לא נחדש לכן כלום אם נספר שישראל היא מדינה יקרה. לא נחדש גם את נוסיף שהאובססיה לבית משלנו נמצאת כאן בעיצומה, והיא אומנם מתמקדת בקניית בית אבל מתפשטת גם אל עיצובו. מכאן, קצרה הדרך לטרנד של קניית תכולת הבית - מהחיפויים ומהריצופים, דרך הכלים הסניטריים והרהיטים ועד לטקסטיל ולתאורה - בענקית התעשייה העולמית שהכול בה לא רק גדול יותר, אלא גם זול יותר: סין. נפגשנו לשיחה עם כמה אנשי מקצוע כדי ללמוד מהניסיון שלהם ולהבין אם זה כדאי ומתי.
בית החרושת של העולם
כבר שנים שסין היא לא פחות מבית החרושת הגדול של העולם. היום הכול מיוצר בסין, וכל המותגים הגדולים, בכל תחום שתחשבו עליו, מחזיקים שם לפחות מפעל אחד, אם לא עשרה. בערים כמו פושאן וגואנזו, שפופולריות מאוד בקרב ישראלים, תמצאו גורדי שחקים וקו רקיע שיזכירו לכם את מנהטן, אטרקציות תיירותיות ולצידן רחובות על רחובות של חנויות וקניונים אימתניים שכוללים מאות חנויות ריהוט, תאורה, ריצוף ואינסטלציה, עם דגמים ואפשרויות שלא תמיד תמצאו בארץ, במבחר רמות איכות ובמחירים בסדרי גודל של 40, 50 ו־60 אחוז פחות מהמקבילות בישראל.
זוהרה קליין, מעצבת פנים ותיקה שעובדת כבר 25 שנה כעצמאית ומתלווה מדי פעם אל לקוחותיה בקניות יזומות כאלו בסין, סבורה שהטרנד החל לזלוג לשוק הפרטי בימי המחאה החברתית של 2011: "אנשים הבינו שנמאס להם לצאת פראיירים, והמחאה החברתית יצרה מודעות כלכלית חדשה לענייני נדל"ן, שזלגה הלאה גם לכל מה שקשור בעיצוב הבית", היא מסבירה. "אנשים שואלים היום יותר שאלות, מחשבים מה כדאי להם, ורואים שכשזה מגיע לריהוט ועיצוב בתים גדולים, חוויית הקנייה בסין יכולה להוריד להם עלויות בחצי. חוץ מזה, היום העולם מאוד קרוב, יש טיסות ישירות והכל בהישג יד. זה בהחלט מנגיש את האפשרות הזאת והופך אותה לקלה מתמיד".
ב־2012 השניים טסו לעיר גואנגג'ואו, שאליה הגיעו בנסיעה של שעה וחצי ברכבת מהונג קונג. "הנסיעה הראשונה שלי לסין באמת הייתה כדי לנסות את זה על העור שלי, אבל גיליתי לתדהמתי שהמחיר בסין הוא לא חצי מזה שבארץ - הוא רבע. אחרי ששקללתי את כל ההוצאות בטיול ההוא שערכתי עם אשתי, יצא שחסכתי 52 אחוז מכלל ההוצאות על הבית שלנו. אמיתי! מאז עברו שבע שנים, וכל הדברים שרכשנו בסין עדיין עובדים. אפילו המנורות תקינות".
"לדירה של 100 מ"ר - זה ממש לא כלכלי"
קליין מספרת שהתהליך עצמו מתחיל כשזוג שחולם לרהט ולרצף את בית חלומותיו שוכר את שירותיה כמעצבת פנים, והשלושה נפגשים כדי לערוך יחד תיאום ציפיות. "אני מבקשת מהם שיספרו לי על הצרכים שלהם כדי לראות אם זה מתאים בכלל לנסיעה לסין", היא אומרת. "לפעמים אני אומרת להם, למשל במקרים של דירות קטנות, שחבל להם על הזמן ושזה לא ישתלם כלכלית. צריך להבין שהנסיעות האלה לא מתאימות כל כך לדירות. הן רלוונטיות בעיקר לבתים פרטיים וגדולים. לדירה של 100 מ"ר - זה ממש לא כלכלי".
למה בעצם זה לא משתלם לדירות קטנות?
"כי יש עלויות נוספות לכל התהליך הזה, כמו מיסים, משלוח וביטוח, ואם את לא הולכת עכשיו לקנות כמויות גדולות מכל חומר, זה פשוט לא משתלם".
