לבנה גוגמן: 'כלסבית לא קל להכניס גבר לחיים, אבל רציתי אבא לילד'

כשאנשים ברחוב אמרו לה: למה את לא מחייכת כמו ב"האח הגדול"? הם לא ידעו שבמשך חמש שנים וחצי לבנה "זוהרים" עברה טיפולי פוריות קשים. בסוף זה הצליח

לבנה גוגמן עם הבן דוד."בתור אחת שאבא שלה חלה בגיל צעיר ויודעת מה זה שחסר אבא שאפשר לדבר איתו, אני בחיים לא אביא לעולם ילד בלי אבא" (צילום: דנה קופל)
לבנה גוגמן עם הבן דוד."בתור אחת שאבא שלה חלה בגיל צעיר ויודעת מה זה שחסר אבא שאפשר לדבר איתו, אני בחיים לא אביא לעולם ילד בלי אבא" (צילום: דנה קופל)

"אין עוד מלבדו", כתבה לבנה גוגמן (המכונה "לבנה זוהרים") בפוסט באינסטגרם שהעלתה בראש השנה האחרון. "אחרי חמש שנים וחצי של טיפולים קשים, אתמול קיבלתי את המתנה הכי יפה לחג. בשבח והודיה לבורא עולם, אתמול ילדתי את הבן הראשון שלי. תודה לך מלך חי קיים".

 

האזינו לכתבה. הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת

 

לבנה (36), אחת ממשתתפות "האח הגדול" הזכורות ביותר, השתתפה בעונה החמישית, ששודרה ב־2013, והגיעה למקום השני, אחרי שהפסידה לטהוניה רובל. את בנה הבכור דוד ילדה ב־30 בספטמבר בניתוח קיסרי אחרי טיפולי פוריות מפרכים.

התגובות לא איחרו לבוא. לצד ברכות לבביות לה ולרך הנולד וכ־3,500 לייקים, היו גם מי שאיחלו לה להישרף בגיהינום. "חייבים טיפולי המרה בסל התרופות, לפני שהתועבה, ההפקרות וההתעללות ביילוד יהפכו למכת מדינה", כתב לה מישהו, ואחר הוסיף: "קונים ילד מהמדף בסופרמרקט של בנק הזרע, ושוללים ממנו אבא. איפה אוכלי החינם מהמועצה לשלום הילד???? הלו???? ילד זה לא צעצוע ולא חיית מחמד. שותקים כי הם מפחדים מהטרור הלהט"בי!!!!"

 

היא לא מתרגשת, אפילו נראית משועשעת כשהיא קוראת את זה, עושה צילום מסך של קטעים נבחרים ושולחת לי לטלפון. "אני מאחלת לאנשים האלה שבורא עולם יעזור להם כמה שיותר מהר ומאחלת להם חיים טובים ומאושרים", היא אומרת.

 

"האבא של הבן שלי הוא בחור מקסים, סטרייט בן 44. חתמנו על הסכם להורות משותפת. מאז הלידה הוא בא כמעט כל יום, וגם תומך כלכלית"

לא נעלבת?

"מה יש לי להיעלב? 85 אחוז מהתגובות היו מדהימות ו־15 אחוז של אנשים מפגרים שאומרים שעשיתי ילד בלי אבא. בתור אחת שאבא שלה חלה בגיל צעיר ויודעת מה זה שחסר אבא שאפשר לדבר איתו ולהתייעץ איתו, אני בחיים לא אביא לעולם ילד בלי אבא. אני לא שופטת אף אחת מהקהילה, כל אחת ומה שמתאים לה, אבל אני מכירה את עצמי, לא יכולה לראות את הילד שלי גדל בלי אבא, זה ישבור אותי".

 

אז יש אבא?

"ברור שיש אבא. אמנם יהיה לי מאוד קשה לשחרר, אבל אני לא יכולה לגזול מהילד שלי את המילה 'אבא' כל החיים. פחדתי מהיום שהוא ישאל: 'אמא, למה אין לי אבא?' ולא אדע מה לענות. את חושבת שקל לי בתור לסבית להכניס גבר לחיים שלי? אבל אני לביאה, אני מתאבדת בשביל הילד שלי, וכשהוא יגדל הוא יהיה גאה בי. הוא יגיד לי: 'אמא, אני מעריץ אותך'".

 

מי האבא?

