רוב בתי הספר הממלכתיים דומים, כבר שנים רבות: העיצוב תכליתי, אחיד וסתמי, וההנחה היא שרהיטים מלהיבים הם נחלתם של בתי ספר פרטיים ויקרים. בשנים האחרונות מניצה גישה אחרת במרחב שבו ילדינו מבלים שעות רבות כל כך, ובבתי הספר הירושלמיים זלמן ארן ותל''י רמת מוריה מצאנו דוגמאות לעיצוב תוסס, מעודכן ומגוון, שהושג בתקציבים הרחוקים מלהיות דמיוניים.
למעצבת יעל קול יש חיבור טבעי לעולמם של ילדים, וגם ידע מכלי ראשון: במשך השנים שבהן למדה עיצוב עבדה כסייעת רגשית (שתפקידה לעזור לילדים ולמורים ברגעים קשים בכיתה), היא שרה ומשחקת, ואפילו נראית כמו כוכבת ילדים:
הפרויקט הבית ספרי הראשון שלה היה מהפך של חדר מורים, שאותו הזמינה מנהלת שהאמינה בה. משם הכדור התגלגל. הקיץ, היא מספרת, סיימה לעבוד על פרויקטים בבתי ספר בלוד, אור יהודה, גני תקווה, נריה וירושלים. המשותף לכולם הוא בקשתם של המנהלים והמנהלות ליצור מרחבי למידה מזמינים, מגוונים ודינמיים, שיתאימו לשימושים שונים; ותקציב שאינו נדיב במיוחד – בין 50 ל-120 אלף שקלים.
בשנים שעבדה כסייעת במערכת החינוך, מציינת קול, היא ראתה את הצורך בעיצוב מחדש של החללים סביבה – את הקירות החשופים, את חוסר הארגון ואת השטחים המתים, שאינם בשימוש. ''סביבת העבודה חשובה מאין כמוה, במיוחד אצל ילדים'', היא אומרת. ''היא משפיעה על טיב הלימוד ועל האינטראקציה בין הילדים''.
נפגשנו השבוע בבית הספר זלמן ארן בירושלים, שם עיצבה את המרחב המרכזי בשתי קומות: אחד לתלמידי ב'-ג', ומשזה התקבל בהתלהבות – הורחב הפרויקט לקומת השכבות הבוגרות יותר, ד'-ו'. היא התבקשה לעצב מחדש את המרחב הקומתי שבין הכיתות וגרמי המדרגות, שטח גדול ולא מנוצל מספיק, שבו היו פזורים כמה שולחנות עגולים.
התוצאה משובבת עין, ונותנת מענה לדרכי עבודות מגוונות, ברוח הזמן: בעידן שבו הלמידה הפרונטלית מפנה את מקומה לעבודה בקבוצות קטנות, בשיטה של למידה פעילה או עצמאית, עיצבה קול כמה אפשרויות, כך שכל ילד ימצא את המקום המועדף עליו: סביב שולחן, בעמידה, בישיבה גבוהה או ברביצה על פוף.
מאחר שזה המרחב שאליו פונות הכיתות, קול בחרה בקונספט של ''הכיתה יוצאת החוצה'' – דימויים של דשא ועצים ירוקים סביב מבני עץ בצורת בתים, כשהצבעים השולטים הם ירוק ופסטלים רגועים. סטודיו Pieces יצר עבורה את פריטי הנגרות, ומסטודיו ''מכל טוב'' הזמינה טפט של המשחק "איקס-עיגול", וביקשה להוסיף לו מגנטים, כך שיהיה אפשר לשחק בו באמת. מבני העץ יוצרים הפרדה חזותית מגרם המדרגות הפתוח, כך שאפשר לנצל את המרחב ללמידה ולמשחק בתחושה אינטימית יותר.
לקומת הכיתות הגבוהות יותר נבחרה צבעוניות רצינית יותר, ושולבו רהיטים המתאימים לילדים גדולים יותר, כמו דלפקי ישיבה גבוהים, כסאות בר ופופים (''לה פורמה'').
איך עומדים בתקציבים מוגבלים?
''אנחנו מכינים עוגת תקציב ומתחילים עם מה שחייבים. אני בודקת את הצרכים, מתעדפת, מורידה אלמנטים אם צריך. צבעי קיר, למשל, עושים אפקט גדול, אבל לא נוגסים בנתח גדול מהתקציב. בפרויקטים שבהם יש תקציבים גדולים יותר אפשר להוסיף נגרות בהתאמה אישית, טפטים לקיר או קירות מותאמים".
בבית ספר תל״י רמת מוריה קול נדרשה לעצב את מבואת הכניסה לבית הספר. התקציב היה נמוך (כ-30 אלף שקלים) ולכן לא היה ניתן להחליף את הרצפה הישנה או לבצע עבודות חשמל. הבסיס הקיים עבר ריענון בעזרת רהיטים ואביזרים מעודכנים.
בימי ההקמה משתתפים הילדים. קול רואה בזה חשיבות גדולה: הילדים לא מגיעים לחדר גמור ומושלם, אלא עוזרים בתליית תמונות ובהתקנת מדפים, בהנחת העציצים ובסידור הרהיטים. ''כך הם מרגישים חלק מהעשייה. הם גם גאים בעצמם וגם מרגישים אחריות על המקום, לשמור עליו ועל הסדר שבו'', היא מסבירה.
- יערה ציקורל-בורגין היא מעצבת ומלבישת בתים, קונה מנוסה באתרים ברחבי העולם, בעלת הסטודיו חדר משלך.
לחצו על התמונה ועקבו אחרי xnet עיצוב ואדריכלות גם באינסטגרם:
