המשוררים והמלחינים עלו ממזרח אירופה ויצרו כאן סמלים לראש השנה

שניים מהשירים המזוהים ביותר עם החג, "הקיץ עבר" ו"שנה טובה", עדיין מושרים בגני ילדים ובבתי ספר, אף שחלק מהמילים שלהם כבר לא ממש אקטואליות

עופרה עופר אורןפורסם: 29.09.19 00:30

"שמואל בס הוא משורר צנוע, ואת זאת צריך להגיד ברבים לשבחו", כתב מבקר הספרות של העיתון "דואר היום" בפברואר 1927, והוסיף כי בס "אינו מרעיש עולמות ומרקיע שחקים כיתר משוררינו הצעירים. סיסמתו היא – הדרגה מתונה... בשירי ש' בס יש אולי מהטון היותר שקט ומרגיע".

 

הביקורת, ש-92 שנים חלפו מאז פרסומה, נכתבה על "אדם", ספרו הראשון של בס, שהמבקר התענג מאוד על קריאתו. באותה שנה ראה אור גם ספר שירים לילדים שכתב בס, וממנו נותר בזיכרון שיר אחד קצר, רק שמונה שורות אורכו – "שנה חדשה", שבמהלך השנים נודע בשם "הקיץ עבר". השיר שרד כנראה גם משום שהולחן, בידיו של עמנואל עמירן (פוגצ'וב), ונהפך לפזמון שמלווה מאז ועד עתה את ילדי הגנים בפרוס השנה החדשה. הנה מילותיו:

 

הקיץ עבר, החום הגדול

שנה חדשה באה לכל

רוחות מנשבות, נודדות ציפורים

הולכים ובאים הימים הקרים.

 

הביטו וראו קטונתי אתמול

הקיץ עבר ואני כבר גדול

שנה חדשה התחילה היום

היי נא ברוכה ובואך לשלום.

 

הקשיבו לשיר בביצוע עליזה רוזן:

 

 

שמואל בס, שהיה גם מורה ולא רק משורר, נולד באוקראינה ועלה לארץ ישראל ב-1905, בהיותו בן שש. אביו היה מורה לעברית ופעיל ציוני עוד באודסה. אולי מכיוון שגדל בארץ, הצליח בס ללכוד בשירו הקצר את מהות הסתיו הארץ-ישראלי: הציפורים הנודדות, החום של הקיץ שהולך ומתפוגג, הציפייה לבואו של החורף – "הַיָּמִים הַקָּרִים". ומה עוד קורה בסתיו? ילדים עולים כיתה. הקטנים הולכים לגן של בוגרים, וילדי בית הספר חשים במובהק כי אתמול עוד היו קטנים, ומעתה כל אחד מהם "כְּבָר גָּדוֹל". גם עמנואל עמירן (פוגצ'וב), מלחין השיר, שהצליח ללכוד בלחן שלו את הנימה המהורהרת של המילים, הגיע לארץ ישראל ממזרח אירופה. הוא נולד בוורשה להורים ילידי אוקראינה, וגם אביו היה מורה לעברית. "התנ"ך ונוף הארץ הם הרקע האמיתי לזמרת הארץ", אמר בראיון לעיתון "מעריב" במארס 1963.

 

שני היוצרים הללו, שלא נולדו כאן, היטיבו לבטא ביצירתם המשותפת את האווירה האופפת את ימי ראש השנה בישראל. אפשר אולי לומר אפילו שבשיר שלהם הם לא רק ביטאו את החג, אלא למעשה יצרו אותו בתודעה הקולקטיבית: כל מי שהיה אי פעם בגן ישראלי, כילד או כהורה, מכיר כנראה את השיר, והוא מזדמזם בתודעתו כל שנה בבוא הסתיו, לקראת ראש השנה ותחילת שנת הלימודים החדשה.

 

לוין קיפניס ובנו שי. פועלים תאילנדים תופסים את מקומו של החקלאי העברי
    לוין קיפניס ובנו שי. פועלים תאילנדים תופסים את מקומו של החקלאי העברי

     

    אסור לוותר על התקווה

     

    שיר אחר שמלווה את כולנו כפסקול של השנה החדשה הוא "שנה טובה", שאת מילותיו כתב לוין קיפניס, ונחום נרדי הלחין:

     

    שָׁנָה הָלְכָה, שָׁנָה בָּאָה

    אֲנִי כַּפַּי אָרִימָה

    שָׁנָה טוֹבָה לְךָ, אַבָּא,

    שָׁנָה טוֹבָה לָךְ, אִמָּא

    שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה טוֹבָה!