"בחור מקסים, סטרייט בן 44 ללא ילדים. חתמנו על הסכם להורות משותפת ובתוך חצי שנה נקלטתי ממנו. מאז הלידה הוא בא כמעט כל יום לראות אותו, הוא תומך גם כלכלית. כמו כל זוג גרוש, רק שאנחנו התגרשנו מראש. לפני כן ניסיתי להיכנס להיריון באמצעות תרומת זרע של ידיד שלי, ולא הצלחתי. כשהחלפתי פרטנר, החלפתי גם רופא באותה הזדמנות, עברתי לד"ר דניאל זיידמן, שמגיע לו צל"ש ענקי ואשמח אם תכתבי את זה, כי הוא היה בשבילי מעל ומעבר".

 

עם טהוניה רובל ב"אח הגדול" (צילום: מתוך האח הגדול ערוץ 2)
    עם טהוניה רובל ב"אח הגדול"(צילום: מתוך האח הגדול ערוץ 2)

     

    בשורה מפתיעה בבדיקה

    במשך חמש שנים וחצי ניסתה לבנה להרות. "כמה שהתפללתי וחיכיתי, נסעתי לרבי מאיר בעל הנס, נסעתי לאומן לבקש בן, קניתי לו שם ציצית שארבע שנים מחכה בארון. רציתי שיהיה איתי גבר בבית כשאזדקן. אבל אמרתי לאלוהים, מה שתיתן טוב. חמש שנים וחצי של סיוט, כל ההזרקות האלה וההורמונים, את יודעת מה זה עושה לגוף? השמנתי נורא, הייתי מפוצצת מהורמונים ומפוצצת מעצבים, כל העולם כבר בא לי מקולקל מהטיפולים האלה. וכל חודש מחדש אומרים לי 'לא נקלט'".

     

    איך נודע לך שנכנסת להיריון?

    "לא תאמיני איזה סיפור. הלכתי לעשות היסטרוסקופיה (הדמיה של חלל הרחם, ד"ח), לבדוק למה אני לא נקלטת, ויצאתי עם הבשורה שאני בהיריון. לפני הבדיקה הייתי מאוד עצבנית, הרמתי את כל הבית, רבתי עם כולם, אפילו עם אבא שלי החולה, אף אחד לא בא לי טוב. אחי הקטן, שחזר בתשובה, אמר לי: 'לכי תירגעי אצלי בחדר', והוא - כל החדר שלו ספרי קודש. התמוטטתי שם, התחלתי לדבר אל הספרים. אמרתי: 'בורא עולם, מה אתה רוצה ממני? תן לי רמז, תן לי סימן, למה אני לא נקלטת?' הלכתי לבדיקה, הכניסו לי את המצלמה לגוף ומרוב שצרחתי שם מכאבים הרופא אמר לי: 'קחי בדיקת היריון, תעשי ותחזרי'. פתאום אני רואה שני קווים ולא האמנתי. חשבתי שזו טעות, מה קשור היריון עכשיו? כשחזרתי הייתה מישהי בפנים ועד שהיא יצאה כאילו עבר יום כיפור שלם, לא זז לי הזמן. אני מחזיקה את המקל של הבדיקה וכל השנים של הטיפולים עברו לי מול העיניים".

    "מרוב שצרחתי מכאבים בבדיקת היסטרוסקופיה, הרופא אמר לי: 'קחי בדיקת היריון, תעשי ותחזרי'. פתאום אני רואה שני קווים. חשבתי שזו טעות"

     

    מה אמר הרופא?

    "מזל טוב, את בהיריון. הוא שלח אותי דחוף לאולטרסאונד לבדוק שלא קרה כלום להיריון בגלל הבדיקה, והכל יצא תקין. הרמתי את העיניים לשמיים ואמרתי: 'מה רבו מעשיך אדוניי'".

     

    מי הראשון שבישרת לו?

    "אמא שלי. השיחה הכי מרגשת שעשיתי בחיים. היא התחילה לבכות בטלפון ועד שהגעתי הביתה היא כבר הרימה אירוע, כמו חג. לא חג, עשרה חגים ביחד. אחר כך התקשרתי לאבא של הילד, הוא כבר לא האמין שיהיו לו ילדים. הוא ליווה אותי כל ההיריון, עשינו לו ברית בבית הכנסת, וכל המתפללים באו ובירכו אותי".

