שבתאי גל און מציע לי אספרסו טוב בביתו היפה שבמושבה הוותיקה כפר תבור. הגעתי ביום קיץ לוהט, אבל האווירה הכפרית נעימה, והתבור הסמוך משמש רקע ציורי מרהיב. בגיל 83, גל און הוא עדיין אדם רהוט, חריף מאוד ובעל זיכרון מצוין. הוא אמנם כבר לא מעבד את שדות הגליל התחתון כמו פעם, אבל עדיין עובד בגינה להנאתו. בעיקר הוא נהנה מהפנסיה. "עסקתי בחינוך 30 שנה", הוא מספר. "עברתי את כל התפקידים במערכת החינוך, מהוראה עד פיקוח. רק שר החינוך לא הייתי, כי אין לי לזה כישורים".
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- בלוג חדש: ענת לב אדלר קופצת למים ומתמודדת עם הפחדים של חייה
לגל און אולי אין כישורים פוליטיים כדי להיות שר החינוך של ישראל – אחיו, אגב, הוא מיכה גולדמן, שהיה ראש המועצה המקומית כפר תבור ולאחר מכן חבר כנסת מטעם המערך ומפלגת העבודה, כך שהפוליטיקה לא ממש זרה לו – אבל הוא בהחלט ראוי לתואר שר החינוך של הגליל, שכן כבר שנים הוא כותב ומוציא לאור ספרים על המושבות הוותיקות באזור ונחשב בר סמכא בנושא. גם במהלך שיחתנו קיבל טלפונים מאנשים שביקשו ממנו פרטים שונים. "אני אחראי על הארכיון בכפר תבור", הוא מסביר. "יש לנו כאן מסמכים מ-1901, ואני בקשר עם ארכיונאים רבים מהאזור. הבעיה היא שביישובים רבים אין ארכיונים מסודרים. כשכתבתי ספר על עפולה, למשל, נאלצתי לחפש חומרים בערימות עצומות של ניירת שהביאו לי, עד שמצאתי את מה שחיפשתי. היום מצלצלים אליי מכל הארץ. אם איזה נכד רוצה לדעת משהו על סבא שלו, הוא שואל אותי".
אז אתה שר החינוך האזורי, כן?
"ראש המועצה קורא לי דווקא 'שר ההיסטוריה'. היסטוריה היא נושא מרתק. צריך לאהוב את זה".
עבודת בילוש של ממש
גל און (במקור, גולדמן) הוא מוותיקי כפר תבור, חי שם כל חייו, ודברי הימים של משפחתו שזורים בהיסטוריה של המקום. "המושבה תחגוג בעוד שנתיים 120 שנה", הוא מספר. "ב-25 באוקטובר 1901 היא הוקמה על ידי 20 'ראש-פינתים', כמו שכתבו אז בעיתון, ביניהם סבתי, שגרה בראש פינה ועברה לכאן. לסבתי ולסבי נולדו תשעה ילדים, ובהם אבא שלי, שאחרי מותם קיבל את המשק". את האדמה החקלאית שברשותו גל און מחכיר היום לאחד מחקלאי היישוב. על מכירתה הוא לא מוכן לשמוע. "אצלי יש כלל: אדמה לא מוכרים. מי שמוכר אדמה, עושה דבר לא נכון".
לו ולאשתו דבורה נולדו ארבעה ילדים – מורן, יערה, מעיין וניצן – ושניים מהם חיים בכפר תבור. "מכיוון שגם נכדיי גרים פה, אפשר לומר שיצרנו רצף דורי יפה", הוא אומר. "אנחנו מאוד אוהבים את האזור הזה". באזור הזה גם התנהלה הקריירה שלו כאיש חינוך, שהחלה בלימודים
בסמינר למורים מיד אחרי שירותו הצבאי כמכונאי מטוסים בחיל האוויר. "לימדתי וניהלתי בתי ספר בעיקר פה בסביבה, וב-15 השנה האחרונות שלי במערכת הייתי מנהל המחלקה לחינוך באזור. בגיל 54, אחרי 30 שנה, יצאתי לגמלאות, כי החלטתי שאני רוצה לצאת זקוף, במצב מאונך ולא מאוזן. אשתי הייתה גננת, וגם היא פרשה לפני מספר שנים".
לאחר שפרש, נדבק בחיידק ההיסטוריה. חובבי היסטוריה מספרים שכשמתחילים להתעניין בתחום, אין גבול למה שניתן ללמוד ולדעת. גל און מעיד שזה נכון. "התאהבתי בהיסטוריה עד כדי כך שכל פיסת עיתון שיש בה משהו היסטורי, מעניינת אותי", הוא אומר. "אני בעיקר מתמצא בנושא של עם ישראל בעידן החדש". את ההתמצאות שלו הוא מוכיח בספרים שכתב, בהם על כפר תבור (500 עמודים, לא פחות), מושב תל עדשים, המושבות כינרת ושרונה והעיר עפולה. ספריו מושקעים מאוד, ערוכים היטב, והבולט שבהם הוא "הלג'ר" (באנגלית, פנקס רשימות), הסוקר את תולדותיו של בית הספר החקלאי כדורי.
"כדורי, הסמוך לכפר תבור, נפתח ב-1933 בעזרת תרומות של סר אליס כדורי, יהודי עיראקי שחי בהונג קונג", מספר גל און. "הוא היה אדם מאוד עשיר, ובצוואתו השאיר סכום מכובד לפתיחת בית ספר חקלאי בארץ ישראל. הוחלט שבכל מחזור קולטים 25 תלמידים – בנים יהודים בלבד – שנבחרו מתוך תלמידי כל הגימנסיות בארץ. התנאים היו של פנימייה, והתלמידים הגיעו הביתה רק ארבע פעמים בשנה, וארבע פעמים נוספות הרשו להורים לבקר אותם בבית הספר. המפגשים בין התלמידים להוריהם היו מעטים בכוונה, מתוך רצון למנוע מההורים אפשרות לקלקל את החינוך שהילדים מקבלים. הלימודים נמשכו רק שנתיים, ובין הבוגרים היו יצחק רבין, יגאל אלון, המשורר חיים גורי והקריין עמיקם גורביץ'".
איזה תלמיד היה רבין? צפו:
בתנאים האלה נוצר הווי מיוחד, ופה נכנס לתמונה היומן המפורסם. "היו בין התלמידים בעלי כישרון כתיבה – חיים גורי, למשל", מספר שבתאי. "כל שנה הם הוסיפו וכתבו בלג'ר, עד שהיומן נהפך לתנ"ך של כדורי. הסיסמה הייתה: 'כדוריסט, על הלג'ר נשבעת'. היומן נשמר בכדורי הרבה שנים. במהלך הלימודים של מחזור י"ט נפטר מנהל בית הספר המיתולוגי, נתן פיאט, שהיה אישיות וגר בכדורי כמו כל יתר המדריכים והמורים. אחרי מותו נתנו את הלג'ר המקורי לאלמנתו, אבל אחד הבוגרים הספיק להעתיק אותו ולמסור את זה להדפסה אצל כתבנית של קול ישראל. הרבה שנים חשבו שהלג'ר נעלם, עד שאחת העובדות מצאה מעטפה שהיה כתוב עליה 'לג'ר'. היא באה אליי ואמרה: 'תשמע, שבתאי, כתוב על זה לג'ר'. זה שכב שם שנים. ישר ידעתי על מה מדובר. התברר שהאישה מקול ישראל שהדפיסה את הלג'ר שלחה עותק לבית הספר".
בעקבות התגלית החל גל און בתחקיר נמרץ. הוא עצמו לא למד בכדורי, אבל הפרויקט הלהיב אותו. "מצאתי ברשימות את השם סטרכילביץ'. חיפשתי ומצאתי סטרכילביץ' אחד בספר הטלפונים, אז התקשרתי ושאלתי: 'אתה בוגר כדורי?' הוא אמר לי: 'לא, אבל בן דודי כן'. הוא נתן לי את הטלפון של בן דודו דני, שכיום קוראים לו דני אופיר, שעזר לי למצוא חומרים נוספים. דני היה מנהל הארכיון של ההסתדרות בתל אביב, וכך נפתח בפניי כר פעולה נרחב. זו הייתה עבודת בילוש של ממש. כשמלאו 60 שנה לכדורי, ב-1993, יצא הספר".
שלוש כיתות בחדר אחד
הספרים של גל און מלאים בתמונות נהדרות: העבר נראה רומנטי, פשוט, מעורר נוסטלגיה מיידית. אבל התמונות מטעות: החיים בארץ לפני 80-70 שנה היו קשים ותובעניים. "לאבי נולדו שלושה ילדים", נותן גל און דוגמה הקרובה לליבו במיוחד, "שאחד מהם, שלמה, נפטר בגיל שלוש וחצי ממחלת ילדים. הוא קבור פה בכפר". כיום, סביר להניח, אפשר היה למצוא תרופה למחלתו. "כאשר אני גדלתי פה בתור ילד", ממשיך גל און, "בית הספר היסודי בכפר תבור היה קטן מאוד. למדנו שלוש כיתות בחדר אחד, ואם תלמיד אחד היה חולה, המורה היה מודיע ששליש מהכיתה לא הגיע הבוקר ללימודים. היום יש בכפר תבור כמעט 5,000 נפש, ובית הספר כמובן הרבה יותר גדול".
גם בית הספר כדורי התפתח, כמובן. "מאז מחזור י"ח הכניסו בנות וגם התחילו לקבל ערבים לבית הספר. היום באים ללמוד שם מכל הארץ, ויש גם כמה תלמידים מחו"ל. רוב התלמידים לא חיים חיי פנימייה. בכל סוף שנה מסיימים 350 בוגרים, שזה ממש גדוד. יש גם יותר מ-200 מורים. זה מוסד מאוד יוקרתי. יצאו משם הרבה פרופסורים, דוקטורים ואנשי צבא".
הוא עצמו לא מרגיש שהחינוך חסר לו: כיף לו לבלות עם הילדים והנכדים, לטייל וליהנות בחברתם. "אנחנו נעשה מה שבריאותנו תאפשר לנו", הוא אומר. "אני הרי פרשתי לגמלאות מוקדם כדי שאוכל לעשות דברים נוספים בחיים, לא כדי ללכת לדוג או סתם לנוח. אמרתי: 'אנוח שבועיים וזהו'. ואכן, שבועיים לא עשיתי שום דבר, ואז חזרתי לפעילות, ומאז אני לא מפסיק: אני כותב, עורך, מרצה ומדריך".
אבא שלה היה אחד הבוגרים המפורסמים של כדורי. הקליקו על התמונה:
