי כושר, מודה, ואני מאוד אוהבת לאכול, בעיקר פחמימות. לחמים זה החיים". טהוניה רובל (צילום: שי יחזקאל, סגנון: ראובן כהן)
"אני לא סובלת חדרי כושר, מודה, ואני מאוד אוהבת לאכול, בעיקר פחמימות. לחמים זה החיים". טהוניה רובל (צילום: שי יחזקאל, סגנון: ראובן כהן)

טהוניה רובל, 31, דוגמנית, שחקנית ומגישת רדיו וטלוויזיה, שנכנסה לחיינו לפני שש שנים כזוכת העונה החמישית של "האח הגדול", עברה לא מעט מהפכים בשנתיים האחרונות. מדוגמנית של בגדי ים לשמירת שבת ומחיים תל אביביים תוססים בחזרה לבית ההורים בבית שמש. עכשיו היא מסמנת שמונה מטרות לשנה הקרובה:

 

1. לתגבר אימונים  (ולהרגיע עם הלחם)

"התחלתי להתאמן בתקופה האחרונה אחרי כמעט שנה שלא התאמנתי. אני לא סובלת חדרי כושר, מודה, ואני מאוד אוהבת לאכול, בעיקר פחמימות. לחמים זה החיים. לפני חמישה חודשים בערך ראיתי את עצמי במראה והבנתי שהעליתי במשקל. אמרתי לעצמי: 'אוקיי, זהו. אז נכנסתי למשטר אימונים ותזונה. היה לי מאוד קשה עם התפריט, כי צריך לאכול שש ארוחות קטנות ביום, ולא הסתדרתי עם זה. זו הייתה כמות אוכל גדולה מדי לגוף שלי. התחלתי להתאמן שלוש פעמים בשבוע, שילוב של כוח ואירובי ביחד. הגוף שלי חטף שוק והעליתי במשקל. אמרתי למאמן שלי שאני לא מסוגלת וחזרתי לאכול כמו שאני מכירה. הורדתי לחמים ופחמימות ריקות כמעט לגמרי, וחוץ מזה אני אוכלת מה שבא לי, וזה מה שהכי נכון לגוף שלי. אני מקווה שזה יישאר על הקו הזה. אני רוצה להמשיך לשים לב למה שאני אוכלת ולפתח עוד טיפת כוח רצון".

 

2. להפסיק לברוח מהדת (ומעצמי)

"רוב חיי הייתי מטופלת אצל פסיכולוגים ועובדים סוציאליים כי אני ילדת רווחה. תמיד חשבתי שזה משהו שאני צריכה להתבייש בו. בשנים האחרונות מצאתי את הרב שלי, הרב נתנאל שריקי, ובשנתיים האחרונות הוא הפסיכולוג שלי. אני נוסעת אליו פעם בשבועיים לנתיבות. הוא רב מפורסם אבל מאוד צנוע. הוא מרים אותי – מספיק שהוא יגיד לי מילה אחת או שתיים והוא משנה לי את היום וגם את השבועיים שבאים אחריו. זה אפילו לא משנה באיזה מצב אני מגיעה אליו, הוא תמיד יודע מה להגיד לי. אני מגיעה מבית דתי, ההורים שלי שומרי מצוות ושומרי שבת. ברחתי מהדת וזה פשוט לא עניין אותי במשך שנים, ברמה שלא צמתי בכיפור, אכלתי לחם בפסח, הייתי בורחת לחו"ל בחגים כדי לא להיות בישראל.

 

"ברגע שהפסקתי להתלונן, למדתי להגיד תודה על כל מה שעברתי ולהמשיך הלאה. פתאום קיבלתי תפקיד בתיאטרון, מצאתי סוכנת, התחילו להגיע אלי עבודות. אני אדם הרבה יותר רגוע וטוב ממי שהייתי"

"לפני שלוש שנים חברה שלי, שהתחזקה אחרי שבעלה נפטר, הציעה לי לטוס איתה לאומן – לקח לה המון זמן לשכנע אותי, אבל נסעתי איתה לעשות שם שבת. הגעתי לשם חסרת סבלנות, מתה להדליק סיגריה ואת הטלפון. קראתי את כל ספר תהילים יחד עם הבת של הרבנית והיא נתנה לי להפריש חלה, אבל עדיין לא התחברתי. הרגשתי כמו רובוט שאומרים לו מה לעשות. ואז הגיע בחור בשם אור, שהעביר הרצאה על מהי הודיה לקדוש ברוך הוא. הוא ריתק אותי, ואז הוא סיפר שהוא עושה חוגי בית.

 

"חברה שלי ארגנה עוד כמה נשים ומקום בבני ברק והתחלנו לעשות את המפגשים האלה. הוא נתן לנו משימה: לשבת במשך חמש דקות ולהודות לקב"ה, ממש מהילדות. עשיתי את זה, ופתאום שמתי לב שפתאום טוב לי אחרי תקופה ארוכה שבה הייתי בדיכאון. ואז פתאום כל הפאזלים התחברו לי בחיים, ואמרתי לעצמי: את קולטת שרק מלשבת ולדבר איתו את מקבלת את מה שאת רוצה? תתחילי לעשות את זה יותר.

 

"אני מאוד מרוצה מאיך שזה עכשיו, אבל אני כן ארצה להתחזק עוד. אני לא יודעת אם אחזור בתשובה, אבל הבטחתי לקב"ה שברגע שהוא יביא לי את זיווגי משורש נשמתי, אני אשים כיסוי ראש בשבת. אני לא יודעת לאן זה יתפתח אבל זה עושה לי טוב. אני כן יכולה להגיד לך שאני רוצה את בן הזוג שלי עם ציצית וכיפה".

 

3. ללמוד להודות (ולהפסיק לקטר)

"לפני שיצאתי לדרך הזאת הייתי הכי קוטרית בעולם. כל הזמן כעסתי ושאלתי למה ולמה ולמה. ברגע שהפסקתי להתלונן, למדתי להגיד תודה לקב"ה על כל מה שעברתי ולהמשיך הלאה. פתאום קיבלתי תפקיד בתיאטרון, מצאתי סוכנת, התחילו להגיע אלי עבודות. ביקשתי ממנו בריאות הנפש והגוף ושלווה ופרנסה ותעסוקה. וקיבלתי באמת את כל הדברים שרציתי. אין דבר שביקשתי מהקב"ה ולא קיבלתי ממנו. גם אם זה היה בייסורים, אני אסירת תודה על זה היום. אני אדם הרבה יותר רגוע וטוב ממי שהייתי. אני חושבת עשר פעמים לפני שאני אומרת משהו. פעם הייתי שולפת בשניות את מה שאני חושבת ופוגעת באנשים. היום אני אחרת".

 

"מקווה שהשנה יפסיקו לקרוא לי רק לאודישנים של שחקניות אתיופיות" (צילום: שי יחזקאל, סגנון: ראובן כהן)
    "מקווה שהשנה יפסיקו לקרוא לי רק לאודישנים של שחקניות אתיופיות"(צילום: שי יחזקאל, סגנון: ראובן כהן)

     

    4. להצליח בזוגיות (ולהפוך לאמא)

    "אני מתכננת להיכנס להיריון השנה ואני קצת מפחדת מהשינוי בגוף – זו גם אחת הסיבות שבזכותן התחלתי להתאמן, כי אני רוצה להתאמן במהלך ההיריון ואמרו לי שאני חייבת להרגיל את הגוף לפני. בשנים האחרונות אני כבר מרגישה לגמרי בשלה להיות אמא, ועכשיו זה הגיע לנקודה שזהו, אני ממש שם. אגלה לך סקופ: עכשיו אני בזוגיות, ברוך השם. הרב עשה את השידוך. קוראים לו יניב, הוא בחור שנמצא במסלול שלי, הוא גם חוזר ומתחזק. גבר מוכשר ומהמם. אנחנו לא ביחד הרבה זמן, רק כמה שבועות, אבל זה מרגיש כמו שנים וזה מרגיש מדויק.

     

    "כן, אני מאוד רוצה להיות אמא, אני בשלה ומוכנה. אני רוצה להיות אמא במשרה מלאה - גם אם תהיה לי אופר, אני עדיין אגדל את הילדים שלי בעצמי"

    אז כן, אני מאוד רוצה להיות אמא, אני בשלה ומוכנה. אני רוצה להיות אמא במשרה מלאה - גם אם תהיה לי אופר, אני עדיין אגדל את הילדים שלי בעצמי. אני לא יודעת כמה ילדים אני רוצה – כמה שהשם ירצה, ושהוא ייתן לי את הכוחות והיכולת לגדל את הילדים שלי בנוחות ובכבוד. אם היית מדברת איתי לפני שלוש שנים, הייתי אומרת לך שזה לא מעניין אותי אם תהיה לי זוגיות – אני אעשה ילדים כך או כך. הרב שלי שאל אותי מה עם זוגיות, ואמרתי לו, 'כבוד הרב, הרמתי ידיים. אני משליכה את זה על הקב"ה, ואם לא, אלך לבנק הזרע, אבחר את הכי טוב שיש, ואתה תהיה הסנדק'. אבל ברור שאני כן רוצה זוגיות, ועכשיו הכרתי מישהו ואני מאוהבת בו, וכשזה זה, זה זה. היה לי ממש את הבום הזה בלב כשראיתי אותו, ואני מקווה השנה כבר להיות בהיריון".

