רתם לויתן, 27: 'הייתי ילדה-סופגנייה, וגם היום יש מה לתפוס – תודה לאל'

אחרי שלוש שנים של לבישת גלביות שחורות בלבד, סטאז' בלונדון לימד את המעצבת שאפשר ללבוש הכל גם במידה גדולה. כעת היא חולמת לשנות את מודל היופי בישראל

עדי סגלפורסם: 30.10.19 07:54
"הדיסוננס שעליו מעידות נשים רבות הוא המקום שבו כילדה או כנערה הרגשת יפה, ואז מגיע הרגע בערך בגיל 12 שבו את כבר לא מוצאת בגדים בחנויות שבהן החברות שלך יכולות לרכוש. זה רגע די מכונן בחיים, כי אז תחושת ה'אני לא בסדר' מתגנבת לחייך, ומשם רק הולכת ומחמירה". רתם לויתן בביתה (צילום: עדי סגל)
"הדיסוננס שעליו מעידות נשים רבות הוא המקום שבו כילדה או כנערה הרגשת יפה, ואז מגיע הרגע בערך בגיל 12 שבו את כבר לא מוצאת בגדים בחנויות שבהן החברות שלך יכולות לרכוש. זה רגע די מכונן בחיים, כי אז תחושת ה'אני לא בסדר' מתגנבת לחייך, ומשם רק הולכת ומחמירה". רתם לויתן בביתה (צילום: עדי סגל)
"בתור סטודנטית בשנקר, ארבע שנים של תואר בעיצוב אופנה, אומנם עיצבתי בגדים כחלק מהקורסים שלמדתי, אבל עדיין לא ידעתי איך להתלבש בעצמי ומה לעשות עם הגוף שלי" (צילום: עדי סגל)
"בתור סטודנטית בשנקר, ארבע שנים של תואר בעיצוב אופנה, אומנם עיצבתי בגדים כחלק מהקורסים שלמדתי, אבל עדיין לא ידעתי איך להתלבש בעצמי ומה לעשות עם הגוף שלי" (צילום: עדי סגל)

מי את? רתם לויתן

 

גיל: 27.

 

כמה עוקבים יש לך באינסטגרם? 14.5 אלף, _retema@.

 

כמה שעות ביום את משקיעה בעמוד האינסטגרם שלך? "האייפון טוען שמדובר בשלוש שעות ביום, אבל זה מרגיש יותר. הסטורי עובר איתי את היום באופן אותנטי. אם אני במצב רוח טוב ומצחיק – העוקבות שלי מרגישות את זה, ואם מצב הרוח מבואס – גם. מי שצופה בסטורי שלי הופכת לשותפה אמיתית למהלך היום שלי. מעין 'יום בחיי', כל יום מחדש".

 

איפה נולדת? "נולדתי וגדלתי בחיפה. עברתי לתל אביב מיד עם תחילת הלימודים בשנקר".

 

איפה את גרה היום? "אני גרה לבד בפלורנטין. עברתי ממש לא מזמן, ובינתיים השכונה מהממת בעיניי".

 

"על בגדים אני כמעט לא מוציאה כסף, כי אני מעצבת בעצמי. תיקים ונעליים זה כבר סיפור אחר, לעיתים בסכומים ממש מוגזמים" (צילום: עדי סגל)
    "על בגדים אני כמעט לא מוציאה כסף, כי אני מעצבת בעצמי. תיקים ונעליים זה כבר סיפור אחר, לעיתים בסכומים ממש מוגזמים"(צילום: עדי סגל)

      

    איך נכנסת לתחום האופנה? "החלום שלי היה להיות אדריכלית, ואפילו התקבלתי ללימודי ארכיטקטורה בטכניון. עם השחרור מהצבא, התחלתי לעבוד כמוכרת בחנות של המותג דניאלה להבי בחיפה, ושם הרגשתי חיבור מדויק יותר לאופנה – אמנות שאנשים לובשים ברחוב. זה הרגיש לי יותר נכון, וככה תוך חודש נרשמתי למבחני קבלה למחלקה לאופנה בשנקר.

     

    "הייתי ילדה 'סופגנייה', שהפכה לנערה מלאה וגם היום יש מה לתפוס – תודה לאל. תמיד נעתי בין המידות 44-42. הדיסוננס שעליו מעידות נשים רבות הוא המקום שבו כילדה או כנערה הרגשת יפה, ואז מגיע הרגע בערך בגיל 12 שבו את כבר לא מוצאת בגדים בחנויות שבהן החברות שלך יכולות לרכוש. זה רגע די מכונן בחיים, כי אז תחושת ה'אני לא בסדר' מתגנבת לחייך, ומשם רק הולכת ומחמירה. זה קורה כשחברות רזות בתיכון לובשות מכנסי ג'ינס, ואת בקושי מוצאת זוג אחד שיחמיא לך וגם יהיה מספיק טרנדי או בסטייל. כשהן לובשות טי שירט בקלות, ואת לא מצליחה למצוא חולצה שתחמיא לך, שהשרוולים לא ילחצו, שתשב יפה על הבטן. מהמקום הזה, מהמצוקה שאין לך מה ללבוש, שמבחינת רשתות הביגוד בארץ את לא קיימת ולנוכחות שלך אין שום משמעות – מהכאב הזה התחלתי ליצור.