השלב הבא, מסבירה קליין, הוא להכין רשימה מדוקדקת של כל מה שצריכים ומבקשים לרכוש, כדי לא להחסיר דבר. היא ממליצה גם להזמין מודד בארץ כדי למדוד את השטחים והמידות המדויקות של ארונות המטבח, האמבטיה, החדרים וכן הלאה. "זאת אומנם עבודה כפולה, אבל היא חשובה וקריטית פה, ולכן עוד לפני שאנחנו טסים, אני לוקחת את הזוג לחנויות מסוימות לפי הסגנון שלהם", היא אומרת. "אני רוצה שהם יסתובבו בארץ ויראו מה הם אוהבים ויבינו לְמה הם הכי מתחברים, בין אם זה סגנון קר, היי טק, כפרי, קלאסי או ווטאבר. רק כשהם מוכנים ומבושלים מספיק - אנחנו יוצאים לסין".
בהתאם לטעם ולסוג הקניות של הזוג נבחר גם המחוז הסיני שבו ייערך הטיול, כשההמלצה היא על נסיעה של בין שבוע לעשרה ימים, לפי כמות הריהוט והסיבובים שהזוג מתכנן לעשות. "צריך להבין שכשאני מדברת על אזור או מחוז קניות, אז זה מחוז שהוא בשטח של כל מדינת ישראל. המרחקים בסין עצומים, המבחרים מטורפים, וגם צריך להיזהר עם מה שבוחרים, כי מן הסתם הסינים והסגנון הסיני הוא לא תמיד הסגנון הישראלי", היא מדגישה.
קליין ממליצה להקפיד ללון בקרבת אזור הקניות שבו מתכננים להסתובב, "אחרת תאלצו לנסוע בכל יום נסיעות ארוכות מאוד שיבזבזו את זמנכם היקר", היא אומרת. בנוסף לליווי של אדריכל או מעצבת פנים שמכירים את החנויות וידעו לאן ללכת, היא מקפידה לצרף לנסיעות גם דילר, איש מכירות מהארץ שמכיר את הספקים הסינים, מחובר אליהם ויכול לתווך בין הקונים הישראלים לבינם.
האתגר: לא ללכת לאיבוד במבחר
"בכל עיר תעשייתית ומסחרית בסין ישנם רובעים ענקיים המתמחים במוצר אחד", מסבירה קליין. "אם אתם מחפשים קרמיקה, תגיעו לרובע של יצרני וסוחרי קרמיקה וחיפויי חוץ, כאשר חנויות הענק שתמצאו שם משתרעות על פני מאות מטרים כל אחת. ואם זה לא מספיק מלהיב", היא אומרת, "בכניסה תמיד פרוס שטיח אדום, ולעיתים ניצב בר עם שתייה מכל הסוגים, מקלה עד חריפה, כיבוד ועוגות, שרק המראה שלהן עושה את שלו. בכלל, הסינים ידועים בקבלת האורחים שלהם, וחשוב מאוד להתייחס אליהם בכבוד בחזרה, למרות שבהחלט מותר להתמקח".
ומה לגבי שינוע המוצרים לארץ?
"לא כל הדברים מגיעים במכולה אחת", אומרת קליין. "הכול תלוי במה אנחנו צריכים. יש שלושה גדלים של מכולות שניתן לבחור ביניהם, וכמובן שקרמיקה ודברים כבדים לא יגיעו עם הרהיטים. גם הקנייה עצמה נעשית בשלבים – קודם כל מתחילים במה שנקרא 'חומרים אפורים', כמו הריצופים למשל, ורק בסוף זה הרהיטים, הווילונות והתאורה. אחרי שחתמנו על העסקאות, בודקים מה המשקל של כל העסק הזה, ובהתאם לכך בוחרים מכולה".
המכולה מגיעה דרך הים ולוקח לה בין שלושה שבועות לחודשיים להגיע לארץ. למי שרוכש מוצרים משלב הריצוף ועד הריהוט והאקססוריז מומלץ לפצל את הקנייה לשתי מכולות, וחשוב לא פחות - לבטח. סימנהאוס מאשר: "מכולה כולל ביטוח עולה משהו כמו 2,600 דולר. זה סכום זניח בהתחשב ליתר ההוצאות", הוא אומר. "רק קחו בחשבון שבנוסף לביטוח, תצטרכו להוסיף כסף להתקנות שייעשו בישראל. כי כשאת קונה בסין מטבח, מישהו בארץ צריך להתקין לך אותו, וגם זו הוצאה שצריך לשקלל".