     

    מה האח הדתי שלך חשב על זה שהבאת לעולם ילד מחוץ לנישואים?

    "הוא בירך אותי. יש לי הרבה לקוחות דתיים שגם בירכו אותי. אני לא עפה על עצמי, אבל אנשים אוהבים אותי, לא יודעת למה, יש לי קסם מיוחד אולי. מה, בגלל שיש לי נטייה ואני אוהבת נשים צריך לשחוט אותי? זה כזה רע? רצחתי מישהו? גנבתי למישהו?"

     

    "יש סטרייטיות שאבא שלהן זרוק בשיקום, אז מה עדיף?". עם אביה (צילום: דנה קופל)
      "יש סטרייטיות שאבא שלהן זרוק בשיקום, אז מה עדיף?". עם אביה(צילום: דנה קופל)

       

      מסחרה בבית הספר

      הריאיון איתה מתקיים בקומפלקס הדירות המשפחתי בשכונת התקווה בתל־אביב, לשם עברה המשפחה מחולון לאחר שאביה חלה בניוון שרירים ALS. "בבית הקודם הוא ראה רק קירות, אז אחי החליט שנעבור לבית עם גינה, כדי שאבא שלי יראה את השמש ואת הגשם", היא אומרת. הוריה, ראובן (65) ואידה (62), מתגוררים בקומה הראשונה, לבנה מתגוררת עם בנה מעליהם, צמוד אליהם משמאל מתגורר חזי, אחיה הגדול, גרוש ואב לבן, ומאחוריהם מתגורר האח איציק (34), רווק שחזר בתשובה. אחותה הרביעית, איילת, גרה בסמוך. "כולם פה, עם אבא ואמא, עד למוות", היא אומרת. "היינו חייבים להישאר ביחד, בגלל אבא שלי".

       

      מתי הוא חלה?

      "לפני 20 שנה. היה לו איטליז בשוק העלייה בתל־אביב, וביום אחד הוא הפסיק לעבוד. זאת מחלה הכי קשה שיש, הוא בן אדם צלול שכלוא בתוך גוף שלא מתפקד, הוא לא אוכל ולא מדבר, אני נקרעת רק מהמחשבות. לפעמים הוא רושם לי במחשב: 'בא לי למות, להתנתק מהמכשירים', ואז אני בעצמי רוצה למות".

       

      "אבא שלי הוא בן אדם צלול שכלוא בתוך גוף שלא מתפקד, הוא לא אוכל ולא מדבר, אני נקרעת רק מהמחשבות. לפעמים הוא רושם לי במחשב: 'בא לי למות, להתנתק מהמכשירים', ואז אני בעצמי רוצה למות"

      מגיל 15 היא עובדת, מאז שנאלצה לעזוב את תיכון רמת עופר בבת־ים כשהייתה בכיתה ט', בעקבות תקרית שבה הייתה מעורבת ושבעקבותיה הושעתה כל הכיתה. "הייתי ילדה היפראקטיבית ובעייתית, אבא שלי בדיוק חלה וזה רק הוסיף. הייתי עושה מסחרה בבית הספר, פתחתי באסטות בחצר, מגיל צעיר אני סוחרת. אחרי שעזבתי את הלימודים אחת השכנות הסבירה לאמא שלי שאני חייבת מסגרת, וסידרה לי לעבוד במספרה. נתנו לי רק לנקות אז הלכתי לעבוד בבורגר ראנץ'. משם התגלגלתי לדרום תל־אביב ונתקעתי שם כי אהבתי את המסחר. התחלתי מקוסמטיקה ואחר כך עברתי לצעצועים. עברתי ארבעה סוחרים של צעצועים עד שלמדתי את העבודה. קרעו לי את הצורה אבל אמרתי לעצמי: 'אין לי ברירה, איך אמא שלי תקנה אוכל לשבת?' גם לא הלכתי לצבא, ויתרו לי בגלל המצב בבית".

       

      איך הגעת לתחום האביזרים הזוהרים?

      "בחנות הצעצועים האחרונה שבה עבדתי התחלתי למכור זוהרים, פתחתי לבעל הבית חנות בתוך חנות, והחנות הפיצית הקטנה שפתחתי לו מתחת למדרגות עשתה לו כסף יותר מכל החנות. אני התחלתי את הטרנד הזה של זוהרים בחתונות, נשארה לי מלא סחורה מיום העצמאות ורציתי להיפטר ממנה. התחלתי לשווק את זה לאירועים, זה היה טירוף. באו אליי מכל הארץ, עד שכל דרום תל־אביב העתיקו אותי".