     

    "בתור סטודנטית בשנקר, ארבע שנים של תואר בעיצוב אופנה, אומנם עיצבתי בגדים כחלק מהקורסים שלמדתי, אבל עדיין לא ידעתי איך להתלבש בעצמי ומה לעשות עם הגוף שלי. במהלך שלוש השנים הראשונות בלימודים הייתי תופרת לעצמי גלביות שחורות בכל מיני גזרות ואורכים, וזה מה שלבשתי. הן לא נתפרו מתוך בחירה שלי בסטייל הספציפי הזה, אלא מתוך חוסר הבנה או התמודדות עם גופי המקומר. בין השנה השלישית לרביעית בשנקר, טסתי ללונדון לסטאז' בחברת סטיילוס, מתמחה בחיזוי טרנדים. שם לראשונה נחשפתי לעולם הפלאס סייז – כמה שהוא רחב, מגוון ומהמם. גם בארץ באותה תקופה היה תחום של פלאס סייז, רק שלא הייתי מודעת אליו. שם הבנתי פתאום שאני יכולה ללבוש הכל, שאני יכולה להיראות מדהים ובסטייל, בלי לוותר על ההנאה בשופינג. שם עלתה המחשבה על פרויקט גמר שיעסוק במידות 42 ומעלה, וכך היה – הראשון בשנקר אי פעם. היום אני המעצבת והבעלים של המותג רתמה".

     

    "בנוסף למעצבים, יש היום מובילי דעת קהל – יוצרים מכל תחומי האמנות, המוזיקה והעיצוב שגלשו לתחום האופנה, והם גאונים ביצירת קונספטים, נחשקות והבנה אמיתית של העולם המשתנה. למשל, קניה ווסט. יש משהו בלתי רגיל בתפיסה שלו את המציאות, בדרך המחשבה שלו" (צילום: עדי סגל)
      "בנוסף למעצבים, יש היום מובילי דעת קהל – יוצרים מכל תחומי האמנות, המוזיקה והעיצוב שגלשו לתחום האופנה, והם גאונים ביצירת קונספטים, נחשקות והבנה אמיתית של העולם המשתנה. למשל, קניה ווסט. יש משהו בלתי רגיל בתפיסה שלו את המציאות, בדרך המחשבה שלו"(צילום: עדי סגל)

       

      ובמה עוד את עוסקת? "בתור אישה עצמאית ובעלת עסק, אני עובדת 24/7 בפיתוח המותג, החזון והשיווק. האינסטגרם הוא כלי עיקרי בשיווק המותג וגם טורף זמן עיקרי ביום שלי. למרות זאת, אני משתדלת להקפיד גם על פעילויות מעשירות שלא נחשפות שם באופן שוטף, רגעים אישיים שלי לפיתוח רגשי, נפשי ואמנותי. אני מציירת מגיל צעיר. למדתי ציור אצל מורים שונים, ועד היום אני משתדלת להשקיע זמן יקר באמנות שלי, שעת כושר לנפש".

       

      איזה חלום אופנה את מקווה להגשים בעתיד? "אני מקווה שהמותג שלי ישאיר חותם אמיתי בעולם. שאוכל להיות גאה שהייתי חלק משינוי גדול של אידיאל היופי בארץ, של ההיצע האופנתי לנשים במידה 42 ומעלה. החלום שלי הוא להיכנס לכל ארון בארץ, להלביש את כל הנשים בישראל".

       

      מי ההשראה שלך? "ההשראה שלי היא תמיד אמא שלי, אמא אתי. האישה הכי אינטליגנטית שאני מכירה – חזקה וחרוצה, שחינכה אותי לעצמאות אישית, מקצועית וכלכלית. נתנה לי את הכלים להיות האישה שאני היום, בעלת דעה וקול משמעותי. בנוסף, אני לוקחת השראה מהלקוחות שלי, קהילה מהממת של נשים יפות, מוצלחות ומרשימות – ואני מופתעת בכל פעם מחדש שהן חלק מחיי".

       

      "כשלבשתי גלביות שחורות הן לא נתפרו מתוך בחירה שלי בסטייל הספציפי הזה, אלא מתוך חוסר הבנה או התמודדות עם גופי המקומר" (צילום: עדי סגל)
        "כשלבשתי גלביות שחורות הן לא נתפרו מתוך בחירה שלי בסטייל הספציפי הזה, אלא מתוך חוסר הבנה או התמודדות עם גופי המקומר"(צילום: עדי סגל)

         

