'כל הבית שלי מיכל נגרין': הלקוחות שהקיפו את עצמן בפריטים בעיצובה

כבר שנים שיוקרת, ימימה ומיטל אוספות תכשיטים, מצעים ובגדים בעיצובה. עכשיו הן מקוות שיימצא קונה לרשת, והן יוכלו להמשיך להקיף את עצמן בפרחים ובמלאכים

יוקרת גרין: "המבקרים אומרים שזה קיטש, ואי־אפשר להגיד שזה לא, אבל יש בזה משהו ייחודי. שנים אני אוספת את הדברים שלה, השקעתי בהם יותר מעשרת אלפים שקל" (צילום: אביגיל עוזי)
יוקרת גרין: "המבקרים אומרים שזה קיטש, ואי־אפשר להגיד שזה לא, אבל יש בזה משהו ייחודי. שנים אני אוספת את הדברים שלה, השקעתי בהם יותר מעשרת אלפים שקל" (צילום: אביגיל עוזי)
מיטל מזרחי: "לכל תכשיט הייתה אחריות לכל החיים, ואם נפלה לי אבן או שתכשיט נשבר, תמיד היה לי לאן ללכת. עכשיו אני בבעיה" (צילום: קובי קואנקס)
מיטל מזרחי: "לכל תכשיט הייתה אחריות לכל החיים, ואם נפלה לי אבן או שתכשיט נשבר, תמיד היה לי לאן ללכת. עכשיו אני בבעיה" (צילום: קובי קואנקס)
ימימה קליק: "בכל אירוע חברים ובני משפחה העניקו לי גיפט קארד למיכל נגרין, והצטברו לי 3,000 שקל. בעקבות הסגירה בעלי לא יודע מה לקנות לי" (צילום: יאיר שגיא)
ימימה קליק: "בכל אירוע חברים ובני משפחה העניקו לי גיפט קארד למיכל נגרין, והצטברו לי 3,000 שקל. בעקבות הסגירה בעלי לא יודע מה לקנות לי" (צילום: יאיר שגיא)

הידיעה על כך שמיכל נגרין נקלעה לקשיים כלכליים היכתה בהלם את הלקוחות הנאמנות. כבר שנים הן אוספות תכשיטים, מצעים ובגדים בעיצובה, ומכירות אישית את המוכרות בסניפים. עכשיו הן מקוות שיימצא קונה לרשת, והן יוכלו להמשיך להקיף את עצמן בפרחים ובמלאכים.

 

האזינו לכתבה. הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת 

 

"הייתי לקוחת VIP"

יוקרת גרין (25) מרמלה, קופאית:

 

"נתקלתי במיכל נגרין לראשונה לפני עשר שנים והוקסמתי מהעיצוב של החנות שלה. היום אני טרנסית, אבל אז הייתי הומו בן 15 בטיול משפחתי לאילת. ראיתי מוצר יפה מחוץ לחנות ושאלתי עליו. כבר אז המחיר היה גבוה. שאלתי את המוכרת למה הכל כל כך יקר, מי זו מיכל נגרין? היא ענתה לי שמיכל נגרין היא מעצבת רב תחומית ידועה. התלהבתי מהמקוריות של המוצרים שלה ונתפסתי עליה. באותה שנה לקחתי את המשפחה לסיור במרכז המבקרים בבת־ים, והתרשמנו מהאנושיות של המקום ומעבודת היד".

 

ובהמשך עבדת אצלה.

"בגיל 22 עברתי לגור בתל־אביב, חיפשתי עבודה וישר עלה לי הרעיון לעבוד אצל מיכל נגרין. הגעתי לסניף בדיזנגוף סנטר כשאני לובשת חולצה של המותג ושאלתי אם מחפשים עובדים. הם מאוד התלהבו ממני. עבדתי בסניף הזה שלושה חודשים כמעצבת, והייתי אחראית על הנראות שלו. זו הייתה תקופה קצרה, אבל הרגשתי כאילו אני חלק מהמשפחה הזו. עזבתי רק כי עברתי דירה. מאז אני לא מפסיקה לקנות אצלה, היא נתנה אחריות לכל החיים על התכשיטים, אבל לצערי כבר לא תהיה".

