נשים חושפות: "הוצאנו את שתלי הסיליקון וכל המחלות נעלמו"

מאיה, ליאת ושירן סבלו משלל תסמינים קשים של מחלות אוטואימוניות, והבינו שבגופן יש פצצה מתקתקת. הן החליטו להיפטר מהשתלים וכעבור זמן קצר חזרו לעצמן

נפטרו מהשתלים. מימין לשמאל: מאיה פרי, ליאת פרישמן ושירן מורן  (צילום: דנה קופל, אלבום פרטי)
נפטרו מהשתלים. מימין לשמאל: מאיה פרי, ליאת פרישמן ושירן מורן (צילום: דנה קופל, אלבום פרטי)

לפני מספר שבועות פרסם ה־FDA, מנהל התרופות והמזון האמריקאי, אזהרה חמורה מפני הסכנות הטמונות בשתלי הסיליקון המיועדים לחזה על כל סוגיהם, תוך התייחסות לסיכון להתפתחות סרטן מסוג לימפומה. מהנתונים עולה כי יותר מ־600 נשים מושתלות חזה ברחבי העולם לקו בלימפומה, 16 מהן בארץ. בעוד ה־FDA מתריע מפני לימפומה בלבד, בקבוצת הפייסבוק "השלכות בריאותיות של שתלי סיליקון וסליין והצעדים להחלמה", שבה חברות כ־2,300 נשים, ובקבוצה האמריקאית breast implant illness by Nicole, שבה חברות 98,600 נשים, מופיעים עוד ועוד דיווחים על בעיות בריאות שונות ומשונות שהופיעו אצל נשים לאחר שהוכנסו להן שתלים בחזה: קשיי נשימה, סחרחורות, תשישות, בעיות זיכרון, הפרעות בעיכול, בעיות מפרקים, זאבת, טינטון, אובדן שמיעה חלקי, עקצוצים בגפיים, דפיקות לב מואצות, התקפי חרדה ונשירת שיער.

 

לפניכם מונולוגים של שלוש נשים שהחלימו כמעט מכל המחלות שתקפו אותן, לאחר שעברו ניתוח להוצאת השתלים. אגב, קופות החולים מממנות את הוצאת השתלים, אם יש בכך צורך רפואי מוכח.

 

 

האזינו לכתבה. הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת

 

מאיה פרי סבלה מערפול מוחי, דופק מואץ, רפלוקס

בת 40, מנחה ומלווה לשינוי תודעתי, מטפלת אנרגטית ומתקשרת, נשואה ואם לארבעה, מתגוררת בחולון

 

מאיה פרי. "צעקתי לבעלי: 'בוא תראה, כל כך הרבה נשים עברו את אותם דברים כמוני'. פתאום גיליתי שכל מה שחוויתי היה אמיתי" (צילום: לינה מיארה)
    מאיה פרי. "צעקתי לבעלי: 'בוא תראה, כל כך הרבה נשים עברו את אותם דברים כמוני'. פתאום גיליתי שכל מה שחוויתי היה אמיתי"(צילום: לינה מיארה)


    "עברתי ניתוח להגדלת חזה בגיל 25, אחרי שלוש לידות, וחידשתי אותו בגיל 33, אחרי הלידה הרביעית.

    התחלתי להבין שמשהו לא תקין כמה שנים לאחר הניתוח הראשון, פתאום צצו תופעות של ערפול חושי. בעלי ואני פגשנו מישהו, ניהלתי איתו שיחה כאילו אני מכירה אותו ואחרי שהוא הלך שאלתי את בעלי מי זה היה. הוא היה בהלם שאני לא זוכרת אותו. אנשים ניסו להזכיר לי כל מיני דברים מהעבר, וכלום, זה נעלם.

    לפני שמונה שנים צצו בעיות נוספות: בעיות מפרקים (את רוצה להזיז את המרפק והוא נתקע, את רוצה ללכת והרגל לא באה איתך), שעברו אחרי שנה הודות לדיקור וטיפולי אוסטאופתיה. לפני שש שנים התחלתי לסבול מריפלוקס, הפרעה שבה נוזל חומצי מהקיבה עולה במעלה הוושט וגורם תחושת צרבת (נאלצתי להפחית כמויות של אוכל ולפעמים לוותר על ארוחות).