        כמה כסף את מוציאה בחודש על בגדים, איפור וטיפוח? "על בגדים אני כמעט לא מוציאה כסף, כי אני מעצבת בעצמי. הבגדים שאני מתפתה לרכוש הם בדרך כלל של קלווין קליין, כמו חצאית צמר סרוגה בצבע שמנת והלבשה תחתונה – החוטיני שלהם זה הדבר הכי טוב שקרה בעולם. תיקים ונעליים זה כבר סיפור אחר, לעיתים בסכומים ממש מוגזמים. התיק האחרון שרכשתי הוא של מייקל קורס, ורכשתי אותו בשני צבעים שונים כי אני מאוהבת בצורה שלו, בחלוקה הפנימית ובגודל המדויק. גם בכל הנוגע לאיפור – אני אוהבת להתאפר, אוהבת לנסות מוצרים חדשים כל הזמן, ובעיקר אוהבת את המוצרים הפרקטיים. כמו שאני אוהבת ללבוש בגד שוב ושוב, כך אני גם אוהבת לחרוש על האיפור שלי לאורך שנים".

         

        מה הפריט הכי יקר שיש לך בארון? "כנראה שזה ז'קט של המותג קום דה גרסון שרכשתי בלונדון במהלך הסטאז' שלי ועלה בסביבות 1,700 שקל. אין לי הרבה פריטים מאוד יקרים בארון, אבל אני מעדיפה לרכוש פריט אחד יקר בתקופה ולא המון זולים. אני מעדיפה זוג נעליים יקרות ואיכותיות מאשר שלושה זוגות אחרים".

         

        ומה הפריט הכי זול? "טרנינג שקניתי בשוק לפני כמה שנים ב-30 שקל, ומאז הפך לפיג'מה האהובה עליי. לא מוותרת עליו אף פעם".

         

        פריט אהוב, וכמה הוא עלה? "קשה לבחור רק אחד. רוב המלתחה שלי מורכבת מבגדים של רתמה, אז כרגע זה ז'קט ג'ינס חדש שהגיע לסטודיו ועולה 590 שקל – פריט שחלמתי שיהיה לי כל חיי. שיהיה גדול מספיק אבל לא מדי, ומותאם לגוף הנשי. זה בגד שדי מאתגר למצוא במידות 42 ומעלה".

         

        מה לא תלבשי לעולם? "נראה לי שיש רק סיכוי קלוש שתתפסו אותי אי פעם עם פאוץ', אבל מי יודע".

         

        "המותג שלי צעיר, אך מצליח (חמסה) ואני מתפרנסת ממנו בכבוד" (צילום: עדי סגל)
          "המותג שלי צעיר, אך מצליח (חמסה) ואני מתפרנסת ממנו בכבוד"(צילום: עדי סגל)

           

          מעצבים אהובים בעולם: "כרגע אני באובססיה לגבי בית האופנה ורסאצ'ה והדרך שהם מתקדמים עם העולם, מחוברים לשינויים ויודעים לתת מענה עיצובי מדהים. גם פנטי של המלכה האם ריהאנה מאוד מסקרן ואני מחכה לראות לאן הוא יתקדם. בנוסף למעצבים, יש היום מובילי דעת קהל – יוצרים מכל תחומי האמנות, המוזיקה והעיצוב שגלשו לתחום האופנה, והם גאונים ביצירת קונספטים, נחשקות והבנה אמיתית של העולם המשתנה. למשל, קניה ווסט. יש משהו בלתי רגיל בתפיסה שלו את המציאות, בדרך המחשבה שלו".

           

          מעצבים אהובים בישראל: "ואס של רותם גור – הנעליים האהובות עליי ומעצבת שתמיד משאירה אצלי רצון לרכוש עוד זוג. דרור גבע – חבר קרוב שלי, מעצב שמלות כלה וערב הכי יפות שראיתי בחיי, בלי יותר מדי רעש וצלצולים, פשוט מפוצץ בטעם טוב, קלאסי ועל זמני".

           

          איך את מצליחה לממן את המלתחה שלך? "עובדת בלי סוף, כל יום, כל היום. המותג שלי צעיר, אך מצליח (חמסה) ואני מתפרנסת ממנו בכבוד. העשייה הכי מרגשת היא זו שמורכבת מהחלום שלך, בשילוב עם פרנסה. אני מרגישה בת מזל שאני יכולה להתפרנס מהחלום שלי".

           

          איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים? "אני רואה את רתמה הופכת למיני-רשת בארץ. עוד כמה סניפים יעשו אותי מאושרת לגמרי. אני רוצה להגיע לערים הגדולות, כדי שחוויית הקנייה תהיה נגישה לכולן. אונליין זה לא הכל בחיים".

           

           

             

            ומה גילינו בבית של הדוגמנית עדה זמורה?

            עדה זמורה, 23: "כשאת דוגמנית, אין בגד שלא תהיי מוכנה ללבוש". לחצו על התמונה לכתבה המלאה (צילום: עדי סגל)
            עדה זמורה, 23: "כשאת דוגמנית, אין בגד שלא תהיי מוכנה ללבוש". לחצו על התמונה לכתבה המלאה (צילום: עדי סגל)

             

             

             
            הצג:
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
            מאמינה שהחיים מורכבים מצילום, אופנה וחתולים, לא בהכרח בסדר הזה.