       

      מתי הפכת לעצמאית?

      "באיזשהו שלב הבוס שלי אמר לי: 'את כבר יכולה לפרוש כנפיים', הוא היה בן אדם ממש טוב, הוא בא איתי לחתום על חנות והצלחתי כנגד כל הסיכויים. אבל חטפתי כאפות. בשנה הראשונה פתחתי לפני יום העצמאות באסטה מול החנות, הבאתי די־ג'יי, שמתי מוזיקה, עשיתי הרבה רעש, ואז באה משטרה והחרימה לי סחורה של 40 אלף שקל. נכנסתי לחובות, והבוס הראשון שלי, שעבדתי אצלו בגיל 16 בקוסמטיקה, עזר לי והוציא אותי מזה".

       

      "אני לא יכולה לגזול מהילד שלי את המילה 'אבא' כל החיים" (צילום: דנה קופל)
        "אני לא יכולה לגזול מהילד שלי את המילה 'אבא' כל החיים"(צילום: דנה קופל)

         

        בת הזוג בגדה

        מגיל צעיר הרגישה יוצאת דופן. "אנשים הסתכלו עליי מוזר, לא הבינו מי הדמות הזאת שעומדת מולם. תמיד היו לחשושים ומבטים, אבל אף פעם לא נתתי לזה להוריד לי את הביטחון. מגיל שלוש אני משחקת רק עם בנים, התלבשתי כמו בן, כמה שאמא שלי ניסתה להלביש לי טייץ, יתהפך העולם לא עזר לה. הייתי טיפוס, חברה של כל המופרעים, הולכת מכות כשצריך".

        "ערב אחד חזרתי הביתה חנוקה מבכי, ואמרתי לאמא שלי: 'לא סיפרתי לך עד היום, אבל הייתה לי בת זוג כמה שנים והיא בגדה בי'. ומה היא אומרת לי? 'אל תדאגי, יש עוד בנות בעולם'. ירדו לי עשרה טון מהגוף"

         

        באיזה גיל יצאת מהארון?

        "20 ומשהו, לא זוכרת. שמרתי את זה כי לא רציתי להפיל על ההורים תיק, הייתי ישנה עם בנות הזוג שלי באוטו, כי לא יכולתי להביא אותן הביתה. פחדתי מזה, כל המצב בבית היה גם ככה קשה, עד שכבר לא יכולתי לשמור את זה כבר, התפוצצתי. תכלס זה לא כזה חמור. יש ילדות סטרייטיות שאבא שלהן זרוק בשיקום. אז מה עדיף?"

         

        איך סיפרת?

        "באתי לבקר את אבא שלי עם מישהי, ואמרתי לו בשקט באוזן: 'זאת בת הזוג שלי, אני לא רוצה שאף אחד ידע'. אבל אמא שלי ניחשה. ערב אחד חזרתי הביתה חנוקה מבכי אחרי שבת הזוג שלי בגדה בי. אמא שלי אמרה לי: 'מה יש לך? למה את ככה?' אז אמרתי לה: 'לא סיפרתי לך עד היום, אבל הייתה לי בת זוג כמה שנים והיא בגדה בי'. ומה היא אומרת לי? 'אל תדאגי, יש עוד בנות בעולם'. ירדו לי עשרה טון מהגוף".

         

        את בזוגיות?

        "הייתה לי בת זוג שלוש שנים, נפרדנו לפני שלוש שנים ומאז אני לבד. כרגע זה לא כל כך חסר לי, אני לא פנויה לזה. זוגיות זה לא דבר קל, צריך להשקיע, ללטף, לחבק, לטייל, אישה היא כמו פרח שצריך להשקות, ואני טיפוס שמאוד משקיע בזוגיות. כרגע אני לא יכולה להכיל את זה, אבל אם אלוהים יחליט שטוב לי זוגיות כרגע, אני אתמודד".