    "לפני ארבע שנים התחלתי לסבול מדופק מואץ, פחדתי שאקבל התקף לב. הלכתי לקרדיולוג, עברתי בדיקות ונאמר לי שאין שום בעיה בלב. בהמשך הופיעו ציסטות בשד, התקפי חרדה, קשיי נשימה, עייפות כרונית. בבדיקות דם לא נמצא שום הסבר לעייפות"

     

    לפני ארבע שנים התחלתי לסבול מדופק מואץ, פחדתי שאקבל התקף לב. הלכתי לקרדיולוג, עברתי בדיקות ונאמר לי שאין שום בעיה בלב. בהמשך הופיעו ציסטות בשד, התקפי חרדה, קשיי נשימה, עייפות כרונית. בבדיקות דם לא נמצא שום הסבר לעייפות. התחלתי לחשוב שאני פשוט אדם עייף וזה לא קל להיות אדם עייף עם ארבעה ילדים בבית.

     

    פעם בשנה עברתי אולטרסאונד ו־MRI בגלל תלונות חוזרות על כאבים בשד השמאלי, וגם בבדיקות אלה לא נמצא דבר. לפני שלוש שנים, כשהופיעה תחושה של 'שריפה' בגוף, הופניתי לראומטולוג, שחיבר את כל הקצוות ואבחן שיש לי כנראה פיברומיאלגיה.

     

    אף אחד מהרופאים שבדק אותי לאורך השנים לא אמר שייתכן שמקורן של כל התופעות הללו בשתלי הסיליקון. חלקם אמרו לי: 'אין לך כלום, יש לך כאב פסיכוסומטי'. רציתי להגיד לו: 'אתה לא גר בגוף שלי, אתה לא יודע מה אני חווה'.

     

    לפני שבע שנים פורסמה אזהרה על שתלי סיליקון מסוג PIP, אבל רק ארבע שנים מאוחר יותר התחלתי לחשוב שיש קשר בין הסיליקון לכאבים ולתופעות שמהם סבלתי. לפני חודשים ספורים נחשפתי לקבוצת הפייסבוק 'השלכות בריאותיות של שתלי סיליקון' והתחלתי לקרוא פוסטים שכתבו נשים בקבוצה. נדהמתי, צעקתי לבעלי: 'בוא תראה, כל כך הרבה נשים עברו את אותם דברים כמוני'. פתאום גיליתי שכל מה שחוויתי היה אמיתי.

     

    בתחילת חודש ספטמבר עברתי ניתוח להוצאת השתלים. מאז אני סופר־ערנית, קשובה ומפוּקסת, נושמת כמו שצריך, הערפול המוחי נעלם, הכאבים במפרקים פחתו בצורה דרסטית והדופק המואץ פסק. תחושת החומציות של הריפלוקס ותחושת ה'שריפה' בגוף נעלמו ואני מרגישה טוב עם עצמי.

     

    שורה תחתונה: כיום אני מתחרטת שהכנסתי לגוף שלי את הסיליקון. אם הייתי יודעת ששתלים גורמים מחלות אוטואימוניות או ראומטולוגיות, לא הייתי מכניסה גוף זר לגוף שלי

     

     

    ליאת פרישמן סבלה מבחילות, תת־משקל, שלפוחית כאובה

    בת 47, מורה לתנועה ("ליאתנוּעה בהנאה"), עובדת עם אוטיסטים ועם ילדים בגיל הרך, נשואה ואם לשניים, מתגוררת בנווה־מונוסון

     

    ליאת פרישמן. " לא הבנתי איך הגוף תוקף את עצמו כל כך חזק" (צילום: דנה קופל)
      ליאת פרישמן. " לא הבנתי איך הגוף תוקף את עצמו כל כך חזק"(צילום: דנה קופל)

       

      בגיל 37, אחרי שתי הלידות, עברתי ניתוח להגדלת חזה והוכנסו לגופי שתלי הסיליקון. חצי שנה אחר כך התפתחה דלקת בוושט, שגרמה לי בחילות שנמשכו שלוש שנים. לא יכולתי לאכול והגעתי לתת־משקל. לא הבנתי מה קורה לי.

       

      במשך שנים עבדתי כמנהלת בחברת תוכנה. בגלל בעיות הבריאות שהופיעו לאחר השתלת הסיליקון נאלצתי לעזוב את העבודה והפכתי למורה לתנועה. כדי להתמודד עם הבחילות פניתי לרפואה האלטרנטיבית - יכולתי לקנות חצי בית בסכומים שהוצאתי על מטפלים ותוספי תזונה. עשיתי שינוי תזונתי מקיף, עברתי לטבעונות ול־Raw Food, שצמצמו מעט את הסימפטומים ועזרו לי להחזיק את הראש מעל המים. הרגשתי שאני נלחמת על חיי.