 

כל החדר מאובזר בפריטים של מיכל נגרין (צילום: אביגיל עוזי)
    כל החדר מאובזר בפריטים של מיכל נגרין(צילום: אביגיל עוזי)

     

    מה מיכל נגרין משדרת, בעינייך?

    "עוצמה נשית ויופי נשי. הנה אישה שהצליחה לשבור סטיגמות של מיליוני גברים בעולם, שניהלה עסק עצמאי, פסי ייצור וכל מה שהיה קשור לדקורציה ולחנויות, והחזיקה בזה 30 שנה. לפני שזאת גאווה ישראלית זו גאווה נשית. בגרפיקה שלה תמיד תראי נשים חזקות ואצילות, פמיניסטיות עם ראש על הכנפיים. רק אדם עם ראש של מעצב יכול להעריך את המוצרים שלה. המבקרים אומרים שזה קיטש, ואי־אפשר להגיד שזה לא, אבל יש בזה עדיין משהו ייחודי. היא שמרה על קו עיצובי ולא נתנה לאופנה המשתנה להשפיע על הסגנון שלה. תלי חמסה אחת של מיכל נגרין על קיר לבן וריק וכל הבית ייראה צבעוני".

     

    אבל את לא הסתפקת בחמסה, נכון?

    "במשפחה שלי אין אחד שהיה עובר בקניון ורואה חנות של מיכל נגרין ולא אומר - הנה החנות של יוקרת! הייתי לקוחת VIP, כל הבית שלי מיכל נגרין - מנורות, וילונות, שטיחים, סטנדים לתכשיטים מלאים בשרשראות וטבעות, ארון מלא שמלות, חולצות, כיסוי לפלאפון ואפילו קוקיות של מיכל נגרין. עשר שנים אני אוספת את הדברים שלה, ולדעתי השקעתי בהם יותר מעשרת אלפים שקל. היום כבר אי־אפשר לקנות אצלה, אבל תמיד נחמד להתרגש מחדש מהמוצרים שלה בבית, להגיע הביתה ולראות הכל שם".

     

    איך קיבלת את הבשורה על הסגירה?

    "זה מאוד מצער. מאוד. הגעתי למפעל בבת־ים וקיבלתי את בשורת האיוב לפנים. זה מקום שהושקעו בו שנים על גבי שנים, יש בו עובדים מדהימים וכואב לי גם על מיכל ומאיר (בן זוגה, ד"א), שזהו מפעל חייהם.

    "בשנה האחרונה הגעתי לחנויות אחת לחודש וראיתי שוב ושוב את אותם המוצרים. הם פשוט לא נמכרו, כנראה כבר הריחו את הסוף. חנות הגלריה הענקית, שהיו בה 20 שנדלירים והמון רהיטים והיא הייתה כמו עולם של מיכל נגרין, עברה לסטודיו קטן יותר, והבנו שהעסק בקשיים. זה היה הבית השני שלי, כולם הכירו שם את יוקרת, והמחשבה שהעסק הזה ייסגר… אוח! השבוע הייתי במתחם התחנה, שם הסניף כבר נסגר. הרגשתי כמו ילדה שרואה את הגן שלה סגור. כאב לב".

     

    "תמיד נחמד להתרגש מחדש מהמוצרים שלה בבית" (צילום: אביגיל עוזי)
      "תמיד נחמד להתרגש מחדש מהמוצרים שלה בבית"(צילום: אביגיל עוזי)

       

      "כששמעתי על הסגירה, נכנסתי לשוק טוטאלי"

      מיטל מזרחי (47) מרחובות, מדריכת הורים, נשואה+ 3:

       

      "אני בת לעדה התימנית, ולאחר שסבתא שלי קנתה לי עגילי זהב, לא הרשו לי להוריד אותם הרבה מאוד שנים. אחרי הצבא, כשהעזתי להגיד להם שלום, נכנסתי לחנות של מיכל נגרין וקניתי לעצמי עגילים בצורת פרחים לבנים. כבר אז התכשיטים שלה היו די יקרים, אבל זה לא עצר אותי. כך התחלתי ולאט־לאט התקדמתי לשרשראות, לצמידים ולסטים. בכל מאורע חשוב ובכל ציון דרך משמעותי בחיינו העדפתי שבן זוגי יעניק לי תכשיט פרחוני של מיכל נגרין במקום פרחים. התכשיטים שלי איתי עד היום, אף אחד לא נבל, הם יפרחו לנצח.

       

      "יש לי ארון אחסון שמפוצץ בעשרות זוגות עגילים, שלהם אני מתאימה טבעות ושרשראות. אני מאוד אוהבת טורקיז וירוק ומאוהבת בקולקציות החדשות שלה. אני לגמרי מזוהה עם מיכל נגרין, זה מה שמייחד אותי בכל מקום, השילוב בין הפרחים לצבעוניות הייחודית שלה".

       

      מה לגבי חפצים בבית?

      "אם הייתי גרה לבד, אולי הייתי מתפתה לקנות גם מצעים ווילונות, אבל הבית שלנו בסגנון מודרני, בקו נקי אפור ולבן, וגם לבעלי יש Say בנושא עיצוב הבית. בנישואים צריך להתפשר".

       

       

      "יש לי ארון אחסון שמפוצץ בעשרות זוגות עגילים" (צילום: קובי קואנקס)
        "יש לי ארון אחסון שמפוצץ בעשרות זוגות עגילים"(צילום: קובי קואנקס)

         

        מה לדעתך גרם למפלת המפעל הזה?

        "אתרים כמו אליאקספרס, שמוכרים תכשיטים בזול. אבל זה לא אותו סגנון ייחודי ולא אותה איכות שמשכו אותי לחזור ולקנות אצלה. היא נתנה לכל תכשיט אחריות לכל החיים, ואם נפלה לי אבן או שתכשיט נשבר, תמיד היה לי לאן ללכת. עכשיו אני בבעיה".

         

        איך הגבת כשהבנת שהרשת נסגרת?

        "כששמעתי בטלוויזיה שמדברים על מיכל נגרין השתקתי את הילדים, וכשהבנתי מה קרה נכנסתי לשוק טוטאלי. ישר ניסיתי להיכנס לאתר וגיליתי שהוא איננו. למחרת נסעתי לקניון רחובות, לסניף שבדרך כלל קניתי בו, כדי לפגוש את המוכרות שאני בקשר טוב איתן ולתת להן חיבוק אחרון. הרגשתי צורך אמיתי לרכוש לעצמי בפעם האחרונה עיצוב של מיכל נגרין ולחתום בו 30 שנה של מסורת".

         

        איך נראתה החנות?

        "אפורה, מרוקנת. כנראה שאנשים הגיעו כבר מהבוקר לחטוף מה שנשאר. הזכיין היה שם וחיזק את המוכרות העצובות והלחוצות. האווירה הייתה נוראית. היו בחנות קונים רבים, מראה לא רגיל בשנים האחרונות. גם גברים הגיעו, ונראו כמו נשרים שחגים מסביב לפגר. בימים כתיקונם הלקוחות הוותיקות היו מגיעות בטפטוף, בודקות מה התחדש. לקראת החגים הן היו מגיעות עם בן הזוג, ורק לעתים רחוקות ראיתי גבר נכנס, מתבלבל מהעושר והצבעוניות בחנות, עד שהמוכרות הנעימות קופצות לעזרתו ובוחרות יחד איתו מתנה לאהובתו, כי בדרך כלל הן הכירו אותה.

        "באותו ערב הודעתי לילדים שלי שהם יקבלו את התכשיטים שלי בירושה, ושעכשיו הפריטים יהפכו לנדירים והערך שלהם יעלה. אפילו לבן שלי אמרתי, לך תדע - אולי גם כלתי לעתיד תאהב את הסגנון הזה. הוא כולה בן 17 ובלי חברה, אבל שיהיה".

         

        "הודעתי לילדים שלי שהם יקבלו את התכשיטים שלי בירושה, ושעכשיו הפריטים יהפכו לנדירים והערך שלהם יעלה" (צילום: קובי קואנקס)
          "הודעתי לילדים שלי שהם יקבלו את התכשיטים שלי בירושה, ושעכשיו הפריטים יהפכו לנדירים והערך שלהם יעלה"(צילום: קובי קואנקס)
           

           

           

          "מיכל עיצבה לי במיוחד"

          ימימה קליק (61) מחדרה, שוזרת פרחים, נשואה+3 וסבתא:

           

          "אני לקוחה של מיכל נגרין מהשנתיים הראשונות לפעילותה. הייתה לי חנות פרחים ואני מאוד אוהבת את דוגמאות השושנים שלה".

           

          אילו מוצרים שלה יש לך?

          "בגדים מכל הקולקציות, צמידים, טבעות ושרשראות וגם שטיחים, מגבות ומתלים למגבות, מתלים לנייר טואלט וכריות. אני מפזרת נגיעות של מיכל נגרין בכל הבית ומשתדלת לא להעמיס. בכל אירוע, חברים ובני משפחה העניקו לי גיפט קארד למיכל נגרין, והצטברו לי כבר 3,000 שקל. לכולם היה קל איתי, ובעקבות הסגירה בעלי כבר לא יודע מה לקנות לי".

           

          " ב־25 השנים שאני לובשת מיכל נגרין, השתניתי וגם סגנון הלבוש שלי השתנה" (צילום: יאיר שגיא)
            " ב־25 השנים שאני לובשת מיכל נגרין, השתניתי וגם סגנון הלבוש שלי השתנה"(צילום: יאיר שגיא)

             

            הייתה לך חנות קבועה שקנית בה?

            "בעשר השנים האחרונות קניתי רק במרכז המבקרים, בחנות בניהול ורד. לכל מוכרת שם יש את הלקוחות שלה, שהיא מטפלת בהן ברמה האישית. כשרציתי פריט שאין בקולקציה, היא תמיד קראה למיכל שיצרה לי עיצובים כבקשתי. היא הכינה לי עגילים מפנינה על תחרה לבת המצווה של הבת שלי, שהיא כבר בת 37, דמייני לך. בהמשך, היא תפרה לי מכנסיים במיוחד לחתונה שלה. שמעתי שיזם אמריקאי מעוניין לרכוש את הרשת או את חלקה. אני לא מאמינה שהמפעל הזה באמת ייסגר".

             

            "מפזרת נגיעות של מיכל נגרין בכל הבית" (צילום: יאיר שגיא)
              "מפזרת נגיעות של מיכל נגרין בכל הבית"(צילום: יאיר שגיא)

               

              אם הרשת תימכר, את חושבת שתישאר אותו דבר?

              "לא. חייבים לעשות שינוי מסוים, ארגון מחדש, שדרוג לקולקציות והרחבה של מעגל הלקוחות, אחרת היא תחזור לאותו מקום. הלקוחות של מיכל נגרין הן לקוחות חוזרות, וכשאנחנו רוצות לקנות לעצמנו פריטים פעמיים־שלוש בשנה אנחנו שמות לב כשאין התחדשות בחנות. השמלות לא השתנו כל השנים, לא בצבעים ולא בגזרות - ואני חושבת שהגיע הזמן לשנות את העיצובים. ב־25 השנים שאני לובשת מיכל נגרין, השתניתי וגם סגנון הלבוש שלי השתנה".

               

              הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: דודי חסון, סגנון: סיון חימי)
              הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: דודי חסון, סגנון: סיון חימי)
               
              הצג:
              אזהרה:
              פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד