ביונסה
רגע, במי מדובר?
קווין בי, הדיווה האולטימטיבית, נציגת ה"גירל פאוור", והאישה שג'יי זי היה מספיק אידיוט כדי לבגוד בה. בחודש האחרון היא היתה עסוקה במיוחד עם עליית הסרט "מלך האריות" שבו היא מדבבת את דמותה של הלביאה נלה, ולמרות שמתוקף מעמדה לא נדרשה כמעט לקחת חלק במסע יחסי הציבור של הסרט - היא נחשבת לכוח משפיע על הפסקול ושילוב יוצרים אפריקאים בו. בנוסף, לאחרונה חשפה בסרטון וידאו כי לאחר לידת התאומים רומי וסר בשנת 2017 ולפני הופעתה בפסטיבל קואצ'לה ב-2018, שקלה 79 ק"ג ועברה דיאטה אינטנסיבית כדי להוריד ממשקלה. "חזרתי להופיע על הבמה אחרי לידת התאומים. הייתי אישה שהרגישה כאילו הגוף שלה לא שלה", אמרה בסרטון. השבוע היא חוגגת יום הולדת 38, ושנתיים לפני ה-40 הגדול – נראית הכי טוב שאפשר. השם הרשמי שלה הוא ביונסה ג'יזל נואלס קרטר, אבל כמו כל דיווה ראויה לשמה, היא בעיקר ורק – ביונסה. מבחינתי, היא "כל החבילה" – הכל כלול וכיף שלא נגמר.
היא היתה הסולנית של דסטניז צ'יילד, הלהקה שנודעה גם בכינוי "ביונסה והאחרות מאחורה", ומשם פנתה לקריירה עצמאית שאותה היא מתחזקת כבר קרוב לשני עשורים ובדרך קוטפת כל פרס אפשרי. כל ששת האלבומים שלה הגיעו למקום הראשון במצעד הבילבורד, ותוסיפו לכך גם מכירות של מאה מיליון תקליטים, שיא של זכיות בפרסי MTV ואת תואר האמנית המרוויחה ביותר בארצות הברית. עכשיו רק נותר לתמוה, כמוני – למה התחתנת עם ג'יי זי?
אם מתעלמים מהכשל שבבחירה הרומנטית שלה, ביונסה היא ייצוג השלמות על הבמה: הקול, הכריזמה, התנועות – כך בדיוק אמור להיראות, להישמע ולזוז פופ נשי אמריקאי בשני העשורים האחרונים.
למה אייקון? ביונסה היא לא סיפור הצלחה מובן מאליו. מוצא מעורב, ממדי גוף שחורגים מהמידות המקובלות על נסיכות פופ אמריקאיות כמו טיילור סוויפט או מיילי סיירוס, ודעתנות פוליטית – הם בדרך כלל לא מרכיבי העוגה שאמריקה מאמצת אל לבה. ביונסה השכילה למנף את כל מה שהחריג אותה מהנוף הפופי ויצרה לעצמה נישה משלה.
היא נחשבת על ידי רבים לפרפורמרית הכי טובה שקיימת היום בעולם, ומצליחה לזגזג מבחינה ויזואלית בין ביונסה אשת המשפחה הביתית לבין האלטר-אגו שלה, סשה פירס, אותה היא מתארת כ"אגרסיבית, חצופה, חזקה וסקסית". על הבמה היא הוכיחה שקימורים הם ציוות נפלא לבגד גוף ומגפי ירך, ועכשיו כולנו יודעים "מי שולט בעולם".
מחוץ לבמה, ביונסה היא לא מתלבשת-על. בשביל זה יש לנו את סולאנג', האחות שקיבלה את הגנים הפאשניסטיים במשפחה (וגם את השם היותר מוצלח), אך לביונסה יש את היכולת לרתום את הבגדים שהיא לובשת לטובת המראה הסקסי. גם כשהיא משתמשת בכמות מינימלית של בד, היא תמיד נמלטת מתיוג של וולגרי או זול.
ביונסה יודעת על מי לסמוך, אופנתית. היא לא שומרת אמונים למעצב אחד בלבד, אלא זורקת לים האופנה רשת רחבה ומצליחה לדוג את המותגים שיגרמו לה להיראות הכי קרוב לאלה שאפשר. בקליפ לסרט (המאכזב) "מלך האריות" היא מחליפה לא פחות מ-12 שמלות של מעצבים שונים, ותיקים וחדשים, ופורשת, תוך שני בתים ופזמון, את הצהרת הכוונות המלאה של עולם האופנה הנוכחי.
למה לא? אי אפשר להתעלם מהבעיות בחיבור בין פמיניזם לחפצון. כמובן שלא צריך להתכסות במדי נזירה כדי לדבר על פמיניזם, אך בצפייה בקליפים העשויים לתפארת של ביונסה מתגנב החשד כי העיניים שאליהן מכוונים הדימויים שייכות למי שאוהב לצפות בגוף נשי חשוף. או במילה אחת: גברים. אז כמו שסבתא שלי היתה אומרת (וככל שנוקפות השנים אני הופך להיות היא): "את רוצה לנהל את העולם? קודם תתלבשי".
ובכל זאת: כשאני מפטר את עצמי ממשמרות הצניעות, אני חייב להודות שקשה לעמוד בפני קסם התופעה הזו שנקראת ביונסה. וחוץ מזה, מי אני שאשפוט אנשים לפי כמות הבד שהם בוחרים לעטוף על גופם? ואם בעיטוף הגוף עסקינן, אני גם מצדיע לאופן שבו ביונסה מפרגנת למעצבות אופנה ישראליות כמו שחר אבנט וענבל דרור. אם היא רק תזרוק את ג'יי זי, העולם יהיה לגמרי מושלם.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