       

      אחרי שלוש שנים של בחילות, החלה להסתמן דלקת בדרכי השתן. בתוך חודש התברר שמדובר בתסמונת השלפוחית הכאובה. הבחילות נעלמו, וכאילו המצב הדלקתי עבר למקום אחר בגוף. סבלתי מכאבים בלתי נסבלים ובלתי פוסקים. הרגשתי שאני צריכה ללכת לשירותים 50 פעם ביום וחוויתי כאב נורא כשהשלפוחית הייתה מלאה או אחרי הטלת שתן. זה כאב שמתואר בקרב הסובלים מהתסמונת ככאב של סרטן בדרגה 4. יש אנשים שמתאבדים בגלל התסמונת הזו. היו לי התקפים קשים, עברתי תופת. לא הבנתי מה קורה לגוף שלי וסירבתי לקבל זריקות לשלפוחית, כי רציתי למצוא את המקור לבעיה. לא הבנתי איך הגוף תוקף את עצמו כל כך חזק.

       

      "הרגשתי שאני צריכה ללכת לשירותים 50 פעם ביום וחוויתי כאב נורא כשהשלפוחית הייתה מלאה או אחרי הטלת שתן. זה כאב שמתואר בקרב הסובלים מהתסמונת ככאב של סרטן בדרגה 4"

       

      בשלב זה עדיין לא הייתי מודעות לכך שכל מה שאני חווה יכול להיות קשור לשתלי הסיליקון. היחיד שרמז על קשר בין הדברים היה מדקר, ששאל אותי אם יש לי שתלים. כשהשבתי בחיוב, הוא הסביר שעל פי הרפואה הסינית המרידיאנים חסומים. זה עורר בי מחשבה שאולי הגוף שלי לא מגיב נכון לסיליקון, אבל לצערי לא עשיתי שום דבר עם המחשבה הזו.

       

      הייתי נואשת. הצטרפתי לקבוצת פייסבוק אמריקאית של נשים שסובלות מתסמונת השלפוחית הכאובה ואז נתקלתי במחקרה של ד"ר לו־ז'אן פֶנג מקליבלנד, פלסטיקאית בינלאומית, שעסק במחלות שמתפתחות בעקבות שתלי סיליקון, ואז הבנתי הכל. קראתי על הסימפטומים שחוו חברות הקבוצה ולא האמנתי. כל הניסיונות שלי להחזיר את החיים שלי למסלולם התנקזו לאותו רגע. הייתי עם דמעות בעיניים.

       

      אחרי חצי שנה של קריאת עדויות של נשים ומחקר על אודות המנתחים הפלסטיים הטובים בעולם להוצאת שתלי סיליקון וניקוי סביבת השתלים, החלטתי לעבור את הניתוח אצל ד"ר פנג. אמרתי לעצמי שגם אם המצב לא ישתפר אחרי הוצאת הסיליקון, אני לא רוצה את הדברים האלה בגוף שלי.

       

      בשמונת חודשי ההמתנה לניתוח - היא רופאה מבוקשת מאוד, המון סלבס מוציאות אצלה שתלי סיליקון - הכנתי את עצמי נפשית. באוגוסט 2017, אחרי יותר משמונה שנים עם שתלי הסיליקון, עברתי את הניתוח בארצות־הברית ומיד בסיומו הרגשתי תחושת הקלה נפשית ופיזית חזקה מאוד.

       

      שנה וחצי אחרי הניתוח התחלתי להרגיש גם הקלה משמעותית בשלפוחית. התסמונת לא נעלמה, כי נגרם נזק לקירות השלפוחית, אבל ירדתי מ־100 אחוז כאב ל־20 אחוז כאב, הגוף שלי חזר לחיות.

       

      שורה תחתונה: עם השתלים הרגשתי חולה, כיום אני מרגישה בריאה. חזרתי לעבוד בצורה יותר אינטנסיבית, לאכול מה שאני רוצה, לנפוש, לחייך. כיום, אחרי השיחות שהיו לי עם ד"ר פנג אני מבינה שהשתל לא התקבל אצלי כמעט מהרגע הראשון, והגוף זעק את זה. איזה טוב יכול לצאת מהכנסת גוף זר שכולל מתכות רעילות למקום כל כך אסטרטגי, ליד מערכת הנשימה, ליד הבלוטות האנדוקריניות. הגוף הרי בונה קפסולה סביב השתלים כדי להתגונן מפניהם, אז מה השאלה פה? הגוף לא רוצה את הדבר הזה. כיום אין לי צל של ספק שעשיתי את הדבר הנכון.