"בסופו של דבר, אם קניתם כל מה שצריך, סגרתם לכם בית שלם על תכולתו בשבוע עד 12 יום. קחו את הנסיעה בקלות, תיהנו ממנה והפכו אותה לזיכרון טוב ולכיף", מסכמת קליין.
המעצבת שנשארת בארץ
המעצבת נורית גפן נסעה עם לקוחות לסין, ובתום עשרה ימים מפרכים חזרה עם מסקנות שעשויות לגרום לכם להעדיף את הפקקים לדיזיין סנטר:
"נמל התעופה בן גוריון, ישראל, שעת לילה מאוחרת. במזוודה סטים רבים של תוכניות וכתבי כמויות. האייפד והמחשב מעודכנים בחומר שנאסף בשבועות מאומצים של הכנות, שכללו את בחינת הצרכים וקבלת הצעות מחיר בארץ. היעד: גוואנדג'ו, סין. המטרה: לרכוש חומרי גמר, ריהוט ואביזרים לבית הלקוחות. בבית הנבנה יצקו רק השבוע את רצפת המרתף, אבל אנחנו חייבים להקדים ולנסוע כדי שהחומרים יגיעו לארץ בזמן ולא יעכבו את הבנייה.
"בגוואנדג'ו מחכה ג'וני, קניינית סינית דוברת אנגלית רהוטה, האמונה על סצנת העיצוב המקומית ובעלת ניסיון בעבודה עם ישראלים. ג'וני קיבלה מאיתנו הנחיות מוקדמות ומעכשיו תלווה אותנו בכל יום, כל היום.
"היום הראשון מתמקד במטבחים. רחובות על רחובות ובהם אולמות תצוגה של מפעלים מקומיים. ההיצע נראה לנו מיושן, והאופציות המעטות שהזכירו את הקווים האירופים שאליהם כיוונו היו יקרות מאלו שקיבלנו בארץ לפני הנסיעה. ויתרנו על רכישת מטבח. עברנו הלאה לתחום החיפויים, הריצוף, הכלים הסניטריים והברזים. העין נמשכת למותגים האירופיים והאמריקאיים והתוצאה הכספית לא מאחרת לבוא: המחירים דומים לאלה שבישראל. אלא מה? האיכות גבוהה בהרבה. כך שחיסכון ממש לא השגנו בתחום הזה, אבל מוצרי איכות, שהיו עולים בארץ הרבה יותר, עושים את דרכם אלינו באונייה.
"בתחום הריהוט נחלנו אכזבה. השוק הסיני פונה קודם כל לעצמו ולסביבתו, ופחות לאלה בינינו שמעודכנים במה שקרה בשבוע העיצוב האחרון במילאנו.
"אחרי עשרה ימים בסין, המסקנה הברורה ביותר שלי היא שמדובר בתהליך מעייף. חיסכון גדול לא מצאתי פה, אבל את מקומו החליף שדרוג ברמת המוצרים. האם השדרוג הזה נחוץ? לכל לקוח התשובה המתאימה לו. גם עיצוב וחדשנות לא מצאתי. שנים שאני נוסעת לתערוכות ולסיורים באירופה ובארצות הברית, ותמיד מוצאת עוד חידושים ועוד עיצובים מרגשים. בסין - לא.
"שוב ושוב מצאתי את עצמי אומרת ללקוחות (שלא תמיד אהבו לשמוע), שבארץ יש מבחר גדול יותר לטעמם, במחיר לעתים זול יותר, שלא לדבר על היכולת לפרוס תשלומים ולרכוש כל פריט בעתו ובלוויית אחריות. למרות כל אלה, הלקוחות חזרו מרוצים. ואני? אני רואה את הדברים מזווית קצת אחרת".
השורה התחתונה: כמה זה יעלה לנו?
- טיסה: החל מ־700 דולר לאדם לטיסה ישירה עם hainan airways
- מלון: פחות מ־100 דולר ללילה לזוג
- הובלה ימית: 12 אלף שקל
- ביטוח תכולה: 5-2% מעלות התכולה
- מכס: כ־10% מערך הקנייה
- מכולה: 2,600-3,000 דולר
- ליווי של אדריכל או מעצבת פנים למשך התקופה, כולל מלון וארוחות – 15,000 שקל לשבוע וחצי