     

    5. לא לפחד מהזדקנות (ולמצוא קרם הגנה)

    "חגגתי 31 בתחילת השנה, ולמרות שאני כבר בגיל הזה, טיפוח כל כך לא מעניין אותי, לא מעניין אותי איך אני נראית. יש דברים מסוימים שאני עושה כבר שנים ואני רגילה אליהם. בחורף אני מורחת על עצמי שמן קוקוס, על כל הגוף וגם על השיער – זה עושה פלאים. המזל שלי הוא שבורכתי בגנים מעולים. האחיות שלי בנות 50 ואין להן קמט אחד על הפרצוף, אז אין לי איזו חרדה מהזדקנות. פעם בחודש אני מבקרת אצל הקוסמטיקאית שלי, פעם בשבועיים אני עושה הלחמת ריסים, ואני משתמשת בסרום פשוט לפנים וזהו.

     

    "אם יש מוצר אחד שאני מכורה אליו זה מסכה לישבן. כל ערב אחרי המקלחת אני מורחת ומעסה אותה ממש טוב, וכשמשלבים עם זה אימונים זה עובד כמו קסם"

    אם יש מוצר אחד שאני מכורה אליו זה מסכה לישבן. כל ערב אחרי המקלחת אני מורחת ומעסה אותה ממש טוב, וכשמשלבים עם זה אימונים זה עובד כמו קסם. אני מקווה שהשנה אצליח להתמיד יותר עם מקדם הגנה על הפנים. מה שמצחיק הוא שרוב מקדמי ההגנה לפנים היום מגיעים עם צבע כיסוי לפנים, מה שנקרא קרם BB או CC, אבל כולם מיועדים לנשים בהירות. אין מוצר כזה לנשים כהות, וזה מבאס מאוד. אני רואה את החברות שלי משתמשות בזה, ואני ממש מקנאת. אולי השנה זה ישתנה".

     

    6. לקבל תפקידים (ולא רק של אתיופית)

    "אני עושה עכשיו הרבה אודישנים ומקווה שהשנה יפסיקו לקרוא לי רק לאודישנים של שחקניות אתיופיות. אני חושבת שכבר אפשר לדלג לשלב שבו ייקחו מישהי שחורה וייתנו לה תפקיד ראשי שלא קשור לצבע העור שלה, כמו כל שחקנית לבנה. אני גם מאוד רוצה להנחות תוכנית. יש לי כל מיני רעיונות בראש, אבל רוב תוכניות הטלוויזיה שעשיתי היו מושתתות על רכילות, ואני כן רוצה להביא תוכנית עם תוכן, עם משהו שבו מדברים באמת על דברים שמפריעים לנו מהקרביים. אני גם עובדת כרגע על הרצאה משלי. זה משהו שאני רוצה לעשות שנים ולא היה לי אומץ. עשיתי ניסיון מול קבוצה של ילדים ונערים, היה לי קשה בהתחלה ופחדתי נורא, אבל התחלתי לספר את הסיפור שלי וזה ריתק אותם. התקשרתי לסוכנת שלי ואמרתי לה 'יאללה, בואי נעבוד על זה'".

     

    7. לשמור על השקט (והשבת)

    "אני גרה היום עם ההורים בבית שמש. גם כשגרתי בתל אביב, הייתי מגיעה לשבת לבית שמש. אם אחזור לשם, זה לא יהיה לעיר הגדולה, יותר לשכונות שמסביב למרכז העיר, כי זה כבר לא מתאים ללייף סטייל שלי. אין לי מה לעשות עכשיו במקום שבו כל הקיוסקים פתוחים ויש מוזיקה בכל מקום. אני כבר מזמן לא יוצאת בטירוף, יותר כיף לי במסעדות עם חברות. לפעמים אני עוד מוצאת את עצמי באיזו מסיבה, אבל המסיבות הכי שוות הן בדרך כלל בערב שבת, ואני כבר לא שם. אני אוהבת את זה".

     

    "אני מקווה שהשנה יפסיקו לקרוא לי רק לאודישנים של שחקניות אתיופיות. אני חושבת שכבר אפשר לדלג לשלב הזה של לקחת מישהי שחורה ולתת לה תפקיד ראשי שלא קשור לצבע העור שלה"

     

    8. לגלות את היופי (שבפנים)

    "כל כך הייתי רוצה שתיפסק הגזענות, שתיפסק שנאת החינם, שגם אם רואים משהו על המסך, לא מיד להגיב כמו חבורת חולים על המקלדת ולרמוס את הבן אדם. שכל אחד ילמד להסתכל על עצמו. הלוואי שכולנו נלמד להסתכל על הנשמה של האדם ולא על החוץ. המון אנשים אומרים לי היום 'וואו, איך את יפה', וזה רק כי הנשמה שלי במקום טוב יותר. אני היום רואה אנשים מכוערים כי הנשמה שלהם מכוערת, וככל שאתה אדם טוב והנשמה שלך טובה, זה מקרין החוצה. פשוט מאחלת לכולנו שאנשים יהיו יפים מבפנים".

     

     רובל ב"שעה בדקה: "מתביישת במשטרה שלי":

     

     

     

    הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו)
    הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו)
     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד