כאשר קיי לונג נכנסה ל"גן צבעוני" בתל־אביב עם תלתלי זהב ארוכים, איפור כבד ונוכחות כובשת, ילדי הגן לא יכלו להתעלם ממנה. אבל כשהיא פתחה את הפה, הם התבלבלו: זה בן או בת?
התשובה מורכבת. פעם היא הייתה גבר בשם אבי קיפרמן, היום היא קיי לונג והתואר "דראג קווין" קטן עליה בכמה מידות. היא מעלה את המופע "גלאמזון דראג שואו", מנחה ערבי נשים ומסיבות רווקות וגם מעצבת אופנה, בין היתר לנטע ברזילי.
האות הראשונה של שם משפחתה הפכה לשמה הרשמי בגיל 17, כשהתחילה להופיע במועדון "הפורום" בבאר־שבע. לימים, כשכיכבה על במות מועדונים תל־אביביים, נוסף שם שני: לונג. "הופעתי עם עוד דראג קווין גבוהה. המפיק עופר נסים קרא לנו 'סיסטרס לונג' וככה נהייתי קיי לונג", היא מספרת.
אחרי שזכתה שלוש פעמים ברציפות בתואר "מלכת הדראג של ישראל", קיי לונג בדרך לכבוש את היעד הבא: גני הילדים. קיי לונג כבר העבירה "שעת סיפור" בנושא קבלת השונה בעירה תל־אביב, ברמת־גן, במודיעין ובבאר־שבע, והיא מקווה שעוד גננות יזמינו אותה לדבר עם הילדים על איך שהיא נראית ולמה. "אני רואה בזה שליחות, אבוא לאן שיקראו לי", היא אומרת.
אחרי ביקור שלה בגן תל־אביבי, העלה אחד האבות פוסט מרגש בפייסבוק: "היום קיי לונג התארחה בגן של בתי. לא הייתה הסכמה מלאה לאירוח שלה, וחבל, קיי הייתה מדהימה, סבלנית, מבינה ובעיקר הקסימה את הילדים. אני ממליץ מאוד על מפגשים מהסוג הזה, זו דרך נהדרת לחנך את הילדים לקבלת השונה ולהבין שאפשר להיות כל מה שרוצים".
אבל לא כל ההורים היו מרוצים. "העליתי פוסט על ביקור שלי בגן, סיפרתי איך העיניים של הילדים נוצצות כשהם רואים אותי, ואיך ילדים ללא שיפוטיות שואלים אותי את השאלות הכי חכמות", היא מספרת. "הפוסט קיבל אלפי תגובות מפרגנות ומאות שיתופים, אבל היו גם תגובות של שנאה, אנשים איחלו לי מוות וקיללו אותי. לא ציפיתי שאדם שלא מכיר אותי יאחל לי למות. אני מרחמת עליו".
מיזם הגנים של קיי לונג כל כך הצליח, עד שאנשי מפלגת נעם מצאו לנכון לגנות את מעשיה בתעמולת הבחירות שלהם. בתגובה כתבה ברשתות החברתיות: "נמאס! אני קמה בבוקר ורואה עשרות הודעות שמספרות לי על הקמפיין של מפלגה ששמה לעצמה לדגל הסתה, הומופוביה ושנאה ומשתמשת בי. אני מאחלת למפלגה הזו לא לעבור את אחוז החסימה, ואני אמשיך להגיע אל דור העתיד, איפה שיזמינו אותי ולא משנה כמה ינסו להסית נגדי".
איך הגיבו ההורים בגנים שביקרת בהם?
"יש ויש. רוב ההורים בירכו, אבל יש גם הורים שהזדעזעו - יש סטיגמה שדראג קווינס הן וולגריות וצעקניות, אבל אני מוכיחה שיש עוד סגנונות".
באיזה נימוק הם התנגדו?
"הם לא רוצים שהילדים ייחשפו ל'דבר כזה' בגיל הזה, אולי הם חוששים שאשפיע על הנטייה המינית שלהם. אני לא מתווכחת עם אף הורה, אבל כדאי שהם ידעו שאנשים נולדים עם נטייה מינית ואף אחד לא יוכל לשנות את זה - לא אני וגם לא שר החינוך רפי פרץ. אני לא מתכוונת להילחם על זה, אם הורה לא רוצה שהילד שלו ישתתף במפגש איתי - זכותו, רק חבל לי שההורים האלה לא בודקים מה באמת קורה שם".
מה קורה?
"הגננת מציגה אותי ומבקשת מהילדים למחוא לי כפיים, כדי לכבד אותי. הגננת אומרת עליי כמה מילים, אני מציגה את עצמי, מקריאה סיפור שהגננת בוחרת - בדרך כלל על סובלנות וקבלת השונה - ונותנת להם לשאול שאלות. יש להם הרבה".
מה הם שואלים?
"הם מאוד מתעניינים בגובה שלי. היו גם ילדים ששאלו אם אני בן או בת, ולא ידעתי מה לענות. בסוף אמרתי: 'אני גם בן וגם בת, ומכיוון שאתם ילדים קטנים, אתם עדיין לא יכולים להבין את זה'. אחד הילדים אמר לי שאין דבר כזה, אז אמרתי לו: 'הנה, אני ההוכחה שיש דבר כזה'. ילדה אחת שאלה: 'אם את בן, למה את שמה לק ולמה את מאופרת?' וילדה אחרת שאלה: 'נכון שעשית ניתוחים?' אמרתי לה שלא, אבל יש אנשים כמוני שכן עשו".
איך הכל התחיל?
"פנו אליי מכל מיני גנים ולא רציתי לבוא, כי חששתי. חשבתי לעצמי, איך אני יכולה לספר על עצמי בלי לדבר על מיניות ומגדר? בסופו של דבר באתי והגננות היו מקסימות, הן ראו שאני מתרגשת ואמרו לי: 'תזרמי, הילדים כל כך לא שיפוטיים בגיל הזה'".
איך הייתה הפעם הראשונה?
"הגעתי, עם כל השני מטר שלי, בשמלה גדולה, ורודה ונפוחה - הילדים לא רגילים למראה כזה, נראיתי להם כמו פיה ואמרתי: 'תראו אותי, אני שונה אבל אני כמוכם'".
איך הילדים מקבלים אותך?
"קודם כל נדהמים מהגובה, ואחר כך מתבלבלים מהקול. ילד אחד אמר לי שיש לי קול מוזר. אמרתי: 'כשתגדל, תבין'".
היו ילדים שנרתעו?
"לא, וזה הפתיע אותי. הייתי בטוחה שיהיו כמה ילדים שיבכו או יברחו, וקרה להפך: ילדים התקרבו אליי ורצו לגעת בשמלה".
את זוכרת את הימים שבהם את היית בגן?
"בטח. כבר אז הייתי שונה - הייתי ילד־ילדה, גבוהה ונשית, התחברתי רק לדברים של בנות. הציקו לי, אבל הייתי חזקה וידעתי להחזיר".
המפגש שלך עם ילדים גרם לך לרצות ילדים משלך?
"אני מאוד אוהבת ילדים ורוצה שיהיו לי ילדים משלי, אבל לא כרגע".
למה חשוב לך להגיע לגנים?
"כי כל אחד צריך להרגיש בנוח עם אנשים שהם לא כמוהו חיצונית. אם ילד אחד יגדל להיות קצת שונה וייזכר במפגש הזה, הוא יוכל להתמודד הרבה יותר בקלות עם השונות שלו".