     

    שָׁנָה טוֹבָה לְדוֹד גִּבּוֹר

    אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁמֶרֶת

    וּלְכָל נוֹטֵר בָּעִיר, בַּכְּפָר

    בִּרְכַּת "חֲזַק" נִמְסֶרֶת.

    שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה טוֹבָה!

     

    שָׁנָה טוֹבָה, טַיָּס אַמִּיץ,

    רוֹכֵב בִּמְרוֹם שָׁמַיִם,

    וְרֹב שָׁלוֹם, מַלָּח עִבְרִי,

    עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ בַּמַּיִם.

    שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה טוֹבָה!

     

    שָׁנָה טוֹבָה לְכָל עָמֵל

    בַּנִּיר וְגַם בַּמֶּלֶט,

    שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה

    לְכָל יַלְדָּה וָיֶלֶד!

    שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה טוֹבָה!

     

    נחום נרדי. גם אפרים קישון ציטט את שירו
      נחום נרדי. גם אפרים קישון ציטט את שירו

       

      השיר (ראו סרטון בראש הכתבה) הופיע לראשונה בברלין ב-1923, בקובץ שיועד לשימושן של גננות. שורה מתוכו נעשתה מזוהה עם החג עד כדי כך שאפרים קישון ציטט אותה בהומורסקה שכתב ב-1970 בעיתון "מעריב", במדורו הזכור לטוב "חד גדיא". את הטור הקדיש באותו שבוע לעומס הכבד שהוטל על הדואר בעטיין של הברכות הרבות שאנשים נהגו לשלוח זה לזה באותם ימים. בהומורסקה עומד לדין אחד משולחי הברכות, ולהגנתו הוא פוצח במילים "אֲנִי כַּפַּי אָרִימָה". כותרתו של הטור הייתה "במאבק נגד השגשוג". נראה כי בספטמבר 1970, חודש אחרי שהסתיימה מלחמת ההתשה, התבטא השגשוג גם במשלוח של ברכות שנה טובה.

       

      כמו יוצרי השיר "הקיץ עבר", גם לוין קיפניס ונחום נרדי היו ילידי מזרח אירופה (כיום באזור ששייך לאוקראינה). גם את "שנה טובה" שלהם ממשיכים לנגן ולשיר בגנים ובבתי הספר. הילדים מברכים לא רק את ההורים, אלא גם את החייל הגיבור השומר עלינו, את הטייס ואת הבנאים. ואשר לשורות "שָׁנָה טוֹבָה לְכָל עָמֵל / בַּנִּיר וְגַם בַּמֶּלֶט", כמה עצוב לחשוב שבאותו "ניר" חקלאי מפורסם עובדים עכשיו כנראה פועלים תאילנדים, או שהוא כבר נהפך לחלקה "שהופשרה" ונמכרה, או תימכר בקרוב, לאיזשהו איל נדל"ן שיבנה בה עוד כמה מגדלי מגורים. גם את הבניינים הללו לא יקים אותו "עָמֵל" עברי, אלא פועל זר. ובכל זאת, ננסה כולנו להתברך במידה נחוצה של אופטימיות ונברך זה את זה שוב, עם תקווה שאסור לוותר עליה, בשנה טובה.

        

       

         

        שיר יוצא דופן שהוא הלחין יושמע בשבוע הבא לעיתים תכופות. הקליקו על התמונה:

         

        יאיר רוזנבלום. השיר מרגש דתיים וחילונים גם יחד. הקליקו על התמונה (צילום: משה מילנר, לע"מ)
        יאיר רוזנבלום. השיר מרגש דתיים וחילונים גם יחד. הקליקו על התמונה (צילום: משה מילנר, לע"מ)

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
        עופרה עופר אורן
        |
        |
        נולדתי בתל אביב, אבל מעולם לא חייתי בה. אני סופרת, עורכת ומתרגמת. כתבתי תשעה ספרי פרוזה - האחרון שבהם: "רצח בבית הספר לאמנויות" - וספר שירה אחד, "מה המים יודעים על צמא", וזכיתי לקבל מידיו של יצחק רבין את פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. הנחיתי במשך כמה שנים סדנאות כתיבה בבית אריאלה ושימשתי לקטורית בהוצאה לאור גדולה. אני גרה עם אריק, בקריית אונו. בקרו באתר שלי - סופרת ספרים