       

       

      שירן מורן סבלה מקשיי נשימה, מכאבי מפרקים ומתסמינים של זאבת

      בת 33, ניצבת בסרטים וסדרות, נשואה ואם לשתיים, מתגוררת בשנים האחרונות באטלנטה, ארצות־הברית

       

      שירן מורן. "ברגע שקמתי מהניתוח הרגשתי שאני סוף־סוף נושמת כמו שצריך - נשימה עמוקה" (צילום: אלבום פרטי)
        שירן מורן. "ברגע שקמתי מהניתוח הרגשתי שאני סוף־סוף נושמת כמו שצריך - נשימה עמוקה"(צילום: אלבום פרטי)

         

        לפני עשר שנים עברתי ניתוח והוכנסו לי שתלי סיליקון. מאותו רגע הפסקתי לישון טוב. הייתי רגילה לישון על הבטן וכבר לא יכולתי לעשות זאת. החזה תקוע בינך ובין המיטה, וקיים הפחד שהשתלים יתפוצצו.

         

        זמן קצר לאחר הניתוח הופיעה פריחה שאובחנה כסרפדת. העור גירד נורא והיה חם למגע, הופיעו בליטות אדומות על כל הגוף, כל פעם במקום אחר. כעבור כמה חודשים התחלתי להרגיש קוצר נשימה. לא יכולתי לנשום עמוק. הרגשתי את האוויר נעצר באמצע הדרך. לפעמים הרגשתי שאני נחנקת. בהתחלה לא קישרתי את זה לניתוח. חשבתי שיש לי בעיה רפואית והלכתי לרופא, שבדק אותי ואמר לי שאולי אני צריכה להירגע.

        שירן מורן: "סבלתי מזרמים חשמליים בידיים וברגליים ומכאבי מפרקים כל כך חזקים, שהלכתי למיון, כי חשבתי ששברתי עצם. הייתה לי גם קשיחות במפרקים: בכל פעם שקמתי מכיסא הייתי צריכה לעשות תנועות סיבוביות של הקרסוליים כדי להתחיל ללכת"

         

        לפני חמש שנים, אחרי ההיריון הראשון, התסמינים החמירו. התחלתי לחוות ערפול מוחי והיה לי קשה להתרכז. לא יכולתי לעבוד או ללמוד. בהתחלה חשבתי שזו 'טפשת של אחרי לידה', אבל זה לא עבר. בהמשך צצו זרמים חשמליים בידיים וברגליים וכאבי מפרקים כל כך חזקים, שהלכתי למיון, כי חשבתי ששברתי עצם. הייתה לי גם קשיחות במפרקים: בכל פעם שקמתי מכיסא הייתי צריכה לעשות תנועות סיבוביות של הקרסוליים כדי להתחיל ללכת.

         

        סבלתי מתשישות ומחום נמוך תמידי - 37.6-37.2 מעלות. ייחסתי את רוב התופעות להיריון וללידה. הלכתי להמון רופאים: רופאת משפחה, קרדיולוג, ראומטולוג, אורתופד, כולם אמרו שהכל בסדר מבחינה רפואית ולא חשבתי שיש מכנה משותף בין כל התופעות.

         

        ואז נתקלתי בפוסט באינסטגרם של סלבריטי מקומית שהוציאה את השתלים, ונדהמתי. הבנתי שיש לי את כל הסימפטומים שהיא תיארה, אחד לאחד. זו הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי למושג BREAST IMPLANT ILLNESS. חיפשתי מידע ומצאתי את קבוצת הפייסבוק האמריקאית שעוסקת בנושא.

         

        פניתי לראומטולוגית וסיפרתי לה על התסמינים שמהם אני סובלת. היא שלחת אותי לבדיקות דם, אחת מהן הייתה ANAׁ) Anti Nuclear Antibodies), שאמורה לאבחן זאבת (לופוס), מחלה אוטואימונית. הבדיקה יצאה חיובית והרופאה אמרה שנראה שאני בתחילת המחלה והמצב עשוי להישאר כמו שהוא כעת, חיובי אך די גבולי. אמרתי לעצמי שאם זו רק ההתחלה של לופוס ולא מחלימים מזה, אני לא רוצה שזה יחמיר. באותו יום החלטתי להוציא את השתלים.

         

        ביולי האחרון עברתי את הניתוח אצל מנתחת פלסטית באטלנטה. ברגע שקמתי מהניתוח הרגשתי שאני סוף־סוף נושמת כמו שצריך - נשימה עמוקה. גם כאבי המפרקים נעלמו יחד עם קשיחות המפרקים. פתאום יכולתי ללכת בצורה נורמלית. טמפרטורת הגוף חזרה להיות רגילה. הערפול המוחי נעלם יחד עם הזרמים בידיים וברגליים.

         

        העייפות הכרונית עברה, מהבחינה הזו אני ממש אדם חדש. חזרתי להיות סופר־אנרגטית, כמו שהייתי לפני. אני יודעת שאנשים יתקשו להאמין, אבל ווטאבר. כיום אני לא יושבת לרגע. הדבר היחיד שנשאר זה הסרפדת, אבל ברמה הרבה פחות קשה. אני מאמינה שהגוף עדיין צריך להתנקות מכל הרעלים של הסיליקון.

         

        הסימפטומים של הלופוס נעלמו. ביצעתי שוב את בדיקת הדם והפעם התקבלה תוצאה שלילית. זה אומר שאין לופוס. הבנתי ששתלי הסיליקון גורמים לגוף לחקות מחלות אוטואימוניות, ולכן ניתן לומר שמה שאובחן אצלי כלופוס, לא היה אמיתי.

         

        שורה תחתונה: רוב הנשים מכניסות לגופן שתלי סיליקון כדי להגביר את ביטחונן העצמי או כדי לגרום למישהו לאהוב אותן יותר. סיליקון הוא לא התשובה. אף אחד לא יאהב אותך יותר ואת לא תאהבי את עצמך יותר בזכות השתלים. השינוי צריך לבוא מבפנים. ולרופאים אני מבקשת לומר: אל תמליצו למטופלות שלכם מה שלא הייתם ממליצים לבנות שלכם.

         

         

        מה אומרים במשרד הבריאות

        "המשרד עוקב כשגרה אחר הודעות רשויות בריאות מוכרות במדינות שונות, ועם חלקן גם עומד בקשר ומקבל במסגרת זו גם ישירות מידע מהן. משרד הבריאות מכיר אפוא את הודעת ה־FDA בנושא שתלי סיליקון לשד. חשוב להדגיש כי הודעת ה־FDA היא לעת עתה בגדר טיוטה בלבד (DRAFT) ואין הנחיה חדשה להפסיק שימוש במוצר מסוים. גם לכשתיכנס הודעה לתוקף מלא, מדובר בהנחיות לסימון השתלים ולמתן מידע על אודותיהם למטופלות ולא על הפסקת השימוש בהם. יוזכר כי בפעם הקודמת שבה הודיע ה־FDA על הפסקת שימוש בשתלי שד (שתלי שד מחוספסים מתוצרת חברת "אלרגן"), משרד הבריאות הקדים את ההודעה הנ"ל בכחצי שנה, ובעת שה־FDA פרסם את הנחייתו כבר לא היו השתלים הללו בשימוש בישראל. אין בישראל אישור לאף שתל, שהשימוש בו נאסר על ידי איזושהי רשות בריאות מוכרת".

         

        מה אומרים הפלסטיקאים

        ד"ר מאיר כהן, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית: "רופאי האיגוד עוקבים בדאגה אחר התופעות הנדירות ופועלים לשמירה על זכויותיהן ובריאותן של הנשים. המנתחים הפלסטיים ממתינים להנחיות של האגף לטכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות, שהוא הגוף המוסמך למתן אישור לשימוש באביזרים רפואיים בתושבי ישראל.

        "כבר בספטמבר 2018 התרענו בפני משרד הבריאות על הסיבוכים שבהם אנחנו נתקלים בקשר לשתלי סיליקון בשד. דרשנו להגדיר בחקיקה את זכויות הנשים ואת חובות יבואני המשתלים וגם דרשנו להקים מאגר רישום נתונים ארצי של שתלי הסיליקון כפי שהוא קיים במדינות מתוקנות".

         

        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו, סגנון: זוהר מאירי)
        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו, סגנון: זוהר מאירי)
         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד