172 יום לפתיחתה של תערוכת "אקספו 2020" בדובאי, חושפת ישראל את סרטון ההדמיה של הביתן הלאומי – שמתפרסם לראשונה כאן, בערוץ האדריכלות של Xnet. הביתן עשוי לעורר עניין רב בקרב מבקרי התערוכה, לאו דווקא בגלל האדריכלות והעיצוב שלו, אלא לנוכח הרגישות המדינית והסקרנות שמלווה את פתיחתו של ביתן ישראלי במדינה ערבית.
"אקספו" היא התערוכה העולמית, שנודדת בין ערים ומדינות מאז אמצע המאה ה-19, ובה מתגאה כל מדינה בהישגיה הטכנולוגיים, המדעיים, החקלאיים, התרבותיים וכן הלאה. מיטב האדריכלים והמעצבים נבחרים בכל פעם לתכנן את הביתנים הלאומיים, שזוכים להמוני מבקרים מכל רחבי העולם, ובמרוצת השנים הפכה אדריכלות הביתנים לתחרות הישגים נפרדת, שבה מנסה כל מדינה להתבלט באדריכלות חדשנית ופוטוגנית, כזו שתמשוך מבקרים פנימה - ותעורר עניין בכלי התקשורת העולמיים. ישראל טרם אירחה את התערוכה.
הסרטון הוכן בחברת AVS, שנבחרה לתכנן ולהקים שנית את הביתן הישראלי ב"אקספו", אחרי שעשתה זאת ב"אקספו מילאנו" ב-2015, ובשיתוף פעולה עם אותו משרד אדריכלים: קנפו-כלימור. למשימת ההסברה הלאומית גויסה גם הפעם, אחרי התנסותה בהנחיית האירוויזיון בתל אביב, מנחת הטלוויזיה לוסי איוב. היא הפרזנטורית של הביתן ושל ישראל כולה, עם ערבית רהוטה שאפשר לשמוע היטב בסרטון.
"אל המחר" הוא נושא הביתן, והסרטון מפרט את מה שיעמוד מאחורי הכותרת הזו. בליווי מוזיקה ערבית, מסבירה איוב באנגלית ובערבית את הקונספט שנקרא "שערי המחר" - סדרה של שערי ענק הבנויים ממסכי לד, שבהם יוצגו נופי המדינה ועבודות וידאו. המבקרים יוכלו לצפות במיצב הווידאו, בעודם מטפסים או יושבים על דיונת חול מלאכותית.
מלכי שם טוב, מנכ"ל חברת AVS, אומר ש"הצורניות שואבת השראה מהדיונות המדבריות המשותפות לישראל ולמדינות המפרץ. היה לנו חשוב להביא לידי ביטוי, באמצעות המבנה, את הצמיחה של מדינת ישראל ולהפוך את הביתן לאייקון בולט וייחודי בשטח התערוכה". אולם נוסף ייבנה בקומת הקרקע של הביתן, ויכוסה בחולות הדיונה מעליו. באולם הזה יותקן מיצג אחר, שיאפשר למבקרים לצאת למסע וירטואלי בישראל, תוך שהוא מציג לפניהם פיתוחים טכנולוגיים ופריצות דרך חקלאיות.
לישראלים עדיין אסור לבקר
נכון להיום, הסיור הווירטואלי יהיה היחיד שיעמוד לרשותם של תושבי האמירות אם ברצונם לראות את ישראל – וככל הנראה, כך גם סיורם של אזרחי ישראל אם ברצונם לבקר בדובאי.
ההשתתפות הישראלית בתערוכה אינה דבר מובן מאליו. ישראלים שתולים תקוות בכך שהיא תפתח בפניהם הזדמנות ראשונה לביקור באמירות המפרצית, האוסרת רשמית על כניסת ישראלים לתחומה, צפויים להתאכזב. נכון לעכשיו, שתי המדינות לא הודיעו כי ישראלים יורשו לבקר בדובאי, אף לא בחלון הזמני של התערוכה. במשרד החוץ בירושלים מסרבים להתייחס לנושא. המדינה המארחת והמארגנים אינם מחויבים לאפשר לאזרחים של מדינה כלשהי לבקר בתחומה בזמן "אקספו", אף אם אותה מדינה מקימה ביתן לאומי בתערוכה.
מי שכניסתו כבר אושרה, וחזר לא מכבר מסדרת פגישות בדובאי, הוא אדריכל הפרויקט וראש התאחדות האדריכלים בישראל, דוד קנפו. "היינו לפני כשבוע וחצי בדובאי", הוא מספר לערוץ האדריכלות, "והצגנו את הפרויקט להנהלת האקספו. הם התלהבו. נפגשנו עם חברות בנייה, שאחת מהן עתידה לבנות את הביתן. עכשיו יחל תהליך של מספר חודשים של בניית פרויקט, כדי שבקיץ הבא תושלם עבודת ההקמה".
כשנשאל אם לדעתו יאפשרו בסופו של דבר לאזרחים ישראלים ליהנות מהתערוכה, השיב קנפו: "כרגע לא מתאפשר להיכנס עם דרכון ישראלי לדובאי, אבל אני
משוכנע שמבקרים ישראלים יוכלו לבוא לאקספו".
כאן, הערבית כן תהיה שפה רשמית של ישראל
ההחלטה על ההשתתפות הישראלית בתערוכה הבינלאומית התקבלה רק באפריל האחרון, ופורסמה לציבור באמצעות ציוץ של ראש הממשלה בטוויטר. בסמוך לכך פרסם משרד החוץ מכרז להקמת הביתן הישראלי, בתקציב נמוך למדי (35 מיליון שקלים). . למכרז-הבזק ניגשו קומץ צוותי תכנון והקמה, ובסופו של דבר נבחרה הצעתם של חברת AVS ומשרד האדריכלים "קנפו כלימור", שילוב כוחות שכבר הוכיח את עצמו בתכנון ובהקמת הביתן הישראלי במילאנו. ככל הנראה, גם הניסיון שצברה AVS בהקמת פרויקטים בסדר גודל דומה, כגון חגיגות ה-70 לישראל בטיימס סקוור בניו יורק, הכריע את הכף.
הנושא של אקספו דובאי, שבה עומדות להשתתף 192 מדינות, הוא connecting minds creating the future. הביתן הישראלי ייהנה ממיקום מרכזי יחסית, לצד הביתן האיטלקי (בתכנונו של האדריכל קרלו ראטי) והביתן ההודי.
מארגני התערוכה מקווים שיבקרו בה כ- 25 מיליון איש, רובם מקומיים וממדינות ערביות שכנות, אך גם תיירים מרחבי העולם. בישראל רואים בתערוכה הזדמנות גדולה לחשוף את הקהל הערבי לצד אחר וחיובי של המדינה, בשאיפה ליצור קשרים חדשים. כדי לעשות זאת, השפה הערבית - שאך ירדה בדרגה בכנסת הקודמת משפה רשמית ל"שפה במעמד מיוחד", במסגרת חוק הלאום - הוגדרה באופן מיוחד כשפה העיקרית שבה ידברו בביתן הלאומי של ישראל. המארגנים נדרשו לתת מענה והיערכות לביקור של חבורות גברים ואנשי עסקים מקומיים המארחים אנשי עסקים זרים - מה שכבר בא לידי ביטוי בהדמיות.