         

        ויכוחים עם לקוחות

        לתוכנית "האח הגדול" הגיעה לגמרי במקרה. "הכרתי בחורה, קראו לה בת אל, יצאנו למועדון בנמל תל־אביב, הלכנו יד ביד, פתאום ניגש אלינו מישהו והציג את עצמו כמלהק של התוכנית. הייתי כבר אחרי שתי וודקות, קצת מסטולית, נתתי לו כרטיס ביקור שלי ואמרתי לו: 'נשמה, אם אתה רוצה אותי, תבוא אליי מחר בבוקר לחנות'. מהאודישן הראשון ידעתי שאני בפנים, כשיצאתי כולם מחאו לי כפיים".

         

        למה הסכמת?

        "כדי להראות לכולם מי זאת לבנה. תמיד היו מסתכלים עליי בעין עקומה, בוחנים אותי, לא מקבלים אותי כל כך. ידעתי מה זה יעשה לאבא שלי, שלא הכיר אותי מכל ההיבטים שלי בגלל המחלה שלו, ודרך התוכנית הוא למד להכיר אותי.

        "כשיצאתי משם קיבלתי המון אהבה ברחוב, אמהות אמרו לי: 'בזכותך קיבלתי את הבת שלי'. הייתה ציפייה שאהיה תמיד כמו שהייתי שם, אבל אני לא יכולה להיות כל הזמן כמו בתוכנית".

         

        מה זאת אומרת?

        "אי־אפשר להכיל את כמות האהבה שקיבלתי. אני טיפוס חברמן, מחייכת לכולם, מצטלמת עם כולם, סבבה, חצי שנה אחרי התוכנית התחלתי טיפולים, הזרקתי הורמונים, כבר לא הייתי אותו דבר, לא בא לי לחייך. כל חודש שלא נקלטתי נפלתי עוד יותר, ואנשים אומרים: 'למה את לא מחייכת כמו בתוכנית?' ככה חמש שנים".

        "אני מאחלת לעצמי לחזור בתשובה והקדוש ברוך הוא יכוון אותי למה שטוב לי. אם טוב לי להיות עם אישה, שייתן לי אישה, ואם טוב לי להיות עם גבר, שייתן לי גבר. מה שטוב לי – שייתן לי"

         

        איך התמודדת?

        "רק אמונה. אני בן אדם שהולך לבית הכנסת, כי אני יודעת שהכל מאת השם – הוא שולח והוא מביא. כל חודש שלא נקלטתי התבאסתי לרגע ואז אמרתי לעצמי: 'רק הוא יחליט, מה ששלי שלי ומה שלא שלי – לא שלי".

         

        את דתייה?

        "לא עד הסוף, אבל בשנתיים האחרונות התחזקתי עוד יותר, אני עושה ברכות השחר ונטילת ידיים כל בוקר, הולכת לבית הכנסת בשישי, אבל לא שומרת שבת עד הסוף כי אני חיה במציאות לא קלה. כבר חצי שנה אני משתדלת לא לנסוע בשבת, אבל לפעמים הנפש שלי רק רוצה לברוח לנשום אוויר. אמן שהשם ייתן לי כוח לחזור בתשובה מלאה. אני חושבת שאלוהים מבין אותי ובינתיים הכל בסדר ביני לבינו. רואים תוצאות".

         

        כשתחזרי בתשובה מלאה יהיה קשה עם אורח החיים שאת חיה.

        "אי־אפשר לדעת. למה לא, בעצם? יש לי חברות, מראשי הקהילה (הלסבית), שחזרו בתשובה והיום הן עם כיסוי ראש, נשואות לאברך".

         

        זה מה שאת מאחלת לעצמך?

        "אני מאחלת לעצמי לחזור בתשובה והקדוש ברוך הוא יכוון אותי למה שטוב לי. אם טוב לי להיות עם אישה, שייתן לי אישה, ואם טוב לי להיות עם גבר, שייתן לי גבר. מה שטוב לי – שייתן לי".

         

        עם ארז טל. ""כשיצאתי משם קיבלתי המון אהבה ברחוב" (צילום: חיים צח)
          עם ארז טל. ""כשיצאתי משם קיבלתי המון אהבה ברחוב"(צילום: חיים צח)

           

          היית פעם עם גבר?

          "לא, זה לא עבר לי בראש אפילו, לא מושך אותי. כרגע לא".

           

          כרגע? את חושבת שזה יכול להשתנות?

          "אי־אפשר לדעת, אנחנו לא מחליטים פה, הכל מאת השם והכל בידיים שלו, מי אני בכלל? אני מקבלת את מה שהוא מחליט בשבילי ואני חושבת שגם הוא מקבל אותי, עובדה שכל מה שרציתי קיבלתי. רציתי להצליח בעסק, הוא נתן לי, רציתי להגיע לגמר 'האח הגדול', הגעתי".

          "אני לא צריכה שייתנו לי פרסים, אני יודעת לעשות את המיליון לבד. לא בשביל זה הלכתי. רציתי שאבא שלי יראה אותי בגמר. גרמתי לו נחת, הוספתי לו עוד איזה עשר שנים לחיים, וזה מה שחשוב"

           

          אבל לא זכית במיליון.

          "אני לא צריכה שייתנו לי פרסים, אני יודעת לעשות את המיליון לבד. לא בשביל זה הלכתי. רציתי שאבא שלי יראה אותי בגמר. גרמתי לו נחת, הוספתי לו עוד איזה עשר שנים לחיים, וזה מה שחשוב. כשנכנסתי היו לו 15 חברים בפייסבוק, וכשיצאתי הוא הגיע ל־5,000, כל פוסט 1,200 לייקים".

           

          מצטערת שלא מינפת יותר את הפרסום, למשל לקריירה טלוויזיונית?

          "את יכולה לשכנע עורך דין להיות שחקן כדורגל? אני אשת עסקים, מה קשור שאני פתאום אלך לטלוויזיה? בשלושת החודשים הראשונים עוד זרמתי קצת על השקות, אבל מיד הבנתי שיש לי רק 15 דקות תהילה. בכל פעם שיוצאת עונה חדשה של 'האח הגדול' מזמינים אותי לאולפנים, מציעים לי כסף, אבל אני לא רוצה לדבר על 'האח הגדול'. אם יקראו לי לדבר על טרנדים חדשים בזוהרים, אבוא בכיף, בלי כסף".

           

          חשוב לה להבהיר שהיא לא רוצה שיגידו שהעסק שלה מצליח רק בזכות השתתפותה ב"האח הגדול". "אני נכנסת לעימותים עם לקוחות על זה, כי זה דבר שבאמת מאוד מציק לי", היא אומרת. "אנשים נכנסים לחנות וישר מתלחששים: 'תראה מה הפרסום עשה לה'. אז כן, 'האח הגדול' נתן לי פוש, אני לא מזלזלת בזה לרגע, אבל בסוף המחיר מדבר. אם אמכור כובע בשקל וחצי והשכן שלי בשקל, לא יעניין אף אחד שאני לבנה מ'האח הגדול'".

           

          איך תנהלי את העסק כאם חד־הורית לתינוק?

          "זה עסק לא קל, וכולו עליי. לא קל לנסוע ארבע פעמים בשנה לסין, לא קל להתווכח עם הסינים שלא מבינים אותי. פעם אמרתי למנהל המפעל: 'תרשום לי פה חתונת השנה' ורשמו לי את האותיות הפוך, עשרת אלפים חתיכות הלכו לפח. עכשיו קצת הורדתי הילוך, כסף אפשר לעשות תמיד, ילד לא. אישה זה שעון ביולוגי, אם לא תביאי בזמן, שלום ולהתראות, נגמר הסרט. לסין אני לא אטוס בשנתיים הקרובות, את זה אני יכולה להגיד בוודאות. הכל למען הילד".

          "בכל פעם שיוצאת עונה חדשה של 'האח הגדול' מזמינים אותי לאולפנים, אבל אני לא רוצה לדבר על 'האח הגדול'. אם יקראו לי לדבר על טרנדים חדשים בזוהרים, אבוא בכיף"

           

          יהיה עוד ילד?

          "ברור שאני רוצה עוד ילד. זה בתוכנית. אני לא רוצה שהילד שלי יהיה לבד בעולם, אי־אפשר לדעת לאן החיים ייקחו אותנו. אם הייתי צריכה להתמודד לבד עם המחלה של אבא שלי? ברוך השם שיש לי עוד שלושה אחים איתי. לפעמים אני מוחאת לעצמי כפיים ואומרת: 'כל הכבוד, לבנה, שיחקת אותה'. אני תמיד מסתכלת על חצי הכוס המלאה, ברוך השם, שיישאר ככה, שלא יהיה יותר גרוע. כולנו בריאים ושלמים וכל השאר באמת בונוס, תודה לבורא עולם עשר פעמים".

           

          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו, סגנון: זוהר מאירי)
          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו, סגנון: זוהר מאירי)
           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד