מה חדש אצל נסרין קדרי? הכל טוב, טפו. בשבוע הבא, ב־2 בספטמבר, היא תחגוג 33 ( "שער ראשון ב'לאשה' זו המתנה הכי יפה שיכולתי לקבל!"), שבוע וחצי אחר כך היא תופיע בקיסריה (כל הכרטיסים כבר אזלו, אבל אם יש לכם מזל, אולי תשיגו כרטיס להופעה הנוספת ב־10.10), היא עובדת בימים אלה על אלבומה הרביעי והיא כמובן מנטורית בעונה החמישית של "דה וויס" ברשת 13.
ומה עם זוגיות? לפני שנתיים נפרדה ממי שהיה הארוס שלה, המוזיקאי אביעזר בר מוחא, אחרי מערכת יחסים של 13 שנה. ממש באחרונה דיווחו מדורי הרכילות על זוגיות חדשה עם הזמר אופק המלאך, ונסרין צוחקת: "הרומן הזה לא קרה ולא היה".
קדרי פרצה לתודעה הישראלית ב־2012, כשניצחה בעונה השנייה של "אייל גולן קורא לך". מאז הוציאה שלושה אלבומים, כיכבה במחזמר "סוליקא" בתיאטרון באר־שבע, השתתפה בסיבוב ההופעות של רדיוהד בארצות־הברית לצד דודו טסה והכוויתים, והוזמנה לשיר בטקסי הזיכרון הלאומיים בהר הרצל וגם במצעד הגאווה. ועוד לא הזכרנו שהיא בת למשפחה מוסלמית מסורתית מחיפה, שלפני שנה הודיעה שהתגיירה בבית דין עצמאי - וסיפרה שלמדה יהדות, שהיא מתפללת כל בוקר, שומרת שבת וכשרות וששמה העברי הוא ברכה. כיום היא מתגוררת לבדה בדירה בבניין יוקרתי בתל־אביב.
היא אהובה ומושמצת כאחד, מושכת אש ומוציאה תגובות שונות מאנשים שונים. רק החודש הפיצו שמועה שהיא מאושפזת.
את קוראת טוקבקים?
"לפעמים אני קוראת בחצי חיוך, אבל אני לא נותנת לזה להשפיע עליי. אני רגישה רק לביקורת של המשפחה שלי".
מה את מאחלת לטוקבקיסטים שיוצאים נגדך יומם וליל?
"שתהיה להם הפסקת חשמל ושיבואו להופעה שלי בקיסריה למקום מיוחד, ממש מול הבמה. אני בטוחה שהם יצאו מההופעה שלי בדעה שונה וחיובית יותר, תודה".
תגידי, נסרין, מה יש לך לומר
נסרין, אני עומדת לזהם את הדירה הלבנה היפה שלך, ולהקריא לך שורה של טוקבקים רדיואקטיביים שנכתבו עלייך לאורך השנים באתרי אינטרנט שונים וברשתות החברתיות. אני מקריאה טוקבק ואת מגיבה. הולך? הנה, מתחילות.
לא הבנתי, במה את מאמינה? מי את? לכל דת ולאום יש חוקים משלהם, איך אפשר לערבב את זה בדיוק?! צמה ברמדאן ואז שישי־שבת את הולכת לבית כנסת ואז לכנסייה? שרה התקווה ואז אווה מריה?
"נסרין נשארה נסרין. אני מאמינה בבורא עולם, וגיור הוא המתנה שלי לקדוש ברוך הוא שכל כך תומך בי, איתי יד ביד. גם אם הלכתי לבקר את אמא שלי וישבתי בשולחן הרמדאן זה לא צריך להפריע לאף אחד. אני לא יכולה לשכוח מאין באתי. לשמחתי, אני נהנית גם מחג הקורבן וגם מסעודת שבת, כנראה שאתה מבקר אותי על זה כי אותך לא מזמינים ליהנות משניהם".
עד כמה שידוע לי יש פסוק שאומר "קול באישה ערווה". זה לא קצת סותר?
"כשמרים הנביאה לקחה את התוף בידה וכל הנשים שרו, היו שם גם גברים ששמעו אותן שרות - אז מה ההבדל בין אז לעכשיו? אתם לא תלמדו אותי תורה! תסתכלו בשמות ט"ו".
ברבנות, כמו גם במשרד הפנים, לא מכירים בגיורה של הזמרת נסרין קדרי, כי היא השלימה את ההליך דרך בית דין רבני עצמאי. ולמה פנתה דווקא לבית דין רבני עצמאי? מכיוון שהיה היחיד שהסכים שתמשיך לשיר. מה שהמדינה בעצם אומרת לה, רוצה להיות יהודייה? אז סתמי ת'פה. מביש.
"אני מבקשת לא להיכנס לי לתחתונים ולא לתהליך הגיור שעשיתי. זה תהליך ארוך להגיע לאן שהגעתי, ומעבר לזה אני לא רוצה להרחיב".
את נמצאת בישראל, שווה בת שווים, מתפרנסת יפה, מתאמנת, נוהגת על רכב חדש, עושה ניתוחים פלסטיים על ימין ועל שמאל, סטייליסטים צמודים, ולא מתביישת להגיד שלקחו לך את השפה. את יורקת לבאר שממנה את שותה, תתביישי לך. מעניין אם היית במקום אחר שיש בו את שפת האם שלך, היה לך את כל זה.
"יפה שאת מעודכנת לגבי האוטו החדש שלי והניתוחים הפלסטיים, אבל מעבר אליהם אני בן אדם של דעות, ואני עומדת על זה שהשפה השנייה בישראל צריכה להיות ערבית ולא אנגלית. אי־אפשר לבטל את השפה שלי ושל משפחתי".
תגידו, נסרין קדרי ב"דה וויס", זה שהיא מתחילה עם כל מתמודד חתיך ומציעה הצעות רומנטיות ומיניות כאלה ואחרות; אז ברור שהכל בצחוקים אבל גם ברור כשמש שאם זה היה הפוך, מנטור גבר בעל מעמד שמציע הצעות למתמודדת צעירה - זה לא היה עובר היום, אפילו בצחוק. האם זה לא אמור לחול על שני המינים?
"אני עושה את זה כמובן בקטע של הומור, כי כשאני רואה משהו יפה, אני לא יכולה לשמור על זה בלב, אבל פה זה נגמר. אני לא מתעללת מינית, מנצלת, תוקפת, ממש לא, זאת רק מחמאה, אין לי כוונות רעות. תנועת MeToo# סחפה מיליוני נשים לדבר בפעם הראשונה על הטרדות מיניות. כל אישה, אחת מתוך אחת, חוותה את זה בחיים שלה. גם אני הוטרדתי בצעירותי והתמודדתי עם זה לבד ואני שמחה שהנשים זועקות סוף־סוף. אז תזכירו לי, כמה גברים התלוננו שנשים תקפו אותן? בואו, גברים, תתחילו להירגע".
הלכה כל האותנטיות שהייתה בך. להיות חלק מהברנז׳ה התל־אביבית עלה לך לראש, הלבוש, הבוטוקס, הקעקועים, וכל זה עוד לפני המוזיקה שלא דומה כלל למוזיקה המעולה שהיית עושה פעם.
"תל־אביבית? זה שאני חיה בתל־אביב לא אומר שהוציאו את הילדה מהשכונה או את השכונה מהילדה. הבוטוקוסים זה משהו אישי שלי, כי אני אוהבת לטפח את עצמי, ויש לי רק קעקוע אחד, על היד, שעשיתי מזמן. לפעמים באים אליי ואומרים: 'למה את עושה כל כך הרבה בוטוקס? למה את מתלבשת ככה? למה שינית את קו הלבוש שלך?' זה בא גם מהקרובים שלי ובני זוג שלי שרצו לשנות אותי. אבל זאת אני ואני לא אשתנה בשביל אף אחד. וגם אם יתחשק לי לקחת את זה עד הסוף ולעשות גם ניתוח לשינוי מין, אני אעשה את זה".
עד תשובות של נסרין קדרי לטוקבקסטים בגליון לאשה החדש, עכשיו בדוכנים
