נפתח בנתון קשה לעיכול: הנטייה לאובדנות גבוהה יותר בקרב אחיות ואחים בהשוואה לנשים וגברים באוכלוסייה הכללית. כך קובע מחקר חדש שנערך על ידי אוניברסיטת קליפורניה בסן־דייגו ופורסם לאחרונה בכתב העת Archives of Psychiatric Nursing.
המחקר, שבדק את נתוני האובדנות בשנת 2014 מצא כי על כל מאה אלף אחיות נרשמו 12 מקרי התאבדות ועל כל 100 אלף אחים נרשמו 40 מקרי התאבדות. באוכלוסייה הכללית, לשם השוואה, שיעור ההתאבדות באותה תקופה היה שמונה נשים ו־28 גברים על כל 100 אלף. עוד התברר כי אופן ההתאבדות, בשונה מהאוכלוסייה הכללית, היה באמצעות נטילת תרופות, בגלל הנגישות הגבוהה לתרופות.
הנתונים הקשים הללו לא הפתיעו את ד"ר רחלי ווילף־מירון, מומחית ברפואת ילדים ובמִנהל רפואי ומרצה בכירה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל־אביב ואת ד"ר איליה קגן, מרצה בכיר בחוג לסיעוד באוניברסיטת תל־אביב. שניהם הובילו מחקר, במסגרת המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, על אורח חייהן של האחיות בבתי החולים ובקופות החולים בארץ. המחקר, שאת תוצאותיו הקשות תוכלו תכף לקרוא, יוצג בכנס הבינלאומי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות (16-15 בספטמבר) בבנייני האומה בירושלים.
למחקר זה קדם מחקר שנערך ב־2015 ביוזמת ההסתדרות הרפואית, גם הוא בהובלת ד"ר ווילף־מירון, ובדק את הרגלי הבריאות של הרופאים. "ידענו שהתמונה לא טובה, אבל לא ידענו עד כמה", היא אומרת. "התברר שהרופאים בישראל מנהלים אורח חיים פחות בריא מזה של האוכלוסייה הכללית (בעלת השכלה דומה) בישראל ופחות מרופאים בארצות־הברית וקנדה".
בעקבות המחקר החל לפעול פורום בריאות הרופא, בראשות ד"ר לילך מלצקי, ונעשו פעילויות מספר לשיפור בריאותם של הרופאים.
עריכת מחקר דומה בקרב האחיות הייתה אך מתבקשת. "זהו סקטור העובדים הגדול ביותר במערכת הבריאות", אומרת ד"ר ווילף־מירון. "אם הן לא מנהלות אורח חיים בריא, ומוסדות הרפואה לא פועלים לצמצום שחיקתן בעבודה, בריאותן נפגעת, תפקודן יורד, הן נעדרות יותר מהעבודה ומערכת הבריאות נפגעת.
"כל מי שהיה מאושפז בשנים האחרונות ראה כמה מעט אחיות מחזיקות את משמרות הערב והלילה. כמות האחיות בארץ היא כמחצית מכמות האחיות ביחס לאוכלוסייה במדינות ה־OECD. בנוסף, אחיות משמשות מחנכות לבריאות ומודל לחיקוי. התברר במחקרים רבים שאם רופא או אחות אינם מנהלים בעצמם אורח חיים בריא, הם פחות מעזים לייעץ למטופלים שלהם לגבי אורח חיים בריא".
מה בדקו במחקר
3,542 אחיות מ־17 מוסדות רפואה (בתי חולים, ארבע קופות חולים וכמה לשכות בריאות) השתתפו בסקר. כיוון שרוב האחיות בישראל הן נשים, המחקר מדבר על אחיות ולא על אחים ואחיות.
אלה המדדים שנבדקו במחקר:
1. ביצוע בדיקות סקר לפי ההמלצות, דוגמת ממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד.
2. שינה במשך שבע שעות ומעלה בלילה.
3. הימנעות מעישון.
4. ביצוע 150 דקות פעילות גופנית במצטבר בשבוע.
5. אכילת ארוחת בוקר מסודרת ואכילת ארוחת צהריים מסודרת כמעט מדי יום.
6. הפסקת אוכל אחת באמצע משמרת.
7. שתיית שמונה כוסות מים ביום.
8. הימנעות או כמעט הימנעות ממזון מעובד.
9. הימנעות או כמעט הימנעות משתייה ממותקת.
10. אכילת חמש יחידות פרי וירק ביום.
11. אכילה לפי עקרונות הדיאטה הים־תיכונית.
12. קיום קשר עם רופא מטפל קבוע.
מסקנה ראשונה: רוב האחיות לא שומרות על בריאותן
כמעט מחצית מהאחיות בארץ אינן שומרות על אורח חיים בריא. 42% מאחיות בתי החולים הגיעו לציון 4-0 (מתוך 12) בבדיקת מדדי התנהגות רפואית נכונה. בין היתר התבררו הנתונים הבאים:
68% מאחיות בתי החולים ישנות 6־5 שעות (ופחות מזה) בלילה. "מי שישנה רק חמש שעות בלילה לאורך זמן מובילה את עצמה לקריסה פיזית ונפשית", אומרים עורכי המחקר.
20.3% מהאחיות שעובדות בבתי החולים במשמרות מעשנות, לעומת רק 9.6% מהאחיות שעובדות בקופות החולים.
רק 82% מהאחיות נהנות מגישה למים קרים.
רק 1 מכל 10 אחיות אמרה שמקום העבודה שלה עושה פעילות לקידום בריאות האחיות.
66% מהאחיות אינן מבצעות 150 דקות פעילות גופנית במצטבר בשבוע. הכוונה היא לפעילות בעצימות בינונית (למשל, הליכה מהירה) או 75 דקות בעצימות גבוהה (למשל, זומבה, טניס או רכיבה על אופניים).
מסקנה שנייה: רוב האחיות סובלות מתשישות רגשית
מקצוע הסיעוד כרוך בשחיקה רבה משום שמדובר בעבודה עם קהל, תוך מצוקת כוח אדם מתמדת, המלווה בעומס פיזי ורגשי - הצורך להתמודד עם כאב, סבל וגם מוות. תסמיני השחיקה הם תשישות רגשית, דפרסונליזציה (ניתוק רגשי מהמטופלים) ותחושת היעדר מימוש עצמי. כתוצאה מאלה, האחות הופכת להיות פחות פרודוקטיבית, נעדרת יותר מהעבודה, מפגינה פחות אמפתיה למטופלים ופחות יוזמת ביחסיה איתם. ברור שהמטופלים ומשפחותיהם הם הניזוקים הראשונים מהמצב.
52% מאחיות בתי החולים דיווחו שהן חשות לחץ נפשי במידה רבה או רבה מאוד במהלך העבודה.
ציון השחיקה בקרב אחיות בתי החולים הוא 3.6 בסולם של 1 עד 7.
ציון השחיקה בקרב אחיות קופות החולים הוא 3.3 בסולם של 1 עד 7.
לשם השוואה, ציון השחיקה במגזר הכללי הוא 2.2 מתוך 7. "במערכות בריאות בעולם ציון שחיקה מעל 3 נחשב קריאה להתערבות מיידית! נדרש, אם כן, שינוי מהיר במערכת ובסביבת העבודה", אומרת ד"ר ווילף־מירון.
אף על פי כן 68% מהאחיות מרוצות
למרות כל הקשיים הפיזיים והרגשיים של האחיות בעבודתן, 68% מהאחיות בארץ מרוצות מהמקצוע שלהן. "האחיות הן סקטור מחויב ומגויס, שאוהב את עבודתו ואת המטופלים", מסבירים עורכי המחקר. "זוהי עבודה מאתגרת, שנתפסת כבעלת משמעות ומשפיעה לטובה על העוסקים בה".
המלצות החוקרים לאחיות
- הגישו בישיבות צוות ירקות חתוכים וקרקרים מקמח מלא במקום בורקס.
- כשמזג האוויר נעים, צאו וקיימו ישיבות צוות בהליכה.
- הנהלת כל מחלקה צריכה לדאוג להפסקות מנוחה ואוכל, כדי לצמצם את תחושת השחיקה.
- על ההנהלה לייצר תנאים שיאפשרו לחברי הצוות לדבר על הקשיים ולהציע אפשרויות להקל עליהם.
- לעלות במדרגות או להגיע לעבודה באופניים.
