אייקון מאויר בשבוע: ענבל פרלמוטר היתה הפנטזיה של הרוק הישראלי
22 שנה עברו מאז נפטרה בנסיבות טראגיות סולנית להקת המכשפות בגיל 26. קסם הנעורים הזועמים ומלאי החלומות שהביאה איתה, יישאר לנצח כזיכרון לדמותה
ענבל פרלמוטר
רגע, במי מדובר? זמרת, גיטריסטית, מלחינה ומעבדת, המכשפה הראשית של להקת המכשפות, שמתה צעירה מדי, בגיל 26, לפני 22 שנים.
למרות הקריירה הקצרה להכאיב, ענבל פרלמוטר נחשבת ליוצרת ייחודית בנוף הדליל של הרוק הישראלי. פרלמוטר ללא ספק חיה את הקלישאה הרוקיסטית בגרסת כחול-לבן, עם תדמית בועטת, חזות מעורפלת מגדרית והרבה סמים. את מותה היא מצאה בתאונת דרכים, כשהיתה בדרך לארוחת ראש השנה בבית משפחתו של חברה דאז שארק דה מאיו.
אין הרבה רוקיסטיות ישראליות. אנחנו מעדיפים את הזמרות שלנו נוגות ועדינות. בכלל, "בחורות מבית טוב צריכות להיות יפות ולשתוק הרבה" כפי שניסחה זאת, בציניות מתבקשת, נציגת הז'אנר שרית חדד. כך שפרלמוטר והמכשפות שלה היו עוף מוזר בסצנה שנשלטת על ידי גברים מסוקסים (או בגרסה הישראלית – נערים חמוצים). ענבל פרלמוטר היתה הבטחה גדולה. "עד העונג הבא", רק שהעונג הזה לא זכה להגיע.
למה אייקון? ענבל פרלמוטר היתה האחות הקטנה, היפה והמוכשרת של דור המדבר הנשי של הרוק – קורין אלאל, טל גורדון ואלונה דניאל. בתוך הקוורטט הלא רשמי הזה, היא אחזה במראה הכי בועט, עם שיער קצר צבוע בסגול, פירסינג בגבה ולבוש גראנג'י שזגזג על התפר בין נערת מועדונים לונדונית לבין דמות המתבגר הזועם שפורק אנרגיות על גיטרה במרתף של בית הוריו.
היא היתה "לסבו שיק" הרבה לפני שאלן דג'נרס הפכה את המראה הזה לגרסה אנמית ומפולטרת של המדריך לבנות שמתלבשות כמו בנים. הקוּליות שהיא שידרה היתה מהסוג הלא מתאמץ, כמעט אגבי, בוודאי לא מישהי שמחליפה שלוש תלבושות מול המראה לפני דייט ראשון. אני קורא לזה "לוק לא מזיע", וזה הלוק שעובד הכי טוב.
כדרכן של אגדות מוזיקה, בעיקר מהסוג המיתולוגי שכורך חיים על הקצה עם מוות מוקדם, גם פרלמוטר הפכה לאייקון לאחר מותה. כמות הופעות המחווה, אלבומי ההנצחה ושיתופי הפעולה המאוחרים מדי קרו וקורים במספרים חסרי תקדים. בארץ שלנו, שצמאה לאגדות ופולחנים, נוטים להפוך את המתים לאלים. בעיקר כשמדובר במיתולוגיות רוקנרול שאין להן, בעצם, נקודת השקה אמיתית עם התרבות הישראלית. אבל היי, מה שטוב לאמריקה ולג'ניס ג'ופלין, יעבוד גם במתכונת מגוירת.
למה לא? יותר משפרלמוטר היא אייקון של מוזיקה, אופנה או דרך חיים, היא האופן שבו אנחנו מלבישים את הפנטזיות שלנו על מישהו ש"בכלל לא ידע שהוא כזה". קצת גדול עליה, לדעתי, משא התדמית שהצמדנו לה כדי שנוכל להרגיש שגם לנו יש מורשת רוקנרול מיתולוגית, שלא הכל פה מדבר ועבודה עברית ו"עומדים עלינו לכלותינו".
ובכל זאת: ענבל פרלמוטר היא קולו של המתבגר הישראלי שהחיים הרוחשים בתוך ראשו, קשים לו. כל נערות האימו וילדי הנרות, הכועסים, העצובים, המסובכים והמתוסבכים. בקיצור – אני ואת ואתם, רגע לפני שהתברגנו והלכנו לחפש את האקזיט הגדול הבא בהיי טק.
המשפט המצוטט שלה, "אני כמו כוכב נופל, באתי לכאן לזמן קצר", הוא בדיוק המשפט שאיתו אנחנו אוהבים לזעזע את הורינו בארוחה המשפחתית. לקלישאות נעורים יש כוח בלתי מבוטל.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
