אייקון מאויר בשבוע: טופאק שאקור – אמן גדול, פושע אכזרי או שניהם?
הגיע מעוני אך לבש בגדי יוקרה, דיבר על כבוד לנשים אך הורשע בתקיפה מינית, הפך לסמל של הצלחה אך נרצח ביריות – דמותו השנויה במחלוקת של הראפר האמריקאי
טופאק
רגע, במי מדובר? טופאק אמארו שאקור, שנרצח בגיל 25 בספטמבר 1996, היה ראפר ושחקן אמריקאי אשר נחשב לאחד מאמני ההיפ הופ הגדולים בעולם. בימים אלה, כשבישראל חוזרים בתקשורת ובציבור לעסוק בתיק הפלילי שנסגר נגד אייל גולן בחשד לקיום יחסי מין עם קטינות ובהשלכותיו על הקריירה של הזמר, קשה שלא להיזכר בשאקור – כוכב שנערץ על רבים בתעשיית המוזיקה עד היום, והאלבום שהוציא בזמן שריצה מאסר על תקיפה מינית הגיע למעמד של מולטי-פלטינה.
הוא נקרא על שם המהפכן הפרואני מהמאה ה-18 טופאק אמארו השני, ולא במקרה – היה שאקור בן למשפחה של אקטיביסטים אפרו-אמריקאים שנמנו על "הפנתרים השחורים". טופאק גדל באווירה אנטי ממסדית והתעמתויות עם החוק ונציגיו היו הקורנפלקס בחלב של ילדותו. מה שהציל אותו (לתקופה מוגבלת) מלהפוך לנתון סטטיסטי במדד האלימות השכונתית, היה כשרונו יוצא הדופן כראפר, חוש ההומור שלו וידידותו האמיצה עם ג'יידה סמית, אשתו של וויל סמית ואמם של אייקוני האופנה הצעירים ווילו וג'יידן.
את הקריירה המוזיקלית שלו הוא התחיל ב-1990 והוציא שישה אלבומים מצליחים שמהלו יחד תכנים אלימים, שנאת שוטרים, וגם כבוד לנשים שחורות ולנשים בכלל – שינוי מרענן ביחס לעולם התוכן של הראפרים שפעלו לצדו, שאהבו להתייחס לנשים בשיריהם כאל סמרטוטי רצפה עם שדיים.
משם והלאה היו חייו של טופאק רצף של שירים מצליחים והסתבכויות פליליות שכללו יריות, סמים ותקיפות. קוקטייל דוחה להפליא שהפך אותו, במפתיע או שלא, לחביב הבנות. עוד היו שם: כלא ואלבום מולטי-פלטינה (במקביל), נישואים וגירושים, ויריות מרכב חולף ששמו קץ לחייו, גם אם לא לקריירה שלו – שהמשיכה לפרוח הרבה לאחר מותו.
למה אייקון? מתחילת דרכו, הפך טופאק לסמל אפרו-אמריקאי שנלחם נגד חוסר צדק חברתי, עוני ואלימות משטרתית. לסמל הזה הוא הביא גם ויזואליות מזוהה מאוד: מראה ההיפ הופ – אופנה שהצעידה את השכונה היישר אל הרחוב הראשי.
לבוש הוא נושא חשוב מאוד בקהילה האפרו-אמריקאית, כזה שיש להקפיד עליו גם כשאין כסף. אם להמיר זאת למונחים ישראלים – דמיינו חתונה חסרת מעצורים גם כשאי אפשר לסגור את החוב במכולת. ההיפ הופ לקח את הרעיון של "לחיות בגדול", או לפחות להיראות כך, שידך אותו לעולם הספורט ועיטר בתוצאה את כל מה שמסמל אגרסיה גברית.
כך נוצרה תרבות לבוש של מי שהגיעו מעוני ומתכסים בבגדי יוקרה של מעצבים. ניכוס אביזרים ופריטי לבוש המזוהים עם פעילויות של אנשי עסקים לבנים עם כסף – גולף, שיט וסקי – לצד תכשיטי זהב ושעונים ממותגים. לאלה נוספו סממני כנופיות הרחוב: המכנסיים הנופלים מהמותן, הקעקועים והבנדנות, שחיברו בין הסביבה שבה גדלת למי שאתה חולם להיות. טופאק תרגם במראה שלו את התשוקה של נערים שחורים לכסף לבן.
גם במותו נשארה סביבו התעלומה, עם גופה שנשרפה והאפר שלה עורבב עם מריחואנה ועושן על ידי חברי הכנופייה שלו. כמובן שיש גם את מי שיטען כי שאקור זייף את מותו ואולי הוא בכלל מתגורר בחווה נידחת בטקסס, שם הוא מבלה עם אלביס פרסלי בפאב המקומי.
למה לא? תדמית "הילד הרע עם הלב הרגיש" אולי קסמה לרבים, אך אסור לשכוח שבשנת 1993 הואשם שאקור בתקיפה מינית של אישה בחדר מלון, שאחריה עודד את חבריו לאנוס אותה. הוא הכחיש את ההאשמות, אך הורשע בתקיפה מינית ונידון למאסר. אז לא משנה כמה המוזיקה שלך טובה או כמה הבגדים שלך פורצי גבולות – על אלימות מינית והתעללות אי אפשר ולא צריך לסלוח.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
